פרק 9 - שינה

על מנת להעריך, בדר"כ נכניס את האדם למעבדת מחקר ונחבר למכשירים שונים, לא הכי נוח אך בסוף נרדמים.
לרוב מחובר על ידי אלקטרודות, על מנת למדוד מדדים שונים:

• מד סטורציה – חמצן
• א.ק.ג
• מד לחץ דם
• EEG
• EMG
• EOG

---

שיטות קידוד סטנדרטיות

R&K

• פותח עקב התיאור הפיזיולגי הראשון של שלבי שינה ב1957, פורסם ב1968
• כללו במקור 4 שלבים ללא ערות של שנת לא REM ושלב אחד של שנת REM

AASM

• הוצעה על ידי האקדמיה האמריקנית לטיפול בשינה
• בשימוש מתחילת שנות ה2000
• מגדירה שלב אחד של ערות, 3 שלבים של שנת לא REM ושלב אחד של שנת REM

את הפלט ניתן לחלק לשתי קבוצות של פעילות מוחית:

• פעילות מוחית סינכרונית - כל הנוירונים עובדים בצורה אחידה
• פעילות מוחית א-סינכרונית – כל נוירון עושה משהו אחר, בלתי מתואם

---

דגשים

• ככל שכל הנוירונים עובדים יחד, גובה/אמפליטודת הגל גבוה יותר.
• לא מעיד על כך שסך הפעילות המוחית משמעותית יותר אלא שהם עובדים יחד.
• גלים נמוכים ומהירים משמעותם שבנקודת זמן מסוימת נוירון מסוים עלה למעלה ונוירון אחר למטה
• הפעילות הנמוכה אבל האינטנסיבית מצביעה על פעילות א-סינכרונית ונקבל גם פעילות בתדר (המעבר בין שיא לשיא) גבוה וגם גובה גל נמוך יותר.
• גל גבוה ואיטי מעיד על פעילות סינכרונית.
• לא ניתן לומר כמה נוירונים עובדים יותר או פחות, אלא רק האם עובדים יחד או לא

שלב 1

• גלים: השלב בו הגלים הופכים להיות קצת יותר מסודרים, אך עדין יש תערובת של הכל – אלפא, בתא ותטא.
• גירוי חיצוני: בשלב שיש גלי תטא מסודרים כבר רדומים, אך אם יהיה בסביבה גירוי בעל משמעות נתעורר
• משך: שלב קצר, סביבות 10 דקות
• למשל כשנבדקת נכנסת לאט לאט למצב של רוגע, הפסיקה לזוז מנסה לשכב בשקט. כבר נרדמה. אך אם נקרא בשמה היא תתעורר ותגיב.

---

שלב 2

• גלים: 
  • בעיקר גלי תטא 4-7Hz 
  • K complex
  • sleep spindles
• גירוי חיצוני: בשלב זה עדין קל להתעורר מגירוי חיצוני בעל משמעות
• משך: נמשך 10-15 דקות
  

כישור השינה Sleep Spindle

• גלים: תדר מאוד גבוה של גלים, כאילו אזור מוחי מסוים עובר סערה חשמלית.
• סיבה: לא ברור עדין למה ומאיפה מגיעה ומה תפקידה, סבורים כי קשורה להתגבשות זכרונות או אינטיליגנציה.
• תדירות ומשך: מופיעים לרוב בין 2-5 פעמים לדקה, נעלמים בהמשך

K Complex

• גלים: גל מאוד איטי וסינכרוני
• סיבה: לא ברור עדין מה עושה, סבורים שמאפשר ניתוק מאיזורים סנסורים כדי להכינס עמוק יותר לשלבי השינה הבאים
• תדירות ומשך: מגיע מספר פעמים בתדירות משתנה, ממוצע פעם בדקה
• לקשישים יש פחות, קשה להם להיכנס לשינה טובה

---

שלב 3

• גלים: גלי דלתא 1-4Hz, שנת גלים איטיים סינכרונים גבוהים במעין דפוס ברירת מחדל
• השינה הטובה והעמוקה.
• משך: נמשך סביבות 40-50 דקות
• חלימה: לפעמים גם ניתן לזהות חלימה, פחות עלילתיים יותר רגשיים, הרגשתי שנפלתי, שאני עפה וכדומה.
• למשל אם ננסה להעיר את הנבדקת מאוד נתקשה, צריך גירוי מאוד משמעותי וגם אם היא תתעורר אז תהיה מאוד מטושטשת ויקח זמן למוח שלה להתעורר חזרה.

---

שנת REM
Rapid eye movement

• גלים: 
  • חוזרים להיות א-סינכרונים
  • נראה מספר גלים – תטא, אלפא ואפילו בתא
  • EMG - ריפיון שרירים מלא
  • EOG – השרירים של העיניים פעילים, פעילות נמרצת
• חלימה: 
  • אם בשלב הזה נעיר משינה סביר מאוד שנזכור חלום עלילתי
  • אין זמן מוגדר למשך חלום, יכול להיות 7-10 דקות ואפילו 30-40 דקות.
  • בכל מקרה נמשך בערך בפרק הזמן בו היה מתרחש במציאות בפועל.
• משך: משך השלב כ15-20 דקות.

---

טבלת השוואה שנת REM ושנת גלים איטיים

בשלב הREM - יש אזורים פעילים הרבה יותר ויש פעילים פחות:

• קורטקס הראייה
• קורטקס השמיעה
• אזורים מוטוריים
• הקורטקס הקדם מצחי

---

קורטקס הראייה 

• בחלום שכולל ייצוגים חזותיים נצפה למצוא פעילות באזורים חזותיים בקורטקס הראייה האסוציאטיבי, 
• לא מגיע אות אל קורטקס הראייה הראשוני לכן לא יפעל
• אנחנו רואים ממש ייצוגים אסוציאטיביים בחלום לאובייקטים.

---

קורטקס השמיעה
פועל באותו אופן כמו קורטקס הראייה

---

אזורים מוטוריים

• הקורטקס המוטורי האסוציאטיבי יפעל
• הראשוני רעיונית לא אמור לעבוד, אבל אם האסוציאטיבי עובד הוא גם מורה לראשוני לעבוד
• למרות זאת אנו לא זזים בפועל, שכן יש שיתוק שרירי מוכוון ברמת מוח השדרה שמונע זאת.

---

הקורטקס הקדם מצחי
בחלום אנחנו פחות מתכננים, ללא תחושת זמן, תחושת שליטה מועטה, לכן בסופו של דבר לא עובד בחלימה.

