פרק 6 - ראייה

התהליך שבו תאים מתמחים במערכת העצבים מגלים גירויים בסביבה ומתמירים אותם לפוטנציאלי קולטן

החוויה המודעת והפירוש של מידע המגיע מהחושים.

אור הוא קרינה אלקטרומגנטית בתחום הגלים שאורכם 380-740nm

לרוב אחת מ-2 סיבות:

1. קוצר/רוחק רואי מלידה - לרוב ממבנה לקוי של מבנה העין, ההשתקפות על הרשתית לא חדה מספיק
2. עם הגיל - שרירי העדשה נחלשים

כדי להבטיח שגירויים מהסביבה יקרינו אור על הרשתית, ובמיוחד על הגומה, העיניים מבצעות שלושה סוגים של תנועה

---

תנועות התכנסות vergence movements 

• תנועות הדדיות המכוונות את שתי העיניים אל מטרה אחת 
• קובעות את בבואות העצם שאליו פונה המבט על חלקים מתאימים בשתי הרשתיות.
• למשל בהצגת אצבע מול פניכם ותביטו בה, ואז תקרבו את האצבע יותר ויותר אל פניכם, ינועו עיניכם בתנועות התכנסות לכיוון אפכם. ואם תפנו עתה את מבטכם לעצם כלשהו בקצה החדר, העיניים ייסובו כלפי חוץ ותראו שתי בבואות מטושטשות של האצבע. 

---

תנועות קופצניות saccadic movements  

• תנועה מהירה ולא סדירה של העיניים
• משמשת לסריקת המראה שלנוכח העיניים.
• המבט עובר באופן פתאומי מנקודה אחת לאחרת. 
• למשל קריאת שורה בספר, עיניכם נעצרות כמה פעמים ונעות במהירות בין התחנות. אינכם יכולים לשלוט באופן מודע במהירות התנועות בין התחנות

---

תנועת עיקוב pursuit movement

• תנועה שהעיניים מבצעות כדי להחזיק את בבואתו של עצם מתנועע בגומת העין 
• למשל כשמביטים על אצבע נעה, ניתן לגרום לעיניים לנוע לאט יותר. 

נוירון המתמחה בזיהוי סוג מסוים של גירוי פיזיקלי

התהליך שבו גירויים חושיים הופכים לפוטנציאלי קולטן

עיקר מה שמספק את מראה הכדור הלבן

• משלימה את פעולת שבירת האור שמתחילה בקרנית
• מידת הקמירות שלה אינה קבועה

---

Ciliary muscle - 

• שרירים המחברים את העדשה לגלגל העין

---

Zonular Fibers

• סיבים המחברים את העדשה לשרירים

---

אקומודציה
היכולת של העין להתמקד על אובייקטים שונים במרחב ולהתאים את המיקוד בהתאם לכיוון המבט ומרחק מהאובייקט הנבחר.

מנגנון הפעולה

• עדשה קמורה -
  • כשהשרירים מכווצים - נדחפים כלפי פנים, הסיבים רפויים ואינם מושכים את העדשה
  • כוח השבירה חזק מספיק
  • מאפשר לראות אובייקטים קרובים באופן חד, ורחוקים פחות חד, כי הקרניים לא מתלכדות במקום הנכון
• עדשה מתוחה -
  • כשהשרירים רפויים - רחוקים יותר ומושכים את הסיבים ומותחים את העדשה
  • אובייקטים רחוקים חדים יותר ברשתית, אובייקטים קרובים פחות חדים

---

למה ראייה נפגעת עם הגיל?

