6 - מוטיבציה בעבודה

אתי - עובדת ניקיון, גיל 45  – המילים "סיפוק והנאה" אלו חלומות בהקיץ, הדבר היחיד שאני עובדת בשבילו הוא הכסף וזה הדבר החיובי היחיד בעבודה כי עושים כאן כסף טוב. אני בכלל עובדת לבד על קומה/משרד מתאים לי בלי קשקושים, אני שמה מוזיקה, עושה את העבודה והולכת. הדבר היחיד שחשוב לי הוא לעבוד עבור בוס טוב שמתייחס אלי יפה. ועכשיו גם אין לי בכלל שום תנאים בעבודה לא פנסיה וכל רגע יכולים לפטר אותי, את אף פעם לא יודעת מה יהיה בעתיד, גם אם את טובה ואני טובה בעבודה אין לאן להתקדם ולא מקבלים על זה יותר כסף. ובכלל אם עובדים מהר וגומרים יותר מוקדם אז מעמיסים עליך עוד עבודה, ככה שגם אם אני יכולה לגמור יותר מהר חבל על הכוח שלי, וזו עבודה קשה.

נתחו את המוטיבציה של אתי לפי מאסלו, אלדפר ולפי לפי הרצברג

מאסלו – השלב שבו היא נמצאת היא של צרכי ביטחון - היא מתייחסת לכך שהיא עושה כסף טוב כלומר הצרכים החומריים מסופקים אבל חסרים לה תנאים וביטחון תעסוקתי ויחסי עבודה תקינים ולכן זה הגורם המניע. )אפשר לראות שהיא לא מונעת מגורמים חברתים כי היא עובדת לבד וזה לא מוזכר כמשהו שמציק לה(
אלדרפר – צרכי הקיום – נימוק כנ"ל.
הרצברג – מתייחסים פה לסיפוק חלקי של גורמים חיצונים - השכר טוב שהיא מקבלת אבל אין יציבות או תנאים נוספים ויש חשש לגבי סביבת העבודה. אין בקטע התייחסות לגורמים פנימיים בכלל ומכאן לא ניתן לקבוע שיש לה ואפשר להבין שהיא נמצאת במצב של חוסר שביעות רצון לפחות חלקי

יוסי יועץ פיננסי גיל 55 - הדברים החיוביים בעבודתי זה האתגרים, היכולת להגשים את עצמי בפתרון בעיות סבוכות לראות את הדברים נפתרים בצורה טובה אחרי העבודה הקשה שהושקעה ותמיד יש אתגר נוסף בפתח. אני גם אוהב את האחריות והשליטה שיש לי בזה שאני עצמאי, אני מחליט, שוכר, מפטר וזה מצוין. יש לי אהבה רבה למה שאני עושה ומאד ברור לי הקשר בין ההצלחות שלי לבין העבודה שהשקעתי וזה נהדר. תמיד יש משהו חדש שמסקרן אותי. הבעיה היא הלקוחות, כן אני יודע "הלקוח תמיד צודק" אבל אני לא יכול לסבול את הצורך שלהם ביחס אישי, הם תלותיים וכולם רוצים "להיות חברים שלי" ואני נאלץ לבזבז זמן יקר בהסברים ובלעשות עליהם רושם במקום לעבוד. זה החלק שאני הכי פחות אוהב, לא צריך עוד חברים.

נתחו את המוטיבציה של יוסי לפי מקלילנד, מאסלו /אלדרפר

מקלילנד – צורך בהישג - גבוה - אוהב לפתור בעיות סבוכות ומרוצה מלראות את הקשר בין עבודה להצלחה אוהב את האתגרים. צורך בחברות – נמוך - לא רוצה חברים לא נהנה לתת יחס אישי אין לו צורך גבוה ביחסים טובים. צורך בעוצמה – גבוה - אוהב את האחריות הנגזרת מהיותו עצמאי הוא שמחליט.
מאסלו – נראה כי הוא נמצא בשלב של הגשמה עצמית – אתגרים חדשים מימוש של יכולותיו
אלדרפר – צרכי צמיחה (נימוק כנ"ל)

מפיק טקס האוסקר הבטיח לזוכים טלוויזיה בשווי 30,000 דולר למי שיקצר בנאום התודה. ג'וליה רוברטס אחת הזוכות טענה כי למרות שהיא מאמינה שהמפיק רציני בהצעתו והיא מסוגלת לדבר בקצרה כשהיא רוצה אין בכוונתה לקצר בדבריה כי כבר יש לה טלוויזיה דומה.

