פרק 5 - עקה ובריאות הגוף והנפש

עקה היא מצב פסיכולוגי בו הדרישות שהחיים מציבים בפנינו הן מעבר למשאבינו וליכולות ההתמודדות שלנו
מורגשת כחוויה שלא תמיד אנחנו יודעים מה גרם לה
הגורמים יכולים להיות חיצוניים ומזוהים, או פנימיים וסמויים.

---

מחולק לשני מרכיבים עיקריים:

1. הגורמים שיוצרים את העקה
2. התגובות שלנו אליה

עקה חיובית
למשל הולדת מתכוננת של ילד

---

עקה שלילית
למשל מגפת הקורונה והשלכותיה

יכולת לשאת עקה מבלי להיפגע קשות
מושפעת רבות מגורמי הגנה וחוסן נפשי

מאמצי ההתמודדות עם העקה

---

התנהגות מכוונת מטלה
התנהגות שמטרתה לטפל בגורמי הדחק

---

התנהגות מכוונת הגנה
התמודדות שנועדה להגן על העצמי  מחוסר ארגון פסיכולוגי אך אינה פותרת את גורמי הדחק
לדוגמא:

1. בכי
2. דיבור חוזר
3. אבל
4. השענות על מנגנוני הגנה
5. טכניקות הרפייה

המחיר הביולוגי של הסתגלות לעקה

1. הפרשנות שהאדם מעניק לאירוע, משמשת הסבר חשוב להבדלים בינאישיים בתגובה לגורם העקה.
2. אישיות אופטימית - יכולת להמשגות חיוביות לגבי התרחשויות ויכולת העצמי
3. תמיכה חברתית
4. גנטיקה
5. גישה למשאבים חומריים
6. השפעה של אירועי דחק קודמים ובייחוד טראומות
7. קו-מורבידיות - כשיש כבר הפרעה נפשית ההתמודדות עם הסטרס קשה יותר

---

גמישות תפיסתית
ככל שהתפיסה שלי גמישה יותר, יהיה יותר קל להסתגל, ולהתמודד על אירועים בלתי מתוכננים שיכולים לגרום לעקה

מודל העוסק בהסתגלות לדחק, תגובות הגוף הפיזיות והפסיכולוגיות לדחק הממושך החלות בדרך כלל

---

שלושה שלבים במודל:

1. תגובת אזעקה
2. שלב ההתנגדות - קמת התנגדות נורמלית לדחק
3. שלב התשישות - יכולת ההסתגלות נפגעת, ובפעם הבאה שהוא יתקל באותו סוג דחק, הוא יגיב בצורה  פחות יעילה

נוצרת ירידה ביעילות ההתסגלותדלדול משאבי התמודדותהופעת שינויים בריאותיים ונפשיים

מי נמצא בסיכון גבוה יותר להופעת הפרעה נפשית כתגובה למצב לחץ?

---

היעדר משאבים
בזמן מלחמה או אירועי טרור, מתבגרים להורים מדוכאים נטו לפתח דיכאון בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה למתבגרים שהוריהם לא מדוכאים

---

מאפיינים אישיים

• רמות נמוכות של אופטימיות
• תחושת חוסר אונים או שליטה
• הערה עצמית נמוכה
• היעדר תמיכה חברתית

---

מבנה גנטי
אדם בעל אחת או שתי צורות קצרות של גן 5HTTLPR שגם חווה ארבעה או יותר גורמי עקה חמורים בחייו
ייטה לפתח דיכאון קשה פי שניים מאנשים עם וריאנט אחר של הגן, שני אללים ארוכים, שחוו גם הם ארבעה או יותר גורמי עקה חמורים בחיים

---

הסבר קוגניטיבי
אירועי עקב עלולים ליצור מעגל שמנציח את עצמו על ידי שינויי החשיבה

ציר הHPA והשפעות הסטרס על הריאות הגופנית מדברים על כך שהגוף והנפש מאוד מחוברים, כשאנשים בלחץ היכולת של הגוף להתנגד למחלות וזיהומים מאוד משתבשת.