חולייתנים

• רק אצל חולייתנים בעלי טמפרטורת גוף קבועה 
• מוצאים שנת REM ברורה הכוללת שיתוק שרירים, אי־סינכרוניות של ה־ EEG ותנועות עיניים מהירות.

---

עופות

• אצל עופות כגון הפלמינגו, הישנים בעומדם על רגל אחת, נשמר מתח השרירים באיברים המשמשים לעמידה.
• חלק מהעופות למשל ברווז, יכולים לישון בהמיספרה אחת בלבד ועם עין נגדית פקוחה ומשגיחה מפני טורפים

---

יונקים

• חיות כמו החפרפרת, המזיזות את עיניהן מעט מאוד בזמני ערות, ממעיטות בתזוזות עיניים גם כשהן ישנות
• במינים אחדים של יונקים ימיים ההמיספרות המוחיות ישנות בתורנות - 
  • המיספרה אחת לפחות ערה בכל פעם ומונעת מהחיה לטבוע. 
  • העין הקונטרלטרלית להמיספרה הערה נשארת פקוחה. 
  • שינה כזאת נמצאה בשני מיני דולפינים: דולפינן ים־התיכון ופוֹקֶנָה

---

זוחלים, דו חיים ודגים
יש תקופות שקט העשויות אולי להיחשב לשינה גם הן

ניתן לבצע מחקר שינה בשני אופנים:

1. מניפולציה על השינה ונבדוק כיצד משפיעה יום למחרת על הנבדק, הכי דרמטית – חסך שינה מלא
2. מניפולציה על מה שקורה לאדם לאורך היום ונבדוק כיצד משפיע על השינה בלילה שלאחר מכן

פגיעה בתפקוד קרדיולוגי

• מחקר שהתפרסם בשנה שעברה (2022) מצא ש-7 שעות זה הזמן האידיאלי לשינה בשביל בריאות הלב
• ככל שנישן פחות, נראה נזק
• וגם שינה ממושכת לא מטיבה עם תפקוד הלב.

---

השפעה על סוכר
חסך מעלה סיכון לסוכרת סוג 2, אשר מהווה גורם סיכון בעצמו למחלות לב

---

מערכת חיסונית
חשופים יותר למחלות ומתמודדים פחות טוב עם וירוסים וחיידקים

---

סימנים התנהגותיים
דכדוך, עלייה בסיכוי לדיכאון

---

סימנים קוגניטיביים
התפקוד פוחת וזמן תגובה ארוך יותר – לא מושפע מכוח השריר, הקושי הוא בארגון המוחי לייצור תנועה מסונכרנת, מאורגנת ולקבל החלטות תקינות.

מחקר 1
אופן

• סטודנטים.יות לפסיכולוגיה נחלקו ל-2 קבוצות:
• קבוצה 1 - ביקורת – עברה יום שגרתי ו"משעמם" בקמפוס, נדרשו למאמץ קוגניטיבי בלימודים.
• קבוצה 2 - יום כיף עם יציאה ללונה פארק, צפייה בסרט וכדומה.
• בשתי הקבוצות לא נדרשו למאמץ גופני משמעותי

ממצאים
קבוצה 1 נרדמה מהר יותר ביום למחרת וישנה יותר SWS ביחס לקבוצה 2

---

מחקר 2
אופן

• ביקשו מנבדקים לאורך יום 1 פעם בשעה לעשות תנועת פתיחה סגירה עם כף יד אחת
• לא משנה ימין או שמאל
• בלילה ישנו במעבדת שינה

ממצאים
האזור במוח ששולט על כף היד שפעלה, בקורטקס המוטורי בהמיספרה הנגדית, הראה יותר SWS ביחס לאזורים אחרים במוח

מחקר מכון וויצמן - למידה
אופן

• הזמינו נחקרים למעבדה בשעות ערב
• ביקשו מהנבדקים ללמוד מטלה
• שלחו אותם לישן במעבדה
• קבוצה 1 – ישנה לילה נורמלי
• קבוצה 2 – כל פעם שנכנסו לREM העירו אותם, ונתנו להירדם שוב וחוזר חלילה.
• שתי הקבוצות ישנו בפועל אותו סך שעות, אך קבוצה 2 ללא REM
• בבוקר נבחנו שתי הקבוצות במבחן על החומר שלמדו

ממצאים
ציוני קבוצה 1 היו משמעותית גבוהים יותר מציוני קבוצה 2

---

מחקר 2
אופן

• הביאו סטודנטים.יות לפסיכולוגיה למעבדת מחקר בצהריים
• בשלב ה1 – הציגו סדרת תמונות – למידה פשוטה, תפיסתית, חזותית בלבד. מחייבת מודעות אך הלמידה החושית עצמה מאוד פשוטה.
• מיד אחרי נעשה להם מחקר זיכרון כדי לראות כמה תמונות זוכרים
• חולקו ל-3 קבוצות:
• קבוצת ביקורת - יצאה לסיבוב בקמפוס
• נכנסה לישון שנת צהריים מלאה של 90 דקות – כל שלבי השינה
• נכנסה לישון שנת צהריים לא מלאה – העירו אותם בכל פעם שנכנסו לשנת REM
• לאחר מכן ביצעו שוב את המבחן על מנת להשוות לציון המבחן הראשון

ממצאים

• ביקורת – ציונים נמוכים ממבחן 1
• שינה מלאה – ציונים גבוהים ממבחן 1
• שינה ללא REM – ללא שינוי – אין שיפור אך גם ללא הדרדרות

מסקנות

• שינת SWS מנעה הדרדרות הזיכרון והלמידה
• שינת REM שיפרה משמעותית את הזיכרון והלמידה

שנת REM קריטית יותר לזיכרון לא מוצהר (מרומז):

• חזותי
• מוטורי

---

שנת SWS נקשר יותר לזיכרון מוצהר:

• עובדות חדשות
• אוטוביוגרפי

מאיפה מגיע אנדוזין?
בתהליך פירוק הגליקוגן באסטרוציט, משתחרר חומר לוואי - אדנוזין

---

למה מפורק גליקוגן?

