7 - הנסיבות החברתיות של המחקר ההתנהגותי

• המידה שבה שיטות המחקר, אפיוני הנחקרים והחוקר, חומרי המחקר והזירה המחקרית בכללותה משקפים את הזירה הנחקרת כפי שקיימת בחיי היומיום
• בתנאי שדה התוקף האקולוגי גבוה יותר מתנאי מעבדה

---

מה ההבדל בין תוקף חיצוני?
תוקף חיצוני מתייחס ליכולת להכליל את ממצאי המחקר לאוכלוסיות ומצבים שונים ואילו תוקף אקולוגי מתייחס למאפייני המחקר.

• שמה פחות דגש על מוטיבציות ויותר על קוגניציה, תהליכי עיבוד מידע
• מתמקדת בלוגיקה של השיח בין החוקר לנחקריו. 
• הפרת כללי השיח במחקר עלול להוות הסבר חלופי לתוצאות.

---

ניסח 4 כללי שיח יומיומי שמושתת על עיקרון שיתוף הפעולה: 

1. כלל האמת/איכות - הדובר מוסר מידע אמין
2. כלל מירב המידע/כמות - הדובר אינפורמטיבי
3. כלל היחס/רלבנטיות - דובר מעביר מידע רלבנטי
4. כלל האופן/הסגנון - הדובר קצר וענייני

מתי יכולות להתרחש הבעיות?
עלולות להתרחש בשלבים שונים, כגון איסוף/רישום הנתונים, ניתוח/פירוש התוצאות וכד'.

---

תכונות ביולוגיות, חברתיות ופסיכולוגיות של החוקר 

• משפיעים על תגובות הנבדקים. 
• למשל 
  • גיל, מין, גזע, מוצא ומראה 
  • בארה"ב נבדקים יגיבו אחרת לגבר לבן בשנות הארבעים לעומת לאישה אפרו אמריקאית צעירה עם שיער ראסטות. 
• שונות מקרית - כאשר קיימים מספר נסיינים בתוך כל קבוצת ניסוי בעלי מאפיינים שונים
• שונות שיטתית - כאשר יש הבדלים בין הקבוצות - במאפייני הנסיין בכל קבוצה.

---

הציפיות של החוקר מהנבדקים כנבואה שמגשימה את עצמה

• מכונה אפקט פיגמליון
• החוקר עלול להעביר ציפיות שונות לקבוצות השונות, באופן מודע או לא מודע, בהתאם להשערתו.
• לכוון את התנהגות הנבדקים בכל קבוצה, באופן דיפרנציאלי, כך שיתאימו להשערתו
• החוקר משפיע על תגובות הנבדקים, כך שיאמתו את הציפיות שלו.
• למשל דרך תקשורת בלתי מילולית
• נוצר הסבר חלופי לתוצאות
• עלול ליצור שונות שיטתית טעותית

---

פתרונות

1. ---

   שימוש בנסיינים תמימים - 
   • נסיינים שאינם יודעים את השערת החוקר.
   • מסלקים טעות שיטתית - עלולה הייתה לנבוע מציפיות החוקר ומונעים ממנו להוות הסבר חלופי פוטנציאלי, חיזוק לתוקף פנימי.
   • חיסרון - עלול ליצור שונות טעויות, שונות מקרית - 
     • החוקר, ינסה לאתר את השערת המחקר, ובכל רגע נתון, יחליף רעיונות בראשו
     • עלול לבלבל את הנבדקים בתוך כל קבוצה, שכן הוא עלול לכוון באופן שונה נבדקים שונים באותה קבוצה, בהתאם להשערה ששיער באותו רגע נתון
     • להגדיל הבדלים בתוך כל קבוצה ולגרום החלשה לתוקף מסקנה סטטיסטית

2. ---

   שימוש בנסיינים עיוורים למניפולציה של כל נחקר -
   • הנסיין יודע מהי ההשערה אך לא יודע לאיזו קבוצה שייך כל נבדק. 
   • כל עוד לא נאמר אחרת, נניח כי הנסיין יודע את ההשערה.
   • מסלקים טעות שיטתית - עלולה הייתה לנבוע מציפיות החוקר ומונעים ממנו להוות הסבר חלופי פוטנציאלי, חיזוק לתוקף פנימי.
   • נחשב לנפוץ ומוצלח יותר
   • עיוורון כפול - החוקר והנחקר לא יודעים לאיזה קבוצה שייך