לדוגמא

• אנשים נוטים למות יותר אחרי אסונות, למשל אסון טבע.
• גברים נפטרים יותר לאחר שמאבדים את בת הזוג
• שחיקה בעבודה מעודדת התפתחות מחלות

חרדה היא אמנם גם כן תגובה נפשית, אבל היא קודם כל רכיב משמעותי של תגובה גופנית. המערכות המעורבות הן איברים פיזיים ומערכות הורמונליות שאחראיות על תגובה זו.
המטרה היא להכין את הגוף להתמודד עם איום כלשהוא, תגובת FOF, תגובה הישרדותית.

---

המערכות המעורבות בFOF

---

השפעת תגובת החרדה על הגוף
המחיר בתגובת FOF היא פגיעה במערכות אחרות,  פעולות התגובה היעילה לFOF על חשבון פעולות שגרתיות כמו מערכת העיכול, המין, החיסונית ועוד.

---

יציאה מFOF
במצב תקין, הגוף לאחר התמודדות עם מצב האיום, חוזר אט אט לפעולה תקינה ושגרתית של כל המערכות שנבלמו במצב העקה איתו התמודדנו.

לא כל מי שחשוף לסטרס יפתח הפרעות, תלוי למשל בגורמים:

1. מודל דיאתזה-דחק
2. דלדול משאבי התמודדות
3. בדלים בינאישיים

עקה יכולה להוביל לשינויים גופניים רבים שאם לא ירוסנו, עלולים להוביל לשיבוש מערכת החיסון, ליצור תנאים של דלקת כרונית, לקיצור הטולומרים ובכך להגביר את הסיכון למחלות, ריפוי איטי, הזדקנות מהירה ואף מוות.

---

דיכוי מערכת החיסון
שיבוש ייצור הציטוקינים, חלבון המאפשר תקשורת בין תאי חיסון. ובכך רגישות גבוהה לחיידקים או וירוסים פולשים, עליה בדלקות ופגיעה ביכולת הריפוי.

---

הזדקנות בטרם עת
עקה מקצת את אורך הטלומרים, אזורי ההגנה בקצוות הכרומוזומים, ובכך הסיכוי לחלות גדל

הפרעות דחק שקורות כאשר גבולות ההתמודדות נדחקים והמשאבים נגמרים ומפעילים סימפטומים נפשיים

מחלות שקיים בהן קשר בין עקה לבעיות גופניות, סיכון מוגבר לתחלואה ואפילו מוות, בעקבות המחשבה שתופעות פסיכולוגיות ורגשיות הן חלק מהתופעות הגופניות.

על פי תחום זה, מצד אחד הערך ההישרדותי הכרחי ומופעל, אך פעילות ממושכת שלו במצבי עקה ממושכים מזיקים לגוף וגורמים לפגיעת תקינה של מערכות בסיסיות בגוף.

לדוגמא

• טרשת נפוצה
• הצטננות
• התקף לב
• תמותה בעקבות רעידות אדמה

תפקידה להכין את הגוף לFOF על ידי הפרשת אדרנלין ונוראפינפרין הגורמים להגברת קצב הלב והמטבוליזם.

השפעות חיוביות:
מאפשר לגוף פעילות ממושכת

השפעות שליליות:
הקטנת פעילות מערכת חיסונית

דפוס התנהגות מסוג A
מאופיינת בדחף תחרותי חזק, מחויבות קיצונית לעבודה, חוסר סבלנות וקוצר רוח ועוינות.

איך משפיע סוג A על הבריאות ?
אצל בני אדם בני 35 עד 59 , שהם בריאים מכל בחינה אחרת, נקשרה בסיכון כפול למחלת לב כלילית ובסיכון גדול פי שמונה להתקף לב במהלך שמונה וחצי השנים הבאות

---

אישיות מטיפוס D
טיפוס אישיות "הסובל ממצוקה", נוטים לחוות רגשות שליליים ולהרגיש חוסר ביטחון וחרדה.

איך משפיע סוג D על הבריאות ?
גברים עם מחלת לב כלילית שקיבלו ציון גבוה במדדים של מצוקה רגשית כרונית היו בסיכון גבוה יותר למות מהתקף לב או ללקות בו במהלך חמש השנים של תקופת המעקב במחקר בהשוואה לאנשים ללא התכונות של אישיות מטיפוס.