• השרירים מאבדים את יכולתם להתכווץ
• קטרקט -
  • העדשה בנויה משכבות וביניהם עם  הזמן מתחילים להצטבר נוזלים, חלבונים וכד'
  • צלילות מופחתת, הראייה עכורה
  • קרני האור לא מצליחים לעבור בצורה חלקה ויעילה דרך העדשה
  • טיפול - 
    • מרסקים את העדשה ומוציאים אותה החוצה 
    • שמים במקומה עדשה מלאכותית
    • העדשה המלאכותית אינה מסוגלת לבצע אקומודציה -
      • בוחרים איזו עדשה לשים, ואז צריך משקפיים בהתאם
      • שמים אחת מכל סוג בכל עין, ולא צריכים משקפיים

• החלק האחורי ביותר של העין
• אותו פוגש האור לאחר המעבר בנוזל העיני
• המשך ישיר של המוח
• מתחילה את העיבוד החזותי הראשוני - רואה נקודות, כל תא גנגליון בה מגיב בשינוי בתדר הירי שלו בהתאם לדפוס פיזור האור והחשך בתוך שדה הקלט שלו

---

למה הרשתית התפתחה דווקא במבנה זה ?

הסבר התפתחותי
הגיוני יותר שהרשתית תהיה הפוכה, אך אין תשובה חד משמעית.
מבחינה התפתחותית נרה שתחילה היו רק הפוטורצפטורים, הרחיים כי הם מעבירים את המידע
המידע היה מאוד פשוט ולא מספיק לייצור חוויה משמעותית לצרכי הישרדות
בהמשך נוצרו שאר התאים כדי לאפשר קבלת מידע משמעותי יותר
כיוון שהתאים הנוספים לא יכלו להיכנס לתוך גלגל העין עצמו, התווספו מקדימה איפה שהיה מקום

חיסרון
אם צריך לעבור הרבה שכבות תאים עד הפוטורצפטור אנחנו מאבדים חלק מהאור, אשר ייבלע בתאים בדרך ולא יגיע לפוטורצפטורים
ייתכן שסינון האור מגן דווקא על העין.

לחתולים למשל פיגמנט הראייה מחזיר קצת אור החוצה, מה שנותן לאור הזדמנות נוספת להיקלט בפוטורצפטורים
כשנאיר עליהם עם פנס נראה את האור חוזר

---

תרשים קידוד מידע ברשתית

בחושך
באור

• חיישני האור
• מסוגלים לקלוט אנרגיה אלקטרומגנטית כיוון שרגישים לפוטונים
• בהם נעשה תהליך ההתמרה מאנרגיית אור לחשמל
• מכילים אתר סינפטי שנמצא במגע עם התאים הדו-קוטביים

---

2 סוגי פוטורצפטורים:

1. ---

   קנים Rods
   • מאורכים וגבוהים יותר
   • רגישים יותר לאור - מספיק פוטון 1 כדי להפעיל אותו
   • משמשים בעיקר לראיית לילה
   • לא תורמים לראיית צבע כי יש רק  סוג אחד שלהם
   • יש יותר מהם מהמדוכים

2. ---

   מדוכים Cones
   • נמוכים ורחבים יותר
   • רגישים פחות לאור מקנים
   • משמשים בעיקר לראיית יום
   • מאפשרים לראות צבעים על ידי פעילות יחסית בין 3 סוגי המדוכים
   • רובם נמצאים בגומה

---

טבלת השוואה מדוכים וקנים 

---

מבנה אנטומי של רצפטור
המבנה של שני סוגי הרצפטורים דומה

1. סגמנט פנימי - כולל את הגרעין וכל האברונים הביולוגים החושבים לתפקוד התא
2. זרוע/אתר פוסט סינפטי 
   • מסתיימת באתר הסינפטי ממנו מופרש נוירוטרנסמיטר
   • בחושך פולט גלוטמט
   • באור מפסיק לפלוט גלוטמט
3. סגמנט חיצוני
   • חיצוני ביחד לגלגל העין
   • נעוץ לתוך אפיתל הראייה
   • בנוי מלמלות
     • קיפולים/דסקיות בממברנה המסודרות אחת על השנייה
     • בהן מתרחש התהליך של התמרת המידע הפיזיקלי מקרינה אלקטרומגנטית לשינוי במתח חשמלי של הממברנה
     • מכילה תעלות קטיונים נתרן וסידן הפתוחות בהיעדר גירוי (חושך), וסגורות בעת גירוי (אור)

---

מבנים בלמלה

• ---

  אופסין
  • חלבון המשובץ בלמלה בלמלה
  • ההבדל בין סוגי האוטורצפטורים הוא בסוג האופסין
  • אופסינים שונים מחזיקים רטינל בעצמות שונות ומשחררים אותו בשכיחות והסתברות שונה, ובאורך גל שונה.

