בעיה בטעינת תמונה :(
מערכת תכונות והתנהגויות ייחודיות המאפיינות את הפרט.
דפוסים של תכונות והתנהגות, רגשות (Affect), פעולות (Behavior) ומחשבות (Cognitive), קבועים ויציבים מעבר לזמן ומצב ספציפי.
אנו נוטים להיות מאוד עקביים, ויכולים לנבא דפוסים של אנשים קרובים.
אצל רובני מאפשר להסתגל היטב לעולם ולדרישות החיים.
הגדרת הפרעת אישיות
דפוס ההתנהגות הקבוע של האדם נרחב ונוקשה וכן יציב ומתמשך, גורם למצוקה משמעותית או שיבושים בתפקוד המתבטאים לפחות בשניים מהתחומים הבאים:
  • קוגניציה
  • רגש
  • תפקוד בין אישי
  • שליטה בדחפים

מתי מופיעה ההפרעה?
ההפרעה לא מופיע פתאום אלא מתפתח בהדרגה.

האם כל מי שיש לו הפרעה בעל תכונות זהות?
יש שונות גדולה מאוד בין אנשים, יש גם דימיון רב אך עדין גם עם אנשים בעלי הפרעה זהה יש הבדלים רבים.

במי בפוגעת  ההפרעה ביומיום?
גורם הרבה סבל לזולת, ולעצמו.

לפי הBIG FIVE
ציון קיצוני בממדים, כל ממד שהוא קיצוני מתאר חוסר גמישות ומהווה בעיה שמקשה על הסתגלות לסביבה, לחיים ובפרט בתחום הבינאישי - בניה ותחזוקת קשר.
לרוב הם מבלבלים, לא צפויים, מעצבנים ומרגיזים, לכן הקושי מאוד משמעותי.
נוקשות לשנות דפוסים.
כי הפרעות אלו אינן חיצוניות לאדם.
כל שאר ההפרעות לרוב כוללים את הסביבה, וההקשרים ההדוקים בין האדם לסביבתו.
בהפרעות אישיות, מדובר על האדם עצמו שהתפתח בדרך מסוימת, הוא ההפרעה, היא אינה משהו חיצוני לו, אלא חלק ממנו.
נסיבות החיים ניתבו את האדם בנתיב מסוים, ולפיכך הוא נבנה כאשר אינו מספיק אדפטיבי.
לפיכך גם הטיול יהיה שונה מאוד, במקום לסלק את ההפרעה, כי לא ניתן, אנחנו מלמדים אותו להסתגל אליה ולחיות איתה.
המאפיינים הפתולוגיים בהפרעת האישיות הם לרוב אגו סינטוני
לעיתים רחוקות האדם יחוש כי משהו לא בסדר בו, על אף הסבל הנגרם לו ולסביבתו
אגו סינטוני
  • המצב נתפס כחלק רצוי בעצמי ואף אהוב
  • הכחשה שמשהו אינו תקין בעצמי
  • האשמת הסביבה

אגו דיסטוני
  • המצב נתפס כחלק זר לעצמי ואף מטריד
  • קיימת הכרה שמשו  ינו תקין ויש לשנותו
  • גיוס כוחות לסילוק התופעה
גם אישיות בריאה וגם פתולוגית - בדר"כ על ידי BIG FIVE
חמישה ממדים, תכונות על, שבכל אחד מהם ניתן ציון ולפיכך מסווגים אישיות.
הממדים:
  1. פתיחות
  2. מצפוניות
  3. מוחצנות
  4. נועם הליכות
  5. נוירוטיות

✨רמז

OCEAN
⬇️     
O👉Openness to experience
C👉Conscientiousness
E👉Extraversion and introversion
A👉Agreeableness
N👉Neuroticism
פתיחות להתנסויות
מתאר את הפנטזיה של האדם, כמה הוא יכול להתמסד לרעיונות, ערכים, אסתטיות, חשיבה מחוץ לקופסא.
אדם נמוך ביחס לכך הוא שטוח יחסית, משעמם, רדוד

מצפוניות
נקראת גם תחושת החובה, או אחריות.
עד כמה אדם יכול לקחת על עצמו אחריות, סדר, ארגון, צייתנות, יכולת למלא פקודות, משמעת עצמית.
מוחצנות
ההפך הוא מופנמות
מתאר בעצם חברתיות- חום של האדם, אסרטיביות, פעילות, חיוביות ואנרגיה גבוהה וחברתית.
מופנם - יותר שקט, פחות עם נוכחות חיה ובולטת
נועם הליכות
נחמדות, אדם אלטרואיסטי, ישר ,צנוע, עדין, שכיף להיות איתו.
בערך הנמוך מדובר על אדם לא נעים להיות בסביבתו.

נוירוטיות
יציבות נפשית או חוסר, חרדתיות, דיכאון, מודעות עצמית, פגיעות, רגישות.
מצד שני אדישות.
אשכול A
אנשים מוזרים, יוצאי דופן
4% מהאנשים

אשכול B
אנשים דרמטיים, שמושכים תשומת לב, נמצאים בסערה רגשית, בלתי צפויים
4% מהאנשים

אשכול C
חרדתיים, הפרעות אישיות הכי שכיחות
הם הכי מתפקדים
כ-7% מהאוכלוסיה
ברוב המקרים לאדם יש כמה הפרעות אישיות
בסה"כ 10% מהאנשים סובלים מהפרעת אישיות.

שם

מאפיינים

תפוצה באוכ'

יחס מגדרי

אשכול A

פרנואידית

  • חשדנות וחוסר אמון באחרים
  • נטייה לראות עצמו חף מאשמה
  • קשוב למה שנתפס כהתקפה מאחרים

1.5%

גברים = נשים

סכיזואידית

  • יחסים חברתיים לקויים
  • חוסר יכולת ורצון ליצור קשרים

1.2%

נשים < גברים

סכיזוטפילית

  • דפוסי חשיבה מוזרים
  • מוזריות בתפיסה ודיבור
  • מפריע לתקשורת ואינטראקציות חברתיות

1.1%

נשים < גברים

אשכול B

היסטריונית

  • דרמטיזציה עצמית
  • דאגת יתר למרא חיצוני
  • נטייה לרגזנות והתפרצויות זעם במקרה של תסכול מחיפוש תשומת לב

1.2%

נשים > גברים

נרקיסיסטית

  • ראוותנות
  • עיסוק במשיכת תשומת לב
  • קידום עצמי
  • חוסר אמפתיה

<1%

נשים < גברים

אנטי-חברתית

  • חוסר התפתחות מוסרית או אתית
  • חוסר יכולת לאמץ מודלים מוסכמים של התנהגות
  • חוסר יושר
  • מניפולציה חסרת בושה של אחרים
  • היסטוריה של בעיות התנהגות בילדות

1% נשים

3% גברים

נשים < גברים

גבולית

  • אימפולסיביות
  • כעס שלא במקומו
  • תנודות קיצוניות במצב ח
  • תחושת שיעמום מתמדת
  • ניסיונות חבלה עצמית קשה או התאבדות

1.4%

גברים = נשים

אשכול C

נמנעת

  • רגישות יתר לדחייה או נחיתות חברתית
  • ביישנות
  • חוסר ביטחון באינטראקציות חברתיות וביצירת קשרים