דיכאון נקשר לתפקוד לקוי של מערכת החיסון, מעורב במחלות לב.

---

הקשר בין דיכאון למחלות לב

• דיכאון נפוץ יותר בקרב אנשים הסובלים ממחלות לב מאשר בקרב אנשים עם בעיות בריאות חמורות אחרות כגון סרטן.
• מטופלים שעברו התקף לב ושיש להם רמות גבוהות של תסמיני דיכאון לאחר ההתקף נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה למות במהלך חמש השנים הבאות מאשר מטופלים שרמות הדיכאון שלהם אינן גבוהות
• גורם סיכון להתפתחות מחלות לב כליליות.
• אי־הנאה, תסמין של דיכאון המאופיין באיבוד מוחלט של עניין או הנאה, יכול להיות גורם מנבא מצוין של תמותה מוגברת אחרי התקף לב

---

ממה נובע הקשר ההדוק בין דיכאון למחלות לב?
חוקרים מאמינים שעקה מפעילה את מערכת החיסון וזו מעוררת יצירת ציטוקינים פרו־דלקתיים, וגורם נמק גידולי על ידי תאי דם לבנים.
חשיפה ארוכת טווח לציטוקינים פרו־דלקתיים אלה מובילה לשינויים במוח שמתבטאים בתסמינים של דיכאון.
בשלב זה, הדיכאון פועל בשיתוף עם העקה, והם מעצימים עוד יותר את התגובות הדלקתיות שבאופן טבעי מתעוררות בשל חשיפה לעקה
ציטוקינים פרו־דלקתיים מזרזים גדילה של רובד על דופנות כלי הדם ומגדילים את ההסתברות שרבדים אלה ייבקעו ויגרמו להתקף לב.

---

איך משפיע דיכאון על הטלומרים?
הטלומרים של אנשים הנתונים בדיכאון קצרים יותר מאלה של משתתפים בקבוצות בקרה שמעולם לא חוו דיכאון, אפילו לאחר נטרול של משתנים אחרים הקשורים בבריאות ובסגנון חיים.
ככל שהדיכאון היה כרוני וחמור יותר כך היו הטלומרים של הלוקים בדיכאון קצרים יותר.

קיים קשר בין חרדה פובית לבין סיכוי מוגבר למות מדום לב פתאומי

גישה אופטימית לחיים והיעדר רגשות שליליים עשויים להשפיע לטובה על מצבו הבריאותי של אדם

---

פסיכולוגיה חיובית
אסכולה זו של הפסיכולוגיה מתמקדת בתכונות ובמשאבים כגון הומור, הכרת תודה וחמלה, שיכולות להיות להם השלכות ישירות על רווחתנו הגופנית והנפשית.

---

מחקרם של ויטווליט ועמיתיה

מהלך הניסוי

1. ביקשו מסטודנטים לבחור פגיעה בין־אישית אמיתית שהם חוו בעבר. 
2. לאחר מכן אספו החוקרים נתונים מדיווח עצמי ונתונים על קצב הלב, לחץ הדם ומתח שרירי הפנים של הסטודנטים בעודם מדמיינים את תגובתם לפגיעה שקרתה במציאות באופן סלחני ובאופן לא סלחני. 
3. בתנאים הסלחניים התבקשו הסטודנטים לחשוב על הענקת מחילה או לפתח רגשות חמלה כלפי האדם הפוגע. 
4. בתנאים הלא סלחניים הם התבקשו לדבוק בתפקיד הקורבן, להרהר בפגיעה ולנטור טינה.

ממצאי הניסוי

• כאשר ביקשו מן המשתתפים להפגין סלחנות ומחילה הם אכן דיווחו על יותר תחושות של אמפתיה וסליחה כלפי המתנכל להם.
• כאשר ביקשו מן המשתתפים להרהר בפגיעה ולא לסלוח, הם דיווחו שחשו יותר רגשות שליליים, כעס, עצב, עוררות וחוסר שליטה. כמו כן ניכר מתח רב יותר בגבותיהם.
• קצב פעימות הלב שלהם הואץ, לחץ הדם עלה ורמת המוליכות החשמלית של העור הצביעה על עוררות מוגברת.
• לאחר שהסתיימה ההדמיה של נטירת טינה והמשתתפים קיבלו הנחיה להירגע, הם לא היו מסוגלים לעשות זאת.

