4 - מחקר אתנוגרפי

ניסיון להבין את הפעילות החברתית בסביבתה התרבותית הטבעית על כל רכיביה

(1) הוליסטית

• מניחה שכל תופעה חברתית היא תוצר של כוחות אישיים וחברתיים רבים, הגורמים המרכזיים בחברה שזורים זה בזה ואי אפשר להבינם בנפרד.
• אי אפשר לבודדם ולהפרידם זה מזה
• אינה מנסה לבודד משתנים ולהפעילם.

איך בא לידי ביטוי במחקר?

• בחקר חברות יש לעסוק בו־ זמנית בהיבטים רבים ככל האפשר של החברה הנחקרת. 
• החוקר יכול אמנם להתמקד בבעיה או בנושא מוגדרים, אבל עליו להיות ער להשפעותיהם האפשריות של תחומי החיים האחרים על נושא מחקרו. 

חסרון
גישה זו מטילה מגבלות על המחקר האתנוגרפי העוסק בחברות, בדרך כלל מוגבלים לחברות קטנות או למגזרים מתוך חברות גדולות שניתן להפרידם מושגית מחברת האם.

---

(2) בוחנת תופעות בהקשרן
בסביבתן הטבעית ובמהלך תפקודן הטבעי.

חיסרון
מגביל את שיטות המחקר שהחוקר יכול לאמץ, אינו יכול לתכנן ולערוך ניסויים מבוקרים, שכן אלה מחייבים פיקוח על משתנים ומניפולציה שלהם.

---

(3) מעורבות החוקר

• החקירה בסביבה הטבעית מחייבת מעורבות מלאה
• תצפית משתתפת - הפעילות המרכזית של החוקר המעורב

למה ?

• תופעה חברתית מקורה באינטראקציות בין אנשים בסביבתם הטבעית
• עליו לשהות בתוך החברה הנחקרת זמן ממושך יחסית כדי להיחשף לאינטראקציות. 
• חייב להיות נוכח פיזית ומעורב בקהילה; עליו לִצפות, להאזין, לשוחח ולהיות שותף עד כמה שאפשר בחיי היומיום שלהם 
• מאפשר להכיר את ההיבטים השונים בחברה, הגלויים והסמויים כאחד.

עבודת שדה ממושכת שבמהלכה החוקר ועמיתיו עורכים:

• תצפיות בחברה
• משוחחים עם אנשים המשתייכים אליה
• מראיינים אותם
• אוספים חפצים
• מצלמים
• עורכים רישום מסודר של כלל הנתונים

כדי להגדיר שיטת איסוף מסוימת ככמותית או כאיכותנית אין להסתפק בהגדרה כללית שלה אלא יש לפרט את אפיוניה

המחקר האיכותני מקדים את המחקר הכמותי

• החוקר אינו מכיר את הסוגייה הנחקרת
• מעוניין לקבל מושג על החברה או על האירוע מהתרשמות ראשונית ואישית בסביבה הטבעית
• המטרה - לקבל מושג ראשוני על:
  1. המשתנים החשובים שיש לחקור
  2. תיאוריות רלוונטיות אפשריות
  3. השותפים הפוטנציאליים למחקר.

---

המחקר האיכותני מקביל למחקר הכמותי או ממשיך אותו
שימוש בשיטות איכותניות כדי לעבות תוצאות של מחקר כמותי או כדי להבין את הסיבות הפוטנציאליות לקשרים שנמצאו במחקר הכמותי. 

---

 המחקר האיכותני עומד בזכות עצמו

• במצבים מסוימים הבחירה בגישה פרשנית ובמתודולוגיה איכותנית מתאימה יותר לנושא הנחקר ולנסיבות המחקר
• כשחוקר מעוניין לחקור:
  • תופעה מורכבת הכוללת משתנים רבים שחלקם סמויים
  • המשתנים אינם ניתנים להגדרה מדויקת 
  • קשה לבודדם זה מזה

בתחומים רבים הוחל בשנים האחרונות להשתמש בשיטות כמותיות ובשיטות איכותניות יחדיו במחקר אחד כדי ליהנות מכל העולמות.

במחקר ניסוי

• השערת המחקר מנוסחת באופן ברור באמצעות הגדרה אופרציונלית של המשתנים המעורבים.
• ההשערה נגזרת לעתים קרובות משאלה או מבעיה הנובעת מתיאוריה שמקובלת בתחום הנחקר
• המחקר נועד בראש ובראשונה לבחון את ההשערה.
• אישוש או הפרכת ההשערה משפיעים על מעמד התיאוריה בכללותה 

---

בהשקפה הפנומנולוגית־פרשנית 

•  הבעיה המרכזית איננה ניסוח ההשערות, אלא קודם כול לגלות במהלך המחקר מהן הבעיות שיש לחקור ואילו שאלות יש לשאול. 
• מצב זה נגרם לעתים קרובות בשל הידע המועט שיש לחוקר על החברה הנחקרת או על הסוגייה שעל הפרק. 
• מובן מאליו שבלי בעיה אי אפשר לנסח השערות.
• אוספים נתונים במטרה לאתר בעיות למחקר.
• מחקרים אתנוגרפיים נבדלים זה מזה ברמת הגיבוש של התיאוריה והשאלות
• מושפע מדרגת ההיכרות שלו עם החברה או הסוגיה שהוא מעוניין לחקור ובזמן העומד לרשותו.
• החוקר עשוי להיתקל בשאלות חדשות במהלך המחקר

מערך ניסויי

• פיקוח על משתנים כדי לבסס קשר סיבתי
• משתנים שאינם מפוקחים עליהם עלולים לשמש הסברים חלופיים לתוצאות המחקר.
• כשאין אפשרות לפקח על משתנים אפשר לבחור ערך מתאמי, גם בו החוקר מגביל את המחקר למספר מצומצם של משתנים שכל אחד מהם נמדד בצורה מדויקת ומסודרת.