נתחו על פי תורת הציפיות של ורום

מאמץ – לקצר
מטרה/תגמול/תוצאה - טלויזיה
ציפייה E – גבוהה. מאמינה שיכולה לעמוד בדרישות הביצוע, ולדבר בקצרה, מסוגלת
תכליתיות I - גבוהה. מאמינה שביצוע יוביל לקבלת הטלוויזיה
ערכיות V - נמוכה. החשיבות שהיא מייחסת לתגמול )כבר יש לה)
מאמץ F - נמוכה. בגלל שלפי המכפלה.. ניתן לראות כי היא לא מתכוננת להתאמץ לקצר

דינה מנהלת את אגף כלי הבית בחנות כולבו גדולה, בשיחה השבועית עם העובדים במחלקה אמרה להן: "מדדי המכירות החודש ירדו באופן דרסטי בכל הקטגוריות. אני מבקשת שתיקחו את עצמכם בידיים ותתחילו לעבוד, אף לקוח לא עובר במחלקה בלי שאתם פונים אליו ומציעים לו מוצרים. המטרה של כל אחד מכם היא להגדיל את כמות המכירות שלכם פי 2 לפחות החודש ובמיוחד מכירות איכותיות בסכומים של מעל 100 ₪. על הלוח בפינת האוכל נרשום כל יום את שמות ה- 3 שישיגו הכי הרבה מכירות באותו היום, בסוף החודש זה שיופי הכי הרבה ברשימה יזכה ב"עובד מצטיין". אני יודעת שאתם מסוגלים כי כבר לפני 3 חודשים עמדתם ביעדים דומים ומאז חלה התרופפות, אז קדימה לעבודה!" מיכל מנהלת החנות שצפתה בשיחה, אמרה לדינה "האופן בו הצגת את המטרה לא יגרום לעובדים שלך להשקיע מאמץ נוסף בעבודה".

א - הסבירו, באמצעות תיאוריית הצבת המטרות (סעיף 6.3.2 ), כיצד מנסה דינה להעלות את המוטיבציה של העובדים. ציינו שני מאפיינים, שיש להם ביטוי בתיאור המקרה, אשר עשויים היו לגרום לשיפור בביצועים (סעיף 6.3.2)
ב - הסבירו באמצעות תיאוריית הצבת המטרות, את טענתה של מיכל כי המוטיבציה לא תשתפר. (סעיף 6.3.2)

א - דינה מנסה להגדיר להם מטרות וליצר מחויבות להשיגן, המאפיינים שיש להם ביטוי הם .מטרות ספציפיות - המטרה של כל אחד מכם היא להגדיל את כמות המכירות שלכם פי 2 לפחות החודש ובמיוחד מכירות איכותיות בסכומים של מעל 100 .₪ רמת קושי – לא קל אבל ראלי כי מצד אחד עמדו ביעד דומה לפני 3 חודשים אבל מאז הדרדרו. מתן משוב – מציינים כל יום על המידה בה עמדו במשימה כולל פרס. מחויבות למטרה באמצעות רמת תגמולים ותפיסת מסוגלות - הם יכולים ומשתלם להם (עובד מצטיין כתואר)

---

ב - לפי מיכל היא בעצם לא מקיימת מרכיב חשוב מהתנאים ולכן יתכן וזה לא יעבוד. היא לא מוודאת שהמטרות מקובלות – היא מציבה אותן ולא בודקת

בשיחה עם הפסיכולוגית שלה אמרה יעל, "כולם אומרים לי שאני חכמה ועושה עבודה טובה, אני באמת משקיעה לא פחות מהן, אבל אני מרוויחה הרבה פחות מרוב הבנות במחלקה שלי. זו בשבילי ההוכחה שהם סתם מחמיאים לי ואני צריכה להיות בשקט, להמשיך להשקיע ולשמוח על כך שבכלל הצלחתי להיכנס לעבוד בחברה הזו, אני לא כזו מוכשרת אבל אני היחידה מכל המחזור שלי בקורס שהצליחה להתקבל לחברה הזו."

נכון/לא נכון, נמק - תגובתה של יעל סותרת את הנחות תורת ההוגנות של אדמאס 6.3.3

לא נכונה – יעל על פי המתואר נמצאת במצב של חוסר הוגנות מסוג תגמול חסר, היא חשה היא משקיעה יותר מהעמיתות שלה אך מרוויחה פחות מהן. לפי תורת ההוגנות מצב של תגמול חסר, אבל זו לא סתירה כיוון שלפי תורת ההוגנות האדם יכול גם להגיב בתגובה פסיכולוגית ולא התנהגותית. תגובה כזו היא שמאפיינת את יעל - לשכנע את עצמה שהיא פחות מוכשרת מהאחרים (אני לא מוכשרת), ו/או להשוות עצמה לאדם אחר ובמקרה זה במקום להשוות עצמה לעמיתות שלה היא משווה לחברות מהקורס שלעומתן היא הצליחה. מכאן שתגובתה דווקא כן תואמת את התורה.