מסקנות ממצאי הניסוי

• אפשר שבני אדם הנוטים להרהר בעוולות שאנשים אחרים גרמו להם מזיקים לעצמם מאוד. 
• כפי שלתחושות כעס שנשמרות ולתגובתיות גוברת של הלב וכלי הדם יש השפעה על מחלות לב ועל תפקוד מערכת החיסון, כך נטירת טינה עלולה להיות מסוכנת לבריאותנו.
• סטודנטים שמקבלים ציונים גבוהים במדד של סלחנות, סובלים פחות מתסמינים של בעיות בריאות הגוף והנפש.
•  סלחנות פועלת גם כבלם מול השפעות העקה על בריאות הנפש

האם כדאי לבני אדם להיות מסוגלים לווסת את רגשותיהם?
אנשים שמסוגלים פחות לכבוש את כעסיהם, יפתחו יותר בעיות לב במרוצת 10 – 15 השנים הבאות.
כלומר, אנשים בעלי מיומנויות ויסות הרגשות הם בעלי הסיכון הנמוך ביותר לפתח מחלות לב.

למטופלים עם מחלות לב כליליות טיפול כזה עשוי לכלול ניתוחים בצד תרופות להפחתת
כולסטרול או להקטנת הסיכון להיווצרות קרישי דם.
עם זאת, לנוכח הקשר ההדוק בין דיכאון לבין הסיכוי ללקות במחלות לב כליליות, לטיפול בדיכאון יש חשיבות מרבית.
לרוע המזל, מרבית האנשים הלוקים בדיכאון קליני אינם מטופלים ולמצבם מתווסף סיכון מיותר ללקות במחלות לב כליליות.

להסתייע בפיתוח מיומנויות יעילות של ויסות רגשות

התערבות יעילה לטיפול בכאב ראש וגם בסוגים אחרים של כאב טיפול משפחתי
בגישה של טיפול קוגניטיבי־התנהגותי הצליח הרבה יותר מטיפול שגרתי של רופא ילדים להקל על כאבי בטן חוזרים ונשנים של ילדים
משמשות גם לטיפול בחולי דלקת מפרקים שגרונית.
בהשוואה למי שקיבלו טיפול רפואי סטנדרטי, אצל המטופלים שקיבלו טיפול קוגניטיבי־התנהגותי נמצא תפקוד פיזי, חברתי ופסיכולוגי טוב יותר

יתרונות:

• טכניקות הרפיה יכולות לעזור למטופלים הסובלים מיתר לחץ דם ראשוני 
• יכול לעזור למטופלים הסובלים מכאבי ראש בשל מתח
• תרגול יומי של מדיטציה טרנסנדנטלית עשוי לסייע בהפחתת לחץ דם

משוב ביולוגי או הרפייה?
מצבם של אנשים הסובלים מכאבי ראש ומטופלים באמצעות משוב ביולוגי טוב יותר מאלה המטופלים רק בהרפיה, אך התוצאות הקליניות הטובות ביותר נצפות כאשר משלבים את שתי שיטות הטיפול הללו

איך מתבצע המשוב?
מחברים את המטופל למכשירי ניטור ומעבירים לו אות  כאשר הוא מצליח לבצע את התגובה הרצויה
עם הזמן, המטופלים נעשים מודעים יותר לתגובות הפנימיות שלהם והם מסוגלים לשנות אותן בעת הצורך.

מה השפעות המשוב הביולוגי?

• מסייע לטיפול במצבים מסוימים כגון כאבי ראש 
• במרוצת הזמן השפעות הטיפול הזה הן בדרך כלל יציבות.
• יעיל במיוחד אצל ילדים ומתבגרים

חשיפה והבעה בכתב של בעיות בחיים

יתרונות החשיפה הרגשית 

1. סוג יעיל של טיפול עבור אנשים הלוקים במחלות
2. יכולות להחיש ריפוי של פצעים.