• ---

  cGMP
  • אנזים המיוצר בחושך
  • נקשר לתעלת נתרן תלוית cGMP - 
    • התעלה נפתחת
    • רמת הנתרן גבוהה
    • מתח הממברנה מתקבע על 30mV-
    • מתח מספיק על מנת שהפוטורצפטור יפריש נוירוטרנסמיטר אל התא הדו קוטבי
    • ככל שמתח הממברנה גבוה יותר כך מופרש יותר נוירוטרנסמיטר, ולהפך.
  • כלומר בחושך מתח הממברנה יימצא בדה-פולריזציה

• ---

  רטינל
  • מולקולה שומנית הנמצאת באופסין
  • בעלת כיס
  • חיונית - לא  מיוצרת בגוף והיא נגזרת של הוויטמין A למשל מגזר
  • רגישה לאור
  • בעלת 2 מצבים:
    • ציס - מצב מקופל בחושך, לא עוזב את האופסין
    • טראנס - מצב ישר באור עוזב את האופסין

• ---

  רודופסין - קומפלקס שנקבל כאשר כהשהרטינל קשור לאופסין

• ---

  טראנסדוסין (T - Transducin) - נמצא בממברנה של הלמלה

• ---

  אנזים PdE - Phosphodiesterase - אחראי על פירוק cGMP

---

פוטנציאל ממברנה

במצב מנוחה (בחושך)

• תעלות נתרן פתוחות תלויות GMP מעגלי (Cyclic) - נתרן נכנס לתא
• תעלות אשלגן פתוחות - אשלגן יוצא מהתא
• משאבת נתרן-אשלגן (קטיונים) - 
  • שומרת על פוטנציאל ממברנה קבועה - דה-פולריזציה 30- מ"ו
  • מוציא יוני נתרן ומכניסה יוני אשלגן
• נוירוטרנסמיטר גלוטמט מופרש

במצב פעולה (באור)

• מתרחש תהליך כימי בעקבותיו תעלות נתרן נסגרות
• הפוטורצפטור נכנס להיפר פולריזציה
• נוירוטרנסמיטר גלוטמט מפסיק להיות מופרש.

---

תהליך ההתמרה 

---

מה משפיע על תהליך ההתמרה?
ככל שעצמת הקרינה גבוהה יותר נקבל יותר שינוי, ולהפך

• הראשונים בשרשרת שיכולים לייצר פוטנציאל פעולה
• מעבירים את המידע אל המוח באמצעות עצב הראייה
• פוסט סינפטי בסינפסה עם התאים הדו קוטביים
• מופרש אליו גלוטמט
• בעל רצפטורים רגילים לגלוטמט, סינפסה מעוררת ונוצר בו פוטנציאל פעולה
• רגיש לדפוס פעילות שמור וקבוע של כל הפוטורצפטורים שמדברים איתו דרך התא הדו קוטבי
• תא גנגליון מכל סוג יאותת על שינוי יחסי בעוצמת התאורה בין המרכז להיקף, מהווה התחלה של העיבוד החזותי
• ניגודיות של אור וחושך היא הבסיס לאבחנה בין אובייקט לבין רקע, כלומר תפיסה של קווי מתאר

---

שדה קלט

• הפיקסל שרואה תא הגנגליון בעולם
• מקום בעולם החזותי ששמור ביחס לנקודת המוקד/הפיקסציה

מבנה ותפקוד

• מורכב ממרכז והיקף מנוגדים
• מחקרים ראשונים שנעשו בחתולים בהם שתלו אלקטרודות בתאי הגנגליון
• גילו שהתגובה האופטימלית, תדר הירי הגבוה ביותר של תא הגנגליון, מתקבל כאשר בשדה הקלט שלו נציג מבנה ניגודי של מרכז מול היקף
• תא הגנגליון מעדיף אור במרכז עם טבעת חושך בהיקף

ממה נובע התפקוד?

