פרק 3 - מבנה מערכת העצבים - נוירואנטומיה

מקור לסיכומים מספר הקורס, אתר הקורס, והמנחה ד"ר גלית לנדסהוט!!

פרק 3 - מבנה מערכת העצבים - נוירואנטומיה image

1-5: הגדרות, התפתחות ומערכות תומכות

  • קו דמיוני הנמשך לאורך מערכת העצבים המרכזית, מחלקו התחתון של מוח השדרה ועד חלקו הקדמי בותר של המוח
  • את הכיוונים במערכת העצבים נוהגים לתאר על פי יחסם לנוייראקסיס
  • בבני אדם הנוירואקסיס קצת מורכב כיוון שמתכופף באזור הראש כך שניצב לגב.
אזור הנויראקסיס הקרוב לראש או מכוון כלפיו
אזור הנויראקסיס הקרוב לזנב או מכוון כלפיו
אזור הגב והקודקוד
מבט גבי
אזור הבטני
מבט גחוני
כלפי צד הגוף, הרחק מהמרכז
מבט צדי
כלפי קו האמצע והרחק מצד הגוף.
  • מה שקרוב יותר למסה המרכזית
  • לרוב בהתייחסות לגפיים
לדוגמא
המרפק פרוקסימלי ביחס לאצבעות
  • מה שנמצא רחוק יותר מהמסה המרכזית
  • לרוב מדובר על גפיים
לדוגמא
המרפק דיסטלי ביחס לכתף
  • באותו צד של הגוף.
  • המידע שעובר מחוש הריח למערכת העצבים המרכזית מועבר באופן איפסיליטרלי.

לדוגמא
עין ואוזן ימין איפסילטרליות זו לזו
  • בצד הנגדי של הגוף.
  • רוב המידע במערכת העצבים עובר בצורה קונטרלטרלית

לדוגמא
עין ימין ואוזן שמאל קונטרלטרליות זו לזו
  • חתך הניצב לנויראקסיס.
  • חתך דרך המוח, מקביל לקרקע.
אזורים בחתך אופקי
מקור: סיכום מאור חקאק 2021א
חתך דרך המוח, מקביל למצח.
אזורים בחתך רוחבי
מקור: סיכום מאור חקאק 2021א
  • אנכי לקרקע
  • מידסגיטלי - בדיוק באמצע ומחלק את המוח לשני חלקים סימטריים
רקמה בת שלושה רבדים העוטפת את מערכת העצבים המרכזית
  • המוח שוקל בממוצע 1.4 קילו, קטן יחסית למסת הגוף, אך לוקח כ-20% מהזרמת הדם מהלב.
  • הראשון שמקבל דם מהלב מהעורקים הקרודיטים
  • מעגל וויליס - אספקת הדם לרוב האזורים מעגלית ( משני העורקים יחדיו ) וכך ניתן להמשיך לספק דם לאזורים שונים גם בעת פגיעה בכלי הדם.
  • יחד עם זאת לא כל האזורים מעגלים לכן פגיעה בכלי דם אכן עלולה לגרום לנזק רב ולעיתים גם בלתי הפיך.
הקרום הקשה Dura Mater - 
  • השכבה החיצונית ביותר
  • מספק הגנה מכנית
  • עמיד, עבה, חזק, אינו אלסטי 
  • קרום סיבי
  • עשוי משתי שכבות של רקמת חיבור צפופה
קרום הקורים Archnoid Memrane
  • מראה דמוי רשת של עמודי קורים הנשלחים ממנה
  • רך וספוגי
  • נמצא מתחת לקרום הקשה ומחבר את הקרום הקשה לעדין
הקרום העדין Pia Mater 
  • השכבה הסמוכה ביותר למוח ולמוח השדרה
  • עוקבת ועוטפת כל קפלי שטח הפנים של המוח
  • מכילה כלי דם קטנים המזינים את שטח פני המוח ומוח השדרה.
  • רווח בין קרום הקורים לקרום העדין
  • מלא בנוזל מוח ושדרה CSF
  • בעת מכה לראש, מאפשרת תנועה הממזערת את הטלטול והחיכוך.
  • המוח מכיל שורה של חדרים חלולים
  • מספקים תפקוד של ייצור נוזל המוח והשדרה ואגירתו
  • החדרים מחוברים זה לזה
  • החדרים מלאים בCSF
  • יש 4 חדרים סה"כ:
    • תעלת המוח
    • חדר שלישי
    • חדר רביעי
    • חדרים צידיים
החדרים הצידיים Lateral Ventricles
  • שני חדרים שנמצאים בצדדים
  • הגדולים מבניהם
  • מחוברות בעזרות תעלות דקיקות לחדר השלישי
החדר השלישי 3rd Ventricle
  • חדר צר הנמצא במישור האמצעי של המוח, במרכז הדיאנצפלון ( מוח הביניים ), במנח מדיאלי
  • דפנותיו מחלקות את האזור המוחי שמסביבו לשתי מחציות סימטריות
  • במרכזו עובר גוף הבינים - גשר של רקמה עצבית
  • התלמוס וההיפולתמוס מהווים את הקיר הלטרלי של החדר השלישי
החדר הרביעי 4th Ventricle
  • מצוי בין המוחון לבין צידו הגבי של הגשר, במרכז המטאנצפלון ( המוח שמאחור )
  • נמצא פוסטריאורית יחסית לשאר החדרים
  • מתחבר עם תעלה דקיקה במרכזו למוח השדרה
תעלת המוח Cerebral Aqueduct
  • מחבר את החדר השלישי והרביעי
  • צינור ארוך במרכז המזאנצפלון ( המוח האמצעי )
  • רקמה עשירה בכלי דם הבולטת לתוך חללי החדרים
  • מייצרת את נוזל המוח והשדרה CSF על ידי סינון נוזלי הדם עם רכיבים המצליחים לעבור דרכה.