2.5%

נשים > גברים

תלותית

  • קושי בפרידה במערכת יחסים
  • קוש להיות לבד
  • שעבוד הצרכים האישיים של האדם כדי להשאיר אחרים במערכת יחסים אתו
  • חוסר החלטיות

1%

נשים > גברים

טורדנית-כפייתית

  • עיסוק מוגזם בסדר, כללים ופרטים שוליים
  • שאיפה לשלמות
  • חוסר הבת רגש וחום
  • קושי להירגע וליהנות

2.1%

נשים < גברים

חלה עלייה בשיעור של הפרעות אישיות מסוימות בחברה האמריקנית בשנים האחרונות
השערות ומחקרים המעלים את שכיחות ההפרעות
קשורה לשינויים שחלו בהעדפות ובפעילויות הכלליות בתרבות האמריקנית.
הדגש שאנו שמים על סיפוק דחפים, על פתרונות מהירים ועל רווח ללא מאמץ מוביל יותר ויותר בני אדם לפתח את סגנון החיים האגוצנטרי שאנו רואים בצורות קיצוניות יותר של הפרעות אישיות
מחקרים וראיות
  • הפרעת אישיות נרקיסיסטית רווחת יותר בתרבויות המערב, שבהן מעודדים ומחזקים אמביציה והצלחה אישית
  • אישיות היסטריונית תהיה שכיחה פחות בתרבויות אסיאניות, שבהן אין רואים בעין יפה פיתוי מיני ומשיכת תשומת לב.
  • אישיות היסטוריונית יכולה להיות שכיחה יותר בתרבויות היספאניות שבהן נטיות פיתוי מיני ומשיכת תשומת לב כאלה רווחות ומתקבלות בסובלנות
  • בארצות הברית נמצאו שיעורים גבוהים יותר של הפרעת אישיות היסטריונית בקרב נשים אפריקניות־אמריקניות ביחס לנשים לבנות
  • בארצות הברית שיעורי הפרעת האישיות הגבולית גבוהים יותר בקרב היספאנים מאשר בקרב אפריקנים־אמריקנים ובקרב לבנים שיעורי
  • הפרעת האישיות הסכיזוטיפלית גבוהים יותר בקרב אפריקנים־אמריקנים מאשר בקרב לבנים

השפעת אירועים גלובליים
  • אפשר לייחס את העליות הידועות זה 70 שנה מאז מלחמת העולם השנייה בחוסר ויסות רגשי - למשל דיכאון, התנהגות של פגיעה עצמית והתאבדות, ובהתנהגויות אימפולסיביות - שימוש מזיק בחומרים והתנהגות עבריינית לעלייה בתפוצתן של הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות אנטי־חברתית באותו פרק זמן
  • נובעת משבר גדל במבנה המשפחה ובמבנים מסורתיים אחרים
  • הבדלים בעוצמתם של שינויים חברתיים אלה עשויים להשפיע באופן שונה על העלייה בתפוצתן של הפרעות אלה במדינות השונות.
האבחנות השגויות בקטגוריה זו כנראה רבות מבכל קטגוריה אחרת.
הקריטריונים האבחנתיים של הפרעות האישיות אינם מוגדרים באופן חד כמו אלה של רוב קטגוריות האבחנה האחרות, אינם מדויקים ואינם קלים ליישום.
מאחר שהקריטריונים להפרעות אישיות מוגדרים באמצעות תכונות משוערות או דפוסים עקביים של התנהגות ולא באמצעות סטנדרטים אובייקטיביים יותר של התנהגות.
המטפל נדרש להפעיל שיקול דעת רב יותר
ראיונות מובנים למחצה ושאלוני דיווח עצמי לאבחון הפרעות אישיות, כמה מההיבטים של מהימנות האבחון השתפרו במידה ניכרת
מאחר שההתאמה בין האבחנות שנקבעו על בסיס ראיונות מובנים שונים או שאלוני דיווח עצמי פעמים רבות נמוכה, נותרו עדיין בעיות בדבר המהימנות והתוקף של אבחנות אלה
כלומר חוקרים אחרים יוכלו לשחזר רק מעט מן הממצאים שהתקבלו אף שלקבוצות שהחוקרים השונים חקרו יש תווית אבחנתית זהה.
מבוסס על מודל הBIG FIVE ומסייע לחוקרים להבין את המשותף לכל הפרעות האישיות ואת ההבדלים ביניהן.

מבצעים הערכת ציוניהם של אנשים אלה בחמשת תכונות האישיות הבסיסיות.
כל אחת מחמש תכונות האישיות הבסיסיות האלה מחולקת גם לתת־מרכיבים.
באמצעות ציוניו של אדם כנמוכים, גבוהים או בינוניים בכל אחד מ־ 30 תת־המרכיבים
מערכת זו יכולה להסביר טווח עצום של דפוסי אישיות שונים – הרבה יותר מ־ 10 הפרעות האישיות המסווגות כיום ב־ .DSM
תחילת מחקרים בנושא הפרעות האישיות
הפרעות כאלה התחילו לקבל תשומת לב מחוקרים באופן עקבי רק אחרי פרסום ה־ DSM

תחלואה נלווית
הרמה הגבוהה של התחלואה הנלווית שיש בהן, היא מאוד רחבה. תחלואה נלווית רבה זו מוסיפה לקושי להבין אילו גורמים סיבתיים קשורים לאילו הפרעות אישיות

מחקרים פרוספקטיביים
חוקרים סומכים יותר על מחקרים פרוספקטיביים
בהם צופים בקבוצות של אנשים לפני הופעתה של הפרעה וממשיכים לעקוב אחריהם במשך תקופת זמן מסוימת כדי לראות מי מהמשתתפים מפתח בעיות ואילו גורמים סיבתיים היו מעורבים בהן.
עד כה נערכו מעט מחקרים מסוג זה בתחום.
רוב המחקר היה עם אנשים שכבר לקו בהפרעה, מה שכלל היזכרות באירועים קודמים, וחלקן מסתמכות על צפייה בתפקוד הביולוגי, הקוגניטיבי, הרגשי והבין־אישי הנוכחי.
לכן נחשבות זמניות.
  • בעלי כישורים חברתיים ירודים - בדר"כ אין יותר מידי חברים
  • אינם נהנים מסיבות שונות הנאה עמוקה מכל קשר קרוב
  • בדרך כלל נמנעים מטיפול נפשי
  • מגיעים לטיפול לרוב עקב:
    • דיכאון
    • חרדה
    • מישהו מפנה אותם
  1. פרנואידית
  2. סכיזואידית
  3. סכיזוטיפלית
המאפיינים המרכזיים
  • חשדנות יתר וחוסר אמון כלפי אחרים 
    • לא מאמין לאף אחד
    • חושד שמאחורי כל התנהגות ישי מניע סמוי
    • מאמינם בקונספרציה
    • חשד לא מבוסס שאחרים מנצלים, מזיקים או מרמים
    • טרוד בספקות לא מוצדקים בנאמנות קרוביו ובן הזוג
    • הימנעות לספר על עצמו מפחד שמידע ינוצל נגדו
    • מציאת משמעויות משפילות או מאיימות בהערות או אירועים תמימים
    • מחשבת יחס שאירוע מסוים מתייחס אלינו בצורה נסתרת.
  • נטייה לראות עצמו חף מכל אשמה 
    • קשה מאוד לקבל ביקורת
    • נפגעים ונעלבים בקלות
    • נוטר טינה ולא סולח על מה שנתפס כעלבון
    • חש שאישיותו ושמו הטוב מותקפים ומושמצים וממהר להגיב בכעס
  • עומד על המשמר מפני מה שנתפס בעיניו שהתקפות מאחרים
    • תוקפני כי מאמין שאחרים תוקפניים כלפיו - דרוך, ווכחני ועוין לסביבה.
  • קושי רב להסתדר איתם ביחסים בין אישיים
  • בדרך כלל אינם פסיכוטיים אלא  במצבי עקה חזקה