חוקר ביקש לדעת אם לחץ חברתי משפיע על התנהגות היגיינית. לשם כך עשה מחקר:
תחילה ביקש מעוזרת מחקר שלו לעמוד סמוך לכיור בשירותים ציבוריים בקניון העירוני, עד אשר 20 נשים תצאנה מתא השירותים.
בנוכחותה הבולטת לעין של עוזרת המחקר רחצו 18 מתוך 20 נשים את ידיהן בצאתן מתא השירותים.
לאחר מכן הורה החוקר לעוזרתו להיכנס לאחד משני תאי השירותים ולהרים את רגליה, כדי שנשים הנכנסות לשירותים תחשובנה שהן לבדן.
כדי שהתא שעוזרת המחקר הייתה בו לא ייפתח, הוצמד על הדלת שלט גדול: "מקולקל".
בעודה בתא השירותים, רשמה עוזרת המחקר הנאמנה כמה נשים רחצו את ידיהן, לפי רעש פתיחת ברז המים בכיור.
מתוך 20 נשים שנבדקו בנסיבות אלה, רק 8 רחצו את ידיהן לאחר שיצאו מתא השירותים.
מסקנת החוקר הייתה שרוב האנשים מוכנים לשלם מס שפתיים לשמירת ההיגיינה, אך לפחות כשמדובר ברחיצת ידיים במקום ציבורי, אין הם משוכנעים שהדבר הכרחי.

---

א. מהו המשתנה הבלתי תלוי תיאורטי? תצפיתי וערכיו?
ב. מהו המשתנה התלוי תיאורטי? תצפיתי וערכיו?

---

ג. תארו את מערך הניסוי באופן סכמתי והסבירו במילים מה מבטאים הסימנים השונים.
מערך מחקר ניסויי שגוי (כי לא נעשתה הקצאה מקרית)
O X1
-------- (לא נעשתה הקצאה מקרית)
O X2
ערכים שונים של מב"ת | מדידות אחרי של המ"ת

---

ד. האם יש במחקר טעויות שיטתיות שמקורן בהטיה הנובעת מהנסיין? הסבירו.
ייתכן שעוזרת המחקר שנוכחת תשדר ציפיות באופן מודע/לא מודע ובכך תכוון את התנהגות הנחקרים כך שיתאים להשערות המחקר - ציפיות החוקר כנבואה שמגשימה את עצמה.
עלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

---

ה. האם יש במחקר טעויות שיטתיות שמקורן בהטיה הנובעת מהנבדק? הסבירו.
לא ייתכנו טעויות שיטתיות מצד הנבדק כי מדובר בהסוואת המחקררר, המשתתפות לא יודעות שהן חלק מניסוי.
לכן התוצאות לא חשופות להטיות מצידן.

---

ו. עמיתו של החוקר טען כי לפחות באחד מתנאי הניסוי היה על החוקר לבדוק את מהימנות המדידה של המשתנה התלוי. מה כוונתו, ומה לדעתכם היה על החוקר לעשות?
המשתנה התלוי - רחיצת ידיים, בתנאי ב' שבה עוזרת המחקר לא נחכה היא בדקה על ידי רעש של פתיחת הברז והיה צריך לוודא שהבדיקה הזו מהימנה, שאכן שמענו כראוי האם נפתח/לא נפתח ברז והאם לאחר הפתיחה אכן שטפו ידיים.
ניתן היה להציב מצלמה נסתרת, או שהיא תביט מבעד לחור מנעול

---

ז. במסקנת החוקר נאמר "כשמדובר ברחיצת ידיים במקום ציבורי, אין הם משוכנעים שהדבר הכרחי". איזו מגבלה משתמעת מכך? באיזה איום מדובר ועל איזה תוקף?
המשתנה התלוי התיאורטי - התנהגות הגיינית, המשתנה התלוי התצפיתי - רחיצת ידיים, מתוארת בעיה של חוסר מיצוי במבנה של התוצאה.
כי רחיצת ידיים זו רק דרך א חת לבטא התנהגות הגיינית, אבל יש עוד תצפיתיים אחרים למדידת התנהגות הגיינית, כגון שימוש במגבונים, צחצוח שיניים וכדומה.
לכן ייתכן שלא ניתן להכליל את הממצאים עבור תצפיתיים אחרים לאותו מ"ת תיאורטי.

---

ח. באיזה מדד השתמשו החוקרים בכל אחד מתנאי הניסוי? תגובתי/לא תגובי, אימפליציטי/אקספליציטי.
כיוון שמדובר בהסוואת המחקר והנחקרות לא ידעו בכלל על ההשתתפות בניסוי אז בהכרח מדובר במדד לא תגובתי, לא ערים בכלל לעצם המדידה עצמה.