---

למה לא ניתן להשתמש במחקר ניסויי במחקר אתנוגרפי?
כמעט בלתי אפשרי לפקח על משתנים ולמדוד אותם בדייקנות, עקב שני המאפיינים שלו:

1. הגישה הוליסטית - החוקר בדרך כלל לבדו או שיש לו צוות קטן, ולכן אינו יכול לצפות בכל הגורמים ובהשפעותיהם ההדדיות וממילא אינו יכול לפקח על כולם.
2. עקרון הסביבה הטבעית - הפיקוח על משתנים עומד בניגוד מוחלט לעיקרון זה מאחר שהוא מתערב בסביבה ומשנה את התנאים בה כך ששוב איננה "טבעית".

לכן שני מערכי המחקר ,הניסויי והמתאמי, אינם רלוונטיים למחקר האתנוגרפי.

• החוקר אינו יכול לחקור את כל האוכלוסייה הרלוונטית לשאלת המחקר שלו, לכן עליו לדגום חלק ממנה
• יש להקפיד שהמדגם ייצג את האוכלוסייה כדי שיהיה אפשר להקיש מתוצאות המדגם אל המתרחש באוכלוסייה כולה
• דגימה הסתברותית לעתים קרובות איננה מעשית במחקר אתנוגרפי ואף מעוררת התנגדות בקרב אתנוגרפים, המעדיפים להשתמש במונח "בחירה". 
• לעיתים ניתן לבצע דגימה הסתברותית במחקרים אתנוגרפיים, שכן היא מתייחסת לא רק לדגימת האנשים.
• הפעילות החברתית מתנהלת 24 שעות ביממה - 
  • אי אפשר לבצע מחקר ברציפות כזאת בעיקר מטעמים מעשיים, ההסתכלות בתופעות מאמצת וקשה לעשותה תקופות ארוכות ללא הפוגה. 
  • האנתרופולוג חייב להשאיר בידיו זמן פנוי כדי לרשום את תצפיותיו ורשמיו.
• הנסיבות מגבילות את החוקר באשר למתי, במי, במה והיכן לצפות
• בחירותיו משפיעות על תוצאות מחקרו, בין שבחירותיו ממומשות ובין שהן מוגבלות בשל נסיבות סביבתיות.

---

הפתרון
 לבצע דגימה בארבעת הממדים: 

1. דגימת זמן

2. ---

   דגימת אנשים
   • האתנוגרף, והאנתרופולוג בכלל זה, אינו יכול לצפות בכל האנשים בחברה שהוא חוקר.
   • לפיכך הוא בוחר את האנשים שיצפה בהם או יראיין אותם.
   • הבחירה למדגם נעשית אמנם לפי כלל כלשהו, אך רק לעתים רחוקות ביותר זהו כלל הסתברותי לפי מין, גיל או תפקיד.
   • את הבחירה במי לצפות מכתיבים בדרך כלל שני ממדי הדגימה הנוספים שהזכרנו — אירועים ומקומות.

3. ---

   דגימת אירועים
   • דגימת אנשים על סמך קשריהם לאירועים או למוסדות שהוא בודק.
   • אירועים בחברה בדרך כלל אינם סדירים, ולעתים גם אינם מתוכננים או אינם צפויים מראש.
   • יש לעקוב ככל הניתן אחר הקשרים החברתיים והתרבותיים הנוגעים לאירוע מבלי להתייחס לכלל דגימה כלשהו לא באשר לאירועים ולא באשר לאנשים שיחקור.
   • בתחילה יתמקד בנחקרים האפשריים, שרבים מהם הוא פוגש במקרה ובהמשך יערוך סינון ובחירה

4. ---

   דגימת מקומות - לדגום אזור מסוים המייצג לדעת החוקר קבוצת אזורים.

התנגשות עיקרון המהימנות עם המחקר האתנוגרפי

אין הגדרות אופרציונליות
הגדרות כלליות ומעורפלות של:

• הסוגייה הנחקרת 
• המשתנים המעורבים בה. 

רישום התצפית

• נעשה בדרך כלל זמן מה לאחר התרחשותה על בסיס הזיכרון
  • אנו נוטים לזכור יותר פרטים התומכים בהשערותינו מאשר פרטים המפריכים אותן
  • אנו מקודדים לזיכרון ושומרים באופן שונה אירועים מעוררי רגשות ואירועים ניטרליים
• התרשמותי ולא שיטתי

מעורבות החוקר

• לא ניתן להשתלב באופן מושלם בחברה אותה חוקרים
• אי אפשר לדעת בוודאות כיצד משפיעה נוכחות החוקר על ההתנהגות הנחקרת.
• המידע על נושאים רגישים עלול ללקות בחסר

לא ניתן לחזור על המחקר

• ללא סטנדרטיזציה, שליטה והתערבות לא תיתכן חזרה.
• לא ניתן לגייס אותם אנשים להשתתף שוב באותו אירוע מבלי לעשותו מלאכותי
•  אין טעם לבדוק מהימנות כיציבות או כמהימנות בין שופטים משום שאופי המדידה משתנה מעבר לזמן ולחוקר

---

הקלטה כפתרון לפער הזמנים

• ניתן להתגבר בעזרת רשמקול, מצלמה או מצלמת וידאו. 

חסרונות

1. מבליט זרותו של החוקר לכן מגבילים את יכולתו לקבל מידע אמין 
2. במקרים רבים הנחקרים מתנגדים לשימוש במכשירי הקלטה וצילום.

---

האפשרות לסמוך

• חלופה למונח מהימנות
• מתאים יותר למחקר הפרשני 
• אין הגדרה אופרציונלית 

חשוב להציג באופן המפורט ביותר את:

• הנתונים שאסף
• הדרך שבה הגיע למסקנותיו 

---

מאפייני מאמר מחקר אתנוגרפי

1. חסר מבנה אחיד
2. ארוך בהרבה 
3. כולל הסברים, התרשמויות ודוגמאות

תוקף המדידה

• כאשר חוקר בוחר כיצד לרשום את תצפיותיו, הוא קובע למעשה את דרך המדידה. 
• תוקף המדידה תלוי בהלימה שבין המדידה למציאות
• מושגי היסוד של החברה שממנה הגיע החוקר אינם בהכרח תקפים בחברות אחרות
• כפייה של מושגים אלה על החברות שהוא חוקר עלול להעמיד בספק את תוקפו של המחקר כולו.