• נובע בגלל סוג הקשרים העצביים שמתקיימים בין כל הפוטורצפטורים שמדברים עם אותו תא גנגליון דרך התא הדו קוטבי:
  • הפוטורצפטורים שנמצאים במרכז שדה הקלט של תא הגנגליון מדברים באופן ישיר עם התא הדו קוטבי
  • פוטורצפטורים שממפים את ההיקף של שדה הקלט מדברים עם התא הדו קוטבי בתיווך עם תאים אופקיים
• התא הדו-קוטבי מקבל מידע מנוגד מפוטורצפטורים במרכז שדה הקלט לעומת פוטורצפטורים מהיקף שדה הקלט

גודל שדה הקלט
שדות הקלט של תאי הגנגליון מראים הבדל בגודל ביחס למיקום שלהם לעומת הגומה -

• ככל שקרוב יותר - שדה הקלט קטן יותר
• ככל שרחוק יותר - שדה הקלט גדול יותר

מיקום
מיקומו נשאר יחסי, זז עם נקודת הפיקסציה/מיקוד המבט

כמה תאי גנגליון יש בשדה  קלט יחיד?
לכל שדה קלט שני תאי גנגליון - אחד מכל סוג

---

סוגי תאי גנגליון

תא ON

• אוהב נקודת אור על רקע חושך
• שנציג אור במרכז והיקף בחושך - יראה תדר ירי מקסימלי
• שנציג חושך במרכז והיקף אור - יגיב הכי חלש

תא OFF

• אוהב נקודת חושך על רקע אור
• שנציג אור במרכז והיקף בחושך - יגיב הכי חלש
• שנציג חושך במרכז והיקף אור - יראה תדר ירי מקסימלי

---

Lateral inhibition 

• מסביר למה תא ON מעדיף סוג זה
• בתא OFF ההשפעה דומה רק בכיוון ההפוך מבחינת עירור ועיכוב

• אזור קטן יחסית בו מצטופפים המדוכים
• אובייקטים שההשתקפות שלהם מתקבלת בגומה נראה אותם הכי טוב

למה רואים בה חד יותר?

1. צפיפות גבוהה של מדוכים מאפשרת יכולת הבחנה גבוהה בין צבעים
2. התכנסות מאוד גבוהה בין פוטורצפטורים לבין תא גנגליון - כ\ל תא גנגליון בגומה מקבל מידע רק מכמה מדוכים אחדים, לעומת תא גנגליון בפריפריה תא גנגליון יחיד יכול לקבל מידע מעשרות ועד מאות פוטורצפטורים.
3. נגישות - תאי הגנגליון והדו-קוטביים זזים מעט הצידה ולכן הפוטורצפטורים נגישים יותר לאור

רגישות לאור
פחות טובה בפריפריה מבגומה
למשל
אם נסתכל על כוכב בלילה ישירות, נדמה שהוא נעלם, כיוון שהבבואה שלו בגומה ובה יש מדוכים שפחות רגישים לאור
ברגע שנזיז את המבט מעד הצידה נוכל לראות אותו אך לא בצורה חדה.

מהי העין?
גלגל העין הוא מבנה דמוי כדור, ששישה שרירים מניעים אותו בתוך ארובת העין.

---

איך מידע עובר למוח? בקצרה
בחלקו הקדמי נמצאת הקרנית, שכבה שקופה שדרכה חודר האור אל פנים העין.
קרני האור ממשיכות וחודרות דרך פתח האישון ופוגעות בעדשת העין.
זו שוברת את הקרניים וגורמת להן להתמקד על הרשתית הנמצאת בחלקה האחורי, העמוק ביותר, של העין.
תאי הפוטורצפטורים (קולטני האור) שברשתית מתמירים את גלי האור למסר עצבי, וזה מועבר לתאים הדו-קוטביים, ומשם לתאי הגנגליון דרך עצב הראייה אל המוח.