  • צבעו שקוף יחסית ( אינו אדום כמו דם )
  • בולטת אל תוך כל ארבעת חדרי המוח ( אינה קיימת בתעלת המוח )
אנטומיה של המוח: מקלעת הדמים והנוזל המוח-שדרתי (weizmann.ac.il)
  • הנוזל מופק מן הדם
  • דומה בהרכבו לפלזמת הדם
  • מיוצר ברציפות
  • נפחו הכללי 125 מ"ל בקירוב
  • זמן מחצית החיים שלו כ-3 שעות
  • מיוצר כמה פעמים ביום בנפח זה
  • מניחים שקיים גם מנגנון לסילוקו
תפקידים מרכזים בהגנה על המוח:
  1. חלק גדול מהחומרים המיותרים של המוח נזרקים לCSF ומסולקים דרכו
  2. זורם בחלל התת קורי ושם בעצם את המוח צף בנוזל, ובכך בולם זעזועים. ללא הנוזל המוח היה נחבט ישירות בקירות.
  3. בזכות הנוזל יכול לשאת את משקלו ולא מפעיל לחץ כלפי מטה על בסיס המוח
מה דוחף קדימה את הCSF?
כיוון שמיוצר באופן רציף, הלחץ עולה ולכן הוא חייב להתפזר לכיוון שאר החדרים
מסלול CSF ויצורו
חדרים לטרלים - מיוצר ומתמלא
👇
כאשר  מלא זורם לחדר השלישי וגם נוצר בו עוד
👇
תעלת המוח
👇
החדר הרביעי וגם נוצר בו עוד
👇
סביב כלל מערכת העצבים המרכזית דרך החלל התת קורי, חלק קטן עובר למוח השדרה
👇
מתנקז אל גבשושי קרום הקורים
👇
נספג חזרה אל זרם הדם על ידי הגת הסגיטלית העילית

  • מבנים דמויי כיסים הבולטים אל תוך הגת הסגיטלית העילית
  • מתנהגים כמו שסתום, כשיש לחץ של CSF מלמטה השסתום נפתח ומתפזר אליו הCSF
  • מנקזים את הנוזל לגת הסגיטלית העילית
  • כלי דם המתנקז אל ורידי המוח.
  • כלי דם ורידי מורחב המצוי בקו האמצע של המוח, גבית לכפיס המוח, בין שתי ההמיספרות של המוח הגדול.
  • קיפול בקרום הקשה 
  • אליו מתפזר הCSF
  • עובר לאורך כל הראש
  • מנקז את הCSF חזרה למחזור הדם
דליפת CSF
  • פריצה במערכת ודליפת CSF החוצה
  • עלול להיגרם עקב חבלה/מכה/חדירת עצם זר
  • לעיתים קורה עקב הרדמה אפידורלית - 
    • רוצים להגיע קרוב אל הדורה, מחוץ לה
    • כ-1% מהמקרים גורם לפציעת הדורה וכניסת המחט עד החלל התת קורי ודליפת הCSF. 
    • קצב הדליפה עלול להיות מהיר יותר מקצב סגירת החור
    • גורם לירידה בנפח הCSF במוח, לחץ גדול על בסיס המוח ולכן גם כאבי ראש מאוד חזקים.
סתימה במערכת הCSF
  • האזור הרגיש ביותר לסתימה הן התעלות הדקיקות, בעיקר תעלת המוח.
הידרוצפלוס
  • עלול להיגרם על ידי גידול/התפתחות לא תקינה של התעלה
  • שלבי ההתפתחות
    1. נגרם לחץ על התעלה וסתימה שלה
    2. נוזל ממשיך להיווצר בחדרים הלטרלים והשלישי, לא מתקבל אות מסוים להפסיק, אך אינו מתנקז לחדר הרביעי.
    3. החדר הרביעי ממשיך בכל מקרה לייצר גם CSF לכן לא נמצא בבעיה ומספק את הנוזל למערכת.
    4. הסכנה העיקרית היא פגיעה מוחית עקב התמלאות ללא ניקוז מהחדרים הלטרלים והשלישים
טיפול לפי מקור הבעיה
  1. גידול - 
    • במיידי אדם מגיע למיון לרוב עקב תלונה על כאבי ראש, הדרדרות בראייה וקוגניציה.
    • מנקזים את הנוזל על ידי קדיחה בגולגולת.
    • ממשיכים טיפול ארוך טווח במקור הבעיה.
  2. התפתחות לא תקינה של התעלה בינקות -
    • בילודים - מכניסים צינורית עם שסתום לכל החיים, המנקזת את הנוזל לחלל הבטן ומשם חזרה אל מערכת הדם.
    • פתרון נוסף - קצה החדר השלישי קרוב מאוד לחלל התת קורי, לכן פותחים פתח קטן המנקז את הנוזל ישירות לחלל התת קורי ואל זרם הדם.
  • הספירה מתחילה מרגע ההפריה עצמו - קבלת תא הזיגוטה על ידי חדירת הזרע לביצית.
  • מתחילות להתפתח מערכות שונות ורקמות שונות במשך 38 שבועות
  • במהלך כל שלב קיימים חלונות/הזדמנויות התפתחות רגישים וקריטיים לרקמות ואיברים, שונים בין אחד לשני
  • בשבוע ה-3 להריון מתחילה להתפתח מערכת העצבים, מסיימת להתפתח בסביבות גיל ה-20, וממשיכה להשתנות לאורך כל החיים בצורה מתונה יותר.
  • בסוף השבוע ה38 אמור הילוד להיוולד
התעברות - נוצרת זיגוטה
יום 4 - תאים פוטיפוטנטיים
  • חלוקה סימטרית של התאים
  • כולם כרגע נראים אותו הדבר
  • יכולים להיות כל סוג תא.
יום 6
  • חלק מהתאים נודדים לצד אחד של גוש התאים
  • נוצר מבנה א-סימטריה
  • מתחיל תהליך התמיינות של כל תא לתפקידו.
יום 14
  • יש שני חללים - חלמון לתזונה, שק השפיר
  • במרכז הדיסקית שעתידה להפוך לתינוק 
  • קיים מיון של 3 סוגי תאים:
    • Ectoderm - עתידים להפוך רק לתאי עור או מערכת עצבים
    • Mesoderm - תאי דם, לב, בלוטה, שלד או שריר
    • Endoderm - מערכת העיכול, בלוטות נוספות ועוד.
לוחית עצבית Neural plate
  • נוצרת על ידי שינוי תאי האקטודרם בקו האמצע - משנים את מבנם, צורתם, לוקחים על עצמם את אחריות פיתוח מערכת העצבים
  • התאים נודדים כלפי פנים העובר המתפתח
נוירולוציה
  • מתחיל תהליך נוירולציה
  • חייב להיות בטווח הימים 14-28 ימים.