---

תוקף הממצאים
מתייחס לשאלה רחבה באיזו מידה הפרשנות שניתנת לממצאים נכונה

---

5 סוגי תוקף שרלוונטיים למחקר האיכותני

1. תוקף ההערכה (לא מפורט בספר)

2. ---

   תוקף תיאורי
   • דרגת הדיוק של התיאור העובדתי
   • מתייחס גם למה שלא נרשם, ולמידע סטטיסטי שהחוקר מוסר על החברה הנחקרת או על האירועים שצפה בהם.
   • לדוגמא
     • האם התצפיות שרשם הן מה שבאמת ראה? 
     • האם הציטוטים מהשיחות מדויקים? 
     • האם מה שרשום משקף את מה שהיה ברמה העובדתית? 
     • האם מצלמה או רשמקול היו מתעדים בדיוק מה שנרשם?

3. ---

   תוקף פרשני
   • מה משמעותם של האירועים, החפצים וההתנהגויות הללו בעיני האנשים המשתתפים או המשתמשים בהם.
   • פענוח כוונות, קוגניציות, אמונות, הערכות ואמוציות.
   • מתייחס לאפשרות שייתכנו פרשנויות חלופיות, הסברים חלופיים או תיאוריה חלופית לאלה שהעלה החוקר

4. ---

   תוקף תיאורטי
   • תוקף התיאוריה שבה מעוגנת הפרשנות של הממצאים.
   • מתייחס לאפשרות שייתכנו פרשנויות חלופיות, הסברים חלופיים או תיאוריה חלופית לאלה שהעלה החוקר

5. ---

   תוקף ההכללה/תוקף חיצוני/יכולת העברה
   • באיזו מידה אפשר להכליל את מסקנות המחקר למצב מסוים או לחברה מסוימת אל אנשים, אירועים וזמנים אחרים
   • הן באותה חברה ומחוצה לה
   • מחקר אתנוגרפי נוגע בדרך כלל לחברה או לתת חברה מסוימת ורק לעתים רחוקות יש רצון להכליל מעבר לחברה זו.

באילו שיטות נוהגים להשתמש?
חוקרים אתנוגרפיים נוטים להשתמש במקביל בכמה שיטות מחקר.

---

למה להשתמש בכמה שיטות?

• תמונת מציאות עשירה ושלמה יותר 
• אמצעים רבים יותר לאישוש מרכיבים שונים במציאות מורכבת
• פתרון כללי נוסף שמצאו האתנוגרפיים לסוגיות המתודולוגיות ותיקוף הממצאים
• נתונים ומסקנות יכולים לאשש יותר מתיאוריה אחת, ולכן יש חשיבות רבה לפתיחות מרבית בפרשנות הניתנת לממצאים.

---

באיזה היבט מגוונים בשיטות במחקר?

• הנתונים - 
  • איסוף ממספר מועדים, מקומות ואנשים.
  • מחקר שדה אתנוגרפי משתמש בטריאנגולציה בשיטות איסוף הנתונים ובסוג הנתונים
  • למשל תצפיות, ראיונות מסוגים שונים, ניתוח מסמכים ואיסוף פריטים חומריים.
• החוקרים - שבאותם אירועים יצפו מספר צופים.
• התיאוריה - לבחון את הנתונים מכמה גישות תיאורטיות
• שיטת המחקר - לבחור כמה שיטות לחקירת אותו נושא

כמעט כל מחקר אתנוגרפי מחייב את השלבים גם אם אינו נעשה בחברה מבודדת השונה באופן מהותי מחברתו של החוקר.
שלושה שלבים עיקריים:

1. ---

   קריאת ספרות מקצועית, גיבוש אסטרטגיית מחקר וניסוח שאלות 
   • על החוקר להגדיר את הבעיה הנחקרת ולתכנן את המחקר.
   • שלב זה כולל בעיקר קריאת ספרות מקצועית לפני היציאה לשדה וניסוח שאלות ואולי אף השערות ראשוניות. 

2. ---

   מחקר סביל
   • החוקר צריך להסתגל לאזור המחקר שלו
   • להשיג מידע בסיסי ולהרגיל את האוכלוסייה הנחקרת לנוכחותו
   • מטרתו למצוא מקורות מידע שידריכו אותו את מי לשאול ובמי ובמה לצפות, כדי שישמשו אותו בשלב הבא. 
   • להשיג הכרה חברתית. 
   • עדיין אינו יכול לאסוף מידע בשיטתיות.

3. ---

   מחקר פעיל
   • משתדל לאסוף מידע בשיטתיות 
   • מנסה במודע גישות שונות לפתרון בעיות המחקר שלו. 
   • מתחיל לגלות קשרים בין המשתנים שהוא חוקר ומשתדל לרשום גם אותם. 
   • לקראת הסוף הוא יכול לבחון מספר מצומצם של השערות מוגדרות

תצפית היא שיטת איסוף הנתוניםהשכיחה ביותר בקרב האתנוגרפים.

---

מטרת התצפית
להתבונן באירועים או בהתנהגות בתחום כלשהו ולרשום בבהירות ובדייקנות את המידע שנאסף בדרך זו.

---

מה נרשום?

• כל מידע שנאסף מהתבוננות באירועים, התנהגויות ופריטים
• גם דברים נוספים שאינם בהכרח המשתנים שהחליט מלכתחילה לצפות בהם, לפעמים מתברר בהמשך המחקר שדווקא הם מסבירים תופעות מסוימות.
• תצפית כוללת תחושות - 
  • ראייה
  • שמיעה,
  • מגע
  • ריח
  • טעם
  • תפיסה - הפירוש או המשמעות שאנו נותנים לתחושות.

---

האם החוקר משפיע על המידע שנאסף ברישום?

• בהחלט, הרישום תלוי לא מעט במשמעות שהוא מעניק לו.
• איננה בהכרח המשמעות שהמבצע התכוון לה
• לא תמיד משקף את המציאות.
• ייתכן שההתנהגות עצמה נעשתה בהשפעת החוקר ובגלל נוכחותו, ולכן גם היא אינה משקפת את ההתנהגות הטבעית.
• הצפייה של החוקר יכולה לשנות את ההתנהגות עצמה ואף להשפיע על פרשנותה.