---

ט. האם יש בעיות אתיות (מוסריות) במחקר הנוכחי והאם נקטו בפעולות על מנת למנוע אותן? הסבר.

• נבדק מרומה - הנבדקות לא נתנו את הסכמתם להשתתף ולא ידעו על כך ובכך חדרו לפרטיות.
• נבדק סובל - כי הן לא ידעו שמשתתפות בניסוי

הפתרונות שיכלו למנוע:

• ועדת אתיקה - לא נאמר שהתקבל אישור
• בחירה חופשית - לא היה כי לא ידעו על השתתפות בניסוי
• שיחת הבהרה בתום הניסוי - לא התקיימה

קיזלר ובאראל (1970) ערכו ניסוי במטרה לבדוק את ההנחה שניסיונות החיזור של גברים קשורים להערכתם העצמית.
השערת המחקר שלהן היתה: גברים שהערכתם העצמית גבוהה ייטו לחזר אחר נערה יותר מאשר גברים שהערכתם העצמית נמוכה.
להלן תיאור הניסוי בשינויים אחדים: במחקר שהוצג כ"מבחן אישיות" הוזמנו סטודנטים למעבדה, כל אחד בנפרד, וקיבלו אחד משני תנאי הניסוי באופן מיקרי.
בקבוצה אחת למדו הנחקרים מחוקר א' לאחר שהשלימו את המבחן כי "ביצועם היה מעולה והם מאוד אינטליגנטים".
בדרך זו ניסו החוקרים להעלות באופן מלאכותי את ערכו העצמי של הגבר.
בקבוצה השנייה נאמר לנחקרים ע"י אותו חוקר לאחר השלמת המבחן כי הם "ילדותיים, לא בשלים וביצועם כושל" על מנת לגרום להם לחוש שערכם העצמי מועט.
בתום חלקו הראשון של הניסוי הציע החוקר לכל נבדק לצאת להפסקת קפה עם חוקר ב', אשר לא ידע לאיזו קבוצה שייך הנחקר.
כאשר הגיעו לבית הקפה גילה חוקר ב' לנבדק כי הוא מכיר נערה שישבה ליד אחד השולחנות.
הנערה היתה שחקנית ששיתפה פעולה עם עורכי הניסוי אך גם לא ידעה לאיזו קבוצת ניסוי משתייך כל נבדק. חוקר ב' הציג את הנבדק והנערה זה לזו, והם התיישבו לידה.
אחרי כמה דקות התנצל החוקר כי הוא נאלץ לצאת לכמה דקות. הנערה החלה לשוחח בחביבות עם הנבדק.
חוקר ג', שישב בקרבת מקום, צפה בהתנהגותו הרומנטית של הגבר, גם הוא מבלי לדעת לאיזו קבוצה משתייך הנבדק.
הנבדק קיבל ניקוד שונה אם:

•  הזמין את הנערה לפגישה נוספת ( 5 )
• שאל על מקום מגוריה ( 4 )
• ביקש את מספר הטלפון שלה ( 3 )
• הציע לה חטיף ( 2 )
• התעלם ואמר כי עליו לשוב למעבדה (1 )

כשהנבדק שב למעבדה, נשאל על ידי חוקר ב' עד כמה לדעתו ניסה לחזר אחר הנערה על סולם בן 5 דרגות: 1=כלל לא ועד 5=מאוד.

---

א. מהו המשתנה הבלתי תלוי תיאורטי? משתנה בלתי תלוי תצפיתי וערכיו?
ב. מהו המשתנה התלוי/ים התיאורטי/ים? התלוי/ים תצפיתי/ים וערכיו/הם?

---

ג. תאר סכמטית את מערך המחקר.
O X1 R
O X2 R

---

ד. מהי השיטה המרכזית בה השתמשו עורכות המחקר כדי להתגבר על הטיות מצד הנסיין?
נסיין עיוור למניפולציה - נאמר שחוקר ב' אשר תצפת על הנבדק משוחח עם הנערה, אינו יודע לאיזו קבוצה משתייך הנבדק.
שיטה זו נועדה לצמצם את ההטיה מצד הנסיין שמכונה: ציפיות החוקר כנבואה המגשימה את עצמה.
בכך שהחוקר לא יודע את השיוך הקבוצתי של ל נחקר הוא אינו יכול לשדר ציפיות ולכוון התנהגותם של הנבדקים באופן דיפרנציאלי בכל קבוצה כך שיתאים להשערותיו.

