עקרון פרטו, מראה שיש לנו רוב של דבר אחד ומיעוט של דבר אחר.
בא לבדוק האם יש תופעה שמתחלקת בצורה לא אחידה, לצורך חלוקת משאבים בצורה חכמה והשיקולים הנכונים. כך האפקט של מה שמוחלט הוא יותר אפקטיבי.

לדוגמא
כבישים - אין פקקים בכל הארץ באותה מידה, רוב העומסים באים פחות או יותר באותו מיעוט של כבישים. ולהבדיל יש מעט כבישים בהם יש פקקים כל הזמן.
אופטימיזציה
  • מחייבת קביעת מרכיבים אך לא נדרש דירוג כי כולם שווי ערך בחשיבותך
  • קביעת ארך אופטימלי לכל מרכב - המינימום הנדרש הוא האופטימום
  • קבלת פתרון מושלם בלבד ( סיכון לאי עמידה בזמן ותקציב )
  • לא ניתן להשתמש בפרטו
למשל 
אגש למבחן רק אם אדע את כל הפרקים ב100 אחוז

הסתפקות
  • מחייבת דרוג של מרכיבים על פי חשיבותם
  • קביעת ערך מינימאלי ( הכרחי ) לכל מרכיב - סף ציפיות
  • קבלת פתרון שאינו מושלם - תוך הבנה שהמטרה היא להתקדם ולוא דווקא שלמות
  • התחייבות לתהליך שיפור מתמיד
למשל
 למידה למבחן לפי חשיבות כל פרק, אם הגעתי לסף הציפיות לדוגמא של מינימום לעבור אותו
  1. בדיקת מרכיבי התופעה - הגדרת התופעה ומרכיביה
  2. בדיקת התרומה של כל אחד מהמרכיבים לתופעה
  3. זיהוי מספר קטן של מרכיבים שתרומתם לתופעה מרבית
  4. התמקדות באותם מרכיבים מעטים שתרומתם מרבית - קבלת החלטות
  1. טבלת מיקוד
  2. מטריצת מיקוד

דוגמא
יצרן רהיטים גדול רוצה להקטין את הוצאות החזקת המלאי.
לשם כך החליט היצרן לעבוד עם 20% מהספקים בשיטת JIT
כמנהל התפעול עליך להחליט עם אילו ספקים תרצה לעבוד בשיטת JIT


טבלת המיקוד


טבלת עמידה בלוחות זמנים


מטריצת מיקוד
מה אומר העיקרון ?
כיבוש של שטח שוק באמצעות חדשנו שמשלבת טכנולוגיה אבל בעיקר הפחתת האילוץשל אחסון ומקום מוגבל בחנות

למשל
לבעל חנות, הוא מרוויח יותר כשקונים בפועל את המוצרים. לכן מבין כל המוצרים עדיף לבדוק איזה מעט מבין מה שקיים, אנשים הכי רוצים.
כלומר מעט מסוג המוצר שיש לו ביקוש גבוה, והמון מסוג המוצר שיש להם ביקוש נמוך.
החיסרון שכשמישהו רוצה משהו ספציפי בעל ביקוש נמוך, לא יוכלו לקנות אותו.
לכן למשל חנות וירטואלית שעושה דרופשיפינג, אינה מחזיקה מלאי ולכן יכולה לסחור בכמות הרבה של המוצרים בעלי נתח השוק הרחב,
לעומת החנות בעלת המלאי שתתמקד רק במוצרים עם הביקוש הגבוה.

עסקים מהעולם ועיקרון הזנב הארוך
מה אומר העיקרון?
לפי פרדוקס הבחירה, ככל שיש יותר אפשרויות בחירה, כך הבחירה ביניהן מאתגרת יותר.

למה יותר זה פחות?
הכל מתחיל בתפיסה בסיסית, מוטעית, שרובנו מחזיקים בה: חופש בחירה עושה אותנו מאושרים.
אנחנו מאמינים, שכשלא קובעים בשבילנו, שכשעומדות בפנינו הרבה אופציות לבחירה, וכשלא מאלצים אותנו להסתפק "במה שיש" אנחנו נדע לבחור את הדבר הטוב והמתאים ביותר עבורנו.