---

המידע המופק מהתצפית
מידע גולמי שבאמצעותו ניתן לאשש או להפריך השערות.

---

מתי נבצע תצפית?
רצוי לעשות זאת מוקדם ככל האפשר בתהליך המחקר
על מנת שיהיה ניתן יהיה לתכנן במי, במה, היכן ומתי לצפות ולהשלים תצפיות חסרות במידת הצורך

2 ממדי תצפית:

1. ---

   גלויה/סמויה
   • גלויה - מושאי התצפית מודעים לעובד שצופים בהם. 
   • סמויה - האנשים שצופים בהם אינם מודעים לכך.

2. ---

   השתתפות
   • באיזו מידה החוקר משתייך לחברה או לארגון שהוא חוקר. 
     1. המשתתף הטהור 
        • הוא חבר מלא בחברה הנחקרת. 
        • בדרך כלל שותף מלא כזה גם מסתיר את זהותו כחוקר, אך אין זה הכרחי. 
     2. הצופה הטהור
        • עוקב אחר הנעשה
        • רושם כל דבר 
        • אינו יוצר כמעט שום אינטראקציה עם הנחקרים. 
        • לחלוטין אינו מעורב.
     3. צופה משתתף  - חוקר חיצוני ששותף להיבטים מסוימים של החיים ורושם אותם
     4. משתתף צופה - צופה הנמנה עם החברה ומשמש חוקר באשר להיבטים מסוימים שלה. 
   • תצפית משתתפת - 
     • שלושת המצבים שבהם החוקר מעורב בחברה ומשתתף באופן פעיל בהיבטים אלה או אחרים שלה התצפית
     • מתאימה למחקרים על קבוצות קטנות המשתייכות לחברות גדולות ומורכבות יותר או למחקרים על חברות קטנות מאוד.
     • חסרונות -
       • התהליך התצפית מצריך זמן רב
       • מחייב כתנאי מוקדם שהחוקר יזכה להכרה חברתית מן הקבוצה הנחקרת

---

איך בוחר החוקר את סוג התצפית?
התפקיד תלוי באופי החברה הנחקרת ובסוג המחקר.

---

מידת אינטנסיביות התצפית

• יכול להיות שותף מלא או צופה זר "במשרה מלאה" או ב"משרה חלקית". 
• צופה במשרה מלאה נמצא בחברה הנצפית תקופה ארוכה ורצופה.
• צופה לסירוגין או "במשרה חלקית" מופיע בחברה הנצפית לפרקים לפי נוחיותו או כאשר מתרחשים אירועים מיוחדים, אך אינו חי בה לאורך זמן
• סוג התפקיד ומידת האינטנסיביות של מילויו תלויים זה בזה.
• חוקר הפועל כמשתתף טהור עושה זאת בדרך כלל "במשרה מלאה". 
• שיטת הצפייה לסירוגין מקובלת יותר על חוקרים המאמצים תפקידים אחרים אם כי גם את אלה אפשר למלא "במשרה מלאה

---

איך משפיעה סוג התצפית על החוקר והמחקר?

• החוקר מאמץ לעצמו תפקיד מסוים. 
• הצופה לסירוגין בחברה שהוא חוקר חי חיים כפולים. 
  • מצד אחד הוא חי בחברה הנחקרת ומהצד האחר אינו חדל להשתייך לחברתו הטבעית.
  • חייו כחוקר לסירוגין מכתיבים לו הדגשי מחקר מסוימים: 
    • הוא אינו יכול לצפות תמיד במה שהוא רוצה
    • עליו להישען יותר על מידע הנאסף ממודיעים ומראיונות. 
    • לעתים קרובות אין לו גישה לאירועים פוליטיים
    • יש לו פחות סיכויים לצפות באירועים אקראיים. 
  • תפקיד הצופה לסירוגין נכפה לפעמים על חוקר עקב בעיות תקציב או מחסור בזמן הנובע מצורכי "חייו השניים" של החוקר. 
  • חוקרים רבים מלמדים באוניברסיטאות או עובדים בעבודות אחרות בתקופת המחקר, ואינם יכולים לגור ממש בחברה הנחקרת ולשהות בה מדי יום ביומו.

מידת התגובתיות 

• התגובתיות שהחוקר מוכן לחוות מבלי שתשפיע על תוצאות המחקר.
• דרגת השתתפותו של החוקר בחיי החברה הנחקרת.
• בחירת סוג התצפית ותפקידו מקטינה/מגדילה את התגובה לנוכחותו.

---

הקצאת הזמן

• החוקר חייב להחליט כיצד להקצות את זמנו כדי להשיג תוצאות בעלות ערך.
• את לוח הזמנים במחקר האתנוגרפי מכתיבים במידה מסוימת הנחקרים ולא החוקר.
• החוקר חייב להחליט באיזה אירוע לצפות ועל איזה לדלג.

דגימה

• לעתים מכינים טבלאות ומפרטים בהן את הפעולות שמספר מצומצם של נחקרים משתתפים בהן במשך היום.
• מן הטבלאות האלה הם דוגמים פעולות או אירועים מסוימים.
• החוקר יכול למשל להחליט להימצא במקומות ובזמנים מסוימים מבלי להתייחס לאירועים הספציפיים.

---

שיטת רישום התצפיות

למה צריך לנהל רישומים?

• כדי לקבל מידע מהימן הכרחי לנהל רישום סדיר וברור של האירועים 
• ניהול הרישומים נובע מהצורך לקרוא את החומר ולהיעזר במידע במהלך המחקר.
• מפעם לפעם מתעורר צורך לעיין בו כדי לגלות פערי מידע שיש להשלימם.

האם יש צורך לסדר את המידע?

• נחוץ שהמידע יהיה מסודר בצורה כלשהי. 
• החוקר חייב להמציא קטגוריות שבעזרתן יתייק את המידע
• ניסיונות כאלה מתמקדים באופן טבעי בשאלות הקשורות בתוקף התצפיות: האם הקטגוריות שקבע החוקר בתחילת המחקר אכן רלוונטיות לחומר שבידו? האם הגדרותיהן מתאימות לחומר והאם הן בהירות, מְמַצות ואינן כוללות תופעות שאינן שייכות לקטגוריות?