• ככל שנוירון עובד יותר הוא צורך יותר ATP ולכן צריך יותר גלוקוז
• לנוירונים אין מאגרי גלוקוז
• אם אכלנו ארוחה עשירה בסוכר - יש סוכר זמין בדם והנוירונים יכולים להשתמש בסוכר לייצירת ATP
• אם לא אכלנו - יש איברים אחרים שיודעים לשמור סוכר לאורך זמן, למשל כבד ושרירים, היכולים לחבר מולקולות גלוקוז אחד לשניה ולשמור בתוכם כמולקולה ארוכה של גליקוגן, לשימוש עתידי
• האסטרוציטים במוח יודעים גם הם לבצע זאת ולשמור גליקוגן.

---

איך משפיע על הנוירונים?

• כשהנוירונים שליד האסטרוציטים מתחילים להתעייף, חסרה להם אנרגיה, האסטרוציט יכול לפרק את הגליקוגן ליחידות של גלוקוז, אף מתחיל את פירוקו על מנת לספק לנוירון תוצר ביניים שיוכל לייצר ATP.
• יכול להיפלט החוצה מהאסטרוציט
• לחלק מהנוירונים במוח יש רצפטורים לאדנוזין, כך שכשהוא נקשר הוא משפיע על תפקוד סינפסת הנוירון.
• האדנוזין מצטבר במוח לאורך היום – ככל שנוירון יותר פעיל, הוא מפרק יותר גלוקוז וצריך יותר גליקוגן

---

מחקרי מיקרודיאליזה בבעלי חיים (פורקה-הייסקנן 1997)

• מראים שככל שהיממה מתקדמת רמת האדנוזין עולה
• ככל שהאורגניזם נרדם רמת האדנוזין הולכת ופוחתת

• נוצר בשני אזורים במוח –
  • Pons
  • Basal forbrain
• מופרש בכל המוח, בעיקר בקורטקס
• מקדם פעילות קורטיקלית אסינכרונית
• קשור בעיקר לערות

---

רמה במשך היממה
אופן מדידה
מיקרודיאליזה בבעלי חיים

ממצאים

• AW - הכי גבוה במצב ער ופעיל
• ככל שיורדת רמת פעילות, רמת הנ"ט יורד
• SWS – רמה הכי נמוכה, רמת סינכרוניזציה קורטיקלית הכי גבוהה
• REM – רמת נ"ט גבוהה במוח, יש אי-סינכרוניזציה קורטיקלית

• נוצר בגרעיני הרפה בPons
• מופרש כמעט בכל מקום במוח
• מעורב בהרבה התנהגויות

---

רמה במשך היממה
אופן מדידה
שתלו אלקטרודה רושמת בגרעיני הרפה של בעל חיים ומדדו את תדר הירי שלהם

ממצאים
ככל שהחיה יורדת מפעילות הכי גבוהה לפעילות הכי נמוכה שיש – רמת הפעילות של הנוירונים הסרוטונרגיים הולכת ופוחתת

• כשהחיה פעילה – זזה בכלוב, אוכלת, עושה פעילות קוגנטיבית, בעיקר פעילות אוטומטית – הכי פעילים
• כשמתחילה להירגע – ללכת בשקט – פועלים פחות
• כשמתחילה לנמנם – שלב 1-2 השינה
• שלב 3 – פעילות מעטה יותר
• Pre-REM – עדין עובדים אבל ממש קצת
• REM – לא עובדים כלל, קרוב ל0 פעילות
• מיד עם היציאה מהREM – בין אם ערות או לשלב שינה אחר, עליה חדה בפעילותם, והתאמה לאחר מכן לשלב בו נמצאת

• ניורופפטיד
• נוצר בהיפותלמוס הלטרלי
• מופרש כמעט בכל מקום במוח
• קשור לרעב במיוחד אחרי צום ממושך
• מעורב במחזור השינה והערות

---

היסטוריה

• התגלה ב1996
• בשנת 1998 התגלו הרצפטורים שלו
• בשנות ה90 הרבה קבוצות מחקר ניסו לפענח את הגנום
• כולם מנסים לרצף mRNA כדי לגלות חלבונים חדשים שעוד לא מכירים
• שתי קבוצות בחרו לעבוד על ההיפותלמוס
• לשם כך לקחו היפותלמוס של חולדות, זיקקו ממנו mRNA וריצפו אותו.

קבוצה 1

• זיהתה שהחלבון שנוצר מייצר פפטיד קצר, נוירופפטיד, שנוצר בהיפולתמוס ומופרש ממנו לאזורים שונים במוח
• מקדם פעילות אכילה – כשהחיה רעבה, שולח את החיה לחפש מזון
• במאמר שפורסם בנושא כינו את הנ"ט אורקסין

קבוצה 2

• ממצא זהה אך קראה אחרת – היפוקרטין, על שם יצירתו בהיפותלמוס
• פירסמה גם כן מאמר אך עם שם אחר.

* עד היום משתמשים בשני השמות, נפוץ יותר אורקסין, כנראה כי קצר יותר

---

רמה במשך היממה
אופן מדידה
בדיקת תדר הירי של הנוירונים בהיפותלמוס הלטרלי

ממצאים

• EB – מאוד פעילה, בעיקר חקירה של אזור חדש – פעילות נוירונים הכי גבוהה
• GR+EA – כשהחיה קצת נרגעת, מטפחת את עצמה, אוכלת וכדומה – פעילות נורונים פוחתת
• QW – ערות שקטה – פעילות הנוירונים פוחתת משמעותית
• SW+REMt – נכנסת למצב שינה ונרדמת – פעילות אפסית של הנוירונים

 REM-on – Sublaterodorsal nucleus (SLD)

• מכיל נוירונים הנחשבים לREM-on
• אם נפעיל לעכבר את הנוירונים באזור הוא ישר יעבור למצב של REM, כשהוא במצבי שינה וגם ערות

REM-off – Ventrolateral PAG (vlPAG)

• נמצא בגזע המוח באזור הטגמנטום
• מכיל נוירונים הנחשבים לREM-off – מפסיקים את שנת הREM

---

פליפ-פלופ REM
יחסי גומלין SLD-vlPAG

non-REM
W-SWS

• הנוירונים של הvlPAG מקבלים מסר מ3 סוגי נוירונים:
  • אורקסין Orexin
  • נוראפינפרין NA
  • סרוטונין 5-HT
• הנ"ט מפעילים את הvlPAG על מנת לא להיכנס לREM
• אזור vlPAG מפריש GABA לSLD ומעכב אותו
• לקראת סוף הSWS הנוירונים הנוראדרנרגים והסרוטונרגים ממש מפסיקים לפעול, אין נ"ט בהתאם, בנוסף רמת אורקסין כבר גם ירדה משמעותית כי הוא מפורק. > אין מי שיפעל את הvlPAG
• הנוירונים של האזור מורידים את תדר הירי שלהם, לא מפרישים GABA לSLD, והוא לא מעוכב יותר

REM

• כיוון שהSLD לא מעוכב יותר, הוא פעיל ומעלה תדר ירי שלו
• מפריש GABA ומעכב את הvlPAG
• נכנסנו למצב REM
• ביציאה מREM יש עליה ברמת NA וסרוטונין, ייתכן שמדובר בתקופה רפרקטורית לREM ומפעילים חזרה את הvlPAG
• חוזרים ללא REM

---

איך אנחנו יוצאים משנת REM?