קריטריונים DSM5
בעיה בטעינת תמונה :(
אטיולוגיה
  • אין די מחקרים כיוון שפרנואידים לא אוהבים להשתתף במחקרים
  • תיתכן השפעה גנטית בעיקר של מרכיבי נוירוטיות ואנטגוניזם
  • גורמים פסיכו-חברתיים המשותפים גם להפרעות נוספות כגון-
    • התעללות הורית
    • חשיפה למבוגרים אלימים
  • פציעות ראש ושימוש בקוקאין עלולים להגביר הפרעה
מאפיינים מרכזיים
  • לא מצליח ליצור אינטראקציה חברתית
  • לא סובל מזה - זאב בודד
  • מתקשה להביא רגש
  • לא נהנה מכלום - כולל יחסי מין, לא מתחתן
  • כמעט ואין חברים
  • נראה מנותק, אדיש לשבח ולביקורת
  • קשה לעבוד בצוות
  • לא רגיש למסרים לא מילוליים

קריטריונים DSM5
בעיה בטעינת תמונה :(
אטיולוגיה
  • לא נחקרה הרבה
  • מרכיב התורשה מגיע ל-55%
  • מקרים מסוימים מבשרים סכיזופרניה
  • יש מרכיבים גנטיים משותפים לאוטיזם
  • תיאורטניקים סבורים שנובע מליקוי חמור במערכת הבסיסית של השתייכות
  • חוקרים קונטיביים סבורים שהמכות הוא סכמות חבויות לא הסתגלותיות
מאפיינים מרכזיים
  • פגיעה בתפקוד חברתי ואינטראקציה בין אישית
  • פגיעה בקוגניציה
  • התנהגות והופעה מוזרות
  • חשיבה ייחודית עד אידיוסינקרטית - לא מובנת לאף אחד מלבדו
  • אמונות תפלות, בכוחות מאגיים והשתתפות בטקסים מאדיים
  • לעיתים גלישות פסיכוטיות
  • רעיונות ייחוס כהסבר סיבתי לאירועים

הקשר לסכיזופרניה
יש הטוענים כי מדובר בגרסה מעודנת של סכיזופרניה
בקרב אנשים עם סכיזופרניה יש יחסית הרבה אנשים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית
איך מוסברת על ידי 5 הגורמים
היא ההפרעה היחידה שאינה מוסברת, כי הם מתארים אישיות נורמטיבית.
כאן יש ממד נוסף שאינו קיים, הממד הפסיכוטי - פגיעה בבוחן ותפיסת המציאות, הוא אינו תופס את המציאות כפי שכולם תופסים אותה, אלא תופס ומפרש בצורה מוזרה ושינה מובנת לאחרים.
קריטריונים DSM5בעיה בטעינת תמונה :(
אטיולוגיה
  • מרכיב תורשתי בינוני
  • מופיעה הרבה אצל קרובי משפחה של אנשים עם סכיזופרניה
  • לקויות קוגנטיבית דומות לאלו של האנשים עם סכיזופרניה
    • קושי במעקב אחרי מטרה נעה
    • רמה גבוהה של מוסחות
    • אי תקינות שפתית
  • מתבגרים בסיכון גבוהה לפתח סכיזופרניה
  • כנראה 2 סוגים של הפרעה סכיזוטיפלית: 
    • קשורה לסכיזופרניה 
    • קשורה להתעללות וטראומות בילדות.

טיפול
  • טיפולים ביולוגים, תרופתי - שום טיפול תרופתי לא הצליח לחולל תוצאה המתקרבת לריפוי רוב הלוקים בהפרעה זו
    • מינון נמוך של תרופות אנטי־פסיכוטיות - עשוי לשפר מעט.
    • תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה־ SSRIs עשויות גם הן להביא תועלת

דומה
  • ניתוק חברתי
  • קושי באינטראקציה בינאישית

שונה בסכיזוטיפלית
  • המוזרויות בתפיסה, חשיבה ודיבור
  • בהתרופפות הקשר עם המציאות, אבל לא ניתוק והתרחקות ממנה
  • התנהגות לא יציבה
  • רגשנות
  • משיכת תשומת לב
  • הרבה סבל לאדם עצמו ולסובבים
  • אירועים עם הרבה מאוד עוצמה
  1. היסטריונית
  2. נרקסיסטית
  3. אנטי-חברתית
  4. גבולית
מאפיינים מרכזיים
  • תיאטרליות
  • צימאון לתשומת לב
  • רצון להרשים
  • רצון להיות במרכז -אם הוא לא, מרגישה אי נוחות, מרגישה שצריכה לפעול כדי למשוך חזרה אליה
  • שטחיות
    • לא מצליחים להתעמק או לבנות קשרים עמוקים
    • איבוד מהיר של עניין
    • גישה קלילה לבעיות מורכבות
  • קושי בדחיית סיפוקים
  • חשיבות המראה החיצוני
  • פתיינות - תפקיד של נסיכה/קורבן
  • פרובוקטיביות
  • צורך באישור שהם אהובים
  • דיבור מעורפל
  • חושב שכולם חברים שלו

קריטריונים DSM
אטיולוגיה
  • קשה לחקור אטיולוגיה כיוון שיש תחלואה נלווית גבוהה כמעט עם כל ההפרעות מאשכול B
  • בסיס גנטי משותף להפרעה היסטוריונית ואנטי חברתית
  • לפי חמשת הממדים - מוחצנות גבוהה, נוירוטיות גובהה. פנטזיה וחיפוש ריגושים
  • קוגנטיבית - סכמות לא סתגלניות, אמונות הליבה הן שאם הזרקור לא עליו, הוא לא קיים בכלל.
מאפיינים מרכזיים
  • גרנדיוזיות - חשיבות עצמית מוגזמת ומנופחת
  • צורך בהערצה - לא יכול להרגיש שהוא קטן או נחות
  • יהירות
  • העדר אמפטיה
  • מרגיש שהוא מיוחד ומגיע לו יחס מיוחד
  • קושי לקבל ביקורת - גורר תוקפנות וזעם
  • זלזול בזולת - כולל נצלנות ונקמנות והתנשאות
  • תנודות בערך העצמי - באופן קיצוני בין נחות לגרנדיוזי, כי מתחת לכל השריון מסתתר אדם קטן ומפוחד שחושש שיראו אותו האמיתי
  • קשה מאוד לסובבים
  • מרגיש שכולם נחותים ממנו ורק כלים להשגת מטרתו
  • לרוב מאוד פעיל ומחפש אנרגיות גבוהות
  • ביקורתיים ונקמנים אם לא מקבלים מה שציפו לו