חסרונות השיטה

1. המטופלים מרגישים לא פעם החרפה במצוקה הרגשית בתחילת התהליך בשלב הכתיבה, אולם אחר כך בתקופת המעקב נראה שיפור במצבם הרפואי.
2. קיים סיכון, תלוי בבעיה ובמועד התרחשותה, שההבעה בכתב עלולה לפעמים להוביל לרומינציות

ההסברים להשפעת החשיפה הרגשית

1. הזדמנות לחוות קתרזיס רגשי או "לשחרר קיטור".
2. הכתיבה מספקת למטופלים הזדמנות לחשוב מחדש על בעיותיהם או להפחית את רמת האיום שהבעיות האלה מעוררות.

מה מטרת המשוב הביולוגי?
להגביר את מודעות המטופלים לדברים כגון
קצב הלב שלהם, רמת מתח השרירים או לחץ הדם שלהם.

תגובה פסיכולוגית לגורם עקה רווח שמביאה לתסמינים התנהגותיים או רגשיים קליניים מובהקים

א. התפתחות של תסמינים רגשיים או התנהגותיים בתגובה לגורם מעורר לחץ אחד או יותר הניתן לזיהוי. על התסמינים להופיע תוך 3 חודשים מהופעת הגורם או התרחשות האירוע בחייו של אדם.

---

ב. תסמינים או התנהגויות אלה הם משמעותיים מבחינה קלינית, כפי שעולה מ-1 או 2 הקריטריונים הבאים:

---

ג. ההפרעה הנובעת מגורם הלחץ אינה תואמת קריטריונים של הפרעה נפשית אחרת ואינה מהווה החמרה של הפרעה נפשית קיימת.

---

ד. התסמינים אינם מהווים ביטוי של שכול נורמלי (כלומר בהתאם לנורמות המקובלות).

---

ה. התסמינים אינם נמשכים יותר מ-6 חודשים לאחר שגורם הלחץ או השלכותיו הסתיימו.

---

* הפרעות ההסתגלות נחלקות לכמה סוגי משנה, ובעת האבחון יש לציין באיזה סוג מדובר:
הפרעת הסתגלות עם מצב רוח מדוכא, עם חרדה, או שילוב של שניהם.
הפרעת הסתגלות עם הפרעת התנהגות, או שילוב של התסמינים הרגשיים הקודמים והפרעת התנהגות.
כאשר התגובות הלא אדפטיביות אינן תואמות לאף אחד מסוגי משנה אלה, תינתן אבחנה של הפרעה "לא ספציפית".

דומה במרכיביה להפרעת עקה פוסט טראומטית, אך שונה במשך ההפרעה.

תסמיני חודרנות

•  זיכרונות חוזרים, לא רצוניים וחודרניים מהאירוע/ים הטראומטי/ים שגורמים למצוקה; ילדים יכולים לשחק שוב ושוב בצורה שבה נושאים או היבטים של האירוע/ים הטראומטי/ים מבוטאים.
• חלומות חוזרים שגורמים למצוקה, שהתוכן או ההשפעה שלהם קשורים לאירוע/ים; ילדים יכולים לחוות סיוטים בלי תוכן מזוהה.
• תגובות דיסוציאטיביות (למשל פלאשבקים) שבהן מרגישים או פועלים כאילו האירוע/ים הטראומטי/ים חוזרים.
• מצוקה פסיכולוגית חזקה או ממושכת או תגובות גופניות ניכרות בתגובה לרמזים פנימיים או חיצוניים שמסמלים או דומים להיבט של האירוע/ים הטראומטי/ים.

---

מצב רוח שלילי
חוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים (למשל לבטא שמחה, סיפוק או אהבה).

---

תסמינים דיסוציאטיביים

• תחושת מציאות שונה של הסביבה או של האני (למשל האדם רואה את עצמו מפרספקטיבה אחרת, או תחושת הלם או שהזמן מואט).
• חוסר יכולת לזכור היבט חשוב של האירוע/ים הטראומטי/ים, בד״כ כתוצאה מאמנזיה דיסוציאטיבית ולא מגורמים אחרים (למשל פגיעת ראש, אלכוהול או סמים).