---

ה. מהן שלוש השיטות שנקטו עורכות המחקר כדי להתגבר על הטיות אפשריות של הנבדק?

• סיפור כיסוי/השערה כוזבת - נאמר לנחקרים שמדובר במחקר עבור "מבחן אישיות", סופרה להם השערה בדויה על מנת להסתיר את ההשערה האמיתית.
• הרחקת המ"ת ממערך המחקר - המדידה של המ"ת נעשתה בנוכחות נסיין אחר ובמקום אחר להתרחשות הניסוי/לתפעול המניפולציה.
• מדד לא תגובתי - תצפית נסתרת - חוקר ג' ביצע תצפית נסתרת על הנחקר על מנת למדוד את המ"ת

---

ו. מהו האינדקס שחושב על פי דירוג החוקר וציין כיצד ניתן לאמת את נכונות סדר הפריטים במדד זה? הסבר בקצרה.
המדד של דירוג החוקר היה בנוי מ-5 פריטים שהיו מסודרים בסדר עולה, מההתנהגות הכי פחות רומנטית=1 עד להתנהגות הכי רומנטית=5.
לכן מדובר באינדקס גוטמן.
ניתן לחשב R=מקדם שחזור שמטרתו לאמת/לוודא נכונות סדר הפריטים.
הדרישה היא לקבל מקדם של לפחות 0.9 על מנת להעיד שהסדר נכון.

---

ז. חוקר אחר טוען כי ההבדלים בין הקבוצות לא נבעו מהערך העצמי אלא מהבדלים במצב הרוח: לנבדקים שנאמר שהם אינטליגנטים נעשה מצב רוח טוב והם ביקשו לשתף זאת עם אחרים בסביבה ולכן 'התחילו' עם הבחורה ואילו לנבדקים שנאמר שהם "נכשלו" נעשה מצב רוח רע ולכן רצו להיות לבד ולא 'התחילו' עם הבחורה.
האם זוהי טענה של ארטיפקט או קונפאונדינג? נמק.
קונפאונדינג המערער על תוקף מבנה, כי לטענתו מצב הרוח הוא משתנה תיאורטי נוסף שהושפע מהמניפולציה, המשובים השונים, שהיא חלק אינטגרלי מתפעול הניסוי, גרמה להבדל בין הקבוצות שעלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

---

ח. החוקר ביצע בדיקה של תוקף מבנה של תוצאה? הסבר מהי הבדיקה שנעשתה ואיזו תוצאה רצויה? נמק.
תוקף מבנה של תוצאה שואל האם 2 תצפיתיים שונים לאותו מ"ת תיאורטי, יושפעו מאותו אופן מהמב"ת?
קיימים במחקר 2 מדדים: דירוג החוקר ותשובת הנבדק לשאלה בע"פ, 2 תצפיתיים שונים לאותו מ"ת תיאורטי, ניסיונות חיזור.
ניתן לבדוק האם נוצר בדל בין הקבוצות בשני המדדים האלה באותו כיוון/אופן.
האם המשובים השונים השפיעו על שני המדדים באותו אופן.
כלומר לאלה שנאמר שביצועם מעולה, ידורגו כבעלי התנהגות רומנטית יותר וגם ידווחו בשאלה בע"פ על כך שניסו יותר לחזר אחר נערה לעומת אלה שנאמר להם שביצועם כושל.
במצב זה ניתן יהיה לומר שצומצם האיום של חוסר מיצוי במבנה של התוצאה כי ניתן יהיה להכליל את הממצאים עבור ניסיונות החיזור גם כשנמדדים ע"פ דירוג החוקר וגם כשנמדדים לפי תשובה לשאלה הבע"פ ולכן תוקף המבנה של התוצאה מתחזק.

---

ט. האם ניתן לבצע בדיקה של תוקף המדידה של המשתנה התלוי? אם כן, הסבר מהי הבדיקה ואיזו תוצאה תהיה רצויה לחוקר? נמק.
תוקף מדידה של המ"ת - אם היינו מחשבים מתאם בין שני המדדים, דירוג החוקר לתשובת הנבדק, אז היה מדובר בבדיקה של תוקף מתכנס - שימוש בשתי שיטות שונות למדידת תכונה אחת, ניסיונות חיזור. תוצאה רצויה היא מתאם חיובי גבוה בין שני המדדים, שיעיד על התכנסות טובה, שאכן שני המדדים מודדים את אותה תכונה.