מתי נבצע רישום במהלך המחקר?

• עדיפות לביצוע הרישום בזמן אמת
• במקרים מסוימים אין אפשרות כלל להשתמש באמצעי רישום כלשהם בשעת הצפייה
• רישום כזה עלול לחשוף את זהות החוקר, להבליט את זרותו או לאיים על הנחקר
• כאשר הצופה אינו יכול לרשום את האירועים בו במקום, עליו סמוך על זיכרונו ולסכם את תצפיותיו מאוחר יותר.
• עזרי זכירה - 
  • מטרתם למנוע שיכחה או לזכור באופן בררני כאשר לא ניתן לרשם בו ברגע
  • למשל הליכה תכופה לשירותים

מה יכללו הרישומים מעבר למידע הנאסף מהשטח?

• מידע על נסיבות הרישום 
• הלוך רוחו של החוקר ומחשבותיו בזמן הרישום.
• התייחסות למהימנות המידע שרשם:
  • מה המקור?
  • מה הרקע?
  • מתי וכיצד קרה האירוע?
  • האם נצפה במלואו?
  • האם ניתן לבדוק את העובדות באמצעות ריאיון, תצפית חוזרת או אמצעי אחר?

למה נדרש רישום נוסף של פרטים אלו?
על מנת לסייע לקוראי העבודה הגמורה לשפוט את מהימנות התצפיות, שהן מטבען סובייקטיביות ונבחרות.

חסרון:
תגובתית ביותר -

• מבליטה את מעמדם השונה של המראיין והמרואיין.
• פתרון חלקי - שיחות לא־רשמיות

---

יתרונות:

1. מאפשר להשיג מידע על נושאים שאין דרך אחרת לחקרם
2. הנתונים הגולמיים המתקבלים באמצעותו ניתנים ביתר קלות לעיבוד וניתוח סטטיסטיים או איכותניים

מידת התגובתיות
יש נטייה להימנע מריאיון מובנה ולבחור באחת השיטות האחרות כדי לקבל תשובות תקפות.

---

סוג המידע המבוקש 

• מידע שהחוקר מתמצא בו ואפשר לבדוק את מהימנות התשובות לשאלותיו, לכן עדיף ריאיון מובנה.
• אם אי אפשר למדוד כמותית את המידע המבוקש, והחוקר אינו מתמצא בנושא הנשאל, הוא יעדיף שיטות אחרות.

---

רגישות הנושא הנדון

• נושא רגיש יותר - עדיף ריאיון פחות מובנה ורשמי.
• מודעות המרואיינים - עלולים לסרב לדון בנושא רגיש כשמודעים אליו, אך עשויים לתרום מידע כשנושא הריאיון מוסווה.

---

מיקום הריאיון

• פומבי - 
  • עלול להניב תוצאות שונות מאותו ריאיון כשהוא נערך בפרטיות.
  • נוכחותם של חברי הקבוצה עלולה להטות את תשובות המרואיין.
• בנושאים רגישים - הסתגרות של המראיין עם המרואיין עלולה לעורר חשדות נגד שניהם.

---

עזרים טכניים נלווים

• כאשר הריאיון מובנה - החוקר נעזר בשאלון כתוב כדי להציג את שאלותיו ולרשום תשובות.
• רשמקול ומחברת משמשים את המראיין בראיונות פחות רשמיים ומתוכננים.
• עזרים טכניים שאינם נסתרים - עלולים להשפיע על תגובות המרואיין, פחות נינוח במחיצתם ועלול להשיב בפחות כנות.
• תלוי בשיקול דעתו של החוקר להעריך את - 
  • יכולתו לסמוך על זיכרונו
  • מידת החרדה שהשימוש באמצעי הטכני יגרום למרואיינים

מגוונות בתוכנן ובמידת ההבניה

---

שאלות מובנות
שאלות מתוכננות מראש שהחוקר השתדל לנסח באופן בהיר וחד־משמעי.

2 סוגי שאלות מובנות:

1. ---

   שאלות סגורות 
   • מכונות שאלות ברירה
   • יש כמה תשובות אפשריות 
   • את התשובות ניסח החוקר מראש
   • המראיין מציג את השאלה ואת תשובותיה האפשריות, והמרואיין בוחר באחת התשובות הנתונות.
   • לא מתאימות לריאיון לא רשמי הנערך במהלך שיחת חולין
   • נשאלות בדרך כלל בריאיון מובנה
   • פחות מקובלות במחקר האתנוגרפי
   • נתונות להשפעת התגובתיות
   • מצריכות עבודת הכנה מרובה
   • מחייבות להכיר היטב מראש את החברה והנחקרת ושפתה
   • אם אפשרויות התשובה אינן מובנות למרואיין או נתפסות כלא רלוונטיות לשאלה, הן עלולות לפגום בתוצאות המחקר.
   • אפשר לעבד את הנתונים המתקבלים מהן בקלות יחסית

2. ---

   שאלות פתוחות
   • מתאימות להשגת מידע מספרי או כמותי
   • נשאלות גם בראיונות רשמיים
   • אפשר לקבל עליהן תשובות תקפות גם במהלך שיחת חולין

הסכנה בשאלות מובנות

• למונחים מסוימים שהוא משתמש בהם בטבעיות תיתכן משמעות שונה לחלוטין בחברה הנחקרת.
• יש לנסח באופן שיבטיח את נוחות העיבוד הסטטיסטי של התשובות ואת יכולת האבחנה שלהן — לאשש או להפריך השערות.