---

כיווני מעבר המידע

• קונטרה-לטרלית באופן חלקי
• עצב הראייה שיוצא ממרכז האחורי של העין מחולק ל-2:
  • הרשתית האפית - 
    • מעצב הראייה לכיוון האף
    • עובר הצלבה אל המיספרה הנגדית
  • הרשתית הרקתית - 
    • מעצב הראייה לכיוון הרקה
    • לא עובר הצלבה וממשיך להמיספרה ההיפסילטרלית

---

תצלובת הראייה

• הנקודה בה יש הצתלבות תאי הגנגלונים של העין
• לא כולם עוברים בה

---

איפה עוברים עצבי הראייה?

יעד 1: קורטקס הראייה

1. תלמוס - גrעין הברך הצידי Lateral Geniculate Nucleus
2. קורטקס ראייה ראשוני באמצעות סיבי השלכה Optic Radiation

יעד 2: רפלקסים
תלילים עליונים Suprior Cilocilus

---

תרשים מהעין אל המוח

רוב שדה הראייה הוא דו עיני - יש שטח גדול משותף לשתי העיניים

---

עין ימין

• רואה את החלק הכי ימני בפריפריה שנקלט לרשתית האפית ועובר בתצלובת הראיה אל המיספרה שמאל
• חלק גדול מהשטח שנמצא במרכז ומרכז-שמאל - נקלט ברשתית הרקתית ועובר באופן היפסילטרלי להמסיפרה ימין

---

עין שמאל

• רואה את החלק הכי מאלי בפריפריה שנקלט לרשתית האפית ועובר בתצלובת הראיה אל המיספרה ימין
• חלק גדול מהשטח שנמצא במרכז ומרכז-ימין- נקלט ברשתית הרקתית ועובר באופן היפסילטרלי להמסיפרה שמאל

---

מה מגיע לקורטקס הראייה?

• כל המיספרה רואה את מחצית שדה הראייה הנגדית לה
• כל עין מעבירה מידע לשתי ההמיספרות

---

פגיעה בשדה הראייה

• פגיעות בנקודות שונות במסלול החזותי ייצרו ליקוי שונה בשדה החזותי
• פגיעה בעין לא משולה לפגיעה בהמיספרה

  • ---

    פגיעה עין אחת  - 
    • נאבד את החלק הקיצוני של שדה הראייה של אותה העין 
    • נאבד את היכולת לראייה דו עינית שמשפיעה על תפיסת העומק

  • ---

    פגיעה בתצלובת הראייה -
    • נאבד את החלקים הקיצוניים של שדה הראיה, ראייה היקפית
    • לא נפץ
    • יכול לקרות עקב גידול בהיפופיזה

  • ---

    פגיעה בLGN או קורטקס ראייה ראשוני באחת ההמיספרות - נאבד שדה ראייה של צד אחד

---

תרשים חלוקת שדה הראייה

התאוריה הטריכומטית
מבחינה פיזיקלית כדי לייצר את כל הספקטרום הנראה, כל שילובי הגוונים, מספיקים 3 מקורות אור על אותה נקודה.
לכן מספיקים 3 תאים שונים בעין לכלל תפיסת הצבע

---

תאוריית הצבעים המנוגדים
בכל גלגל הצבעים יש 2-3 זוגות של צבעים משלימים:

• ציר הכחול-צהוב 
• ציר האדום-ירוק

הם קיצון לגמרי ולא יכולים להיות זהים.
לכן צריך 4 תאים לפחות, אחד עבור כל קיצון

נובעים מביטוי לגנים שונים לקידוד אופסין

1. מדוכים כחולים - 
   • מגיב הכי חזק לאורך גל שיוצר חוויה נתפסת של אור כחול
   • רובם בפריפריה, היקף שדה הראיה
   • פחות שכיחים, כ-10%
2. מדוכים ירוקים - 
   • מגיב הכי חזק לאורך גל שיוצר חוויה נתפסת של אור ירוק
   • בעיקר במרכז, בגומה
   • שכיחים יחסית, כ-45%
   • יש שוני בין בפני אדם בפיזור ביחס לאדומים
3. מדוכים אדומים - 
   • מגיב הכי חזק לאורך גל שיוצר חוויה נתפסת של אור אדום
   • בעיקר במרכז, בגומה
   • שכיחים יחסית, כ-45%
   • יש שוני בין בפני אדם בפיזור ביחס לירוקים
4. קנים - מגיבים הכי חזק לאורך גל שיוצר חוויה נתפסת של גווני טורקיז-ירוק, כלומר בלילה אובייקטים בגוונים אלה ייראו הכי בהירים

שכבות פרבו  3,4,5
מקבלות בעיקר מידע מתאי גנגליון אדום↔ירוק

---

תאי קוניו
מקבלות בעיקר מידע מתאי גנגליון כחול↔צהוב

---

לא תורם משמעותית עיבוד נוסף לתפיסת הצבע

מסלול העברת המידע
מידע עובר מהLGN 👈🏼לבועות CO בV1 👈🏼לפסים דקים בV2 👈🏼לאזור V4

---

עיבוד צבע בV1

• ככל שמתקדמים בקורטקס הראייה הראשוני, העיבוד מורכב יותר
• לכל נוירון יש העדפה לגוון מסוים בשכבות אלו
• עדין לא תפיסת צבע, צורה ותכונות מורכבות

V4

• מעורב בתכונת קביעות הצבע
• הנוירונים בו מסוגלים לקחת בחשבון את האור הכללי של הרקע ו"לנקות" מהאובייקט
• כתוצאה נקבל מחיסור האור הכללי חוויה נתפסת יציבה של האובייקט, באותו הגוון למרות תנאים שונים
• כשאזור V4 לא יודע לקבוע בוודאות מהי תאות הרקע עלולה להיות הטעייה בתפיסת הצבע

למשל
הנקודה האמצעית בחלק העליון נראית חומה, ובחשוך נראית כתומה:
למרות שבפועל מדובר בדיוק באותו הצבע:
דוגמא נוספת
השמלה בתמונה עקב הרקע המאוד בהיר עלולה להיתפס כלבן-צהוב שמואר מאוד, במקום כחול שחור - צבעה בפועל

שייך לקורטקס ראייה ראשוני

---

היסטוריה

• דייוויד האנטר הובל וטורסטן נילס ויזל, שני חוקרים שעבדו עם חתולים בהרווארד
• עשו ניסוי בו שתלו אלקטרודה בקורטקס ראייה ראשוני של חתול שצפה במסך
• חיברו את האלקטרודה לאוסילוסקופ שמודד את תדר הירי של הנוירונים
• ההשערה הראשונית הייתה - כמו שברשתית תאי הגנגליון רגישים לניגודיות של מרכז והיקף, בדומה לLGN גם כן, הניחו שגם בV1 רואים באותו אופן
• למרות השערתם, לא הצליחו לייצר שינוי משמעותי בתדר הירי של הנוירונים בV1
• כשבמקרה הוצג שקף סדוק על המסך, ניראה שהנוירונים החלו להגיב.
• כלומר נוירונים בV1 מגיבים לקווים.
• החוקרים המשיכו לחקור בכיוון זה על מנת להבין אילו קווים מפעילים את הנוירונים
• ניסו לאפיין את שדות הקלט של הנוירונים בV1
• גילו את התאים הפשוטים וכך מיפו את כל הV1
• גילו את התאים המורכבים
• קיבלו על כך פרס נובל