---

תסמיני הימנעות

• מאמצים להימנע מזיכרונות, מחשבות או רגשות שגורמים למצוקה, שהם על או קשורים מאוד לאירוע/ים הטראומטי/יים.
• מאמצים להימנע מתזכורות חיצוניות (למשל אנשים, מקומות, שיחות, פעילויות, חפצים או מצבים) שמעוררים זיכרונות, מחשבות או רגשות שגורמים למצוקה, שהם על האירוע/ים הטראומטי/ים או קשורים אליהם מאוד.

---

תסמיני עוררות

• הפרעות שינה (למשל קשיים להירדם או לישון רצוף או חוסר מנוחה בשינה).
• התנהגות נרגזת והתפרצויות כעס (בלי או עם מעט פרובוקציה), שבד״כ מבוטאות בתוקפנות מילולית או פיזית כלפי אנשים או חפצים.
• דריכות יתר.
• בעיות ריכוז.
• תגובת בהלה מוגזמת.

הגדרה
חשיפה למוות ממשי או לאיום של מוות, פציעה קשה או אלימות מינית באחת או יותר מהדרכים הבאות:

1. חוויה ישירה של האירוע הטראומטי
2. עדות ראייה אישית לאירוע הטראומטי שקרה לאנשים אחרים
3. קבלת ידיעה על אירוע שקרה לבן משפחה או חבר קרוב שצריך להיום אלים או מקרי
4. חוויה של חשיפה חוזרת ונשנית או קיצוניות לפרטים המזעזעים של האירוע שלא דרך כלי תקשורת

---

אירועים שעונים להגדרה של טראומטיים:

• מעורבות בפעולת טרור
• תאונת עבודה
• התרסקות מטוס
• חשיפה למראת זוועה במסגרת עבודה
• אסונות טבע
• תאונת דרכים סיטואציית קרב
• אונס
• תקיפה
• שבי
• התעללות

חודרנות / פולשנות / חוויה מחדש
חוויה חוזרת ונשנית של האירוע הטראומטי.
יכול להיות דרך סיוטי לילה, תמונות מהאירוע שעולות לפתע בדימיון, תגובתיות גופנית לדברים שמזכירים את החוויה, הרהורים חוזרים ונשנים ועוד.

---

הימנעות התנהגותית או במחשבה

למה מופיעה הימנעות?
הימנעות מטריגרים המזכירים את הטראומה, לדוגמא מקומות, חפצים אנשים ועוד.
טריגר מעלה זיכרון מהאירוע, המעלה תחושות קשות, והאדם לפיכך נמצא בסכנה של הסתגרות.

הימנעות מרגשות
הימנעות מרגשות עלולה להוביל להשטחה או קהות רגשית.
כאשר אדם בוחר למנוע מעצמו להרגיש, אך הוא לא יכולה לבחור רק בשלילים, אז הוא מונע גם את הטובים.
זה דורש מאמץ מאוד גדול מהאדם.

הימנעות מחלקים בזיכרון הטראומטי
לפעמים יש חלקים שלמים שחסרים בזיכרון הטראומטי, כדי להימנע מהחלקים הכואבים
המטופלים מייצרים סיפור מאוד חלקי ממה שהם זוכרים, וחלקים שלמים לא נמצאים שם מהחוויה.
הם גם מספרים לפעמים את הסיפור כל כך הרבה פעמים שהם כבר מספרים על אוטומט, הסיפור הוא כבר לא רגשי, הם לא באמת שם כדי לעבד אותו.
ההיזכרות היא לא אמיתית, הרגש לא עולה עם הזיכרון.
לכן בטיפול מקשיבים לסיפור הראשוני, ואז מתחילים להרחיב אותו כדי לקדם עיבוד של כלל החוויה ולהגיע להשלמה ופיוס עם מה שקרה.