חסרונות

• מידת התגובתיות - השפעת המראיין והמצב על המרואיין ועל דרגת התוקף של התשובות הניתנות.
• קשה לקבל בעזרתן מידע חדש ומפתיע

---

שאלות לא מובנות

• תמיד שאלות פתוחות
• אינן מתוכננות מראש
• ניסוחן אינו בהכרח חד-משמעי
• לעתים קרובות הן מבקשות לשמוע את הסיפור של המרואיין.
• עדיפות באנתרופולוגיה

שיחה לא־מתוכננת

• כוללת שאלות ספונטניות 
• דורשת מהמראיין 
  • שליטה מלאה בשפה המדוברת 
  • יכולת לכוון את השיחה לכיוונים המעניינים אותו בנוגע לנושא המחקר

יתרונות

• ניתן להציג אותן כמעט בכל מקום ובכל זמן ולשלב בכל נושא שיחה כמעט
• לא מחייבות ידע קודם בנושא הנחקר.
• כלי משמעותי להשגת מידע ראשוני רב ושימושי.
• מסייעות לנשאלים לדבר בחופשיות, להציג את עמדותיהם, דעותיהם והשקפותיהם, ולעתים למסור מידע מפתיע שהחוקר לא ידע על קיומו קודם לכן.

חסרונות

• קשה יותר לסכם ולעבד מבחינה סטטיסטית, ועבודת העיבוד והפרשנות קשה ביותר.
• לא תמיד אפשר להעריך את תוקף הממצאים, לכן יש צורך לעשות טריאנגולציה עם ממצאים נוספים.

מהם מודיעים?

• דמויות מפתח בחברה הנחקרת 
• אותן יוכל לראיין שוב ושוב כדי לקבל מידע שלא יוכל להשיגו בדרכים אחרות.
• חוקרים חשים בדרך כלל זרים בקבוצות שהם חוקרים -- 
  • אינם מכירים מראש את מבנה החברה או הקבוצה הנחקרת ואת מרקם היחסים בה
  • אינם יודעים כיצד עליהם להתנהג כדי לבצע את מחקרם ביעילות 

---

סוגי מודיעים

1. ---

   מודיע מפתח
   • אדם שהאתנוגרף מפתח איתו במידת האפשר מערכת יחסים קרובה 
   • נמשכת לעתים גם אחרי תום המחקר.
   • מספקים לחוקר מידע משני סוגים: 
     • מידע הנוגע ישירות לנושא המחקר
     • מידע העוזר לו לשרוד בחברה הנחקרת
   • אי אפשר לתכנן את בחירתם -  יכולה להתפתח בהדרגה מאדישות לידידות ארוכת ימים או להתפתח פתאום בעקבות אירוע מסוים

2. ---

   מומחה
   • אדם שיודע יותר מאחרים על נושא מסוים שמעניין את החוקר
   • בחירת המומחה - 
     • הקושי - האתנוגרף עצמו אינו מתמצא בנושא, אינו יכול לשפוט את מידת המומחיות של המודיעים השונים.
     • החוקר מניח שככל שמישהו מומחה יותר בשטח מסוים, המידע שיספק יתאים יותר למידע שאחרים יספקו.
     • מי שמוסר מידע שונה מאוד מאחרים בוודאי אינו מומחה

3. ---

   מודיע מקרי
   • בחירת המודיע -
     • באקראי מתוך כוונה שיספקו מידע מהימן על הקבוצה הנחקרת.
     • באופן מזדמן על־פי צורכי הזמן, האפשרות וכוונות המחקר.
     • לעיתים רחוקות בוחר אדם מסוים למחקר עומק או מראיין אנשים לפי שיטת דגימה סטטיסטית כלשהי.
       • בחירת המרואיין על פי 3 קריטריונים: 
         • הקשר שלו לנושא
         • נכונותו לשתף פעולה
         • הקשר שנוצר בינו לבין החוקר
   • אינו מפתח קשר עמוק או מתמשך עם מודיעים מקריים למעט קשרי עבודה ונימוסין.
   • אינו מניח שידיעתם על הנעשה בחברתם יוצאת דופן
   • אינו שואף להעמיק או להמשיך קשרים אלה מעבר לתהליך המחקר.

---

שומרי הסף

• ללא הסכמתם נמנעת מהחוקר גישה לתחום חברתי מסוים.
• הוא חייב לרצות ולזכות באמונם כדי לקבל את אישורם לחקור את התחום.
• יכולים לקבל על עצמם במשך הזמן תפקיד של מודיעי מפתח או מומחים ולסייע למחקר.
• בדרך כלל הם אינם פעילים עד כדי כך אך מאפשרים לחוקר לעשות את עבודתו ללא הפרעה.

---

השיקולים בבחירת מודיעים למחקר

כמה מודיעים לבחור?

• ככל שהחוקר מסתמך על מספר קטן יותר של מודיעים, כן גדלים הסיכויים להיפגע ממידע מוטעה שמוסר לו אחד מהם.
• ישפיע הן על המהימנות והתוקף של הנתונים והן על תוקף מסקנות המחקר.

האם המידע שנמסר תמיד מהימן?
לא, במקרים מסוימים מודיע מפתח מוסר מידע לא נכון משום שנדמה לו שעליו להגן על עצמו, על החוקר או על שמה הטוב של חֶברָתו

דרכים להתגבר על בעיות של מהימנות

• במסגרת ריאיון - לגייס כמה מודיעים כדי שהטעויות של מודיע אחד יתגלו בנתוני המודיעים האחרים
• חזרה ובדיקה -על-ידי שאלות חוזרות המנוסחות אחרת או על-ידי חזרה על אותן שאלות בהפרשי זמן ניכרים.
• טריאנגולציה - להשתמש בכלים אחרים מארגז הכלים של החוקר כדי לבדוק מידע שנתקבל בעזרת הריאיון, למשל תצפית

כמה זמן מושקע ברישום הנתונים?
מקדישים בין שעה וחצי לשבע שעות בכל יום לרישום המידע שצברו במשך היום

---

איך מבוצע הרישום?

• ישנן שיטות רישום מקובלות 
• רישום מושפע גם מהפן האישי של החוקר ומניסיונו. 

2 סוגי רישום בעודם בשדה:

1. ---

   שרבוטים
   • משתמשים בפנקסים קטנים שבהם הם רושמים מדי פעם משהו כדי לא לשכוח אותו בעודם צופים באירוע.
   • היום נעשים שרבוטים כאלה בדרך כלל באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים יותר, כגון מחשבים נישאים, מכשירים סלולריים חכמים או מכשירי הקלטה זעירים.