תיאור לפי חמשת הממדים
נועם הליכות נמוך
מוחצנות גבוהה
קריטריונים DSM5
אטיולוגיה
  • בהרבה מקרים נובע מהורות - גדלו במשפחות מפנקות מידי, בתחושה שמגיע לו הכל ושכולם פחות טובים ממנו
  • המופע השני של הנקיסיזם הוא הפגיע - הקיצון השני, עקב הורות מזניחה, התעללות רגשית, גופנית ומינית, הורות חודרנית שולטת וקרה.
דומה
  • מרוכזים בעצמם
  • אקסבציוניסטיים
  • משתמשים באחרים

שונה
  • היסטריוני יותר רגשני ודרמטי, מראה הזדקקות בגלוי, נרקסיסט אדיש ונצלן יותר
  • היסטריוני מחפש תשומת לב - נרקסיסט הערצה
מאפיינים מרכזיים
  • התעלמות והפרה של זכויות אחרים - בצורה מובהקת לא מוכן לקיים חוקים חברתיים או להתחשב באחרים.
  • אופי עברייני
    • רמאות
    • גניבה
    • העדר חרטה
    • חוסר התחשבות
    • נצלנים
    • לא מקיימים הבטחות
  • המוקד הוא רווחתם האישית
  • שקרנים פתולוגיים
  • עד גיל 15 סימנים מוקדמים - הפרעות התנהגות, למשל מעשי קונדס, התעללות בבע"ח ובחסרי אונים.
  • הסבל בעיקר לסביבה, פחות לאדם עצמו
  • למעשה אנשים ללא מצפון או מוסר

קריטריונים DSM5
אטיולוגיה
  • תורשה - תרומה ניכרת, על פי מחקרי אימוץ ותאומים.
    • הגן MAO - מונואמין אוקסידז A, ברמה נמוכה נמצא בקבוצת סיכון
    • עובר בתורשה - אימפולסיביות, חרדה נמוכה, בגלל זה לא פוחדים, העונש לא מרתיע אותם
    • בדר"כ הורים אנטי חברתים מובלים לילד אנטי חברתי
  • גורמים סביבתיים
    • רקע סוציואקונומי נמוך
    • קונפליקטים בין ההורים
    • פיקוח הורי לקוי
    • סביבה עבריינית
    • התעללות
  • אינטראקציה בין תורשה לסביבה - נטייה גנטית וסביבה קשה, מעלים סיכון משמעותית להפרעה.
  • קו-מורבידיות
    • תחלואה כפולה גבוהה עם אלכוהוליזם - בסיס גנטי משותף
    • הפרעת התנהגות + ADHD - אימפולסיביות, קושי שליטה בדחפים, מנבאות הפרעת אישיות אנטי חברתית
דומה
בשתי ההפרעות יש נטייה לנצלנות

שונה
הנצלנות של הנרקיסיסט מיועדת יותר להראות שליטה, יוקרה ועליות. לעומת האנטי חברתית שנועדה למטרות רווח אישי וחומרי
מאפיינים מרכזיים
  • חוסר יציבות בהכל
    • סערה רגשית
    • אימפולסיביות
    • ראיה דיכוטומית
    • קושי לנהל מערכת יחסים
    • פחד עז מנטישה
    • תפיסת העצמי
  • תנודות - 
    • אידיאליזציה - לראות מישהו ממש כמושלם
    • דה-וולואציה - לראות מישהו כממש לא שווה
  • פיצולים וקיצוניות - הכל שחור או לבן, אין הבנה של מורכבות
  • פגיעה עצמית - ניסיון להוציא את הכאב הנפשי בכאב פיזי או לווסת את עצמם, לא אובדני
  • דרמה בלתי צפויה
  • התפרצויות זעם - קושי בויסות
  • ריקנות - לא מצליח לזהות מיהו ומהו
  • תחושת חוסר רצף - מה שקובע זה מה שקורה כאן ועכשיו, אין הקשר או עוגן בין זמן ואירועים.
  • קשה גם לאדם וגם לסביבה
  • מאושפזים בהרבה מקרים במוסדות פסיכיאטריים

תיאור חמשת הממדים
נוירוטיות גבוהה
נועם הליכות נמוך
תחושת חובה נמוכה
פתיחות גבוהה
קריטריונים DSM5
אטיולוגיה
  • עוברת בתורשה במשפחות - הסיכון גבוה פי 4 אצל קרובים ביולוגים של מטופלים עם ההפרעה מאשר אצל קרובי משפה של  אנשים שלא אובחנה אצלם ההפרעה.
  • מה עובר בתורשה - גנים שמקנים רגישות לתכונות אישיות מסוימות כגון נוירוטיות או אימפולסיביות
  • הגנים שמסבירים כ-40% מהשונות, יוצרים כנראה רגישות לגורמי עקה סביבתיים, השכיחים:
    • מצוקה
    • הזנחה וטיפול לוי בילדות
  • התנסויות מלחיצות מוקדמות אלו עלולות ליצור חוסר ויסות ארוך טווח של ציר ההיפותלמוס - יותרת המוח-יותרת הכליה, ולעצב את התפתחות המוח, ובכך לפגוע במעגלי מוח עיקריים המעורבים בוויסות רגשות

טיפול
  • טיפול פסיכולוגי - חיוני, אך הם מסובכים וממושכים יחסית.
  • טיפול ביולוגי, תרופתי - השימוש ההולם ביותר בהן הוא לזמן מוגבל וכהשלמה לטיפול הפסיכולוגי
    • תרופות נוגדות דיכאון - ממשפחת SSRIs, אין ראיות מספיקות ליעילותן.
    • תרופות אנטי־פסיכוטיות מהדור השני -  עשויים להפחית מעט את התסמינים בטווח הקצר.
    • מייצבי מצב רוח - עשויים להפחית מעט את התסמינים בטווח הקצר.
  • טיפולים פסיכו־חברתיים
    • טיפול התנהגותי דיאלקטי
      • העיקרון- טיפול קוגניטיבי והתנהגותי שהותאם במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, מתמקדת באי-יכולת של הלוקים בה לשאת מצבים קשים של רגשיות שלילית. 
      • המטרה - לעודד את המטופלים לקבל רגשיות שלילית זו בלי להגיע להתנהגויות של הרס עצמי או להתנהגויות לא הסתגלותיות אחרות. טיפול הממוקד בבעיה המבוסס על מדרג יעדים ברור שבראשו הפחתה של התנהגות אובדנית והתנהגות של פגיעה עצמית ושיפור מיומנויות ההתמודדות. 
      • השיטה - הטיפול משלב רכיבים אישיים וקבוצתיים וכן אימון באמצעות הטלפון. במסגרת הקבוצה, המטופלים לומדים מיומנויות בין־אישיות, ויסות רגשות ויכולת לשאת מצוקה. המטפל מצידו, מנצל את הפגישות האישיות ואת האימון הטלפוני כדי לעזור למטופל לזהות את דפוסי ההתנהגות הבעייתית ולשנות אותם וליישם ביעילות מיומנויות חדשות שלמד.
      • ביקורת - עדיין לא נערכו די מחקרים עם הקצאה מקרית לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת כדי לקבוע אם הטיפול הזה יעיל לגברים באותה מידה שהוא יעיל עבור נשים ואם הוא יעיל לקבוצות מיעוט
    • פסיכותרפיה הממוקדת בהעברה -
      • העיקרון - טיפול פסיכולוגי פסיכודינמי, ישירה הרבה יותר מהטיפול הפסיכודינמי הטיפוסי, הפיצול מוביל אותם לחשיבה של שחור או לבן, הכול או לא כלום, ולשינויים מהירים מאוד בתגובותיהם לעצמם ולזולתם, בין "טובים לגמרי" או "רעים לגמרי". 
      • המטרה - חיזוק האגו החלש של אנשים אלה, עם התמקדות מיוחדת בפיצול – מנגנון ההגנה הפרימיטיבי העיקרי שלהם. אחת המטרות העיקריות היא לעזור למטופלים לראות גווני אפור בין נקודות הקיצון הללו ולשלב היבטים חיוביים ושליליים על עצמם ועל אחרים כדי להגיע לראייה מגוונת יותר.
      • ביקורת - יקר וממושך
    • מנטליזציה - משתמשים ביחסים הטיפוליים כדי לעזור למטופלים לפתח מיומנויות הנחוצות להם להבנה מדויקת של רגשותיהם ושל תחושותיהם, וגם את אלה של זולתם.
דומה
  • מערכות יחסית אינטנסיביות אך סוערות ולא יציבות
  • עוצמות רגשיות
  • זעם