  • אם לא מסתיים עד למועד זה צפויות פגיעות בהתפתחות מערכת העצבים 
יום 20-24 - הקיפול העצבי Neural groove
  • יום 20 - התאים במרכז כבר ממש נדדו כלפי פנים ויצרו שקע את שקע הקיפול העצבי
  • יום 21 - הקיפול כבר נסגר, יש צינור עצבים סגור במרכז
  • יום 24 - הצינור נסגר לכל האורך לכיוון שני הקטבים, מהראש ועד הזנב.
בעיה בסגירת חלקו התחתון Spina Bifida
  • הנוירונים שאמורים להיווצר בחלקו התחתון נוצרים אך אינם מכוסים בעור
  • כתוצאה מתקבל גוש נוירונים על הגב, אלו הם האקסונים של הנוירונים שאמורים להגיע לרגלים
  • יבוא לידי ביטוי בפגיעה ביכולות חישה והפעלת הרגלים
  • הנוירונים חשופים ואינם מוגנים לכן פגיעה בהם יכולה להביא לשיתוק מיידי 
  • טיפול: מיד לאחר הלידה מנתחים ומכניסים את הנוירונים חזרה אל בין החוליות וסוגרים, בתקווה שאכן יחזיר את התפקוד לרמה התקינה ביותר האפשרית.
  • מניעה: 
    • נטילת חומצת פולית על ידי האם, גם בשגרה לפחות 3 חודשים לפני כניסה להריון.
    • זיהוי בסקירת ההריון וטיפול כאשר התינוק עודו ברחם, על ידי ניתוח ישירות בגבו.
בעיה בסגירת חלקו העליון Anecehphaly
  • פוגע משמעותית בהתפתחות המוח עד כדי חוסר התפתחותו לגמרי
  • לעיתים כיוון שהמוח לא מסיים להתפתח, שאר השכבות מעליו כגון הגולגולת והעור שאמורות להתפתח בעקבותיו אינן מתפתחות.
  • מאוד נדירה
  • כשמגלים בסקירת ההריון מפסיקים את ההריון.
  • כשנולדים כך ברוב המקרים לא שורדים כלל.
  • התפקודים אשר קיימים עבור מי שכן נולד ושורד זמן מה - יש תפקודים בסיסים מאוד כגון רפלקסים, תגובה כללית לגירוים. כל שאר ההתפחויות המוטוריות והקוגנטיביות אינן קיימות.
3-5 שבועות 
  • הצינור נסגר סופית.
  • יש 3 שלפוחיות עיקריות:
    • מוח קדמי Prosencephalon
    • מוח אמצעי Mesencephalon
    • מוח אחורי Rhombencephalon
  • יש תאי אב עצביים אך צריך לייצר תאים נוספים, על מנת לעבות את דופן הצינור, באמצע נשאר חור.
  • בשלב זה מתחילים תהליכים:
    • חלוקות
    • התמיינות
    • נדידה
חלוקות סימטריות
  • צורת החלוקה ההתחלתית.
  • כל תא אב עצבי מתחלק לעוד שני תאי בת עצביים וכן הלאה.
  • עדין ללא תפקיד ספציפי במערכת העצבים, במטרה להעלות את כמות התאים עצמם.
מתבצעת התחלת נדידה של התאים ולכן הוא מאבד את צורתו הצינורית ונוצרת חלוקת החדרים
החומר הנוצר הוא הרקמה העצבית עצמה, אשר בהמשך תהפוך לרקמת המוח, היא אינה החדרים עצמם, כיוון שהחדרים הם החלל בין הרקמות.

  • זמן מה לאחר החלוקה הסימטרית, מתחילה גם חלוקה א-סימטרית
  • תא אב עצבי מתפצל לשניים שונים:
    • אחד מהם דומה לתא האב
    • השני עבר התמיינות מסוימת לתפקיד/אחריות מסוימת.
  • ככל שיש סוגים רבים יותר של תאים, ניתן להתחיל לבנות את המוח.
  • התאים הראשונים שנוצרים בחלוקה א-סימטרית
  • תאי תמך יחודיים לעובר
  • מהווים רשת פיגומים עליהם יבנה המוח.
  • מבנה:
    • גוף התא שלהם נמצא קרוב לחדר/חלל
    • שולחים זרוע/רגל החוצה בכיוון הרדיוס.
    • בקצה הרגל יש תפס מסוים אשר תופס רקמה, זוהי הרקמה שתהפוך לקרום העדין.
  • ככל שהרגלים של הגליה מתארכות הרקמה מתעבה.
  • נוצרים גם תאי נורונים בחלוקה הא-סימטרית
  • מתחילים לנוע לאורך הרגל של תאי הגליה הרדיאלים לכיוון ההיקף.
  • הראשונים, נודדים ימים בודדים, מתמקמים ומתחילים לייצר את שאר איברי הנוירון.
  • הנוירונים הבאים להיווצר מגיעים לשכבת ההיקף שמחוץ לקו הנוירונים מהמחזור הקודם, כלומר רחוקים יותר
  • כך נוצר מצב שהמוח מתפתח מבפנים החוצה, הנוירונים הפנימיים הם הותיקים ביותר, והחיצונים הם הצעירים ביותר.
  • ברוב האזורים מדובר ב6 שכבות נוירונים.
חרוט צמיחה Growth cone
  • הדבר הראשון שעושה הנוירון הוא ליצור "יד מגששת" שתוביל את האקסון.
  • הוא מסתובב במרחב של המוח המתפתח עד שמוצא את הנוירון הפוסט-סינפטי כדי לייצר קשר עצבי.
  • אם התקשורת הנוצרת בין חרוט הצמיחה לבין הנוירון הפוסט-סינפטי טובה, תיווצר שם סינפסה יעילה.
  • אם הוא לא מצא, ממשיך לחפש.
  • הוא בנוי בעיקר משלד התא.
איך חרוט הצמיחה יודע לאן להתקדם?
  • מתקדם בכיוון הNGF
  • מקבל הנחיותואותות נוספים בכללם גם גנטיים
  • פעילויות תוך תאיות.