• עדין לא ידוע 😊
• ייתכן שעליה בנ"ט של ערות גורמת לכך
• אך סבורים שזוהי התוצאה ולא הסיבה לכך

---

שליטת SLD על מאפייני הREM
הנוירונים של הSLD שולחים נוירונים לכמה אזורים במוח:

מוח השדרה

• הנוירונים של הSLD מפעילים בגזע המוח את הנוירונים הכולינרגיים של הPONS
• למרות שאצטיל כולין ידוע כאחראי על כיווץ שרירים, דווקא במוח השדרה בזמן הREM הוא מפעיל אינטרנוירונים מעכבים שמפרישים גליצין לנוירונים המוטוריים
• גורם עיכוב את מוח השדרה ונקבל רפיון שרירים מלא

Pons ו-BF

• מפעיל נוירונים כולינרגיים בPons וב-BF
• שולחים אקסונים המפרישים אצטיל-כולין אל:
  • הקורטקס - גורמים אי-סינכרוניזציה, לכן בזמן REM נראה אי-סינכרוניזציה קורטיקלית
  • הטקטום – התלילים העליונים מעורבים ברפלקסים חזותיים ויודעים לשלוט על העיניים, לכן נקבל תנועות עיניים מהירות

תפוצה
לרובנו בשלב כזה או אחר של החיים תהיה תקופה של שינה לא מספיק טובה

---

ביטויים

• קושי להיכנס לשינה - ברוב המקרים
• קושי לשמור על שינה רציפה - בחוויה שלהם מתעוררים הרבה מאוד פעמים בלילה, או מתעוררים לפנות בוקר ומתקשים לחזור לישון
• אנשים שישנים בסדר לכאורה מבחינת כמות השעות אך חווית השינה אינה טובה, מרגישים עייפים ושהשינה לא מספיק מעוררת עבורם

---

הסברים
מבחינים בין שני מצבים:

1. Primary insomnia
   • נדודי שינה כסימפטום מרכזי
   • מצבים בהם יש איזשהו גורם ראשוני שאחראי באופן ישיר לנדודי השינה כסמפוטם מרכזי
   • ליקוי מוחי שגורם להפסיק לישון 
   • ליקוי פיזי שמונע שינה באופן אובייקטיבי
2. Secondary insomnia
   • נדודי השינה כסימפטום נלווה 
   • משני לפתולוגיה אחרת 
   • למשל דיכאון, סטרס, חרדה, PTSD, כאב, חום וכדומה

---

האם יש מנגנון קבוע אחד גורם לנדודי שינה?
אין גורם יחיד, מדובר במשפחה של הפרעה מאוד הטרוגרניות

---

מחקר - אובייקטיביות נדודי שינה
אופן

• הכניסו נבדקים למעבדת שינה
• חילקו ל-2 קבוצות:
  1. בחוויה הסובייקטיבית שלה ישנה מצוין
  2. העידו שבחוויה הסובייקטיבית שלהם לא ישנים טוב וסובלים מנדודי שינה
• חיברו אותם לכל מדדי השינה ועקבו אחרי דפוסי השינה שלהם לאורך הלילה בצורה אובייקטיבית
• בבוקר כשהתעוררו התבקשו למלא שאלון על חווית השינה שהייתה להם בלילה במעבדה

ממצאים

• ההבדלים בין שתי הקבוצות מינוריים
• בשתי הקבוצות הערכת יתר בזמן הירדמות
• קבוצת נדודי השינה הערכת יתר משמעותית ולא הרגישו שישנו טוב
• משך השינה זהה כמעט
• שלבי השינה היו זהים בשתי הקבוצות

האם קבוצת נדודי השינה אובייקטיבית?
סביר להניח שקבוצה 2 לא באמת סובלת מנדודי שינה כמו שהיא לא מעריכה את נתוני השינה האובייקטיביים שלה

אם החוויה סובייקטיבית של נדודי השינה, האם צריך לטפל?
כן, למרות שהם לא תואמים למדדים האובייקטיביים, עצם חווית השינה הלא טובה מצביעה על בעיה שכן משפיעה על תפקודם גם כן.
לכן צריך לטפל או לכל הפחות לנסות להתייחס ולטפל.

האם יש הבדלים בין 2 הקבוצות בין ציפיית שינה?
יש אנשים שיסתפקו ב6 שעות שניה וזה ירגיש להם מספיק, וכאלה שאם לא ישנו 9 שעות בלילה לא ירגישו רעננים כלל.
ייתכן שקבוצת הביקורת היא זו שמספיק לה כמות כזו, וקבוצת נדודי השינה צריכים יותר, ואף משליכים את חוויתם על שאר המדדים.

חסך SWS
ייתכן שהם מגדירים עצמם כבעלי נדודי שינה כיוון שהם לא מקבלים מספיק זמן לSWד והירגעות של המוח, ומשליכים על שאר המדדים

ציפייה
אפשרי שיש פער אמיתי בציפייה, האנשים חווים את השינה שלהם לאורך זמן כשינה לא טובה הנובעת מתפיסת השינה שלהם, לא באמת מהצורך בשינה.
כלומר היא מספיקה להם פיזיולוגית אך לא פסיכולוגית.

הקושי במחקר
אנחנו לא באמת יכולים לבדוק כמו רדיקלים חופשיים התפרקו בלילה, האם האדם באמת עייף וכדומה
לכן אם אין דרך באמת להבדיל מעדיפים לטפל בכולם.