---

תאים פשוטים

• נוירונים קווים בV1 מגיבים לקו ישר פשוט באוריינטציה ספציפית ומראה ניגודיות אור/חושך בין מרכז לבין היקף
• כשמזיזים את האלקטרודה בין נוירונים שונים, יש שוני בתגובת התא לפי אוריינטציית הקו באותו מרחב חזותי
• שדות הקלט 
  • נובעים מטיב הקשרים העצביים בין תאי הגנגליון ברשתית לבין הנוירונים של הV1
  • כיוון הנקודות (תאי הגנגליון) מהם מקבלים מידע הנוירונים בV1, קובע את ההעדפה שלהם

לא יגיב לקווים:

• אם נזיז את הקו למקום אחר בשדה הקלט (לא במרכז)
• אם ניתן לקו אוריינטציה אחרת ממה שמעדיף
• אם נשים קו חושך על רקע אור
• אם נאיר על כל שדה הקלט

---

תאים מורכבים

• מקבלים מידע מהתאים הפשוטים
• שדות הקלט שלהם פחות בררנים
• כל קו על רגע של חושך מתאים, כשהניגודיות היא ברורה
• אוהבים תנועה של קו באותו המרחב החזותי
• לאותו מרחב שני נוירונים - אחד מעדיף ימינה והשני שמאלה 

---

חתך מודולה בV1

• קורטקס הראייה הראשוני בסופו של דבר בנוי מקוביות/מודולות
• בכל מודולה נתפסים כל הפרטים שניתן לתפוס ממרכז חזותי יחיד
• תופסת את כל התכונות האפשריות למרחב חזותי אחד
• המרחב החזותי מחולק לכ-2500 מודולות/פיקסלים
• בכל מודולה כ-50 אלף נוירונים

• חלק מהקורטקס האסוציאטיבי
• המקום הראשון בו נתפסות צורות קצת יותר מורכבות, מוחשיות וברורות
• תפיסה ממשית של אובייקטים וצורות שיש להן משמעות
• צבעוניות/שחור לבן

---

אגנוזיה
חוסר יכולת לתפוס את המהות של הגירוי החזותי על סמך ייצוג אופטי

---

אגנוזיה אפרספקטיבית

• פגיעה ממוקדת באזור LOC משני הצדדים
• לא תביא לעיוורון, יוכל לזהות תכונות רבות של העולם החזותי 
• לא ניתן לזהות צורות
• כדי לתפקד בעולם מייצרים אלטרנטיבות לזיהוי - מישוש, עזר באחרים וכד'.
• יכולים לקרוא טקסט - קריאה של אותיות נעשית באזור אחר, היא לא מהווה צורה

מה קורה כשהפגיעה רק בצד אחד?

• הזיכרון לא נפגע, יכולים לדמיין
• נראה אגנוזיה של הזנחת צד - בצד הקונטרה לטרלי לפגיעה לא רואים אובייקטים, אבל אם יזיזו את המבט לשדה הראייה שעובד יוכלו לזהות

---

אגנוזיה אסוציאטיבית

• לא יוכלו להגיד בעל פה מה הצורה שרואים
• הנתיב החזותי עובד מעולה
• הליקוי הוא לא תפיסתי
• הפגיעה היא בין האזורים החזותיים למילוליים, שנותנים שם לחפצים
• ללא מילים/שפה אין מודעות - אם רואים אבל לא יכולים להעביר את הסמליות לשפה, לא מייצרים מודעות
• בתפקוד היומיומי דומה לאגנוזיה אפרספקטיבית
• יכולים להעביר את המידע לאזורים מוטוריים, יוכלו לצייר את האובייקט, לעשות פנטומימה וכך לזהות לפי הפעולה שמציג בעצמו
• יכולים לקרוא טקסט - קריאה של אותיות נעשית באזור אחר, היא לא מהווה צורה

חוסר יכולת להכיר עצמים, קולות, ריחות או צורות, שאינו נובע מפגם כולל בחושים או בזיכרון.

אי יכולת לתפוס/לזהות גירוי למרות שמבחין בפרטיו

אגנוזיה לחלקי גוף

אי יכולת לתפוס תנועה