חומרים מקדמי צמיחה Nerve Growth Facrors (NGF)
  • חומרים ה"קוראים" לחרוט הצמיחה
  • נוירון פוסט-סינפטי שרוצה לדבר עם נוירון מכיוון אחר, מפריש את החומר ומכוון את חרוט הצמיחה אליו.
סינפטוגנזה
  • תהליך יצירת הסינפסות עצמו.
  • המוח מבין שמדובר בתהליך מורכב, לכן אינו לוקח סיכון ומייצר יותר נוירונים ממה שצריך.
  • חלקם לא ייצרו בסוף סינפסות, מחצית הנוירונים לא מצליחים לייצר קשר עצבי.
  • לקראת הלידה כמות הנוירונים כמעט סופית אבל לא נוצרו עדין כל הסינפסות.
אפופטוזה
  • נוירון שלא יצר סינפסה אינו תורם ואפילו מפריע כיוון שגוזל משאבים, ולכן עובר אפופטוזה.
  • גוזר על עצמו מוות תאי מתוכנן, מפעיל בתוכו גנים קטלניים שגורמים לו להתפרק ולמות.
  • מפורק על ידי ליזוזום
  • תהליך טבעי ונורמלי מהתפתחות עוברים.
  • לדוגמא ראשן מפרק את זנבו, היד שלנו מפרקת קרום על מנת ליצור אצבעות נפרדות.
  • בסופו של דבר התינוק נולד עם נוירונים בדיוק בכמות הנכונה.
  • ב-5 השנים הראשונות בהתפתחות התינוק, המוח משקיע בעיקר ביצירת סינפסות ומיילין.
  • תינוקות בהיוולדם אינם מאורגנים מוטורית, האקסונים של הנוירונים המוטורים אינם מכילים מיילין כמו הרבה נוירונים במוח.
  • בשנה הראשונה האוליגודנדרציטים מייצרים את מעטפת המיילין ולכן הנוירונים מתחילים להעביר אותות חשמליים יותר מאורגנים.
גיזום סינפטי
  • סביבות גילאי 4-5 המוח מייצר סינפסות רבות יותר ממה שצריך.
  • מגיל זה מתחיל גיזום סינפטי - פירוק סינפסות עודפות.
המשך הסינפטוגנזה
  • תהליך זה מסתיים רק לקראת גיל ההתבגרות.
  • עליה משמעותית בכמות הסינפסות בשנה הראשונה לחיים
  • השיא בגיל 5
  • לאחר מכן ירידה בכמות הסינפסות, שיא הירידה בגיל ההתבגרות.
  • לקראת גיל 20 ניתן לראות התייצבות יחסית, שלב המוח הבוגר.
  • עדין יש דינמיקה בסינפסות, הן נוצרות ומתפרקות, אך לא משתנה כמותן בסה"כ.
  • לקראת הזקנה ניתן לראות שוב ירידה בכמות הסינפסות לצד שינוים קוגנטיבים בגיל זה.

6-7: מבנים במערכת עצבים מרכזית והיקפית

חלוקה עיקריתחדרי המוחחלוקות משנהמבנים עיקריים
מוח קדמיחדרים לטרליםTelencephalonקורטקס (צרברום)
המערכת הלימבית
גנגליונים בסיסים
חדר שלישיDiencephalon
תלמוס
היפותלמוס
מוח אמצעיתעלת המוחMesencephalon
טקטום וטגמנטום
מוח אחורי
חדר רביעי
Metencephalon
מוחון (צרבלום)
גשר (pons)
Myelencephalon
מוח מוארך (medulla)
  • המבנה הגדול ביותר של המוח
  • מתפתח מהחלק הקדמי ביותר במוח
  • המפותח ביותר במערכת העצבים
  • דמוי קליפה, מייצג את ההיקף
  • מהווה את הפיתולים והלולאות שאנו רואים במוח
  • הקיפולים מתפתחים לקראת סוף ההיריון כשהקורטקס מגדיל את הנפח שלו אבל הגולגולת לא גדלה בהתאם, לכן בהעדר מקום הקורטקס מתחילה להתקפל ולהתקמט.
  • יש מגמה כללית חוזרת בין פרטים לאופי הקיפולים, אך עדין קיים שוני רב אפילו בין שתי ההמיספרות.
רכס Gyrus, מענית Sulcus וחריץ Fissure
  • כל קיפול נקרא רכס
  • בסיום הרכס נמצא חריץ, המכיל נוירונים גם כן
  • החריצים השכיחים נקראים מענית
  • יש מספר מעניות עמוקות יותר לדוגמא בין 2 ההמיספרות - חריץ
  • לכל רכס, מענית וחריץ יש שם לרוב לפי תפקידו או לפי שם מי שזיהה אותו לראשונה
  • ניתן להבחין בשני צבעים של המוח - האפור והלבן
  • הבדלי הצבעים נובעים מהחומרים המרכיבים אותם
החומר האפור
  • יותר בחלק החיצוני
  • כולל בעיקר את הסומא של הנוירונים
החומר הלבן
  • בחלק הפנימי יותר
  • סיבים של אקסונים המחברים בין אזורים שונים במוח
  • רובם עטופים במיילין מאוליגודנדרוציטים, בעיקרו שומן, ממברנה
האונות
  • המוח מחולק ל-4 אונות, בשתי האונות
  • חריצים/מעניות שמורות מאפשרות לזהות את החלוקה בינהן
  • לכל אונה תפקוד מרכזי לה
  • 3 האונות הסנסוריות - העורף, הקודקוד והרקה.
קורטקס ראשוני
  • לכל אונה יש רכס אחד שמהווה קורטקס ראשוני
  • קשה להבין באמת מה קרה ומה משמעות המידע ולייצר ייצוג מנטלי בקורטקס הראשוני כי לכל אחד מהנוירונים תפקיד נפרד.
  • נעשה בו העיבוד הפשוט ביותר - כל נוירון מקבל פיסת מידע קטנה, מתמחה בזיהוי מידע מסוים.
אונת המצח Frontal Lobe
  • האונה המפעילה - אחראית להוציא מידע
  • ייצור תנועה מוטורית
קורטקס מוטורי ראשוני Primary Motor Cortex
  • כיוון שאונת המצח עוסקת במידע יוצא, לכן הוא האחרון בשרשרת
  • הוא אינו מקבל את המסר ראשון אלא משמעותו הכי פשוט
  • מכיל נוירונים שכל אחד יודע להפעיל שריר מסוים בגוף
הקורטקס המוטורי האסוציאטיבי
  • מתכנן מראש את רצף התכווצות השרירים הרצויות מבחינת מרחב, עוצמה וזמן.