---

טיפולים

הרגלי שינה

• הטיפול הראשוני כשאדם נכנס לרופא משפחה ואומר שהוא לא ישן טוב
• לנסות לכוון אותם להרגלי שינה נכונים - ללכת לישון ולהתעורר בשעה קבועה, לייצר סביבה מקדמת שינה (ללא רעש, אור, לא להתעסק בנייד לפני המיטה, להימנע מקפאין אחרי שעות צהריים וכדומה)
• בחלק מהמקרים זה עוזר ובחלק פחות

תרופתי - היפנוטיות ובנזודיאזיפינים

• תרופות מקדמות שינה
• שימוש: 
  • נותנים באופן זמני, עד שבועיים. לא באופן כרוני.
  • קשישים - מתקשים לשמור על שינה רציפה בעיקר, בפועל לפעמים נותנים לטווח רחוק יותר. 
• הכי פופולריות:
  • היפנוטיות - עובדות על רצפטורים של גאבא A, לא דרך האתר של בנזודיאזיפינים.
  • בנזודיאזיפינים - כן עובדות דרך האתר של בנזודיאזיפינים.
• סבילות ותלות - ככל שלוקחים לזמן ממושך יותר תתקבל די-סנסיטיזציה של רצפטור גאבא A ונוצרת תלות בתרופה, ונוצרת אינסומניה של תלות בתרופה Drug depended insomnia

תרופתי - צמחי

• מקדמות שינה על בסיס צמחי
• למשל ולריאן

---

תפוצת טיפול

• 8.5% מכלל האוכלוסייה
• 12.7% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (18+)

נדודי שינה בהם באמת לא מצליחים לישון עקב חסימת דרכי נשימה, לא נדמה להם

---

צניחת לוע

• יש צניחה של הלוע לתוך דרכי הנשימה, חוסם את דרכי הנשימה כך שלא נכנס אויר אל הריאות.
• אנשים אמנם לא נחנקים בשנתם, אך נקודתית מתקשים לנשום.
• רמה החמצן יורדת, רמת הפחמן הדו חמצני עולה.
• רצפטורים בכלי הדם מופעלים במצב כזה ומעירים את האדם.
• יכול לגרום גם לנחירות (לא כל מי שנוחר סובל מצניחת לוע)

---

היפנוגרמה

• השינה מאוד לא איכותית
• יכולים להתעורר עשרות ומאות פעמים
• מהרגע שניסה להיכנס לישון סביבות 22:00 ועד 3:00 לפנות בוקר רוב הזמן נע בין עירות לבין שלבים 1-2 של השינה.
• לא מגיע כלל לSWS
• יש REM קטן באמצע
•  ב3:00 לפנות בוקר התעורר וכנראה שינה תנוחה כך שיותר נוח ואפשרי לנשום, נכנס לREM מאוד ארוך והצליח אף להכינס לSWS לקראת הבוקר.

---

טיפול

שינוי הרגלים

• הצניחה קשורה בדר"כ בטונוס שרירים נמוך ורקמת שומן גבוהה באזור
• ממליצים על דיאטה והעלאה של טונוס השרירים (כושר )

מפוח CPAP

• שינה עם מכשיר שמכניס אוויר באופן קבוע דרך האף והפה
• לא הכי נוח אבל מאוד יעיל

ניתוח הרמת לוע

• שותלים רצועה שמחזיקה את הלוע למעלה 
• הלוע צונח פחות

נדודי שינה ממשפחת הפרעות הREM

הפרעה שכוללת כמה סימפטומים:
התקף שינה

• מחייב
• דחף עז להירדם שהאדם חווה והוא לא יכול להתנגד לו. 
• בדר"כ מגיע בתקופות של שיעמום אבל יכול להתרחש גם בסופר, ברחוב וכדומה
• משך: יכולים להיות קצרים וגם ארוכים
• ככל שיש יותר התקפי שינה לאורך היום, שינת הלילה מתקצרת. כלומר סך שעות השינה במהלך היממה נשאר תקין.
• הם לא נעימים, עושים חוסר נוחות בסביבה, אך הם לא מסוכנים. 
• האדם יודע שהתקף השינה עומד להגיע ולמצוא לעצמו מקום.

קטפלקסיה 

• סימפטום בעייתי
• חדירה של REM לתוך ערות: 
  • אי-סינכרוניזציה קורטיקלית שקשורה בחלימה, יכולים לספר על חלימה מסוימת. 
  • תנועות עיניים מהירות
  • רפיון שרירים מלא - בהתקף קטפלקסיה האדם פשוט צונח לרצפה עם טונוס שרירים אפסי. יופיע בדר"כ במצבי התרגשות - בהלה, צחוק וכדומה.
• לא סימפטום מחייב אך מופיע בכ-75% מהחולים.

שיתוק שינה

• מצב בו ממש כמה רגעים לפני שנרדמנו, או מיד אחרי שהתעוררנו, כשאנחנו בהכרה אבל טונוס השרירים אפסי.
• ציר השרירים של שנת הREM עוד לא התעורר עדין.
• בדר"כ מייצר מצב מאוד מפחיד
• לא מסוכן  בו האדם שוכב במיטה ומודע לסביבה אך לא יכול לזוז.

הלוצינציות היפנוגוגיות

• דמיונות/חזיונות כשהאדם בשיתוק שינה
• למשל שאדם מתקרב אליו ומנסה לפצוע אותו
• מאוד עוצמתי ומפחיד
• לא מסוכן

---

אפידימיולוגיה

• תלוי אוכלוסייה - יש כאלה של 1:10,000, ויש יותר נפוצות 1:2000
• בישראל 1:4000
• יחסית נדירה
• אורך חיים: מעלה סיכוי לנפילות ותאונות, אך לא מקצר חיים באופן ישיר.
• גיל: יכול להופיע בכל גיל, רובם מאובחנים בגילאים 15-50 (נעורים והלאה)

---

התפתחות היסטורית - גילוי המחלה

• מאוד מקשה לנהל אורח חיים תקין ונורמלי
• ניסיונות ארוכי שנים להבין הסבר למחלה לא העלו תוצאות
• לא  נמצאו פתרונות תרופתיים למחלה
• עד תקופה מסוימת חשבו שהם נרקומנים, שיכורים וכדומה, והרופאים לא ידעו מה להציע כדי להתמודד עם הבעיה.

גילוי אורקסין/היפוקרטין
בשנות ה90 התגלה אורקסין/היפוקרטין, קבוצת חוקרים שעבדה במשך שנים עם כלבי דוברמן שחלקם הראו סימני נרקולפסיה, החליטו לבדוק את היתכנותו של האורקסין להסבר.