---

י. הנח בנוסף כי בתום הניסוי נתבקשו הנבדקים למלא שאלון ערך עצמי, בעל 20 פריטים, ש- 10 מנוסחים כך שהסכמה עימם מעידה על ערך עצמי גבוה, 5 מנוסחים בכיוון הפוך ו- 5 פריטים סתמיים.
עבור כל פריט על הנבדק היה לדרג מ - 1 =לא מסכים ועד 5=מסכים בהחלט, וחושב ציון מסכם לכל נבדק.
1. מהו ציון המינימום ומהו ציון המקסימום?
15-75

2. לצורך מה נעשתה הבדיקה ומה שמה?
שאלון ערך עצמי הועבר בתום הניסוי כמדד למב"ת התיאורטי, הערכה עצמית, מכונה בשם בדיקה מניפולציה.
נועדה לוודא שהמניפולציה עבדה כמו שצריך, שבעקבות המשובים השונים נוצרו ערכים שונים של ערך עצמי בהתאם למניפולציה.
המטרה לבדוק שהמב"ת התצפיתי יצר את המב"ת התיאורטי.

3. מה תהיה תוצאה רצויה ולא רצויה? נמק.
תוצאה רצויה שבקב' שנאמר להם שביצועם מעולה, יקבלו ממוצע ציונים בשאלון ערך עצמי גבוה יותר באופן מובהק מהקבוצה שנאמר להם שביצועם כושל.
בדרך זו הוכחנו שהמניפולציה עבדה כמו שצריך ובכך חיזקנו את תוקף. המבנה של הסיבה.
תצאה לא רצויה היא אם לא יימצא הבדל בין 2 הקבוצות בממוצע הציונים בשאלון ערך עצמי, שמכאן נסיק שהמניפולציה לא עבדה כמו שצריך והמשובים השונים לא יצרו את הבדל בין הקבוצות בהערכה עצמית, תהיה החלשה בתוקף המבנה של הסיבה.

4. האם זהו מדד תגובתי? אם כן, האם אקספליציטי או אימפליציטי? הסבר.
כן, שאלון ערך עצמי הוא מדד תגובתי כי הנבדק ער לעצם המדידה ולכן התוצאות חשופות להטיות מצידו.
בהחלט מדד גלוי, אקספליציטי, כי המטרה שקופה לנחקר ובמילוי השאלון יכול לנחש שמדובר בניסיון לבחון את ערכו העצמי.

5. חשב ציונם של שלושה נבדקים: נבדק שיש לו הטיית הסכמה, נבדק בעל הטיית הרציות ונבדק שנמנע מלנקוט עמדה.

• הטיית הסכמה - מסמן תמיד 5, לכן 55
• הטיית רציות - מנסה להרשים, להציג את עצמו באור החיובי ביותר ולכן יבחר בתשובות המציגות כבעל ערך הגבוה ביותר, לכן 75
• נמנע מלנקוט עמדה - מסמן תמיד תשובות אמצע/ניטרליות, שציונן 3, לכן 45

---

יא. בבדיקה מאוחרת יותר גילתה אחת החוקרות שבקבוצה אחת היו בממוצע גברים חברותיים יותר מהקבוצה השנייה על פי שאלון סוציומטרי שהתקבל מחבריהם. האם זוהי טענה של ארטיפקט או קונפאונדינג? נמק.
מדובר בארטיפקט ברירה (סלקציה) המאיים על תוקף פנימי, כי נאמר לנו שההקצאה המקרית לא עבדה כמו שצריך ונוצר הבדל מראש בין הקבוצות במאפיין של נבדק, מידת החברתיות, שאף רלוונטית למ"ת במחקר, ניסיונות החיזור.
לכן עלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

---

יב. החוקר חישב ומצא אלפא של קרונבאך 0.89 לדירוגי החוקר. על איזה תוקף ממצאים משפיעה עובדה זו וכיצד? נמק תשובתך.
ערכו בדיקה של מהימנות כעקיבות פנימית, כשמקדם המהימנות הוא אלפא של קרונבאך למדד של דירוג החוקר.
נמצא שהוא 0.89 שזוהי מהימנות מדד גבוהה, ומכאן שצומצם האיום של חוסר מהימנות המדדים, כי מהימנות המדד נמצאה גבוהה, יש פחות טעויות מקריות של מדידה, פחות רעשים במחקר, ולכן יגדל הסיכוי שהחוקר יצליח לגלות אפקט מובהק לטיפול, מכאן שתוקף מסקנה סטטיסטית יתחזק.

---

יד. האם אתה רואה בעיות אתיות במחקר הנוכחי והאם נקטו בפעולות לפתור אותן? נמק.