  • על מנת לדעת להפעיל תנועה בצורה נכונה מאורגנת ומתוזמנת
  • לומד תנועות חדשות
  • מבצע דברים מוטורים מורכבים
הקורטקס הקדם מצחי Prefrontal Cortex
  • תכנון אסטרטגיות, התנהגויות, מטרות, קבלת החלטות וכד'
  • תוך שיקולים מגוונים ורחבים של הפרט וסביבתו
  • יודע את כל המידע מכל המקורות - היסטוריה, גירויים, כל מידע שיכול להיות רלוונטי.
אונת הקודקוד Parietal Lobe
  • חושי גוף סומטוסנסורים - מגע, לחץ, טמפ', רפרוף, זיהוי של מיקום האיברים במרחב וכד'
קורטקס סומטו-סנסורי ראשוני Primary Somato-Sensory Cortex - 
  • הרכס האנטריורי/המקורי/הקדמי ביותר.
  • לכאן מגיע המידע הראשוני מהעור/השרירים/הגידים וכד'
הקורטקס הסומטו-סנסורי האסוציאטיבי Somatosensory Association Cortex -
  • שאר אזור אונת הקודקוד
  • בו מתרחשת האינטגרציה בין פיסות המידע שהגיעו לקורטקס הראשוני
  • הנוירונים בו מקבלים מידע מכמה נוירונים פרה-סינפטים, מחברים את המידע יחד ויכולים לייצר פלט המאפשר תפיסה ומשמעות.

אונת העורף Occipital Lobe
  • עיבוד מיד חזותי
  • אינה מספיק גדולה כדי לאפשר את כל עיבוד המידע החזותי הנדרש
קורטקס הראיה הראשוני Primary Visual Cortex -
  • כל נוירון מעבד תכונה קטנה ומצומצמת של העולם החזותי, למשל צבע, תנועה, קווים אופקיים וכד'
קורטקס הראיה האסוציאטיבי -
  • שאר אזור אונת הקודקוד
  • בו מתרחשת האינטגרציה בין פיסות המידע שהגיעו לקורטקס הראשוני
  • גולש קצת לאונת הקודקוד - בעיקר חיבור עיבוד מידע חזותי וסומטו-סנסורי
  • גולש קצת לאונת הרקה - ככל שזולגים יותר לאזור הפנימי של אזור הרקה, העיבוד נעשה יותר מורכב ויכול לתפוס מידע חזותי מורכב יותר ובכללם פרצופים.
אונת הרקה Temporal Lobe
  • עיבוד מידע שמיעתי
  • חלקית גם עיבוד חזותי
קורטקס שמע ראשוני Primary Auditory Cortex
  • כל נוירון מעבד תכונה קטנה ומצומצמת של העולם השמיעתי - גובה צליל, עוצמה, כיוון ההגעה וכד'
קורטקס השמיעה האסוציואטיבי
  • על מנת לדעת מה שמענו יש צורך לחבר את כלל הגירויים
  • עיבוד מורכב של חיבור מידע
  • אפילו ניתן לדמיין צליל בשילוב חזותי אשר מעובד באזור בין אונת הרקה לעורף
  • מעורבת בתפיסת טעם וריח
  • תפקודים גבוהים יותר כמו תפיסה עצמית, ויסות רגשות, תפיסת העצמי במרחב וכדומה
  • קשורה לאנורקסיה
  • סיב המחבר הנוירונים של המיספרה אחת לשנייה - מחבר בין נוירונים הומולוגיים, של אותו האזור בצד השני.
  • מאפשר ליצור לדוגמא תנועות מתואמות של כל אחת מהידיים, עד ידי מעבר המידע בין ההמיספרות
  • בזכות תכונה זו האדם חווה את העולם כמכלול אחד ועיבוד שלם ולא נפרד
  • חלק מהחומר הלבן כיוון שמכיל אקסונים עטופים במיילין
  • נקודת ייחוס מאוד חשובה ועיקרית לזיהוי אזורים רבים במוח
  • כל המיספרה עצמאית לכאורה ומתקיימת בפני עצמה, אך בשגרה הצדדים מדברים בינהם בזכות כפיס המוח
חתך מיד סגיטלי
חתך רוחבי
חתך אופקי
שיטת DTI
בעזרת שיטת DTI ניתן היום לעקוב אחר הנוירונים במוח של אדם חי ולצייר את המסלולים הקיימים
  • קורטקס קדום יותר מבחינת התפתחות אבולוציונית
  • מעורב בהתנהגויות טיפה יותר פשוטות
  • חלק מהמערכת הלימבית, המעורבת בתפקודי רגשות ותהליכי למידה וזיכרון
  • רכס החגורה מהווה צומת מקשרת בין המערכת הלימבית לבין התפקודים הקוגניטיביים המורכבים, לדוגמא:
    • ויסות רגשות
    • קשירת פיסות למידה עם הבנת ההשלכות של ההתנהגות העתידית
  • קשור לדיכאון - קושי בוויסות באופן קוגניטיבי ורגשי את מצב הרוח
  • מרכיבים מרכזיים:
    • רכס החגורה
    • ההיפוקמפוס Hypocampus - מעורכב בתהליכי למידה וזיכרון, ביכולת לייצר זכרונות מוצהרים חדשים כמו למידת מידע חדש, ייצור אוטוביוגרפיה. פגיעה בהיפוקמפוס אינה משפיעה על זכירת האירועים שכבר נוצרו, אלא רק על יצירת חדשים.
    • פורניקס Fornix - אוסף נוירונים שיוצאים מנוירוני ההיפוקמפוס
    • גופים הדדיים Mammilary Bodies - אליהם מגיעים סיבי הנוירונים של הפורניקס
    • אמיגדלה Amygdala - 
      • קשורה ברגשות ופרט ברגשות שלילים, התנהגויות פחד, תוקפנות, אימפולסיביות ובפתלוגיות פסיכיאטריות כמו חרדה ובמידה מסוימת דיכאון, והפרעות אישיות שונות.