גילוי מוטציה בגן לרצפטור אורקסין

• 1999 - נמצאה מוטציה בגן לרצפטור לאורקסין אצל כלבים נרקולפטיים. הקשר בשלב זה מתאמי שכן טרם הוכח במחקר ניסויי.
• 1999 - מחקר ניסויי בעכברים בהם עשו KO לגן לאורקסין, והם אכן הראו סימפטומים מאוד דומים לנרקולפסיה:
  • שלבי שינה לא מסודרים
  • התקפים קטפלטקיים

---

חקר בני אדם

• רצו למדוד את כמות האורקסין במוח, לשם כך דגמו CSF. 
• גילו שמתוך 9 נרקולפטיים ל-7 בכלל לא היה אורקסין בCSF. 
• לשני החולים הנוספים הייתה רמה תקינה לחלוטין. אצלם מצאו ליקוי גנטי בגן שמקודד רצפטור של אורקסין.
• מצב תקין: האורקסין נוצר בנוירונים של התלמוס הלטרלי, אצל אדם בריא יש כ-70 אלף נוירונים באזור שמייצרים אורקסין. 
• אצל חולי נרקולפסיה: כשעבדו עם מוחות של אנשים שנפטרו והיו נרקולפטיים, גילו שיש הרבה פחות נוירונים שמייצרים אוקסין ביחס לנבדקי ביקורת
• תסמיני המחלה באים לידי ביטוי בשלבי התבגרות-בגרות, כלומר האדם לא כך מהיוולדו, הנוירונים המייצרים כן היו קיימים, אך הם מתו.

---

שפעת החזירים - נרקולפסיה מחלה אוטואימונית?

• 2009 - הייתה מיני מגפה של שפעת החזירים
• בעקבותה והחיסון הראשוני שפותח אליה, הייתה אינפלציה במיקרי נרקולפסיה, גל של צעירים המאובחנים בנרקולפסיה. 
• הציעו שאולי נרקולפסיה בבסיסה היא  מחלה אוטואימונית - משהו בשפעת החזירים הפעיל את מערכת החיסון, ובשוגג היא פוגעת בנורונים בLH המייצרים אורקסין. 

• בהמשך הוכח במחקרים מולקולרים שאחד החלבונים שנמצא בוירוס וגם בחיסון נגדו, דומה לחלבון הנמצא בנוירונים של הLH. יכול להסביר למה הפעלת מערכת החיסון בשפעת החזירים יכולה לגרום לאותם נוגדנים לסמן גם את התאים בLH ולהוביל למוות שלהם.
• מיד עם הגילוי הפסיקו להשתמש בחיסון הN1H1, ועברו לחיסון אחר שלא כולל את החלבון הדומה וכך לא גורם לנרקולפסיה.
• עדין יש אנשים עם נרקולפסיה, כלומר קיים זיהום אחר שמפעיל את הטריגר שגורם לתגובה האוטואימונית שפוגעת בתאים. חשוב להבין איך למנוע את התופעה. 
• הנושא עדין נחקר, כיום סבורים כי ההסברים הם ליקוי גנטי ובעיה אוטואימונית.

---

למה מחסור באורקסין מוביל לסימפטומים?

• מה שמפעיל בדר"כ את הנוירונים של הערות זה אורקסין, נוירוני עירות פעילים ומעכבים את נוירוני השינה.
• מחסור מאורקסין ימנע את העירות ועלול בזמנים בללתי הולמים להכניס אותנו לשינה.

---

טיפול 
כיוון כללי: מה שיוכל לעזור לפתור את הסימטומים אם כך, הוא משהו שיקדם את העירות, לצד טיפול בסימפטום הקטפלקסיה.

עבור נדודי שינה

• הטיפול בהתאם הוא בעזרת סמים מעוררים, אגוניסטים דופמינרגיים.
• למשל מודפיניל, אמפיטמין, ריטלין וכדומה.

אופן פעולה
מפנים את הפליפ-פלופ למצב העירות ומפחיתים את התקפי השינה (לא מעלימים לגמרי)

עבור קטפלקסיה

• סמים מעוררים לא מטפלים בקטפלקסיה
• כל זמן שרמת אורקסין, NE, וסרוטונין גבוהה, יש אקטיבציה של ה-vlPAG המעכב את הSLD ולכן אין REM. 
• כשרמת החומרים יורדת מוסר העיכוב מהSLD, הוא עובד ויוצא REM לפועל. 
• אגוניסטים לאורקסין יכולים לעבוד אך אם אין אז גם אגוניסטים לNE וסרוטונין יוכלו להחליפם. 
• ככל שנעלה את רמתם נוביל את המוח למצב בו ה-vlPAG עובד יותר ומעכב את הSLD, לא אמורים לקבל REM. 
• לכן הטיפול המשלים הוא עם נוגדי דיכאון SSRIs, SNRIs.

הערות

• הטיפול הוא סימפטומטי ולא מרפא את המחלה.
• לא ניתן לתת אורקסין ישירות - הוא חלבון ויתפרק דרך מערכת העיכול, הזרקה דרך המוח היא פתרון מאוד לא נוח.
• מנסים לייצר אגוניסט לאורקסין כיום.

יש לנו פיזיולוגית כל מיני שעונים במקצבים שונים

---

סוגי מקצבים:

• מקצבים ארוכים  - כמו מחזור הרבייה באישה, מחזור הנדידה בציפורים וכו'
• מקצב במרכז - מחזור היממה, המחזור הסירקידיאני, משנה את מצב הפעילות ממצב השינה לערות ומשפיע על גורמים נוספים כמו טמפרטורת הגוף, הפרשת הורמונים וכדומה
• מקצבים קצרים - למשל מחזורים טבעיים של 90 דקות של פעילות ומנוחה, דופק לב, פוטנציאל פעולה וכו'.

איך חוקרים?

• נניח עכבר או חולדה בתוך כלוב עם גלגל, ומערכת חשמלית פשוטה שמודדת כל זמן שהגלגל מסתובב, ללא מניפולציה מסוימת, רק לדאוג לו למחייה :)
• אחרי כמה ימים נסתכל על הפלט שיצא מהאקטוגרם (המערכת שמודדת, מד פעילות), נקבל גרף רישום.

---

יחס אור חושר 12:12

• ממצאים: 
  • בזמן שיש אור במעבדה - העכבר ישן, לפעמים מתעורר באמצע 
  • במהלך החושך - העכבר על הגלגל
• כל זמן שהעכבר נמצא בתנאי תאורה משתנים של 12:12 נקבל אקטוגרמה מאוד ברורה.