2. ---

   יומני שדה
   • רישומים הנערכים כשהחוקר נמצא לבדו
   • סמוך ככל האפשר להתרחשויות. 
   • האתנוגרף משתדל לבצע את הרישומים בסיכומו של כל יום.
   • נעזר בשרבוטים שרשם במהלך היום ובזיכרונו.
   • מרכיבי יומן שדה:
     1. תיאור ההתרחשויות descriptive notes 
        • כל הנתונים שנאספו מתצפיות ומראיונות.
        • אופי התיאור תלוי:
          • בחוקר
          • בהקשר המחקרי
          • ביחסיו עם המודיעים
        • רשימות פריטים שאמורים להיכלל בכל תיאור:
          • מועד התצפית
          • עובדות ומספרים רלוונטיים
          • מראות
          • קולות
          • מילים או מונחים מיוחדים שנעשה בהם שימוש.
     2. הערות מתודולוגיות methodological notes
        • פירוט השיטות לאיסוף הנתונים. 
        • הערות ממה יש להיזהר ולמה כדאי לשים לב.
     3. הערות אנליטיות  analytical notes / הערות הצופה observer comments - 
        • רעיונות לפרשנות ותובנות שעולים בדעת החוקר תוך כדי כתיבת היומן. 
        • נהוג לסמן OC אותם כדי לציין שמדובר בפרשנות או ברעיון ולא בנתון מבוסס. 
     4. רפליקציות/מחשבות סובייקטיביות subjective reflections
        • הערות המציינות מה היו רגשותיו ומחשבותיו של החוקר בשעה שצפה באירוע
        • נהוג לסמן SR כדי להבחינן מהנתונים.

ניתוח כמותי סטטיסטי של נתונים כמותיים
הניתוחים הנערכים בדרך כלל בסקרים ובניסויים

---

ניתוח איכותני של נתונים כמותיים

• חיפוש משמעות בתוצאות העיבוד של נתונים כמותיים. 
• הפרשנות הניתנת לתוצאות מחקר שהנתונים שנאספו בו היו כמותיים.

---

ניתוח כמותי של נתונים איכותניים

• נתונים איכותניים מגבילים את השימוש בניתוח כמותי
• סוג המידע שאוספים האתנוגרפיים מאפשר להשתמש בסטטיסטיקה תיאורית
• סטטיסטיקה תיאורית - 
  • הסטטיסטיקה הנותנת כלים לתיאור נתונים ולסיכומם.
  • מאפשרת להציג את ממצאים בבהירות ולהראות התמונה המסכמת למרות ריבוי הנתונים
• במחקר אתנוגרפי לא משתמשים בסטטיסטיקה היסקית -
  • הסטטיסטיקה הנותנת כלים להסיק מנתוני מדגם לאוכלוסייה
  • שתי סיבות מרכזיות:
    1. אינהרנטית לאופי המחקר ולגישה הפנומנולוגית הפרשנית שלו.
    2. הכלים הסטטיסטיים מניחים שנעשתה דגימה הסתברותית אשר אינה שכיחה במחקר האתנוגרפי.

---

ניתוח איכותני של נתונים איכותניים

• אחת הדרכים המקובלות ביותר לניתוח איכותני של חומר איכותני 
• קידוד לקטגוריות והתבססות על סטטיסטיקה תיאורית.
• הקידוד הוא רק שלב בארגון הנתונים, והעיקר בשיטה זו הוא הפרשנות של תוצר הארגון
• זוהי טכניקה מובנית בעלת שלבים ברורים, והיא מחייבת למידה ותרגול.
• יש היום תוכנות לניתוח איכותני של תכנים

מתי כותבים דוח?
לאחר ניתוח החומר החוקר צריך לכתוב דוח מחקר.

---

מטרות הדוח:

• להגדיר את הבעיה שהחוקר הציג לעצמו.
• להסביר ולהצדיק את שיטות האיסוף שאימץ.
• לתאר את החברה שחקר, את כניסתו אליה ואת התפקיד שמילא בה.
• להציג בצורה מסודרת את המידע שאסף.
• להצביע על מסקנות המחקר.

---

דגשים בכתיבת הדוח

• תיאור הקשר רב והמנעות מהתמקדות
  • בגלל הגישה ההוליסטית של המחקר האתנוגרפי ובעיית התגובתיות כלפי החוקר
  • להקפיד לתאר את המחקר בהקשר הרחב ביותר שבו נערך 
  • גם אם נדמה לכאורה שלפרטים מסוימים אין קשר ישיר לנושא הנחקר. 
• שקיפות בתיאור המחקר - לסייע לקוראיו להבין אותו באמצעות פירוט והנמקה של כל בחירותיו. 
• תפיסת עולמם והתלבטויות - 
  • בסוגיות שונות הקשורות למחקר
  • מתוך מודעות לאופיו הסובייקטיבי והפרשני של המחקר האתנוגרפי.

1. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון עבור מושג התגובתיות-
א. ככל שהחוקר רוכש הכרה חברתית רבה יותר כך התגובתיות כלפיו עולה. 
ב. ככל שרמת התגובתיות פוחתת, כך תוצאות המחקר תקפות יותר.
ג. ככל שהחוקר לוקח חלק פעיל יותר בחברה, כך התגובתיות כלפיו יורדת.
ד. ככל שהנבדק ער יותר להיותו נצפה, כך רמת התגובתיות עולה.

תשובה:
א. לא נכון, רוכש הכרה חברתית  כדי להפחית תגובתיות

המושגים אמינות ויכולת העברה מקביל ים ל-
א. מהימנות המדידה במחקר כמותי.
ב. תוקף המדידה במחקר כמותי.
ג. תוקף הממצאים במחקר כמותי.
ד. א ו ב נכונות.
ה. ב ו ג נכונות.
ו. א עד ג נכונות.

תשובה:
ה. ב ו ג נכונות.

עיקרון הסביבה הטבעית מתאפיין בכך שהוא-
א. מפחית סיכוי שהחוקר ישיג הכרה החברתית.
ב. מפחית סיכוי לבעיות אתיות במחקר מסוג זה.
ג. מפחית יכולת להשתמש באופרציונליזם מרובה.
ד. מפחית סיכוי להשגת מודיעים.

תשובה:
ב. מפחית סיכוי לבעיות אתיות במחקר מסוג זה. - כי אין התערבויות או מניפולציות של החוקר.

