4 - עמדות ורגשות

דני רכש לפני מספר חודשים רכב חדש מסוג YREQ הוא קרא רבות על הרכב לפני הקנייה וקיבל המלצות מחברים ,על מנת
לוודא כי הוא רכב איכותי כי מחירו היה מאוד גבוה ,דני מאד אהב את הרכב ונהנה לנהוג עליו .
אתמול קיבל דני מכתב מהיבואן כי בשל בעיה שהתגלתה בייצור השלדה הרכב פחות בטיחותי ממה שהוצהר עליו
בספרי הרכב והוא מחויב לעדכן אותו על פי חוק .
דני נמצא בדילמה קשה , מה עליו לעשות ? לבסוף החליט דני כי אין ברירה והוא חייב למכור את הרכב.

הסבירו את ההחלטה שלו, האם יכול היה להחליט אחרת?

ניתוח הדיסוננס:

• מדובר בחוסר איזון ב: בתוך העמדה, בין רכיביה
• העמדה הכללית של דני כלפי הרכב YREQ: חיוביות+
• רכיב קוגנטיבי: הוא חושב שהוא איכותי לאחר קריאה והמלצות חברים – חיובי
• רכיב רגשי: הוא אוהב את הרכב והנהיגה עליו – חיובי
• רכיב התנהגותי: הוא בחר לרכוש את הרכב – חיובי
• מידע חדש שהתקבל: הרכב אינו בטיחותי/איכותי כפי שחשב > המידע פוגע ברכיב הקוגניטיבי בעמדתו כלפי הרכב - הוא חשב שהוא איכותי ועכשיו שהוא פחות בטיחותי > נתפס בעיניו כפחות איכותי –מרכיב קוגניטיבי שלילי
• הדיסוננס: חוזר איזון המשפיע על עמדתו הכללית כלפי הרכב והתנהגותו.

---

מתווה לתשובה
ההחלטה שלו תואמת שינוי במרכיב התנהגותי – להפוך אותו לשלילי החלטתו למכור את הרכב (יהפוך את העמדה לשלילית(
אפשרות אחרת שיכול היה לנקוט בה:
שינוי במרכיב קוגניטיבי - דני יכול לבחור לקחת את המידע שהתקבל על הבטיחות ולהגיד כי לאחר קריאת המידע עדין
הרכב יותר בטיחותי מרוב הרכבים הקיימים בשוק ובוודאי שיותר איכותי בפרמטרים רבים ולכן עדין המרכיב הקוגניטיבי
חיובי והוא עדין אוהב את הרכב ולכן נשאר אתו. כלומר, המידע הפך את המרכיב לשלילי, ובאופן זה הוא יכול להפוך
אותו שוב לחיובי למשל

מיכל חושבת כי מרבה נכסים מרבה דאגה, לפי ניסיונה היא גם מאמינה שרכוש רב מקלקל את האופי(יש לה אח מאוד עשיר שיש לו נתק עם ילדיו בשל סכסוך על כספים), לכן מיכל מקפידה לחיות בצנעה ומאוד מאושרת מחייה.
לפני יומיים היא התבשרה כי סבתה הורישה לה את כל רכושה ומדובר בכמה מיליוני ₪ ובית אחוזה מפואר. סבתה האהובה גם ביקשה בצוואה כי מיכל לא תמכור או תמסור את הירושה

מיכל במצוקה, מה עליה לעשות ? כיוון שהיא אהבה את סבתא שלה וסמכה מאד על חוכמתה ובמהלך חייה הקפידה לעשות כרצונה בשל הכבוד שהיה לה כלפיה

ניתוח הדיסוננס:

• 2 עמדות – 
  • עמדה 1 של מיכל כלפי רכוש ועושר- שלילית
    • מרכיב קוגניטיבי שלילי – מאמינה כי זה מקלקל אופי לפי ניסיון שראתה
    • מרכיב התנהגותי שלילי – חיה בצנעה
    • מרכיב רגשי חיובי – מאושרת לחיות בצנע
  • עמדה 2 של מיכל כלפי סבתה – חיובית
    • רגשית- אוהבת אותה
    • קוגניטיבית – מאוד העריכה אותה ואת חוכמתה
    • התנהגותית- מבצעת את בקשותיה של סבתה
• מידע חדש: רצונה של סבתה להוריש לה רכוש רב
• דיסוננס: בין העמדות רצונה לכבד את סבתה עמדתה כלפי סבתה ורצונה לאחר מותה וקבל את רכושה לבין עמדה שלה כלפי רכוש וצבירתו .