אור מעומעם 24:0
נשאיר את העכבר עם אור שכל הזמן דולק, לא חזק מידי כדי שלא יוטש, טיפה עמום.
ממצאים:

• מצד אחד ניתן לראות שהעכבר ממשיך לשמור על מחזוריות של שינה עירות
• מצד שני כבר לא מדויק ל12:12 אל טיפה יותר ארוך

מחזור היממה בפועל

• המחזור הטבעי שלנו ארוך הוא לרוב 25 שעות
• בשגרה המחזור בכל מקרה 24 שעות כי בכל פעם שנדלק האור (סמן חיצוני) הוא מכויל חזרה.

מסקנות

• יש שעון פנימי
• השעון מכויל לזמן קצת יותר ארוך ללא סמן חיצוני
• השעון הטבעי ניתן לכיול

• גרעין קטן שנמצא ממש מעל תצלובת הראייה, חלק מההיפותלמוס
• מכיל נוירונים שמסוגלים לקצוב את הזמן

---

אצל עכברים

• כשנהרוס את האזור בעכברים נראה שהזמן משתבש
• ממחזוריות קבועה ושמורה של כ-25 שעות, העכבר עובר  לבלגן שלם, הוא ישן לפעמים ומתעורר לפעמים. 
• לא נפגעה  היכולת לישון, אלא רצף השינה
• סך שעות השינה נשמר
  

---

מחקר - שעות פעילות SCN

אופן

• חילקו עכברים ל2 קבוצות
• הזריקו 2DG, כדי לסמן נוירונים פעילים. הנוירונים חושבים שהוא גלוקוז ולכן לוקחים אותו לתא
• קבוצה 1 קיבלה ביום, קבוצה 2 בלילה
• באוטורדיוגרפיה התסכלו על תאי מוח וראו אם האזור פעיל או לא

ממצאים

• במהלך היום (אור) האזור פעיל מאוד
• במהלך הלילה (חושך) לא פעיל בכלל

מסקנות

• האזור רגיש לתאורה/יודע לפעול במהלך היום ומפסיק לפעול בלילה
• גם אצל בני אדם הוא פעיל ביום ולא פעיל בלילה
• ההבדל בין עכברים לבני אדם הוא בקשר שיוצא החוצה - אצל העכבר כשהאזור פועל הוא גורם לשינה, אצלינו להפך, גורם לערות.

---

איך נוכל לחקור SCN?

SCN כשהוא באורגניזם השלם

• מחובר לעיניים ולכן אור יכול לכוון אותו
• כשדולק אור נראה עליה בפעילות ובחושך ירידה בפעילות

SCN כיחידה עצבית

• נוציא את הSCN מהאורגניזם ונשים בצלוחית מעבדה כשהתאים מחוברים אחד לשני ונראה האם הם עדין שומרים על מחזוריות של 12:12
• גם כאן יש שינויים מחזוריים בפעילות של בערך 12 שעות ושל הפסקת פעילות 12 שעות
• כלומר גם כשהCSN מנותק מסמנים חיצוניים של או וחושך, או בכלל מאוזרים פיזיולוגים מוחיים אחרים, עדיןלנוירונים יש תכונה פנימית לשמור על מקצב פנימי של 24 שעות פחות או יותר.

נוירון בודד מהSCN

• נבדוק אם שומר לבד על מחזוריות עצבית
• מצד אחד אין תיאום בין הנוירונים, אבל אם מסתכלים על כל נוירון בפני עצמו, עדין נשמרת מחזוריות של בערך 25 שעות.
• כלומר אמנם הנוירונים מנותקים אחד מהשני ואין להם קשרים עצביים, הם לא מסונכרנים, אבל כל נוירון כלשעצמו ממשיך לתפקד כשעון לכל דבר ועניין.

---

מחקר - זבובים

• מצאו את האזור המקביל לSCN אצל זבובים.
• בודדו נוירונים האחראים על מחזור היממה בהתנהגות הזבוב
• הסתכלו על חומרים שונים בתא, שהרמה שלהם משתנה ברמה מחזורית לאורך 24 שעות
• מצאו במקור כ7 גנים שמקודדים ליצירה של 7 חלבונים, שהרמה שלהם עולה ויורדת באופן מתואם לאורך 24 שעות.
• ייתכן המשחק ברמת החומרים יכולה להוות את הבסיס לתקתוק הפיזיולוגי של כל תא בפני עצמו

ואצל בני אדם?
לנו יש מעל 14 גנים כאלו

---

הבנת מנגנון התקתוק
המנגנון מאוד מורכב לכן מפשטים באופן תיאורטי ל-2 גנים

נניח שיש שני גנים:
גן ליצירת חלבון A
גן ליצירת חלבון B

התהליך

• בבוקר גן A מתחיל לעבוד - הDNA נפתח, ויש את כל תהליך יצירת החלבון A. התהליך לוקח זמן. ככל שהיום מתקדם יש יותר ויותר מחלבון A
• כשעברו כמה שעות טובות, אחה"צ לקראת לילה, הרמה של חלבון A כבר מספיק גבוהה.
• חלבון A יודע להיכנס לתוך הגרעין ולהפעיל את גן B, כך שגן B מתחיל להיות פעיל  ולייצר את חלבון B.
• חלבון B יודע להיכנס לתוך הגרעין ולעכב את גן A, כך שלא ייווצר עוד חלבון A, עם הזמן רמתו תרד, כי יש מנגנוני פירוק חלבונים בתא.
• אם יש פחות מחלבון A, אין מי שיפעיל את גן B, ולכן גם רמת החלבון B פוחתת.
• אין בסוף מי שיעכב יותר את גן A,וכל המעגל חוזר חלילה

מסקנות

• יש מחזור שתלוי אחד בשני ולעולם לא מפסיק
• אם זה קורה בלוחות זמנים של 24 שעות מסביר את תקתוק השעון, רק  צריך שאחד החלבונים יהיה תעלת נתרן.
• יכול להסביר איך אור מכייל את השעון - אם אור מפעיל את תאי הגנגליון ברשתית, המפרישים נט' שנקשר לרצפטור מטבוטרופי ברצפטור של הSCN וההשפעה של הרצפטור זה להפעיל את גן A, לכן שמש/אור מפעילים את גן A.