רוב הזמן, כשיש לנו יותר מידי דברים לבחור מהם קורה בדיוק ההיפך.
לא רק שאנחנו לא מאושרים, אנחנו אפילו עלולים להיות אומללים.
כשעומדות בפנינו יותר מידי אפשרויות, אנחנו נוטים שלא לבחור כלום.
וכשאנחנו כבר כן בוחרים במשהו, אנחנו פחות מרוצים מהבחירה שעשינו.

מקור: דנה הורוביץ | פרדוקס הבחירה, או: למה פחות זה יותר
מנהל בפירמה טוען שבחירה להשקיע ב-2 מוצרים חדשים כעת ונכונות להשקעות בפיתוח מוצרים חדשים נוספים בעתיד מיישמת את גישת ההסתפקות. האם המנהל צודק? נמקו באמצעות מושגי מפתח בגישת ההסתפקות
לפי גישת ההסתפקות יש להתמקד כעת בהשגת רף הציפיות הנדרש, במקרה זה פיתוח של 2 מוצרים בלבד, תוך התחייבות לשיפור עתידי לפי האפשר. לכן המנהל צודק.
על פי עקרונות פרדוקס הבחירה, במידה והיו מציעים 100 מוצרים חדשים אפשריים, האם הבחירה הייתה פשוטה יותר? נמקו
לפי פרדוקס הבחירה, ככל שיש יותר אפשרויות בחירה, כך הבחירה ביניהן מאתגרת יותר. לכן במידה והיו 10- מוצרים אפשריים ( במקום 10 למשל ) הרי שהבחירה לא הייתה קלה יותר.
חשבו לכל מוצר את תרומתו לגידול המכירות החודשי ( מכירות המוצר החדש בקיזוז הפסד מכירות של מוצרים קיימים - קניבליזציה )

הציגו את תרומתו של כל מוצר לגידול המכירות החודשי באמצעות טבלת מיקוד
האם תרומת המוצרים לגידול המכירות החודשי מתפלג לפי עקרון פרטו? נתחו לפי עיקרון פרטו. באילו מוצרים כדאי לפירמה להשקיע?
מטבלת המיקוד עולה כי מיעוט המוצרים (20%) אחראי לרוב התרומה במכירות (73.28%). לכן ניתן לומר כי התרומה למכירות מתפלגת לפי עקרון פרטו.
לפירמה כדאי להשקיע במוצרים ז' ו-י'.

הציגו את ההשקעה הנדרשת לפיתוח של כל מוצר באמצעות טבלת מיקוד

האם ההשקעה הנדרשת לפיתוח של כל מוצר מתפלגת לי עיקרון פרטו? נתחו על פי העיקרון. באילו מוצרים כדאי לפירמה להשקיע ?
בחינה של טבלת המיקוד מעלה כי מיעוט המוצרים (20%) לא אחראי לרוב ההשקעה (אלא רק ל-50.77%) לכן לא מתקיים עקרון פרטו.
באמצעות טבלת המיקוד ניתן לראות כי ההשקעה הנמוכה ביותר נדרשת למוצרים ז' ו-א' או ד', אשר ביניהם קיימת אדישות.

סייעו לפירמה לבחור מוצרים חדשים להשקיע בעצמאות מטריצת מיקוד
על פי המטריצה, הכי כדאי לפירמה להשקיע במוצר ז'.
המוצר השני בו כדאי לפירמה להשקיע הוא אחד מהמוצרים - א', ד', ח' או י'.. כולם מצויים על אותו האלכסון ולכן קיימת ביניהם אדישות.
עם זאת, בדיקה מדוקדקת של הנתונים מעלה כי:
אם לפירמה יותר חשוב עלות כמה שיותר נמוכה, הרי שכדאי לה לבחור במוצר א' או ד', שינהם בעלי נתונים זהים.
אך אם חשוב יותר מכירות כמה שיותר גבוהות, הרי שכדאי לה לבחור במוצר י'. 
מנהל בפירמה טוען שהשקעה בפיתוח כל 10 המוצרים החדשים שהוצעו תוביל לניצול תופעת הזנב הארוך. האם המנהל צודק? נמקו
תופעת הזנב הארוך עוזקת בהצעת כלל המוצרים ללקוחות ולא רק המוצרים המבוקשים ביותר, זאת על ידי ביטול האילוץ של המקום המוגבל שיש בחנות. פיתוח כל 10 המוצרים החדשים כלל לא קשור לתופעה זו.