שם לתוכנה / אפליקציה / אלגוריתם שעובדים עם מידע, לצורך עיבודו ומהלך למידה.
ניתן לדמותה למפעל בו מצד אחד נכנסים נתונים, בפנים הוא מעובד, ומצד שני משהו שעוזרו מועילה
1 - נתונים
כל מה שנכנס אל מערכת המידע, הקלט

2 - מידע
מערכת בעצם לוקחת נתון אחד ומצליבה עם נתון אחר, ויוצרת מידע בעל משמעות
בפועל מצליבה כמות אדירה של נתונים ופרטי מידע בתהליכים רבים, ומגיעה למידע מאוד מתקדם
מדובר על מידע שבני אדם לא יכולים , תכונות מערכת שמגבילות את האדם, מכמה סיבות:
  • אין שיכחה
  • אין פיזור
  • מאוד מהיר
  • אין סרבול מחשבה 
3 - תוצר מידע
הפלט, יכול להיות כל דרך שמערכת המידע מציגה בו נתונים: דו"ח, צפצוף, התראה, הבהוב פנס ועוד.
המערכת יודעת כמות רבה של מידע, אך היא לא מציגה או חולקת איתנו, גם אם מידע חשוב, כי היא מציגה רק את מה שהוגדר לה להציג.
מייחסים לה הרבה פעמים בינה מלאכותית, אך אין לה בינה אמיתית כיוון שפועלת רק ובדיוק לפי מה שהוגדר לה, לא מעבר לכך על דעת עצמה.

לדוגמא
  • מדיח כלים מצפצף כשנגמר מבריק כלים אבל לא כשנגמר מלח, למרות שהוא יודע, כי אף אחד לא הגדיר פשוט
  • מערכת מצליבה עמודות מסוימות אך לא את המידע הנוסף החדש, כי לא הוגדר 
4 - ידע
המטרה היא שכשהמערכת מציגה את התוצר, על האדם לקבל החלטה בהתאם לכך.

לדוגמא
  • רכב מצפצף שצריך להחליף שמן, אבל האדם יחליט האם יחליף או לא.
בשנים האחרונות, יותר ויותר מערכות מידע החלו להתערב בחיים האמיתיים, בהחלטות.

היתרון
ההחלטות הן מאוד מדויקות ומהירות

החיסרון
הבעייתיות שיכולה להיות טעות, כתוכנה, אין למערכות בינה יכולת להבין שמשהו לא תקין וימשיכו עם החלטה זו.

לדוגמא
  • מקרר שמכין לעצמו את רשימת הקניות, או מזמין בעצמו מהחנות. במקום שהאדם יקבל החלטה האם לקנות או לא. ויכול להמשיך לקנות 30 קרוטני חלב.
  • מכונית אוטונומית בכביש מהיר, מקבלת את החלטות הנהיגה לבד. אך מצד שני חיישן מלוכלך יכול להוביל לאסון.
נתונים
  • GPS
  • JYRO
  • טקסט שהמשתמש מזין

מידע
  • מיקום
  • יעד
  • העדפות משתמשים

תוצר מידע
  • מסלולים
  • עומסים ופקקים
  • סוגי מסלולים

ידע
האדם מחליט איך ליסוע בפועל

  • למקבלי ההחלטות
  • לשיפור המודל העסקי של הפירמה
  • לארגון הידע בפירמה
  • לקשר בין הארגון ובין ההמון שמוחץ לו
היררכיה של קבלת החלטות
ניהול טכנולוגיה וחדשנות – אירוע נטפליקס לתרגול פרק 3.pdf

ניתוח על פי 4 המרכיבים של מערכות מידע:
  1. נתונים
    1. מאפיינים דמוגרפיים של המשתמש
    2. רשימת הסרטים שיש במערכת
    3. חוות דעת של המשתמש על כל סרט בו הוא צפה
  2. מידע
    1. מאפייני כל סרט
    2. התאמה של כל סרט למאפיינים דמוגרפיים של המשתמש
    3. פרופיל משתמש
  3. מוצר מידע
    1. רשימת 10 הסרטים המומלצים בעבור המשתמש
  4. ידע
    1. הפעלת סרט
מציג היררכיה של קבלת החלטות בארגון.
הנהלה בחירה, דירקטוריון, יושב ראש וכו' אשר מחליטים החלטות ארוכות טווח ואסטרטגיות.
איפה אנחנו רוצים להיות בעוד שנה או יותר?