• ננבדק מרומה - שיקרו להם לגבי מטרת המחקר, וגם חדרו לפרטיות שלהם כשצפו בהתנהגותם ללא ידיעתם וההסכמתם.
• נבדק סובל - ודאי שיש לקבוצה שנאמר שביצועם כושל היה ניסיון מכוון להוריד את ערכם העצמי, גרימת סבל נפשי.

יש לנקוט ב-3 פתרונות:

1. ועדת אתיקה - לא נמסר שהתקבל אישור
2. בחירה חופשית - לא נמסר שהנבדקים נתנו את הסכמתם
3. שיחת הבהרה - לא נמסר שקוימה 

חוקר בנה מבחן שמטרתו לאתר את המתאימים לקורס קצינים מתוך קבוצת מועמדים.
קבוצה של 90 מועמדים נבחנה במבחן הקבלה במבדקי הקצונה שערכו.
כל המועמדים התקבלו לקורס בלי קשר להישגיהם במבחן.
בתום הקורס נבחן, בין השאר, הקשר בין ההצלחה במבחן לבין ההצלחה בקורס קצינים.
הממוצע במבחן של העוברים את הקורס היה 85 ואילו הממוצע במבחן של הנכשלים בקורס היה 60.
הבדל זה היה מובהק.

---

א. איזה סוג של בדיקת תוקף נעשה? הסבר בקצרה.
תוקף ניבוי, נבדקה תכונה אחת באמצעות 2 שיטות שונות.
המנבא - מבחן הקבלה, הקריטריון - הצלחה בקורס קצינים.

---

ב. מה תוכל לומר על תוקפו של מבחן הקבלה? נמק.
מבחן קבלה מצליח להבחין באופן מובהק בין העוברים לבין הנכשלים בממוצע הציונים שלהם בסוף הקורס ולכן יש לו יכולת ניבויית.

---

ג. הנח כי בבדיקה מתוך רישומי משרד החינוך נמצא כי מחצית מ - 90 הנבדקים היו בוגרי תיכון עיוני והמחצית השנייה בוגרי תיכון מקצועי.
הוא שיער שבוגרי תיכון עיוני מתאימים יותר לקצונה מבוגרי תיכון מקצועי.
בבדיקת ההבדל בין שתי קבוצות אלה במידת ההצלחה במבחן הקבלה, אכן נמצא כי בוגרי תיכון עיוני היו בעלי ציונים גבוהים יותר בממוצע מבוגרי תיכון מקצועי.
1. האם זוהי בדיקת תוקף או מהימנות? הסבר במונחי שיטות ותכונות.
תוקף מבנה מסוג חקר מתאמים כי נבדק המתאם בין 2 תכונות שונות - התאמה לקבוצה וסוג התיכון, שנמדדות באמצעות2 שיטות שונות: מבחן קבלה ורישומים של משרד החינוך.

2. מה אפשר לומר על טיבו של המבחן? הסבר.
התוצאות שהתקבלו בפועל תואמות את הציפיות החוקר/השערתו שבוגרי תיכון עיוני מתאימים יותר לקצונה מתיכון מקצועי ולכן קיים חיזוק לתוקף המבנה של מבחן הקבלה.

3. האם החלוקה הקבוצתית היא מדד תגובתי או לא? נמק תשובתך.
סוג התכון נלקח מרישומים של משרד החינוך שזוהי אחת מבין 3 טכניקות של מדד לא תגובתי שנקראת שימוש בנתונים קיימים והנבדק לא ער למדידה.
ומכאן שהמדידה לא חשופה להטיות מצד הנבדק.

---

ד. בנוסף למבחן הקבלה, שני פסיכולוגים קליניים מומחים דירגו בנפרד את המועמדים, על פי מידת ההתאמה שלהם על פי סולם בעל 3 דרגות: מועמדים שנשפטו כבעלי סיכוי גבוה להצליח (1) מועמדים שנשפטו כבעלי סיכוי בינוני להצליח (2) ומועמדים שנשפטו כבעלי סיכוי נמוך להצליח (3)
1. כיצד היית בודק את מהימנות הערכת הפסיכולוגים? הסבר.
ניתן לחשב מתאם מבין הדירוג של 2 הפסיכולוגים הקליניים, מכונה מהימנות בין שופטים.

2. אחד הפסיכולוגים חישב מתאם בין הדירוגים לציוני מבחן הקבלה ומצא מתאם של 0.65-, איזו בדיקה נעשתה? הסבר במונחי שיטות/תכונות
תוקף מתכנס כי חושב המתאם בין 2 שיטות שונות. -מבחן קבלה לדירוג הפסיכולוג, לתכונה אחת התאמה לקצונה.