---

מתווה לתשובה
היא צריכה ליצור איזון בין העמדות, ע"י שינוי אחת העמדות כך שתתאים למידע החדש -

• אפשרות 1 - לסרב לקבל את הרכוש למשל בטיעון שלא חייבים לציית כי העצות/תפיסות של הסבתא לא תמיד הגיוניות. – כלומר המידע לא מתיישב עם דעתה על סבתה, עמדה 2 ולכן משנה את משמעות העמדה (מרכיב תפיסתי).
• אפשרות 2 – לקבל את הרכוש ולשנות את העמדה לגבי הסירוב בכך שכסף זה לא דבר רע בהכרח או ע"י גישור בין העמדות – להסכים לקבל את הרכוש תוך החלטה שזה לא ישנה את אורח חייה כי היא תתרום כספים רבים למטרות טובות ושזה מה שסבתה הייתה שמחה לראות.

מזה שבוע שרועי מוטרד מן הסדנה המתוכננת על-ידי אגף משאבי אנוש. היו לו את כל הכוונות להשתתף בסדנה, שהתקיימה בסוף שבוע מפנק באחד ממלונות הרשת היוקרתיים שבה עבד. רועי, שעבד באחד מהמלונות הפחות יוקרתיים של הרשת, ידע שהצלחה בסדנה עשויה לקדם אותו לניהול דלפק קבלה באחד מסניפי הרשת הגדולים באירופה בארצות הברית. אבל רועי סלד ואף זעם על תוכן הסדנה הזו, משום שנועדה להכשיר את עובדי הרשת כיצד לנהוג עם לקוחות "מאתגרים" שמקשים על עובדי דלפק הקבלה של המלונות. בסדנה לימדו, בין השאר, כיצד להציג חזות פנים חייכניות, שמחה ממשית ומאור פנים, לא משנה מה הלקוח אומר, או עושה. רועי לא יכול היה לסבול את האפשרות שעליו "להעמיד פנים", כפי שהסביר כשחזר בעבר מסדנה כזו תשוש ועצבני, למורת רוחם של חבריו ומשפחתו.

א. הסבירו, באמצעות תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, את מצוקתו של רועי. התייחסו בתשובתכם לשלושת רכיבי העמדה - הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגות. סעיף 4.1.5
ב. הסבירו כיצד יכול רועי לשנות את הדיסוננס שהוא חש בו. סעיף 4.1.5 .

א. דיסוננס קוגניטיבי על פי פסטינגר הוא מצב של חוסר איזון פנימי, היוצר מתח בין מרכיבים קוגניטיביים. חוסר האיזון גורם לתחושה של מתח ואי נוחות. חוסר האיזון הפנימי, לפי פסטינגר, עשוי להגרם בשני מצבים אפשריים. האחד, חוסר איזון בין מרכיבים של אותה עמדה כלפי מושג עמדה מסוים; השני, חוסר איזון בין שתי עמדות (או יותר) שיש לנו כלפי מושאי עמדה שונים.
בתיאור המקרה רועי חווה חוסר איזון בין מרכיבים של אותה עמדה כלפי מושא עמדה מסוים. מושא העמדה הוא הסדנה המתוכננת ע"י מחלקת משאבי אנוש.
רועי מתבשר על הסדנה וכוונת ההתנהגות שלו היא להשתתף. זהו המרכיב ההתנהגותי והוא חיובי, כיוון שזה נוגע לכוונת התנהגות חיובית ביחס למושא העמדה.
גם המרכיב הקוגניטיבי של עמדה זו אצל רועי הוא חיובי. רועי ידע שהשתתפות והצלחה בסדנה עשויה לקדם אותו מקצועית לתפקיד שהוא רוצה.
כלומר התפיסה שלו והמידע שיש לו על הסדנה מוביל לדעתו לגבי חשיבותה וחשיבות ההשתתפות עבורו.
לעומת זאת המרכיב הרגשי של רועי לגבי הסדנה הוא שלילי. הוא סולד מתוכן הסדנה כיוון שאינו יכול לסבול את הצורך להתנהג באופן "מלאכותי" מול הלקוחות. מדובר, אם כך, ברגשות שליליים למושא העמדה.
בשל הפער בין המרכיב הרגשי לבין המרכיב הקוגניטיבי והמרכיב ההתנהגותי, נוצרת תחושת חוסר האיזון, דיסוננס, ומכאן המצוקה שלו.