הימנעות מקשרים בינאישיים
אנשים שהימנעות מכתיבה את ההתנהגות שלהם ביומיום, יכולים להימנע מקשר עם אנים אחרים כי הוא מערב רגשות חזקים.
במיוחד יחסים אינטימיים, כי גם הרגשות החיוביים הם יותר מידי לעיבוד.
נמנעים גם להימנע מאירועים ללכת לאירועים ומרובי משתתפים, כיוון שכששואלים אפילו לשלומם, עולים זיכרונות, מחשבות ורגשות מהטראומה.

חסרונות  והשלכות ההימנעות

1. ירידה תפקודית 
2. ייאוש שאף פעם לא יוכל לחזור לעצמו עקב חוסר היכולת לעבד ולהתמודד
3. אין אפשרות לאשר שהסכנה חלפה
4. מונע למידה מחדש של הסביבה
5. הימנעות מאינטראקציה בינאישית - העדר חיזוקים ותמיכה, מה שעלול להוביל לדיכאון

---

שינויים שליליים בקוגניציה ובמצב הרוח
תסמינים שונים הגוללים הינתקות ומצבים רגשיים שליליים כמו בושה, כעס ועוד המעוותת את עצמו או אחרים.

---

עוררות ותגובתיות
דריכות יתר, תגובה מוגזמת לבהלה, תוקפנות והתנהגות חסרת אחריות.

תסמינים ממשיכים זמן הארוך מחודש.

ההפרעות גורמות למצוקה משמעותית או שיבושים בתפקוד החברתי והתעסוקתי ו/או בתחומי תפקוד חשובים אחרים

לא ניתן לייחס את ההפרעה להשפעות פיזיולוגיות של חומר או מצב רפואי אחר

נשים - 9.7%
גברים - 3.6%

התפתחות המושג אצל חיילים
נקרא בעבר - הלם פגזים, עייפות מבצעית, תשישות קרב
כיום נקרא הפרעת עקה פוסט טראומטית

---

כמה נפוץ ?
שכיחות בקרב חיילים אמריקאים יוצאי עירק ואפגניסטן 7-12%
במיוחד בקרב חיל רגלים, לעומת כוחות אוויר וים

---

איך מתבטא ?
קו מורבידיות נפוצה - דכאון ואלכוהוליזם

מצד אחד, חקר הגורמים עלול לגרום לתחושה שמחפשים את הסיבה באדם הסובל מההפרעה, כלומר הוא עלול להיראות אשם במצב.
מצד שני, חשוב לדעת מי עלול לפתח את ההפרעה, מה גורמי הסיכון, ואיך ניתן למנוע.

אופי אירוע
חשיפה ישירה למוות פצועים ומי שהרג בעצמו

---

מאפייני הפרט
נשים או נטייה מוגברת לרגש שלילי והיסטוריה של דכאון, חרדה ושימוש בחומרים.

---

גורמים חברתיים - סביבתיים
העולם החברתי, הסביבה, מהווים גורם חשוב על סכנת האדם לפתח את ההפרעה או לא
בני מיעוטים בסיכון מוגבר
תמיכה חברתית- מדינית, חברתית ובקרב לוחמים, יכולה להיות גורם מגונן או מעצים

---

ציפיות וחששות מPTSD
אנשים שמראש חוששים ומצפים לגרוע יותר, נוטים לפתח זאת יותר במידה ומתרחשת הטראומה.

---

גורמים ביולוגיים

קורטיזול
אנשים בעלי PTSD בשגרה רמות הקורטיזול שלהם רגילות, אך בחשיפה לסטרס הן מזנקות ביחס לאדם בריא.
מצד שני אצל נשים שעברו פגיעה מינית בילדות, קיימת תגובה לא ברורה ורמות נמוכות של קורטיזול בבגרות.

גנטיקה

היפוקמפוס
נפח ההיפוקמפוס קטן יותר בתאומים שאחד מהם פיתח PTSD

אינטיליגנציה גבוהה
רמה גבוהה של IQ בסיכון נמוך יותר לפתח את ההפרעה במידה ומתרחשת טראומה.
קיימת יכולת גבוהה יותר לעבד את הסיטואציה בצורה שתאפשר להתמודד איתה.