---

ויסות וביקורת מחזור היממה
הSCN מבצע זאת באופן עצבי וגם כימי

קשר עצבי

• אקסונים מוציאים של ה־ SCN, האחראים לארגון מחזורי השינה והערות, מסתיימים באזור התת־פָּרָוֶונטריקולָרי SPZ (Subparaventricular zone) הממוקם ממש גבית לSCN.
• הרס אקסיטוטוקסי של החלק הגחוני ב־ SPZ שיבש את מחזור היממה של שינה וערות.
• ה־ SPZ הגחוני שולח אקסונים אל הגרעין ההיפותלמי הגבי־מדיאלי( dorsomedial nucleus of the hypothalamus ) DMH וזה בתורו שולח אקסונים לכמה אזורים מוחיים, ובכללם שניים שפעילותם חיונית לשליטה על שינה וערות: ה־ vlPOA והנוירונים האורקסינרגיים של ההיפותלמוס הצידי. 
• ההשלכות אל ה־ vlPOA הן מעכבות ועל כן מדכאות שינה, ואילו ההשלכות אל הנוירונים האורקסינרגיים הן מעוררות ולכן מקדמות ערות.
• פעילות הקשרים העצביים האלה משתנה לאורך מחזור היום והלילה. אצל חיות יום, כמונו בני האדם, הפעילות גבוהה במשך היום ונמוכה במשך הלילה.

קשר כימי

• מכמה ניסויים עולה שה־ SCN יכול לשלוט על המחזורים האלה גם באמצעות פליטת חומרים העוברים בדיפוזיה דרך הנוזל החוץ־תאי של המוח. 
• במחקר אחד הרסו החוקרים את הגרעינים העל־כיאזמטיים  ואחר כך השתילו במקומם גרעינים חדשים שנלקחו מחיה תורמת. השתלים הצליחו לכונן מחדש את מחזורי היממה אף־על־פי שנוצרו רק קשרים סינפטיים מועטים בין השתלים לבין מוח החיה המקבלת
• מחקר השתלה של סילבר ועמיתיה - החוקרים הרסו את הגרעינים העל־כיאזמטיים אצל קבוצת אוגרים וכך שיבשו את מחזור היממה שלהם. שבועות אחדים לאחר מכן הם הוציאו רקמת SCN מחיות תורמות והכניסו אותה לכמוסות שדופנותיהן חדירות למחצה. את הכמוסות השתילו לחיות הניסוי אל תוך חלל החדר השלישי במוחן. מזון וחומרים חיוניים אחרים יכלו לעבור דרך דופנות הכמוסות וכך נשארה הרקמה המושתלת בחיים, אבל הנוירונים שבתוך הכמוסה לא יכלו בשום אופן ליצור קשרים סינפטיים עם הרקמה שסביבן.
• אף־על־פי־כן השתלים האלה הצליחו לכונן מחדש מחזורי יממה בחיות המקבלות. 
• ממחקרים עולה שהאות הכימי הוא כנראה פּרוֹקינֶטיצין PK2 חלבון שמצוי בתת־קבוצה של נוירונים ב־ SCN
• ייתכן שהחומרים הנפלטים מהנוירונים ב־ SCN מפעפעים לתוך ה־ SPZ ונקשרים לקולטנים שם ובדרך זו משפיעים על מחזורי השינה והערות. 
• חוקרים מצאו שאצל עכברים עם מוטציה מכוונת לגן המייצר PK2 מחזורי היממה משובשים.

מה קורה כשיומיום האדם לא תואם למחזור היממה הפנימי?

• כשאדם משנה באופן פתאומי את סדרי פעילותו היומית, משתבשת ההתאמה בין מחזור היממה הפנימי שלו, הנשלט באמצעות ה־ SCN , ובין סדרי הזמנים של סביבתו החיצונית.
• עלול להוביל ליעפת

לדוגמה

• שאנשים שעובדים בדרך כלל במשמרת היום עוברים לעבוד במשמרת לילה, או כשאנשים נוסעים מערבה או מזרחה על פני כמה אזורי זמן
• הגרעין העל־כיאזמטי מאותת לשאר המוח שהגיעה העת לישון באמצע משמרת העבודה או באמצע היום.

---

יעפת (ג'ט לג)

• הפרעת שינה חולפת עקב חוסר התאמה בין השעון הפנימי לבין הסביבה החיצונית
• הפער בין השעון הפנימי לסביבה החיצונית ל:
  • הפרעות שינה
  • שינויים במצב הרוח
  • שיבוש היכולת לתפקד בשעות העֵרות.
  • אולקוס
  • דיכאון
  • תאונות

---

הפתרון
להתאים את השעון הפנימי לסביבה החיצונית מהר ככל האפשר.

סמני שעה

• אחת הדרכים לעשות זאת היא לנסות ולהציג סַמני שעה רבי־עוצמה במועד הנכון.
• כשחושפים אדם לאור בהיר לפני שמגיעה שעת השפל במחזור היומי של טמפרטורת הגוף, כלומר, שעה או שעתיים לפני המועד הרגיל של יקיצה, מתעכב מחזור היממה האישי
• כשהחשיפה לאור מתרחשת אחרי נקודת השפל, מחזור היממה זז קדימה
• במחקרים אחדים נמצא שחשיפה לאור בשעה הנכונה עוזרת להקל את המעבר לדפוסי יממה חדשים.
• אנשים מסתגלים לעבודה במשמרות ביתר מהירות אם התאורה המלאכותית במקום העבודה חזקה יותר ואם בחדר השינה שלהם שורר חושך גמור

שימוש במלטונין

• נמצא שמלטונין מסוגל להשפיע באמצעות פעולתו על קולטנים בגרעין העל־כיאזמטי על הרגישות של נוירוני SCN לסַמני שעה, וכן לשנות בעצמו את מקצבי היממה.
• טרם התגלה התפקיד המדויק שמלטונין ממלא בהסדרת מקצבי יממה.
• הפרשת מלטונין מגיעה לשיאה בדרך כלל בשעה מוקדמת של הלילה, בסמוך למועד שבו הולכים לישון.
• מתן מלטונין במועד המתאים, בדרך כלל ממש לפני השינה, מפחית במידה משמעותית את ההשפעות השליליות של יעפת ושל שינויים בשעות העבודה

מה עושים עיוורים שלא יכולים להשתמש בסמני שעה?

• בני אדם שהתעוורו כי איבדו את עיניהם או עקב נזק ברשתית שהקיף, מלבד הקנים והמדוכים, גם את תאי הגנגליון מכילי המלנופסין, מחזורי היממה שלהם אינם מסונכרנים.
• מתן מלטונין לפני השינה מסייע בסנכרון מחזורי היממה ובשיפור מחזורי השינה.