שונה
בהיסטוריונית תפקיד מרכזי יותר למיניות במערכת יחסים - משרה גוון ארוטי לקשר, פיתוי לא תואם, תחרות עם בני אותו מין
בגבולית מדובר על סערת רגשות כללית
  • שהכי קרוב לקצה הנורמטיבי
  • מעוררים חמלה
  • הכי שכיח
  1. הפרעת אישיות נמנעת
  2. הפרעת אישיות תלותית
  3. הפרעת אישיות טורדנית כפייתית
מאפיינים מרכזיים
  • ביישנות קיצונית
  • מופנמות
  • חוסר רצון/חשש להיכנס לאינטראקציה חברתית
  • רגיש במיוחד
  • חושש להיות לא מותאם או לא במקום
  • פחד מדחייה - לא מוכל להתקרב לאנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו. 
  • משתוקק לחיבה - חש בודד עקב כך
  • רגשי נחיתות
    • אני פחות טוב מאחרים
    • פחות כשיר
    • פחות אטרקטיבי
    • ערך עצמי נמוך
  • מאופק ביחסים אינטימיים בשל הפחד מבושה או לעד
  • דריכות יתר
  • יותר נשים מגברים

קריטריונים DSM5
אטיולוגיה
  • מזג מעוכב מולד שגורם לילדיי להיות ביישנים ובעלי עכבות במצבים חדשים
  • משופע באופן מתון מגנטיקה, כנראה על ידי גורמים משותפים להפרעה זאת ולפוביה חברתית
  • יתכן שהגנטיקה מהווה דיאתזה לילדים שסובלים מהתעללות רגשית, דחייה או השפה מצד ההורים, שמובילים לדפוסי היקשרות חרדים
דומה
הימנעות מקשרים
שונה
  • בנמנעת לא נהנים מבדידות,הוא דווקא כן מעוניין בקשר, אלא נמנעים בשל פחד מביקורת ודחייה.
  • בנמנעת רגישות יתר לביקורת, ביישנות וחוסר ביטחון. בסכיזואידית אדישות לביקורת, ריחוק וקרירות
דומה
  • כנראה חופפות כשהפרעת אישיות נמנעת היא ביטוי קיצוני יותר של אותו הדבר, על גבי אותו רצף
  • יש מקרים של פוביה חברתית בלי הפרעת אישיות נמנעת אך כמעט שאין מצב הפוך
מאפיינים מרכזיים
  • צורך קיצוני שאחרים יטפלו בו
  • פחד להיות לבד
  • לא סומכים על עצמם - ערך העצמי שלהם נמוך
  • אנשים דביקים
  • חוששים מפרידה
  • רוצים שמישהו ייקח עליהם אחריו, יפרוס חסות
  • מוכנית לוותר ולהיכנע - רק לא להיות לבד
  • מרצים מאוד, קשה להם להביע אי הסכמה
  • קושי ביוזמה וקבלת החלטות
  • חיפוש מידי של קשרים חדשים אחרי סיום קשר נוכחי
  • יותר נשים מגברים
  • מועדים לניצול

חמשת הממדים
נועם הליכות גבוה
נוירוטיות גבוהה
קריטריונים DSM5
אטיולוגיה
  • השפעה גנטית
  • עוברים בתורשה - נועם הליכות ונוירוטיות
  • הורים סמכותניים ומגוננים מידי
  • דיאתזה+סביבה מעלה סיכון
  • סכמות קוגניטיביות לא אדפטיביות - לא אסתדר לב, מישהו חייב להיות לידי, אני חסר אונים
דומה
  • תחושת אי כשירות
  • רגישות יתר

שונה
  • נמנעת - הימנעות, ופחד מדחייה, תלותית - שאיפה ליחסים על אאף הפחד מדחייה
  • נמנעת - קושי להיכנס למערכת יחסים, תלותית - קושי להיפרד
  • נמנעת - הימנעות מדחייה וביקורת, תלותית - לא משנה מה הפידבק העיקר שיטפלו בה
דומה
פחד מנטישה

שונה
התגובה לנטישה, בגבולית - ריקנות או זעם, בתלותית - הכנעה, רצון לפייס ואם לא עובד ישר לחפש קשר חדש
משותף
צורך עז בעידוד ואישור מאחרים

שונה
הסגנון ההיסטריוני יותר חברותי, ראוותני ותובע תשומת לב. התלותי כנוע ומבטל את עצמו
מאפיינים מרכזיים
  • פדנטיות
  • קפדנות
  • עיסוק מוגזם בסדר
  • נוקשות
  • פרפקציוניזם
  • קושי לשחרר
  • מכורים לעבודה
  • לא סומכים על אף אחד בעבודה
  • קונטרול פריקים - "ייקים"
  • נודניקים - "מוציאים את הנשמה"
  • קושי עם אי ודאות
  • קשים מאוד לקשר כי דורשים זאת גם מאנשים אחרים
  • מאוד מתיש את האדם עצמו

קו מורבידיות
לרוב עם אנורקסיה - כי יש הרבה צורך לשלוט
לרוב לא מגיע עם OCD
חמשת הממדים
תחושת חובה מאוד מאוד גבוהה
נועם הליכות נמוך
אסרטיביות גבוהה
קריטריונים DSM5
אטיולוגיה
  • גנטיקה משפיעה קלות
דומה
מידה מסוימת של רשמיות וניתוק חברתי

שונה
סכיזואידית - חסר יכולת לקיים יחסים קרובים. טורדנית כפייתית - קושי ביחסים בשל מסירות יתר לעובדה ולמטרה וקושי להביע רגשות
דומה
שאיפה לשלמות

שונה
בנרקיסיסטית תחושת גדלות, שהשלמות הושגה, בטורדנית כפייתית - חוסר שביעות רמון וביקורת עצמית גבוהה
דומה
חוסר נדיבות