---

ב. דיסוננס מתייחס לתחושה לא נעימה והאדם ירצה לפתור אותו. כדי לשנות את הדיסוננס וליצר איזון בין מרכיבי העמדה רועי יכול לשנית את אחד או יותר ממרכיבי העמדה.
לאור הניתוח בסעיף א', רועי יכול לפתור את הדיסוננס באמצעות שינוי המרכיב הרגשי או שינוי בשני רכיבי ההתנהגותי והקוגניטיבי גם יחד כדי ליצר איזון, למשל:
- שינוי במרכיב הרגשי: כדי ליצר איזון יש להפוך את המרכיב הרגשי לחיובי.   רועי יכול להתמקד / להדגיש את ההיבטים הנחמדים של הסדנה המיועדת, ככאלו היבטים הגוברים על אלה שמהם הוא סולד. למשל זו סדנה בתנאים מפנקים, עושים כיף וגם עצם היא לא כ"כ גרועה. אפשרות נוספת היא לשנות כאמור את שני המרכיבים האחרים לשליליים...
- שינוי במרכיב ההתנהגותי: כדי ליצר איזון הוא יכול להפוך את המרכיב ההתנהגותי לשלילי. למשל, הוא עשוי למצוא סיבה ולהימנע מלהגיע לסדנה
- שינוי במרכיב הקוגניטיבי: כדי ליצר איזון הוא יכול להפוך את המרכיב הקוגניטיבי לשלילי. למשל, היא עשויה להגיע למסקנה מחודשת לפיה אפשרויות הקידום שהסדנה מאפשרת לא כ"כ כדאיות כי גם בהן יצטרך
להתמודד עם לקוחות.

*  לפי ההוראות השאלה אפשר היה להסתפק בדוגמה המתייחסת לאחד ממרכיבי העמדה בלבד

עם סיום לימודי האדריכלות בהצטיינות קיבל פיטר קיטינג הצעה מפתה ללימודי המשך בצרפת, על מלגה מלאה. אם יבחר ללמוד בפריז, יוכל לגור בעיר האורות המפורסמת, לחוות מקרוב יצירות אדריכלות מפורסמות, לחוות שיטות עבודה חדשות ולהעשיר את ידיעותיו. מפריז אפשר להגיע די בקלות גם לערים אחרות באירופה, ולראות מבנים מפורסמים. זו תהיה דרך מלהיבה ביותר להתחיל את הקרירה. בעודו שוקל את הצעת הלימודים, קיבל הצעת עבודה במשרד אדריכלות מפורסם בניו יורק עיר מגוריו. פיטר מתלבט ארוכות. הבחירה קשה. בסופו של דבר, הוא השיב בחיוב להצעת העבודה בניו יורק.


בניגוד לציפיותיו, הרגשתו לא השתפרה לאחר שהודיע בחיוב שקיבל את הצעת העבודה, ואף להפך. הוא מסתובב נרגן ועצבני, ואינו בטוח אם הבחירה שעשה היא הנכונה. הוא נפגש עם חברים בבית קפה, וכשהם מבקשים ממנו להסביר את הבחירה, הוא מוצא את עצמו מצטדק בפניהם: "אתם יודעים עד כמה הקריירה תמיד הייתה חשובה לי. היענות להצעת העבודה משמעה שמסלול מסלול הקריירה שלי כמעט מובטח. אוכל לעבוד קשה ולהתקדם בקריירה, עד אשר אהיה שותף בכיר במשרד המפורסם בעיר. בנוסף, אם אשאר בניו יורק אוכל להמשיך להיות קרוב לאימי. אתם יודעים שקשה לה מאד מאז שהיא התאלמנה, ואגם לי קשה להיפרד ממנה. תמיד אוכל לבקר בפריז, אבל אם הייתי בוחר ללמוד שם, בסופו של דבר זה עלול היה לעכב לי את ההתקדמות לתפקיד הבכיר. זה סיכון שלא הייתי מוכן לקחת".