3. מה אומרת התוצאה בסעיף 2 על טיב הדירוגים (הנח כי המבחן מהימן ותקף)? נמק
הערך השלילי של המתאם נובע מהסולמות ההפוכים בין שתי השיטות, בדירוג 1=נמוך ו3=גבו, ובמבחן ככל שהציון גבוה יותר כך מתאים יותר.
מכאן שקיים למעשה מתאם חיובי ביניהם וגבוה, וההתכנסות טובה, עדות לכך ששתי השיטות אכן מודדות את אותה תכונה ולכן קיים חיזק לתוקף הדירוגים.

---

ה. החוקרים העבירו באמצע קורס הקצינים את מבחן הקבלה פעם נוספת לכל המועמדים (הנח כי טרם נשרו מועמדים).
הם גילו להפתעתם כי היה פער של עשר נקודות בין ממוצע הציונים במיון הראשוני לטובת ממוצע הציונים במיון השני.
1. איזה סוג של מהימנות היית מציע לחוקר לחשב?
ניתן לחשב מתאם בין שני מועדים של אותו נוסח של הכלי, כלומר מהימנות כיציבות.

2. עוזר המחקר הסיק כי מהימנות המבחן נמוכה. האם אתה מסכים? נמק.
בדיקת מהימנות מחושבת על פי חישוב מתאם בין שני המועדים, המתאם משווה במיקום היחסי של כל נבדק משני המועדים, לא משווה בין ממוצעים.
לכן פער בין ממוצעים לא מעיד דבר על גובה המתאם בין 2 מערכות ציונים.
לכן לא ניתן על סמך מידע זה להסיק דבר על מהימנות המבחן.

3. בבדיקה קפדנית יותר התגלה שכל נבדק העלה את ציונו בעשר נקודות מציונו במיון הראשוני. מה יהיה גודלו (ערכו המספרי) של מקדם המהימנות? נמק.
הפער בין 2 המועדים הוא גודל קבוע, כלומר המיקום היחסי של כל נבדק הוא זהה בשני המועדים ולכן יש התאמה מלאה ביניהם, המתאם ביניהם מושלם ושווה בערכו ל-1.

4. לאור התוצאות בסעיף 3, מהו אחוז משונות הציונים שניתן לייחס לגורמים הקשורים בזמן? הסבר בקצרה מדוע.
מהימנות כיציבות רגישה ולכן מודות טעויות מקריות שקשורות לזמן, מתאם של 1 מעיד כל כך ש-0% משונות הציונים נובעים מטעויות של שונות בזמן.

5. לאור התוצאות בסעיף 3, איזה אחוז משונות הציונים ניתן לייחס לגורמים התלויים במעריך? הסבר.
מהימנות כיציבות לא רגישה לטעויות מעריך כי הוא נשאר קבוע בבדיקה זו, לכן לא מתקבל מידע לגבי רגישות המבחן לשינוי מעריך, ומכאן שלא ניתן לדעת.

כחלק מסקר אינטרנט העוסק בעמדות של עירונים מבוגרים בארץ כלפי החיים בקיבוץ נשאלו, בין השאר, השאלות הבאות:
1. סגנון החיים בקיבוץ אינו יכול להתקיים לאורך זמן.
2. אורח החיים בקיבוץ מיושן ולא מתאים לנוער של העשור האחרון.
3. העדר פרטיות אינה מספקת את הצרכים של הנוער של היום.
4. "רוב האנשים מאמינים כי הקיבוץ הוכח כצורת התיישבות לא מתאימה לחברה העכשווית. האם אתה מסכים או לא מסכים עם טענה זו?
א. מסכים מאוד.
ב. מסכים.
ג. לא מסכים
ד. זו אינה צורת התיישבות שלא מתאימה לחברה העכשווית."

---

א. מהי הבעיה הבולטת בניסוח כל אחד מארבעת הפריטים? הסבר עבור כל פריט בנפרד.
בעיות בניסוח הפריטים:
בפריט 1 - ניסוח מעורפל כי לא ברור למה הכוונה בסגנון חיים וגם באורך זמן, יש לטווח בערכים.
בפריט 2 - ניסוח רב היבטי כי יש התייחסות לשני היבטים - מיושן ולא מתאים.
בפריט 3- שלילה כפולה, העדר ואינה
בפריט 4- הצגת צד כנורמטיבי, כי יש נורמה על פי האמירם שרוב האנשים שמכוונים להסכמה עם עמדה זו, ייצוג דעה לסמכות.

