פרק 18 - התמכרות

הכל התחיל למטרות בריאותיות
שימוש בחומרים זו פעולה שהאדם עשה מאז ומתמיד.
השימוש הראשון נעשה בעיקר לצרכי מרפא, צמחים, שורשים, פטריות, חומרים מהחי וכדומה.
המטרה במקור הייתה כדי לטפל מזיהומים, לשכך כאב, לקדם שינה, הפחתת שיעול וכו'.
יש עדויות בעיקר בתיעודים מצרים של רוקחות ושילובים שמצאו כדי להשפיע על המצב הבריאותי של האדם.

---

גילוי השפעה פסיכולוגית
כשהתחילו להשתמש בחומרים, חלקו שחלקם עושים גם תחושות פסיכולוגיות נעימות/רצויות.
החלו להשתמש בחומרים אלו כדי לשנות תודעה בעיקר במהלך טקסים דתיים/רוחניים, למשל בסוף החווייה הם מדווחים על תובנה, על מצב רגשי אחר שמאפשר להם להתמודד עם מצבים רגשיים שחוו לפני הטקס וכדומה.

---

סמים כבר לא רק למטרות רפואיות
משם הדרך לשימוש לצרכי שעשוע הייתה מאוד קלה

• אלכוהול - הסם הראשון שנמצא תיעוד לו, במצרים תועד לפני כ3500 לפניה"ס.
• תה שמכיל קפאין מהמזרח הרחוק מגיע מתקופה קדומה מאוד לשימוש.
• אופיום - בשימוש מ2000 לפניה"ס, במזרח הרחק ונראה שגם באמריקה הדרומית.
• קנאביס – עדויות ארכאולוגיות מעריכות שימוש בו כבר ב2700 לפניה"ס.
• טבק – הגיע לאירופה מאמריקה עם קולומבוס במאה ה15.
• קפאין/קוקאין – הגיע מאמריקה הדרומית.

---

הבעיה בסמים
לכל החומרים בעיה משותפת, הם גורמים להתמכרות.
כולם עובדים על מערכת החיזוק ומפעילים אותה מאוד חזק, גורמים להפרשה של דופמין בגרעין האקומבנס.
לכן כשנשתמש בכל אחד מהחומרים האלו, המוח יאותת שקרה משהו טוב וצריך לחזור עליו.

---

כמה זה נפוץ?
אנשים רבים מנסים בסמים רבים, כל אחד לרוב ניסה משהו בחייו, אלכוהול, קפאין, ממריצים כמו תרופות להפרעת קשב וריכוז, סם קל או כבד וכדומה.
רובנו לא הופכים להיות מכורים, השימוש הבודד בסם אינו מנבא בהכרח התמכרות.

התנהגות בעייתית של שימוש בחומר המלווה במצוקה, כפי שמתבטא על ידי שניים או יותר מהסימפטומים הבאים:

כל הסמים מפעילים את מערכת החיזוק – חיובי או שלילי.
ברגע שצורכים סם, מערכת החיזוק נכנסת לפעולה, מופרשת כמות גדולה של דופמין לגרעין האקומבנס ויתקבל חיזוק מיידי.
גם כשהסם מביא עונש למשל כשלראשונה מעשנים סיגריה, הטעם רע, נחנקים ומשתעלים, החברים צוחקים. אך מערכת החיזוק  עובדת ויש ציפייה לחיזוק חברתי בהמשך.

---

חיזוק חיובי
הוספה או הגברה של גירוי נעים, אשר עצם קבלתו תגביר את הסיכויים להתרחשות חוזרת של הפעולה שקדמה לו.

• אופיאטים – אופוריה.
• סטמולנטים – נמרצות, ביטחון עצמי וערך עצמי גבוה.
• קנביס – רוגע ופרצי צחוק.

---

חיזוק שלילי
הורדה או הפחתה של גירוי לא נעים (אברסיבי, שלילי), אשר בתורה תשפיע על ההתנהגות של האדם.
המוטיבציה של האדם במקרה זה להימנע מהגירוי הלא נעים גורמת לו להגביר את ההתנהגות הרצויה.

• אלכוהול – הפחתת תחושת מצוקה.
• הפחתת תסמיני גמילה בנטילת מנה.

לפי הפער בין התמכרות להרואין ולמופרין.
אם נסתכל על מולקולת המורפין, ניתן לראות שרוב המולקולה זהה, להרואין כל התכונות של המורפין, אך השפעתה מהירה יותר, היא מסיסה יותר בשומן ולכן עוברת מהר את מחסום הדם מוח.
במוח, האנזמים מפרקים ממנו את התוספות (מוקפות בירוק) והוא הופך להיות מורפין.
אנשים מתמכרים הרבה יותר להרואין מאשר למורפין, כאשר ההבדל היחידי ביניהם הוא זמן ההגעה למוח.
נוכל לראות שלבני אדם מערכות קוגנטיביות שהופכות את המנגנון למסובך יותר, אך בסופו של דבר למיידיות יש העדפה על גודל החיזוק.
יש גורמים רבים שתורמים לחיזוק הפועלים שונה אצל אורגניזמים שונים ואפילו אצל אותו אורגניזם בזמנים או סיטואציות שונות.

---

🔬האם עכבר יאכל קצת מיד או הרבה עם המתנה?
💡המידיות של החיזוק חשובה יותר מגודלו
אופן:

• נוכל לאמן עכבר או חולדה לבצע מטלה פשוטה – קבלת פיסת מזון אחת בזרוע אחת של מבוך הנקרא T Maze, או פיסות רבות של מזון המוסתרות מאחורי דלת.
• הדלת נפתחת רק אחרי זמן ממושך (חצי דקה – דקה ) שהעכבר יחכה מאחורי הדלת.
• העכבר לומר את המשימה, ויודע איזה מזון יש איפה.
• מחזיקים אותו רעב ונותנים לו לבצע אותה שוב.
• בודקים לאיזו זרוע ילך.

ממצאים: העכברים מעדיפים לקחת פיסת מזון אחת מיד, מאשר כמה פיסות לאחר המתנה.

💡כל הסמים מעלים את הדופמין בגרעין האקומבנס
אופן:

• הזריקו למוח את הסמים אתנול קוקאין ואמפתמין
• על ידי מיקרודיאליזה מדדו את כמות הדופמין בגרעין האקומבנס

ממצאים: כל הסמים מעלים את הדופמין ברמת האקומבנס