הסבירו את הדיסוננס הקוגניטיבי של פיטר בהתייחס להיענות להצעת העבודה. התייחסו בתשובתכם לדיסוננס מהסוג של חוסר איזון בין מרכיבים של אותה עמדה כלפי מושא עמדה מסוים.
כיצד פתר פיטר את הדיסוננס? התייחסו בתשובתכם לאחד ממרכיבי העמדה

מתווה תשובה
דיסוננס קוגנטיבי הוא -(פתיח תיאורטי קצר)
מושא העמדה – הצעת לימודי ההמשך בפריז – (אפשר גם לעומת הצעת העבודה בניו יורק)
מרכיב רגשי – פריז מלהיבה, ההצעה מפתה; - חיובי
מרכיב קוגניטיבי – לחוות יצירות /להעשיר ידיעות לקראת הקריירה. - חיובי
מרכיב התנהגותי - הוא שוקל לקבל/מתלהב. אבל מקבל את הצעת עבודה ובוחר להישאר בניו יורק, מכאן נוצר הדיסוננס ההתנהגות סותרת את ההתלהבות. (שלילי)

הפתרון - חיזוק מרכיב קוגניטיבי - הקרירה חשובה, ניו יורק תקדם, חשוב להיות צמוד לאמא; והמרה של המרכיב הרגשי - אוהב את אמא שלו... (מספיק אחד מהם..) )גרסה נוספת אפשרית לתשובה – מושא עמדה זהה, מרכיב קוגניטיבי- אלו לימודים ולא מקדים את הקריירה – שלילי; ואז בעצם יש שני רכיבים שליליים – נגד פריז – הקוגניטיבי וההתנהגותי ואחד חיובי – הרגשי.

שאול ויואל הם מהנדסים בשירות הקבע ביחידת הסייבר בצבא. במהלך עבודתם הם נחשפים לסכנות הרבות מצד גורמים עוינים. בקרוב הם אמורים לסיים את השירות בקבע ולצאת לשוק העבודה האזרחי, שם מחכות להם הצעות עבודה עם שכר גבוה מאוד והטבות מפליגות. מנגד, הציעו להם להישאר ביחידה לתקופה נוספת. עבור שאול ההטבות מפתות מאד, אבל חשוב לו להיות חלק מקבוצה נבחרת שעוסקת בצמצום הסכנות. הוא רואה בכך שליחות אישית ושמח על תרומתו ליחידה ולמדינה בשל יכולותיו וכישרונו. לאחר התלבטות קשה, הוא החליט להישאר ביחידה. יואל לא התלבט כמעט בכלל, לדבריו "לא יעלה על דעת לעזוב את היחידה כעת, כשכל כך הרבה סכנות אורבות מסביב. הצבא זקוק לכישורים המיוחדים שלי כדי להתמודד. אז יהיה לילדים שלי יהיה פחות כסף... אבל מה שווה הכסף אם לא יוכלו לגדול במקום בטוח".

איזה סוג של מחויבות ארגונית מבין אלה המפורטים בסעיף 4.3.1 מבטא את הישארותם של שאול ושל יואל ביחידה?

מתווה לתשובה
שאול - מחויבות רגשית. שאול מזדהה עם עבודתו ועם מטרות הארגון. הרצון שלו לקחת חלק, תחושת האחריות האישית, והאמונה שלו בתרומתו - מכאן ששאול קשור רגשית לארגון, ליחידה שבה משרת, לערכים ולמטרות שלה.

יואל - מחויבות נורמטיבית/מוסרית. חש חובה כלפי הארגון /צבא להישאר ולתרום את הכישורים שלו רואה בתפקיד כמשהו ערכי...

נירה היא קלדנית בתפקידה הנוכחי היא המטלה היחידה שלה היא להקליד נתונים המגיעים ממחלקת מכירות אל תוכנת הניהול של החברה.
סביר שנירה תסבול מניכור מסוג חוסר משמעות (4.4.2)

מתווה לתשובה
נכון – חוסר משמעות מתייחס ל.. , בתפקידה הצר סביר שאין לה תמונה כוללת של משמעות העבודה הספציפית של הקלדה, בתהליך כולו ושל התרומה שלה למוצר/לניהול/למכירות. המטלה הבודדת שלה מנותקת.

דורית ביקשה לעבור לעבוד מהבית, כדי להיות עם הילדים שלה יותר. המנהלת שלה חוששת שזה יגרום לה לניכור מסוג של חוסר אונים (4.4.2)

מתווה לתשובה
לא נכון, אין פה שינוי במאפייני העבודה עצמם ו/או העדר שליטה שלה בהם, אם כבר אולי יווצר ניכור מסוג בידוד/זרות עצמית

מיכל טוענת שגידי בעלה "מכור לעבודה" לטענתה בכל השנים שהיא מכירה אותו ובכל מקומות העבודה שהחליף הוא תמיד נתן עדיפות לעבודה על פני הבית והמשפחה תמיד היה לו
חשוב יותר הדברים שקורים שם מאשר בבית. מיכל בעצם טוענת שלגידי יש מעורבות בתפקיד גבוהה (4.4.1)

מתווה תשובה
לא נכונה - מעורבות בתפקיד קשורה לתפקיד ספציפי בעבודה.
הוא נותן חשיבות כללית לעבודה – מעורבות בעבודה.