שונה
נרקיסיסטים ואנטי חברתיים - מפנקים את עצמם, בטורדנית כפייתית - חוסר נדיבות גם כלפי עצמם.
דומה
עיסוק בסדר וארגון

שונה
ב-OCD נחווה כפלישה לא נעימה מבחוץ. בהפרעת אישיות בדר"כ אין מ חשבות טורדניות או טקסים מתישים. השאיפה לסדר היא חלק מהאישיות
הטיפול בהפרעות אישיות בדרך כלל קשה מאוד, נובע ממספר סיבות:
  • דפוסי התנהגות וחוויות פנימיות מתמשכים יחסית, נרחבים וחסרי גמישות.
  • אפשר לנסח מטרות שונות לטיפול - ואת חלקן קשה יותר להשיג מאשר אחרות. יכולות לכלול הפחתה של מצוקה סובייקטיבית, שינוי התנהגויות לקויות ספציפיות ושינוי דפוסי התנהגות שלמים או שינוי כל מבנה האישיות.
  • רצון חיצוני לטיפול - עקב התעקשותו של אדם אחר ולעיתים קרובות הם אינם חושבים שעליהם להשתנות.
  • הפסקת הטיפול לפני סיומו - היא בעיה שכיחה בטיפול בהפרעות אישיות.
  • הלוקים בהפרעת אישיות ובהפרעה נוספת - נוטים להתקדם בטיפול פחות טוב ממטופלים שאין להם הפרעות אישיות נלוות נוספות.
  • תכונות אישיות נוקשות - מושרשות היטב שלעיתים מזומנות מובילות ליחסים טיפוליים גרועים וגם גורמים למטופלים להתנגד לעשות את מה שיסייע להם לשפר את בעיותיהם האחרות.

קשיים לפי סוג הפרעה
  • מאשכול A המוזר / משונה ומאשכול B הבלתי יציב / דרמטי - מתקשים ליצור יחסים בין-אישיים טובים ולשמרם, לרבות הקשר עם המטפל.
  • מאשכול B הבלתי יציב / דרמטי - מביאים לטיפול את דפוס ההחצן הטיפוסי למערכות היחסים האחרות שלהם. במקום לעסוק בבעיותיהם במישור המילולי הם עלולים לכעוס על המטפל וליצור עימות במהלך הפגישות הטיפוליות הטיפוליות. 


שינוי
טכניקות טיפול לעיתים קרובות חייבות להשתנות
ריסון
לאנשים עם הפרעות אישיות קשות, הטיפול עשוי להיות יעיל יותר במצבים שבהם אפשר לרסן התנהגות מוחצנת
אשפוז
כיום הולך ומתרחב השימוש בתוכניות אשפוז חלקי כחלופות ביניים לאשפוז מלא שהן יקרות פחות, המטופלים גרים בביתם ומקבלים טיפול פרטני וקבוצתי מקיף בימי חול.
טיפול קוגניטיבי
  • הרגשות וההתנהגויות הדיספונקציונליות הקשורות להפרעות אישיות הן ברובן תוצאה של סכמות הנוטות ליצור שיפוטים מוטים באופן קבוע וכן נטיות לשגיאות קוגניטיביות. 
  • משתמשות בטכניקות כגון 
    • ניטור מחשבות אוטומטיות
    • איתגור של היגיון שגוי 
    • הטלת משימות התנהגותיות בניסיון לאתגר את האמונות הדיספונקציונליות של המטופל
אמונות בסיסיות דיספונקציונליות
הפרעת אישיותאמונה בסיסית
פרנואידיתאיני יכול לבטוח באנשים
סכיזואידיתמערכות יחסים הן מלוכלכות, לא רצויות
סכיזוטיפליתעדיף להיות מבודד מאנשים אחרים
היסטריוניתאנשים קיימים כדי לשרת אותי או להעריץ אותי
נרקסיסטיתאני מיוחד, לכן אני זכאי לכללים מיוחדים
אנטי-חברתיתזכותי להפר כללי
גבוליתמגיע לי עונש
תלותיתאני זקוק לאנשים כדי לשרוד, להיות מאושר
נמנעתאם אנשים יכירו את ה"אני" האמיתי שלי, הם ידחו אותי
טורדנית-כפייתיתאנשים צריכים להשתפר, להתאמץ יותר
בעבר תיארו  אותה במושגים כגון -
  • אי־שפיות ללא דליריום
  • חולשה מוסרית
  • אי־שפיות מוסרית
  1. קסם אישי שטחי ו"אינטליגנציה" טובה
  2. היעדר הרהורי שווא או סימנים אחרים של חשיבה לא הגיונית
  3. היעדר עצבנות או ביטויים פסיכונוירוטיים
  4. חוסר מהימנות
  5. חוסר יושר וכנות
  6. היעדר חרטה או בושה
  7. התנהגות אנטי־חברתית מתוך מוטיבציה בלתי הולמת
  8. שיקול דעת לקוי והיעדר למידה מניסיון
  9. אגוצנטריות פתולוגית ואי־יכולת לאהוב
  10. דלות כללית בתגובות רגשיות עיקריות
  11. היעדר תובנות באשר לעצמם - אין תובנות על טבע ועל כמות הבעיות הפסיכולוגיות שלהם וגם אין להם יכולת לראות את עצמם כפי שאחרים רואים אותם.
  12. חוסר תגובתיות ביחסים בין־אישיים כלליים
  13. התנהגות פנטסטית ובלתי מזמינה, עם שתיית אלכוהול ולעיתים בלעדיה
  14. התאבדות במקרים נדירים בלבד
  15. חיי מין לא אישיים, פשוטים ומזדמנים
  16. כישלון בדבקות בתוכנית כלשהי לחיים
תפוצה אינה ידועה כיוון שלא נערכו מספקים מחקרים

מגדר
התפוצה בקרב גברים באמריקה הצפונית נאמדת ב- 1% עד 2
מוערך שבקרב נשים קטן בהרבה

אבחון הפרעת אישיות אנטי-חברתית ביחס לפסיכופתיה
מספר משמעותי של אסירים מציגים את ההתנהגויות האנטי־חברתיות והתוקפניות הנחוצות לאבחנת הפרעת אישיות אנטי־חברתית, אך אינם מציגים התנהגויות אנוכיות, קשוחות ונצלניות המצדיקות אבחנה של פסיכופתיה.

  • המאפיינים של הפרעת אישיות אנטי־חברתית ב־ DSM-5 , השמים דגש חזק על קריטריונים התנהגותיים שניתנים למדידה באופן אובייקטיבי, אינם משקפים במלואם את מבנהו המקורי של מושג הפסיכופתיה 
  • הפרעת אישיות אנטי־חברתית כוללת יותר ומשקפת פשיעה רבה ואילו האבחנה של פסיכופתיה צרה יותר וממוקדת הרבה יותר במבנה האישיות.
תיוג של 20 פריטים לאבחון פסיכופתיה, מאפשרת למטפלים ולחוקרים לאבחן פסיכופתיה על בסיס הקריטריונים של קלקלי באמצעות ריאיון מפורט ובדיקה קפדנית של רשומות מבית הספר, מהמשטרה ומהכלא.
מדד זה רווח בשימוש בהערכות משפטיות.