לדוגמא
  • האם כדאי להרחיב את אזור הפעילות של הרשת לאזור נוסף?
הנהלת ביניים, מנכ"ל, מנהל, סמנכ"לים, מי שמחליט איך לבצע את החלטות ההנהלה הבכירה.
מי שמקיים בפועל את ההחלטות , הנהלה זוטרה, מנהל תפעול, מנהל עבודה וכו'
תחתיהם הדרג התפעולי שמבצע את הפעולות בהן יש צורך כדי לממש את ההחלטות והאסטרטגיות.

לדוגמא
  • להחליט האם לקרוא למלצר לתגבר משמרת או לא
מאפייני המידע הנדרש בשלוש הקטגוריות של פעולות ניהוליות.
ניקח החלטה מסוימת, נגדיר מהי, ונמצא לפי הטבלה את המידע הנדרש עבורה.
השאלה הנשאלת היא האם יש החלטות בעיקר בדרג התפעולי שיכולות להיות מוחלפות על ידי מערכות מידע?
החלטות מובנות, שניתן לקבל החלטה בצורה מובנת אליהם, יכולות להיות מאוד מדויקות ונכונות למערכת. אין לה הטיה.
ניהול טכנולוגיה וחדשנות – אירוע נטפליקס לתרגול פרק 3.pdf

הציגו החלטות ניהוליות ( בשלוש רמות הניהול ) המבוססות על האלגוריתם של נטפליקס.
  1. החלטות ברמה תפעולית - המלצה על סרט שמתאים למשתמש
  2. החלטות ברמה ניהולית - ההחלטה לפרסם את כל פרקי הסדרה בבת אחת
  3. החלטות תכנון אסטרטגי - ההחלטה להפיק תוכן מקורי
נתחו את מאפייני המידע של ההחלטה ברמת התכנון האסטרטגי
  • מקור - בעיקר חיצוני לגבי תעשיית הפקת הסרטים
  • היקף - רב מאוד שנאסף במיוחד לצורך קבלת ההחלטה
  • איגום - מאוגם לממוצעים בעבור התעשייה של הפקת הסרטים
  • אופק הזמן - עתיד, עד למועד היישום שלה יעבור זמן רב
  • עדכניות - לא צריך להיות מעודכן
  • רמת דיוק - אינה גבוהה
  • שכיחות השימוש - לעיתים רחובות בלבד, סביר שאחת לכמה שנים
מערכות מידע יכולות לעזור לנו במקומות שונים במודל:
  • הצעת ערך ללקוח - 
    • המוצר כתוכנה - לדוגמא מייקרוסופט, זום ועוד
    • המוצר בתוכנה + חומרה - לדוגמא פלאפון, מחשב ועוד
    • משפרת ערך - לדוגמא בנק שמוסיף אתר אינטרנט ומקל את השימוש ללקוח, או איקאה ועוד
    • גישת SaaS - התוכנה לא ניתנת כמוצר נרכש, אלא היא של החברה ומספקת התממשקות אליה, לדוגמא Waze, פייסבוק ועוד
  • תשתיות - 
    • משאבים - הא עצמה משאב, ויכולה ליצור או לשפר משאב כמו מאגר מידע
    • תהליכים - יכולה לשפר תהליכים ובקרה
    • תהליכים כספיים
  • בכספים - כמקור הכנסה חדש
  1. גילוי ( יצירת ) ידע - כל דבר שנכנס למערכת המידע - הנתונים.
  2. איסוף ידע וארגונו - מידע - הצלבת נתונים
  3. הפצת ידע - תוצר מידע
  4. יישום ידע - החלטות ושימוש ידע

מודל מתחרה, עושה אותו דבר, לכן החלקים זהים
ניהול טכנולוגיה וחדשנות – אירוע נטפליקס לתרגול פרק 3.pdf

ניתוח על פי 4 התפקידים של מערכות מידע:
  1. גילוי/יצירת ידע
    1. מאפיינים דמוגרפיים של המשתמש
    2. רשימת הסרטים שיש במערכת
    3. חוות דעת של המשתמש על כל סרט בו הוא צפה
  2. איסוף ידע וארגונו
    1. מאפייני כל סרט
    2. התאמה של כל סרט למאפיינים דמוגרפיים של המשתמש
    3. פרופיל משתמש
  3. הפצת ידע
    1. רשימת 10 הסרטים המומלצים בעבור המשתמש
  4. יישום ידע
    1. הפעלת סרט
ניהול טכנולוגיה וחדשנות – אירוע נטפליקס לתרגול פרק 3.pdf