---

ב. מהן שתי הבעיות הבולטות באפשרויות התשובה לשאלה הרביעית? נמק.
חוסר איזון - אין מספר שוהו של תשובות שליליות/חיוביות
הפרה של עיקרון הרלוונטיות - תשובה 4 לא רלוונטית, זו לא דרגה על רצף הסכמה

---

ג. בהנחה שנמצא כי 20% מהמרואיינים היו נשים ו - 80% גברים.
1. מבין שלושת המקורות לטעות "העדר תצפית" ביחידה 5, מהו סוג הטעות שבא לידי ביטוי בעובדה זו? נמק.
טעות דגימה - יש ייצוג חסר של נשים ולכן המדגם לא מייצג נאמנה את כלל האוכ'.

2. איזה תוקף לדעתך עלול להיפגע ובאיזה תנאי? הסבר בקצרה.
תוקף חיצוני כי ייתכן שלא ניתן יהיה להכליל את ממצאי הסקר עבור אוכ' אחרות, עבור נשים.
התנאי בו תהיה פגיעה בתוקף זה הוא אם קיים הבדל בין גברים לנשים בעמדות כלפי החיים בקיבוץ.
התנאי שבו לא תהיה פגיעה בתוקף זה בהנחה שאין הבדל בין גברים לנשים בעמדות כלפי החיים בקיבוץ.

3. בהנחה כי נשים מחזיקות בעמדות חיוביות יותר כלפי החיים בקיבוץ ונמצא במדגם כי 25% היו בעלי עמדות חיוביות. אם רוצים לבצע תיקון לאחוז בעלי העמדות החיוביות באוכלוסייה, האם צריך להגדיל או להקטין את האחוז שהתקבל במדגם?
נשים בייצוג חסרו מחזיקות בעמדות חיוביות יותר, במדגם נמצא 25% עמדות חיוביות. באוכ' יש אחוז גבוה יותר שלנשים מ-20% ולכן על מנת שהנתון ישקף את נאמנה את האחוז באוכ' יש להגדיל את האחוז באוכ' שבה יש יותר נשים שמחזיקות בעמדות חיוביות יותר.

---

ד. הנח כי הסקר הועבר למדגם אחר של אנשים לאחר שנה.
1. ציין מבין שלושת מערכי הסקר שצוינו ביחידה 5, איזהו מערך שנעשה בו שימוש.
סקר חוזר במועדים שונים ובמדגמים שונים 

2. הניחו כי נמצא עמדה שלילית יותר כלפי סגנון החיים בבדיקה השנייה. באיזה תנאי יכול להסיק החוקר שהייתה הרעה בעמדה כלפי החיים בקיבוץ? נמק.
באיזה תנאי ניתן ליחס את ההרעה בעמדה לאחר שנה לציר הזמן?
בהנחה שההרכב המדגמי מבחינת אפיוני הנבדק -מגדר, גיל, רמת השכלה וכד', דומים בשני המדגמים, רק אז ניתן יהיה לייחס את השוני בעמדות לזמן שעבר.
כלומר צריך היה להפריך מאפייני נבדק כהסברים חלופיים.

---

ה. ציין מקור לטעות תצפית שצומצמה ומקור לטעות תצפית בולטת בסקר מסוג זה.
מדובר בסקר אינטרנט ולכן מקור לטעות תצפית שצומצמה היא הטיות הנובעות מהאינטראקציה בין מריין למרואיין, כי בסקר אינטרנט אין מגע ישיר בין חוקר לנחקר (רציות, קונפורמיות והסכמה).
מקור לטעות תצפית בולטת היא בעיות בניסוח פריטי השאלון - השאלות והתשובות, יישארו כפי שהם ולא יטופלו כי אין מאיין שיכול להבהיר ולחדד נוסחים לא ברורים.

---

ו. מבין שתי המטרות של הסקר, לאיזה מטרה נועד הסקר המתואר?
צילום מצב, המטרה לקבל תמונה עדכנית לגבי התפלגות עמדות הציבור כלפי החיים בקיבוץ.

---

ז. האם יש מקום לבדוק את תוקף התוכן של הסקר? הסבר בקצרה.
לא, כי לא מדובר במבחני ביצוע שבוחנים הישגים בתחום ספציפי מוגדר שבו יש עולם תוכן מוגדר, אלא מדובר בשאלון עמדו שו אין עולם תוכן מוגדר.
לכן לא ניתן לבצע בדיקה של תוקף תוכן.