מזה שבוע שרועי מוטרד מן הסדנה המתוכננת על-ידי אגף משאבי אנוש. היו לו את כל הכוונות להשתתף בסדנה, שהתקיימה בסוף שבוע מפנק באחד ממלונות הרשת היוקרתיים שבה עבד. רועי, שעבד באחד מהמלונות הפחות יוקרתיים של הרשת, ידע שהצלחה בסדנה עשויה לקדם אותו לניהול דלפק קבלה באחד מסניפי הרשת הגדולים באירופה בארצות הברית. אבל רועי סלד ואף זעם על תוכן הסדנה הזו, משום שנועדה להכשיר את עובדי הרשת כיצד לנהוג עם לקוחות "מאתגרים" שמקשים על עובדי דלפק הקבלה של המלונות. בסדנה לימדו, בין השאר, כיצד להציג חזות פנים חייכניות, שמחה ממשית ומאור פנים, לא משנה מה הלקוח אומר, או עושה. רועי לא יכול היה לסבול את האפשרות שעליו "להעמיד פנים", כפי שהסביר כשחזר בעבר מסדנה כזו תשוש ועצבני, למורת רוחם של חבריו ומשפחתו.

הסבירו מדוע מתקיימת הסדנה בה משתתף רועי.
התייחסו בתשובתכם למושג הרגשי המתאים כדי להסביר למה נועדו סדנאות מסוג זה.
(סעיף 4.7.2.2)

"אחרי ימים של התלבטות, התרגשות ואימונים מול המראה, עזרתי עוז וקבעתי פגישה עם המנהל שלי כדי לבקש העלאת שכר. התחלתי בשכר יחסית נמוך ולאחר כשנתיים שבהם נתתי את הנשמה לעבודה, חשבתי שנכון שיעלו לי את השכר'', סיפרה עדי, ''כשהגיע מועד הפגישה נכנסתי אליו לחדר, הרגשתי איך הלב שלי פועם אך הייתי בטוחה בעצמי אחרי שהתכוננתי כל כך הרבה ואופטימית. מיד כשהתיישבתי, פתח המנהל שלי ואמר ''אני רוצה רק להגיד שאם באת לבקש העלאת שכר, אין סיכוי. המצב בחברה לא משהו וכל אחד צריך לתת את מה שיש לו''. ''הייתי בשוק'' היא אומרת, ''הוא אפילו לא נתן לי לפתוח את הפה. כל כך נעלבתי והתעצבנתי שבאותו רגע החלטתי שאני עוזבת וזהו. אמרתי לו שאני מתפטרת, והרגשתי סיפוק מלראות את התדהמה המתפשטת על פרצופו''.

א. מפו את הרגשות המצוינים בקטע, באמצעות המודל למיפוי רגשות. ציינו שני רגשות וציינו ביחס לכל אחד מהם מה הם מימדיו (4.7.1)
ב. האם הרגשות המתוארים מדגימים "עבודת רגשות"?

מתווה תשובה
א. לפני - התרגשות ואופטימיות - עוררות גבוהה – רגשות מעוררים רמה מסוימת של הפעלת אנרגיה עדי מתארת אנרגיות גבוהות לפני הפגישה היא מתרגשת. נעימות גבוהה –רגשות מלווים בתחושות כלליות חיוביות או שליליות. עדי מתארת אופטימיות והתרגשות לפני הפגישה כלומר רגשות חיוביים אחרי - עצבנות/עלבון – עוררות גבוהה ונעימות נמוכה.., סיפוק –עוררות נמוכה ונעימות.

---

ב. לא, הרגשות המתוארים אינם מתאימים למונח עבודת רגשות. עבודת רגשות היא מצב בו העובד מתנהל בהבעת הרגשות החיצונית שלו גם אם היא מנוגדת להרגשתו הפנימית וזאת כי הארגון מצפה ומכתיב לו כיצד להתנהג. בקטע המוצג מתייחסים לרגשותיה של עדי כאשר קיבלה תשובה שלילית לבקשת העלאת השכר, במקום לקבל בכניעה את הקביעה של המנהל הציגה כלפי חוץ את מורת רוחה מהתשובה והודיעה על התפטרותה מה שהשאיר את המנהל שלה בתדהמה. בכל המלל המוצג ניתן לראות כי רגשותיה של עדי היו שלה ולא הוכתבו על ידי הארגון.