האם נטפליקס מציעה שירות לפי מודל SaaS?
התוכנה של נטפליקס נמצאת בשרתים של הפירמה.
הא בבעלות הפירמה ואילו המשתמשים מקבלים רק זכות שימוש בה.
הפירמה היא האחראית לביצוע עדכוני גרסא בתוכנה ותיקון תקלות
לכן אכן מודל SaaS
ניהול טכנולוגיה וחדשנות – אירוע נטפליקס לתרגול פרק 3.pdf

כיצד משפיעה מערכת המידע של נטפליקס, אלגוריתם שנותן למשתמשים המלצות על סרטים, על המודל העסקי של החברה?

  • הצעת הערך ללקוח
    • הערך - שיפור הרך ללקוח בזכות שיפור המלצה על  סרטים שהוא מקבל
  • תשתיות - משאבים
    • אנוש - נוספו אלגרו-מתמטיקאים ומתכנתי אלגוריתמים חדשים
    • לא פיסיים - נוסף האלגוריתם, נוסף מאגר מידע
  • תשתיות - תהליכים
    • פיתוח - פיתוח האלגוריתם
    • שימוש במשאבים - תחזוקת האלגוריתם
  • כספים
    • הוצאות - נוספו הוצאות בגין כ"א, פיתוח ואחזקת אלגוריתם 
ברירת המחדל של עסק היא שהוא עושה לבד מה שהוא צריך לעשות.
אך עסקים לוא דווקא עוסקים במה שהם צריכים כרגע ספציפית לבצע, לכן יעיל יותר לפנות למיקור חוץ, ארגון אחר שיבצע את המשימה.
המהות היא שארגון לא רוצה לנהל משהו שהוא לא מבין בו, זה לא מתבצע נכון ולא יעיל מבחינת זמנים.
מה שמקדם יותר עסקים להתמחות בתחומם, ולא מתפזרים למגוון תחומים, במיוחד בעסקים קטנים זה נפוץ.

לדוגמא
עבודות גרפיקה, שוכרים גרפיקאי כעובד או במיקור חוץ מזמינים שירות


עוסקת באיסוף מידע מהמונים, לא בתשלום, ולא מבטל את בעל התפקיד בארגון.

ייתכן שמי שלקחנו למיקור חוץ, לא ידע לעשות כמה דברים באותו התחום שאנחנו מחפשים.
לכן ניתן לפנות לחוכמת ההמונים, עדיף חכמת רבים מאשר יחיד.
כשנותנים תשובה לשאלה, הסיכוי של חכמת המונים תהיה קרוב יותר למציאות, מאשר שיחיד יגיד את התשובה הנכונה.
לכן נעזרים בחוכמת המונים כדי לקבל תשובה מדויקת יותר.
בדומה לחוכמת המונים עם מיקור חוץ, כמו מכרז לכל מי שרלוונטי למשימה הספציפית, כך נמקסם ולייעל את התהליך.
בא במקום בעל התפקיד בארגון, ובעלות.

לדוגמא
בחיפוש אחר גרפיקאי ללוגו, נפנה להרבה גרפיקאים ונבחר מכולם את מי שהכי טוב, כך גם עבור גרפיקאי למצגת וכו'.
בזכות מערכות המידע כיום אנו יכולים לבצע מיקור המונים, להשתמש בפלטפורמות הקיימות כדי למצוא את נותן השירות המדויק ביותר לצורך שלנו.
עסקים קטנים רבות מבצעים זאת.
כך עצמאים שיש להם התמחות מסוימת יכולים לממש זאת ללא צורך בהתמחות בכלל דרישות הפעלת עסק.
גם מוזיל עלויות רבות, ומרחיב את הטווח הגיאוגרפי לביצוע.
ניהול טכנולוגיה וחדשנות – אירוע נטפליקס לתרגול פרק 3.pdf

האם נטפליקס מיישמת מיקור המונים? האם מיישמת חכמת המונים?

נטפליקס אוסת את חוות הדעת של לקוחותיה על הסרטים שהם צפו ומתבססת על מידע זנה כדי לדייק את אלגוריתם המלצות הסרטים שלה. בכך נטפליקס אוספת מידע מההמון ומשתמשת בחכמת המונים.
החברה אינה משלמת בעבור המידע הזה וההמון לא מחליף את הגורם הרלוונטי בפירמה, לכן מדובר על יישום חכמת המונים ולא מיקור המונים.