4 הממדים:
א. הממד הבין־אישי - משקף סגנון אישיות המתאפיין בחלקלקות / קסם אישי שטחי, הערכה עצמית מוגזמת, שקרנות פתולוגית ומניפולציות להונאת הזולת.
ב. הממד הרגשי - משקף תכונות כגון היעדר חרטה או רגשי אשם, קשיחות / היעדר אמפתיה, רגשיות רדודה וחוסר יכולת של האדם לקבל אחריות על התנהגותו.
ג. הממד של סגנון חיים - משקף צורך בגירויים, נטייה להשתעמם מהר, אימפולסיביות, חוסר אחריות, היעדר מטרות ארוכות טווח המתקבלות על הדעת וסגנון חיים טַפילי.
ד. הממד האנטי־חברתי - משקף את ההיבטים של פסיכופתיה הכוללים שליטה לקויה בהתנהגות, בעיות התנהגות בגיל צעיר, עבריינות ופשיעה.


פסיכופתיה לא פלילית - מצליחים
  • לעיתים קרובות הם מכונים פסיכופתים מצליחים.
  • קצב הלב של פסיכופתים מצליחים מהיר יותר בעת לחץ מזה של קבוצת הביקורת וגם של הפסיכופתים הלא מצליחים.
  • הקצב המוגבר של פעילות הלב אצל הפסיכופתים המצליחים עשוי לשרת אותם בעיבוד המתרחש בעת מצבים מסוכנים וייתכן שכך קל להם יותר לקבל החלטות שעשויות לסייע בידם להתחמק מהיתפסות

למה לא כולם נתפסים?
הפרעת האישיות האנטי־חברתית אינה כוללת אנשים שיש להם הרבה מן התכונות בממדים הרגשי והבין־אישי של פסיכופתיה.
לצד תכונות בממד של סגנון חיים ושל אנטי־חברתיות, מעטות דיין כדי שאנשים אלה לא יסתבכו עם רשויות החוק

לדוגמא 
  • אנשי מקצוע בלתי מוסריים ונצלנים בתחום הפיננסי והעסקי
  • עורכי דין מניפולטיביים
  • מטיפי דת עקשנים
  • פוליטיקאים מושחתים

האם יש הבדל בין הנתפסים ללא נתפסים ?
אנשים עם פסיכופתיה לא פלילית דומים במבנה האישיות לזה של פסיכופתים במוסדות סגורים.
ייתכן ששתי הקבוצות הללו נבדלות מבחינה ביולוגית, כמו הבדלים אחרים במבנה המוח ובתפקודו:
  • ליקויים בקורטקס הקדם־מצחי -מעורב בשליטה על ההתנהגות ובקבלת החלטות
  • באמיגדלה - אזור מרכזי במוח המעורב ברגשות ובהתניית פחד התפתחות המוסרית ובחִברות
לפסיכופתים לא מצליחים יש ליקויים ברורים יותר באזורים אלה לעומת פסיכופתים מצליחים או חברי קבוצת הביקורת, הבריאים.

  • במפגש ראשון עם פסיכופתים הם לרוב מקסימים, ספונטניים וקל לחבב אותם.
  • לצד זאת פסיכופתים הם ערמומיים ומניפולטיביים והם מנצלים בחוסר רגישות את זולתם להשגת מטרותיהם
  • רגשותיהם של אחרים אינם מכבידים עליהם והם חופשיים להתנהג כחיות טרף חברתיות, לקחת מכל הבא ליד ולעשות ככל העולה
  • על רוחם, לפעמים ללא סיבה טובה יותר משעמום 
  • מסוכנים מאוד לאחרים והרסניים עבור החברה
  • התפתחות לא נאותה של המצפון - נראה כי פסיכופתים מסוגלים להבין ולקבל ערכים אתיים רק ברמה המילולית.
  • על אף העיכוב בהתפתחות המצפון שלהם, ההתפתחות האינטלקטואלית שלהם תקינה בדרך כלל
התפתחות לא נאותה של המצפון
  • מסוגלים להבין ולקבל ערכים אתיים רק ברמה המילולית
  • יכולים לטעון בחלקלקות שהם דבקים בסטנדרטים מוסריים גבוהים, אך אין כל קשר ביניהם לבין התנהגותם בפועל. 
  • התפתחות המצפון שלהם מפגרת פיגור חמור או שכלל לא קיימת התפתחות כזאת, והם מתנהגים כאילו תקנות וחוקים חברתיים אינם חלים עליהם
  • התפתחות האינטלקטואלית שלהם תקינה בדרך כלל למרות זאת - הממדים הרגשי והבין-אישי קשורים באופן חיובי לאינטליגנציה מילולית וממד סגנון החיים וממד האנטי־חברתיות קשורים באופן שלילי לאינטליגנציה
מאפיינים אלה קשורים קשר הדוק לליבה הבין-אישית והרגשית של פסיכופתיה
התנהגות לא אחראית ואימפולסיבית
  • לומדים לקחת במקום להרוויח ביושר את מה שהם רוצים
  • מועדים לרדיפה אחר ריגושים ואחר התנהגות חריגה ובלתי מקובלת
  • עוברים על החוק באימפולסיביות ובלי לחשוב על התוצאות. 
  • לעיתים רחוקות הם מוותרים על הנאה מיידית למען רווחים עתידיים ומטרות לטווח ארוך. 
  • שיעורים גבוהים של שימוש מזיק ותלות באלכוהול ושל הפרעות נוספות הקשורות לשימוש מזיק או תלות בחומרים אחרים. קשור רק לממדים סגנון חיים / אנטי־חברתיות 
  • שיעור ניסיונות ההתאבדות וההתאבדות. קשורים רק לממדים סגנון חיים / אנטי־חברתיות ולא לממדים הבין־אישי והרגשי
היבטים אלה של פסיכופתיה קשורים קשר הדוק עם ממד סגנון החיים והממד האנטי־חברתי של פסיכופתיה
יכולת להרשים אחרים ולנצל אותם
  • קסם אישי מלאכותי
  • מתחבבים בקלות עם סגנון שובה לב המאפשר להם לרכוש חברים חדשים בקלות
  • ניחנו בהבנה טובה של צורכי הזולת ושל חולשותיו והם מנצלים אותם במיומנות רבה. 
  • הם שקרנים אך בדרך כלל נדמה שהם מצטערים בכנות אם נתפסו בשקר. 
  • מבטיחים לתקן את דרכיהם אך אינם עושים כן. 
  • רק לעיתים נדירות פסיכופתים מסוגלים לשמור על חברים קרובים. 
  • אינם יכולים להבין אהבה אצל אנשים אחרים או להשיב אהבה לזולתם. 
  • במערכות יחסים מיניות, פסיכופתים הם שותפים חסרי אחריות ובוגדניים, והם מניפולטיביים, נצלנים ולפעמים כופים את עצמם בכוח.
  • גורמים גנטיים - 
    • סימנים מוקדמים של תכונות קשיחות / חוסר רגש בילדים אלה במידה רבה תורשתיים
    • לרוב במקביל חשופים גם לרמות גבוהות של הורות שלילית
    • בין 43% ל־ 56% מהשונות בממדי הפסיכופתיה מיוחסים לגורמים גנטיים
  • מאפייני מזג
  • חוסר פחד וחרדה - 
    • לפסיכופתים שמקבלים ציון גבוה בממדי הגורם הראשון והם אגוצנטריים, קשוחים ונצלנים, יש חרדה נמוכה כתכונת אישיות והם מראים התניה חלשה לפחד.
    • קשור גם לליקוי באמיגדלה
    • התניה לקויה לתגובות הולכה בעור - כאשר הם מצפים לאירוע בלתי נעים או לכאב, וגם הלמידה להפסיק להגיב כדי להימנע מעונש איטית אצלם
    • אינם רוכשים רבות מן התגובות המותנות החיוניות להימנעות פסיבית נורמלית מעונש, להתפתחות תקינה של המצפון ולחִברות.
    • לומדים ברמה הקוגניטיבית בלבד שהגירוי המותנה מבשר את בואו של הגירוי הלא מותנה
    • חוסר בתגובת בהלה המוגברת בעת פחד
    • ראיית מנהרה - ממוקדים במידה מוגזמת בהשגת תגמול, והדבר עלול לפגוע ביכולתם להשתמש בעונש או ברמזי הקשר או במידע הקשרי כדי להתאים את התנהגותם. חסרה היכולת לווסת את תשומת הלב שלהם כאשר הם ממוקדים בהתנהגות מכוונת מטרה
  • ליקויים רגשיים כלליים יותר
    • פחות פעילות באמיגדלה
    • רמות נמוכות של אמפתיה - תגובתיות פיזיולוגית משמעותית פחות למראה תמונות של מצוקה
  • רגישות קיצונית לתגמול
  • לימוד מוקדם של התנהגות אנטי־חברתית כסגנון התמודדות
  • גורמים משפחתיים וסביבתיים ייחודיים  - 
    • כגון אובדן הורה בגיל צעיר , דחייה וחוסר עקביות מצד ההורים
    • אין די בסוגי השיבושים הללו כדי להסביר את מקורות האישיות הפסיכופתית או האנטי־חברתית שכן אין ספק כי אנשים מסוימים רגישים להשפעות אלה יותר מאחרים
    • אותם תנאים קשורים לקשת רחבה של התנהגויות לא הסתגלותיות בשלבים מתקדמים יותר בחיים.