ההבדל בגישות בין מחקר איכותני למחקר כמותי הוא:
א. מחקר כמותי חותר לאובייקטיביות ומחקר איכותני הוא סובייקטיבי מטבעו.
ב. מחקר כמותי דוגל בבידוד משתנים ומחקר איכותני תופס את השלם כבלתי ניתן לפירוק.
ג. מחקר כמותי מתמקד בניתוחים סטטיסטיים לניתוח התוצאות ומחקר איכותני כלל לא משתמש בניתוחים סטטיסטיים.
ד. א עד ג נכונות,
ה. תשובות א ו ב נכונות.
ו. תשובות א עד ג לא נכונות.

תשובה:
ה. תשובות א ו ב נכונות.
ג - לא נכון, גם במחקר איכותני משתמשים בניתוחים סטטיסטים

המושג תוקף תיאורי במחקר אתנוגרפי משמעו-
א. מקביל למושג תוקף במחקר כמותי.
ב. מקביל למושג מהימנות במחקר כמותי.
ג. מגדיר את דרגת הדיוק של התיאורים, התצפיות והשיחות במחקר אתנוגרפי.
ד. ב ו ג נכונות.
ה. א ו ג נכונות

תשובה:
ד. ב ו ג נכונות - ג' מגדיר את מהימנות ואת תוקף תיאורי, אשר מקביל למהימנות במחקר כמותי

המושג טריאנגולציה במחקר אתנוגרפי-
א. איסוף נתונים ממספר מקומות, אנשים, אירועים וכד'.
ב. בחינת התיאוריה במספר גישות תיאורטיות.
ג. בחינת הנתונים בשיטות חקירה שונות: תצפיות, ראיונות, פריטים חומריים.
ד. א עד ג נכונות.
ה. ב ו ג נכונות.

תשובה:
ד. א עד ג נכונות.

המושג תיאוריה מעוגנת בשדה משמעו -
א. הרישום מתנהל בשדה ומתרחש בזמן אמת שבו התרחשו האירועים.
ב. המחקר מעגלי וצומח משדה המחקר שבו מתחדדות השאלות במהלך איסוף הנתונים.
ג. החוקר משתתף בפעילויות החברה שאותה הוא חוקר.
ד. החוקר מנהל יומני שדה המתארים את ההתרחשויות בחברה הנחקרת.

תשובה:
ב. המחקר מעגלי וצומח משדה המחקר שבו מתחדדות השאלות במהלך איסוף הנתונים.

לפי הגישה הפנומנולוגית פרשנית-
א. החוקר צריך לחקור את החברה באופן פרשני מעמיק.
ב. החוקר מנסה להבין את המציאות החברתית באופן אובייקטיבי.
ג. המציאות נתפסת כמרכיבים שונים שלכל אחד מהם פירוש משלו.
ד. מטרת המחקר היא להבין כיצד נתפסת תופעה בתודעתם של קבוצת אנשים.

תשובה:
ד. מטרת המחקר היא להבין כיצד נתפסת תופעה בתודעתם של קבוצת אנשים.

המושג ניתוח תוכן הינו -
א. ניתוח כמותי של נתונים איכותניים.
ב. קביעת קטגוריות, קידודן ומיון ההתנהגות לפי מערכת קידוד.
ג. בחינה ופרשנות שיטתית של גוף הנתונים במטרה לאתר דפוסים, נושאים, ומשמעויות.
ד. תיאור ההתרחשויות, הערות מתודולוגיות ואנליטיות שהחוקר מנהל במהלך המחקר.

תשובה:
ג. בחינה ופרשנות שיטתית של גוף הנתונים במטרה לאתר דפוסים, נושאים, ומשמעויות.

א - לא נכון, ניתוח איכותני ולא כמותי
ב - לא נכון, השלב שמגיע לפני ניתוח תוכן
ד - לא נכון, זהו תהליך הרישום עצמו ולא הניתוח.

איזה מהטענות הבאות אינה נכונה -
א. במחקר איכותני אין צורך לנסח השערות ספציפיות וממוקדות כמו במחקר כמותי אלא לגלות במהלך המחקר את השאלות ולזהות את הבעיות והסוגיות המצריכות בדיקה.
ב. במחקר אתנוגרפי אין משתמשים במונח 'מערך מחקר' שמתרחק ככל יכולתו משינוי המציאות על ידי פיקוח ושליטה.
ג. מושגים של תוקף ומהימנות אינם מעסיקים את החוקר במחקר איכותני.
ד. דגימה הסתברותית לעיתים קרובות אינה מעשית באתנוגרפיה ולכן נהוג לדבר על בחירת החוקרים הם מפעילים שיקול דעת במה, במי מתי והיכן לצפות.

תשובה:
ג - לא נכון, הם מוחלפים במושגים מתאימים למערך המחקר אך בהחלט מעניינים את החוקר

עיקרון ההוליסטי מתייחס לכך ש -
א. לא ניתן לבודד משתנים ממכלול המאורעות.
ב. החוקר חייב לגלות מעורבות מלאה בעבודת השדה.
ג. המחקר חייב להתבצע במקום התרחשות המאורעות.
ד. תשובות א ו ב נכונות.
ה. תשובות א ו ג נכונות.
ו. תשובות א עד ג נכונות.

תשובה:
א. לא ניתן לבודד משתנים ממכלול המאורעות.

המושג "יכולת לסמוך" הנהוג במחקר איכותני מקביל במחקר הכמותי למושג:
א. תוקף מבנה של ממצאים.
ב. מהימנות המדידה.
ג. תוקף פנימי.
ד. תוקף מסקנה סטטיסטית.

תשובה:
ב. מהימנות המדידה.

המושג probing מתייחס ל-
א. דרך לרכוש הכרה חברתית.
ב. דרך לעודד את הנבדק לנדב מידע במהלך ראיון.
ג. שיטת הרישום שמתבצעת ביומני השדה שמנהל האתנוגרף.
ד. שיטה שמשמשת למיון חומרים לקטיגוריות שונות בשלב ארגון הנתונים.

תשובה:
ב. דרך לעודד את הנבדק לנדב מידע במהלך ראיון.