גלעד הגיע לעבודה עייף ומוטרד, הוא הניח את התיק שלו על השולחן והתיישב בכבדות על הכיסא. יתר הנוכחים בחדר הסתכלו עליו. ''הכל בסדר?'' שאלה יעל. ''לא'' השיב גלעד בקצרה ''בעיות בבית, אבל ממש לא בא לי לדבר על זה''. הוא הדליק את מסך המחשב שעל שולחנו ושקע בעבודה בפנים חמורות סבר. גם העובדים האחרים בחדר עשו כמותו. באותו היום המעיטו לדבר והאווירה בחדר הייתה לא הייתה כתמול שלשום.

א. איזה סוג של תופעה רגשית בארגון מתוארת בכתבה (4.7.2)
ב. לאור המתואר הדגימו כיצד יכולה ההנהלה לעשות שימוש בעבודת רגשות כדי לשנות את האווירה?

מתווה תשובה
א. הדבקה רגשית – הדינמיקה ברמה קבוצתית

---

ב.הארגון יכול לייצר פעילות /חוקי רגש – המכריחים את העובדים לחייך או להתייחס לדברים שמחים בעבודה, שיחת בוקר מעודדת ומתמרצת כחובה, או כאלו שמצפים לא ל"ערבב" את הבית.

דרישות התפקיד בשוק העבודה הולכות ומשתנות. כיום, במרבית הארגונים לא מסתפקים בהגדרה ספציפית של מיומנויות הנדרשות לביצוע העבודה ואף לא במועמדים בעלי מנת משכל גבוהה אלא מחפשים אחר מועמדים בעלי איכויות כלליות כגון יכולת השתלבות בצוות, יכולת לגלות אמפטיה וסובלנות לאחרים ומיומנות חברתית. ארגונים אלה הבינו כי הצלחה בתפקיד מושפעת לא רק מכישורים מקצועיים אלא גם מהיכולת של העובדים
לעבוד בצוות ולהתחבב על הלקוחות. דרישות אלו מתייחסות לאינטליגנציה רגשית

נכון/לא נכון? נמקו.

מתווה תשובה
נכונה – מתוארות תכונות אישיות התואמות את ההגדרה עמ' 90
תואם את היכולות לזהות רגשות ולהבין רגשות ולכן יגלו רגישות וסובלנות לאחרים, הם יוכלו לרתום את הרגשות כדי לעבוד בצוות ולהתחבב על הלקוחות

דיילים ודיילות העובדים בחברת התעופה ''ג'ין אייר' מחויבים לקבל את פני העולים לטיסה
בחיוך רחב. בתקנון החברה נקבע בדיוק כיצד עליהם לברך כל נוסע שעולה לטיסה ומה משך
הזמן המינימלי שיש לחייך אליו. תיאור זה מדגים "הדבקה רגשית" (4.7.2.2)

נכון/לא נכון? נמקו.

מתווה תשובה
לא נכונה – יש פה הוראות מהנהלה /נהלים /חוקים לגבי איך לבטא רגשות. הם לא נדבקים
זה מזה בחיוך.. זו הדגמה של עבודת רגשות "חוקי הרגש"

חברת WIX הממוקמת בנמל תל אביב מקדישים הרבה לפינוק העובדים. על גג החברה הצופה אל הים, מוגשת בין השעות שבע עד עשר ארוחת בוקר מפנקת, העובדים מוזמנים להתכבד בקרטיבים ובשתייה קרה באופן חופשי לאורך כל היום, ולא פעם בוחרת החברה לערוך על הגג גם מסיבות עד השעות הקטנות של הלילה לעובדיה. ''אנשים מבלים פה כל כך הרבה שעות, חשוב לנו שירגישו טוב ושיהיה להם הרגשה של כיף'', הסביר מנכ"ל החברה. פעילות זו משפיעה על ה"אקלים הארגוני הרגשי" (4.7.2.2)

נכון/לא נכון? נמקו.

מתווה תשובה
נכונה – הדיון פה הוא ברמת כלל הארגון מתייחסים לאווירה החברתית בארגון כמעוררת
רגשות של כיף