דרך להערכת תכונות של קשיחות וחוסר רגשיות, המדגישה שלילדים יש לפחות שני ממדים שונים של מזג קשה שכנראה מובילים לתוצאות התפתחותיות שונות:
  1. חסרי ויסות ורגישות גבוהה
    • מקצת הילדים מתקשים מאוד ללמוד לווסת את רגשותיהם
    • רמות גבוהות של תגובתיות רגשית, לרבות התנהגויות תוקפניות ואנטי־חברתיות
    • תגובה לדרישות מלחיצות ולרגשות שליליים כגון תסכול וכעס.
    • מצויים בסיכון מוגבר לפתח הפרעת אישיות אנטי־חברתית ורמות גבוהות בממד האנטי־חברתי של הפסיכופתיה.
  2. בעלי ויסות אך רגישות נמוכה
    • ויסות רגשות שליליים אינו בעייתי במיוחד
    •  מראים חוסר פחד וחרדה מועטה וכן תכונות של קשיחות / חוסר רגשיות
    • הפעלה פחותה של האמיגדלה בעת תגובה להבעות פנים מפחידות 
    • סיכוי הגבוה ביותר להתפתחות מועטה של המצפון
    • התנהגויותיהם התוקפניות הן יותר אינסטרומנטליות ומתוכננות מראש מאשר תגובתיות.
    • נטייה לפתח כנראה רמות גבוהות של המאפיין המרכזי הראשון הבין־אישי הרגשי בפסיכופתיה שמוביל לפסיכופתים קרי מזג, חסרי רחמים שיש להם רמות נמוכות של פחד ואמפתיה.

  • הביטויים המדויקים של ההפרעה מושפעים מגורמים תרבותיים, ונראה כי תפוצת ההפרעה משתנה גם היא בהתאם להשפעות חברתיות־תרבותיות המעודדות או שאינן מעודדות את התפתחותה 
  • השוני בא לידי ביטוי תדירותה של התנהגות תוקפנית ואלימה וצורתה
  • הממד הרגשי־בין־אישי בפסיכופתיה הוא הממד העקבי ביותר בכל התרבויות
  • בחברות אינדיבידואליסטיות יחסית שמים דגש על תחרותיות, ביטחון עצמי ועצמאות, ואילו בחברות קולקטיביסטיות יחסית מעודדים יותר תרומה וכפיפות לקבוצה החברתית, קבלת סמכות ויציבות במערכות יחסים.
  • מאמינים שאינם זקוקים לטיפול.
  • ענישה היא בדרך כלל לא יעילה.
  • בתוכניות שיקום - ישתתפו כל עוד זה מקדם את האינטרסים שלהם, אך לעיתים נדירות בלבד התוכניות הללו משנות אותם
  • טיפולים שהם יעילים עבור פורעי חוק אחרים עלולים לגרום נזק לפסיכופתים שכן שיעורי העבריינות החוזרת עולים ולא יורדים, במיוחד אם תוכנית הטיפול מדגישה אימון במיומנויות חברתיות או באמפתיה, מכיוון שמיומנויות כאלה עשויות פשוט לשפר את מסכת קסמם האישי או את שיטות ההונאה של קורבנות בעתיד
  • מומלץ למקד יותר את הטיפול בשכנוע פסיכופתים שעליהם להשתמש ביכולותיהם ובכישוריהם כדי לספק את צורכיהם בדרכים חברתיות יותר
  • טיפולים ביולוגיים - אין די מחקרים, והמוטיבציה של המטופל נמוכה להתמיד בכך.
  • טיפולים קוגניטיביים־התנהגותיים -
    • המטרות העיקריות:
      • הגברת השליטה העצמית, חשיבה ביקורתית עצמית והתבוננות מנקודת מבט
        חברתי
      • הגברת המודעות לקורבן
      • למידת ניהול כעסים
      • שינוי עמדות אנטי־חברתיות
      • גמילה מסמים
    • מצריכות תנאים מבוקרים על מנת להעניק חיזוקים או להימנע מלתת אותם והמטופל אינו יכול לפרוש מהטיפול
    • מתמודדים עם סגנון חיים כולל ולא עם כמה התנהגויות לא הסתגלותיות ספציפיו
    • מחוללות בדרך כלל שינויים צנועים בלבד
    • יעילות קצת יותר בטיפול בעבריינים צעירים
    • אינן מוכללות לעולם האמיתי כאשר האדם משתחרר מהכלא
  • התערבות מוקדמת -
    • גישות טיפול מבוססות שאפשר להיעזר בהן עם ילדים צעירים ובני משפחותיהם.
  • השפעת הגיל - 
    • פעילות פלילית פוחתת לאחר גיל 40 - אפילו ללא טיפול, כנראה בשל היחלשות הדחפים הביולוגיים, בגלל ראייה טובה יותר של ההתנהגויות המזיקות להם עצמם ובגלל השפעותיה המצטברות של ההתניה החברתית.
    • רק הממד ההתנהגותי האנטי־חברתי של הפסיכופתיה דועך עם הגיל, ואילו הממד הרגשי והבין־אישי של האנוכיות, הקשיחות והנצלנות נותרים בעינם