      • בעכברים פגיעה באמיגדלה גורמת להם לחוסר פחד, לא ניתן לשחר אותם בטבע כי לא יוכלו להיזהר מסכנה.
  • כל המבנים סימטריים, יש בכל אחת מההמיספרות
  • אחראים בעיקר על ויסות של תנועה
  • מבנים עיקריים:
    • הגרעין הזנבי Caudate Nucleus
    • פוטמן Putamen
    • גלובוס פלידוס Globus Palidus
      • פנימי
      • חיצוני
    • גרעין האקומבנס Nucleus Accumbens - מרכיב עיקרי במוטיבציה, חיזוק. קשור  לתנועה, למידה, פתולוגיות פסיכיאטריות ובפרט התמכרות. מחבר  בין הפוטמן לגרעין הזנבי.

המערכת הלימבית והגנגליונים הבזאליים
  • אחד הגרעינים הגדולים והמרכזיים ביותר בגולגולת
  • חלק מהקיר הלטרלי של החדר השלישי ( ביחד עם ההיפותלמוס )
  • בין שננ חלקיו עובר הפורניקס
  • יושב על גזע המוח
  • מהווה תחנת ממסר מרכזית - 
    • מידע נכנס - כמעט כל מידע עובר בה קודם כל, לפני פיזור לקורטקס מתאים. חוץ מחוש הריח.
    • מידע יוצא - מידע מוטורי יוצא עובר בתלמוס לפני שממשיך למוח השדרה והשרירים.
  • פגיעה בתלמוס - 
    • פגיעה מוחלטת - תגרום לקומה, לא יוכלו לתקשר כיוון שמידע לא יוכל להיכנס או לצאת בצורה תקינה. 
    • פגיעה חלקית - תגרום ללקות חלקית לפי האזור הפגוע. 
חתך רוחבי
חתך מיד סגיטלי
אזורי התלמוס לפי אזור היעד
  • נמצא מתחת לתלמוס
  • חלק מהקיר הלטרלי של החדר השלישי ( ביחד עם התלמוס )
  • מעורב ב-4 סוגי התנהגויות:
    1. הומאוסטזיס - כל מה שקשור לשמירה על איזון, למשל לחץ דם, טמפרטורת גוף, משק מים, סוכר וכד'
    2. תגובות סטרס/לחימה אוטונומית - המערכת ששולטת בתגובות האוטומטיות בזמן סכנה/סטרס כמו סימור שיער אצל בעלי חיים, הגברת דופק וכד'.
    3. התנהגויות טיפוסיות למין - למשל עכברים שאוכלים כולם בצורה זהה, רבייה וכד'. אצל בני אדם יותר מורכב, אך מדובר על רצפי/סדרות התנהגויות שהן שמורות בתוך המין.
  • מבצע את תפקידו על ידי 2 דרכים:
    • חיבור למערכת האוטונומית
    • הפרשת הורמונים:
      • היכולת לשלוט על הפרשת כלל ההורמונים מהגוף כולל הגופים ההדדיים
      • על ידי החיבור שלו לבלוטת ההיפופיזה
חתך מיד סגיטלי
הפרשת הורמונים
מורכב מכמה גרעינים
בכל גרעין נוירונים ששולטים על תפקוד מסוים
ההיפופיזה האחורית Posterior Pituitary
  • המשך ישיר של ההיפותלמוס - נוירונים שנמצאים באחד מגרעיני ההיפותלמוס, שולחים את האקסונים שלהם אל ההיפופיזה האחרונים, והיא מורכבת מכל הטרמינלים של אותם נוירונים שנמצאים בגרעינים ההיפותלמוס.
  • מפרישה 2 הורמונים:
    • ואזופרסין - מעורב בוויסות משק המים בגוף, אחראי על החזרת מלחים דרך הכליה והפרשת נוזלים.
    • אוקסיטוצין - 
      • התכווצות שרירי הרחם בזמן הלידה כדי לאפשר לתינוק להתקדם בתעלת הלידה
      • התכווצות צינור החלב כדי לאפשר הנקה
      • קיים אצל נשים גם לא רק במהלך הריון ולידה
      • מעורב בהיקשרות ממספר סוגים בין ההורה לצאצא, קשור לקרבה חברתית ומופרש בזמן אורגזמה. מכונה לכן "הורמון האהבה"
תהליך יצירת ההורמונים
  • ההורמונים נוצרים בתוך נוירונים ההיפותלמוס בסומא
  • נארז בווסיקולה שנוצרת באזור הגולג'י
  • בעזרת קנזין המוביל את הווסיקולה לאורך מיקרוטיבולים, עד שמגיעה אל ממברנה של הטרמינל הפרה-סינפטי
  • ברגע שמגיע פוטנציאל פעולה מתח הממברנה עולה, נפתחות תעלות סידן תלויות מתח, ויוני סידן מאפשרים איחוי הוסיקולה עם ממברנת הטרמינל
  • ההורמון נשפך החוצה מהנוירון
  • מגיע למחזור הדם וכך אל איבר המטרה.
ההיפופיזה הקדמית Anterior Pituitary
  • המשך ההיפותלמוס גם כן, מגיעה קרוב אל עצם החיך, ממש מעליה, תאי העצם פוגשים את תאי ההיפופיזה ולכן עוזבים את העצם ומתיישבים לפניה.
  • אינה מכילה נוירונים, אלא תאי הפרשה - מסוגלים לקלוט חומר ממקור אחר, לייצר בהתאם לכך חומר אחר, ולהפרישם הלאה
תהליך יצירת ההורמונים
  • בהיפותלמוס נוצר הורמון ראשוני
  • ההורמון מופרש להיפופיזה הקדמית
  • ההורמון פוגש קולטנים שיודעים בתגובה לייצר ולהפריש הורמון שניוני
  • ההורמון השניוני מופרש למחזור הדם ומסתובב בגוף, עד שפוגש בלוטה הורמונלית מתאימה
  • ההורמון השניוני מגיע לקולטני הבלוטה ההורמונלית
  • הבלוטה מייצרת את ההורמון הסופי, לדוגמא -
    • בלוטת האדרנל, יותרת הכליה - הורמוני עקה - קורטיזול
    • הורמוני בלוטת התריס - T3, T4
    • שחלות ואשכים - הורמוני מין - אסטרוגן וטסטוסטרון
    • הורמוני גדילה
    • פרולקטין
הורמוני בלוטת התריס
  • יושבת בחלק הקדמי של הצוואר, ממש על דרכי הנשימה
  • מקבלת מסר מהורמוני ההיפופיזה הקדמית
  • מייצרת ומפרישה נוירונים בעצמה
  • תפקידים עיקריים:
    • מטבוליזם של שומן
    • הכוונת התנהגות
    • אצל נשים בגיל הפוריות - העובר מייצר הורמוני תריס רק בסוף ההריון, אך הם נחוצים ליצירת נוירונים
ציר הHTP - היפותלמוס > היפופיזה > תריס
  • ההיפותלמוס מייצר ומפריש את ההורמון הראשוני TRH (Thyrotropin-releasing hormone), ישר להיפופיזה הקדמית, אינו יוצא לדם
  • בהיפופיזה נקשר לקולטנים המתאימים וגורם לתאי ההיפופיזה הקדמית לייצר ולהפריש את ההורמון TSH (Thyroid-stimulating hormone)
  • הTSH מופרש אל מחזור הדם ומסתובב עד שמגיע לבלוטת התריס
  • התאים של בלוטת התריס בעלי הקולטנים המתאימים קולטים את הTSH ובתגובה מייצרים את הורמוני התריס T3, T4
  • ההורמונים שנוצרו מסתובבים במחזור הדם ומגיעים לרקמת המטרה - רקמות רבות, בעיקר:
    • רקמות שומן - אחראים על קידום המטבוליזם של השומן בה
    • המוח - 
      • מכוונים את ההתנהגות 
      • משוב שלילי - מגיעים חזרה להיפותלמוס ולהיפופיזה, על מנת לעדכן שיש מספיק רמת TRH ו-TSH וכך הפחתה של הורמוני התריס, ושומרת על האיזון כך.
פתולוגיות
  1. היפרתירואידיזם
    • פעילות יתר של בלוטת התריס
    • מקורות אפשריים - גידול בכל מיקום בציר הHPT - בהיפותלמוס/בהיפופיזה/בבלוטת התריס
    • השפעה - ייצור והפרשת יתר של הורמוני התריס
    • סימפטומים -
      • ירידה מואצת במשקל - עקב מטבוליזם מוגבר של שומנים
      • העיניים יבלטו החוצה
      • תחושת חום
      • עצבנות
      • לעיתים סימנים פסיכוטיים
    • אבחנת מקור הגידול - נשווה רמת הורמוני התריס להורמונים TSH ו-TRH.
    • טיפול - לפי מקור הגידול, אם בבלוטת התריס - 
      • הוצאת הגידול/הבלוטה עמה
      • המשך טיפול עם תרופות המשלימות את הורמוני התריס
    • פחות שכיח
  2. היפותירואידיזם
    • תת פעילות של בלוטת התריס
    • מאובחנת בגיל צעיר יחסית
    • מקור נפוץ - מחלה אוטואימונית האשימוטו, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים שהורסים את בלוטת התריס ופוגעת תפקודה. לכן אין משוב שלילי ויש ייצור יתר של TSH.
    • סימפטומים -
      • עליה במשקל - עקב ירידה במטבוליזם השומן
      • עייפות
      • תחושת קור
      • נשירת שערות
      • שבירת ציפורניים
      • תסמיני דיכאון עד דיכאון מלא
    • אבחנה - רמה גבוהה של TSH לצד רמה נמוכה של הורמוני תריס, ובדיקת נוגדנים
    • טיפול - תרופות המשלימות את הורמוני התריס
  3. חשוב לאבחן אצל נשים בתחילת ההריון תפקוד לקוי של בלוטת התריס שכן הורמוני התריס של האם מהווים מקור חשוב ליצירת נוירונים בעובר, רמה נמוכה שלהם תגרום להתפתחות לקויה 
  • כולל 4 בליטות - 2 זוגות:
    • תלילים עליונים Superior Caliculus
      • מעורבים ברפלקסים חזותיים
    • תלילים תחתונים Inferior Colliculus
      • מעורבים ברפלקסים שמיעתיים
  • מעורבות ברפלקסים של הזזת הראש והצוואר
  • ונטרלית לטקטום
  • כולל מספר גרעינים -
    • החומר האפור המרכזי PAG
      • החומר האפור שסביב האקוודוקט
      • מעורב בתוקפנות, רבייה ואכילה
    • הגרעין האדום Red Nucleus
      • קשור בויסות התנהגות מוטורית
    • החומר השחור Substantia Nigra
      • קשור בויסות התנהגות מוטורית
      • מכיל נוירונים שאחרים על ייצור דופאמין, המופרשים אל הגנגליונים הבאזליים וכך מכוונים התנהגות מוטורית
  • הקיר האחורי של החדר הרביעי
  • מעורב בתפקידים מוטורים - בעיקר שיווי משקל, הוצאה לפועל של תנועות בליסטיות כמו זריקה ותפיסה, ועידון של סופי תנועות
מבט מיד סיגטלי
מבט גחוני
  • מעורב בהכוונת שינה וחלימה
  • לאורכו מיוצרים נוירוטרנסמיטרים כגון - אמטילכולין, סרוטונין, נוירופנפרין
חתך מיד סגיטלי
נקודת מבט גחונית
  • מתחת לגשר
  • החלק הכי אחורי בגזע המוח
  • המקום בו אקסונים מקורטקס מוטורי ראשוני עושים הצלבה, המיספרה ימין מעצבבת את מחצית הגוף השמאלי, ולהפך.
  • קשור בתפקודי חיים בסיסים - לב, לחץ דם, סרעפת ליצירת הנשימה, רפלקסים קריטיים כמו שיעול והתעטשות
  • פגיעה בה תביא למוות מוחי ובכלל
חתך מיד סגיטלי
חתך גחוני
  • כולל את - הגשר, המוח המוארך והטגמנטום
  • נמצא באזור העורף
  • מהווה את הקיר הקדמי של החדר הרביעי
  • שולט בתפקודי החיים הבסיסים ביותר כגון ויסות קצב הלב, נשימה, רפלקסים וכד'
  • מאוד חשוב להגן עליו בחבלות ראש
  • חלק מהCNS
  • מוגן על ידי עצם - חוליות עמוד השדרה
  • קיימת חלוקה בין חומר אפור (בפנים) לחומר לבן (חיצוני)
  • עטוף ב-3 הקרומים כמו המוח
  • נהיה דק יותר ככל שיורדים לכיוון מטה
  • אצל בני אדם נעצר בחולית המותן הראשונה ואינו ממשיך עד הזנב, ומשם החוליות ממולאות באקסונים מוטוריים וסנסוריים
  • החלקים הממלאים את החלק התחתון ביותר של מוח השדרה נקראים זנב הסוס Cauda Equina, 
  • זריקה אפידורלית מוזרקת בזנב הסוס סביב הדורה בניסיון לשתק את התחשה של אזור האגן ומטה.
החומר האפור מחולק ל-2 קרניים מרכזיות:
  • הקרניים הונטרליות - 
    • מכילות את הסומא של הנוירונים המוטורים
    • שולחים את האקסון שלהם לשרירים 
    • תפקידם לייצר תנועה לכלל הגוף.
  • הקרניים הדורסלוית - 
    • נמצאים בהם נוירונים סומטוסנסופריים
    • אוספים מידע חישתי מהגוף, מהפריפריה.
    • נוירון הוא חד קוטבי
    • מהסומא יוצא שלוחה אחת שמתפצלת -
      • אחת לדנדריט שנמצא בPNS
      • השניה לאקסון לכיוון תוך מוח השדרה.
    • הסומא נמצאת באזור מרוכז שנקרא גנגיליון שורשי דורסלי/גבי Dorsal Root Gangilion
    • המידע נשלח למוח על ידי הנוירון הפוסט-סינפטי דרך החומר הלבן, אל התלמוס, ומשם לקורטקס הסומטוסנסורי הראשוני ומשם המשך העיבוד באזורים האסוציאטיביים
חתך רוחבי
חוליות ופגיעה במוח השדרה
  • פגיעות בנקודות שונות לאורך מוח השדרה יגרמו ללקויות שונות
  • ככל שהפגיעה יותר גבוהה האדם יאבד יותר יכולת סנסורית ומוטורית בגוף
חתך מיד סגיטלי
חתך רוחבי Coronal
מהנקודה שבה העצבים מתחילים לצאת החוצה מהחולייה
  • ברגע שיוצאים מהחולייה יש את האקסונים שמחוברים ברקמת חיבור
  • יוצרים את 31 עצבי השדרה שיוצאים מתוך חוליות השדרה לכיוון לטרלי אל הפריפריה 
  • תפקידם:
    • לאסוף מידע סומטוסנסורי 
    • להוציא מידע מוטורי אל השרירים והרקמות.
  • אחראים על העברת מידע מאזור ואל אזור הראש והפנים
  • חלקם רק סנסוריים Afferent וחלקם רק מוטורים Efferent, חלקם גם וגם
  • עצב התועה - 
    • המסלול:
      • עוזב את אזור הראש והפנים
      • מגיע לבטן והחזה 
      • מעצבב איברים פנימיים כגון לב, סרעת וכד', 
    • אחראי על תפקודים בסיסים - חלק מהתפקידים האוטונומים. 
    • הוא היחיד שעוזב את הפנים.
  • תפקודים מוטורים לא רצוניים
  • עובדת במעין שיווי משקל/דינמיקה ואיזון בין שני ענפים - 
    • הסימפטטית
    • הפרה-סימפטטית
מהם תפקודים מוטורים לא רצוניים?
 למשל לחץ הדם, הדופק, גודל האישון, קצב עיכול וכד'
  • מעורב בהתנהגויות בזמנים של סטרס ומצוקה
  • הוצאה של אנרגיה
  • מגביר תגובות להתמודדות עם סכנה -
    • דופק גבוה
    • לחץ דם גבוה
    • הפניית דם עשיר בחמצן וסוכר לשרירים
    • להרחיב אישונים כדי לקלוט יותר אור
    • סימור שערות
    • הרפיה של דרכי נשימה
    • עליה בקצב הנשימה
  • מפחית פעולות שלא נדרשות בזמן סכנה או סטרס - 
    • האטת קצב עיכול
    • הפחתת הפרשת רוק
מכילה שני סוגי נוירונים
  • נוירון פרה-גנגליוני ACh
    • נמצא במוח השדרה בחוליות החזה והמותן
    • יחסית קצר
    • שולח את האקסון שלו עד ממש ליציאה מהחולייה עד לסינפסה עם הגנגליון הסימפתטי, ממש סמוך לחוליה.
    • מפריש נוירוטרנסמיטר אצטילכולין
  • נוירון פוסט-גנגליוני NE
    • הסומא נמצאת בגנגליון הסימפתטי
    • שולח את האקסון לאיבר המטרה
    • מפריש נוירוטרנסמיטר נוראפינפרין/נוראדרנלין
הגנגליון הסימפתטי
  • יש כמה לאורך החוליות
  • נמצאים בי לטרלית לחוליות
  • מחוברים במעין רקמת חיבור ולכן יוצר את שרשרת הגנגליונים הסימפתטיים
  • מכיל את הסומא של הנוירון הפוסט-גנגיליוני
מיקום הנוירונים והגנגליונים
  • התנהגויות המנוחה - 
    • עיכול
    • אגירת האנרגיה לפעם הבאה
    • הורדת דופק
    • הורדת לחץ דם
    • צמצום אישונים
    • הפרשת רוק
מכילה שני סוגי נוירונים
  • נוירון פרה-גנגליוני ACh
    • נמצאים באזורים גבוהים של מוח השדרה וגזע המוח
      • חלקם נמצאים בגרעינים בגזע המוח ושולחים את האקסונים דרך עצבי הגולגולת לאיבר המטרה בפנים
      • חלקם נמצאים במיקומים התחתונים ביותר של מוח השדרה ושולחים אקסון ארוך עד דופן איבר המטרה
    • בדופן איבר המטרה יושב הגנגליון הפרה-סימפטתי
    • מפריש נוירוטרנסמיטר אצטילכולין
  • נוירון פוסט-גנגליוני ACh
    • הסומא נמצאת בדופן איבר המטרה, בגנגליון הפרה-סימפטתי
    • מעצבב את איבר המטרה וגורם לביצוע ההתנהגות/הפעולה
    • מפריש נוירוטרנסמיטר אצטילכולין
מיקום הנוירונים והגנגליונים