ארגונים השולחים את העובדים המצטיינים שלהם לנופש על חשבון הארגון, בהכרח מיישמים את תורת הציפיות של ורום. - נכון/לא נכון ונמק

הטענה לא נכונה, פעולה זו של הארגונים קושרת בין ביצועי העובד לתגמול שיקבלו (יכולה להשפיע על רכיב התכליתיות) אבל על פי תורת הציפיות לעובד תהיה מוטיבציה רק אם תוצאת המכפלה בין התכליתיות, הערך והציפייה תהיה גבוהה. כלומר הארגון צריך להתייחס לכל 3 רכיבי התיאוריה. ובהתאם לנתון אי אפשר לטעון כי בהכרח זה מה שיקרה – זה תלוי למשל בשאלה האם הנופש הוא המטרה בעלת הערך עבור העובדים (מרכיב הערך) אולי העובדים לא מייחסים חשיבות למטרה זו. ו/או האם העובדים אמינים שהם מסוגלים להיות מצטיינים (מרכיב הציפייה) וגם זה לא ידוע.

מזה עשרים שנה שפרופ' קורן חוקרת את מחלת הסרטן בכדי למצוא לה טיפול מתאים. מאז שהוריה נפטרו מסרטן והותירו אותה יתומה בגיל 11 , היא נדרה נדר למצוא את הפיתרון שיכריע את המחלה. למרות שהיו לה בכל שנות המחקר לא מעט מכשולים ומהמורות, היא קיבלה אותם בברכה ובהבנה שתוכל להתגבר עליהם ולצאת מהם מחוזקת, כפי שאמנם היה. לאחרונה פיתחה הליך טיפולי, המבוסס על ננוטכנולוגיה, שלדעתה הוא הפיתרון עליו חלמה כל השנים. מכיוון שהייתה חוקרת מוערכת, בעלת קשרים רבים, היא הייתה משוכנעת שתצליח לשכנע את מינהל התרופות האמריקאי לאשר את ההליך לשימוש הציבור. לא היה לה ספק שאישורו של המינהל הוא ההוכחה הניצחת להצלחתו של ההליך.

א. הסבירו, לפי ורום, מהו המאמץ שסביר שתשקיע פרופ' קורן כדי לשכנע את מינהל התרופות האמריקאי לאשר את ההליך הרפואי שפיתחה. התייחסו בתשובתכם לשלושת רכיבי המודל של ורום (סעיף 6.3)
ב. הסבירו, לפי דווק, מהי האוריינטציה למטרה של פרופ' קורן (סעיף 6.4)

א. תוצאה- הצלחה במציאת טיפול. ביצוע – לשכנע את מנהל התרופות. ערך – גבוה – נדרה. ציפייה- גבוה – מוערכת. תכליתיות –גבוהה – אישור נדרש. מכפלה/מאמץ – גבוה כי לפי המכפלה הכל גבוה.

על פי תורת הציפיה של ורום מאמץ הוא תוצאה של תהליך תפיסתי מודע לפיו אדם מצפה שהתנהגותו תביא לתוצאות מיוחלות. המטרה הראשית, העומדת לפני פרופ' קורן היא פיתוח הליך רפואי לטיפול בסרטן הביצוע שהיא צריכה תפיסתה להשיג הוא שכנוע מנהל התרופות.
3 מרכיבי המודל התפיסתיים בנוגע למטרות אלו הם:
מרכיב הציפייה נוגע לתפיסה סובייקטיבית של הפרט את הסיכוי שהשקעת מאמץ תוביל להצלחה בביצוע המשימה. כלומר, הפרט מעריך מה הסיכוי (הסתברות) שביכולתו להשיג את המשימה (הביצוע) פרופ' קורן הייתה משוכנעת שבזכות יכולותיה תצליח לשכנע את מנהל התרופות לאשר את ההליך לשימוש הציבור. כלומר היא מאמינה שיש לה מסוגלות להגיע לרמת ביצוע – שכנוע מנהל התרופות. מרכיב הציפייה גבוה.
מרכיב התכליתיות נוגע לתפיסה סובייקטיבית של הפרט את הסיכוי שהצלחה בביצוע המשימה תוביל להשגת מטרה או תגמול כלשהו. כלומר, הפרט מעריך את הסיכוי שהשגת המשימה, במקרה זה שכנוע מנהל התרופות, תביא להשגת המטרה שחשובה לו - ההליך הטיפולי לסרטן. לפרופ' קורן לא היה ספק שאישורו של מנהל התרופות האמריקאי הוא הוכחה להצלחתו של ההליך הרפואי. כלומר היא מאמינה שהביצוע (שכנוע המנהל) יוכיח שהצליחה במטרתה לפתח הליך טיפולי. מרכיב התכליתיות גבוה.
מרכיב הערכיות נוגע למידת החשיבות או הערך הסובייקטיביים שהפרט מייחס למטרה או תוצאה מסוימת. פרופ' קורן מייחסת חשיבות/ערך רב למציאת תרופה למחלת הסרטן: "... הוא הפתרון עליו חלמה כל השנים" והיא נדרה נדר להשיגו. מרכיב הערך גבוה. כל אלו מסבירים כי מידת המאמץ שתשקיע פרופ' קורן גבוהה: מאמץ (מוטיבציה) לפי המודל היא תוצאת המכפלה של שלושת הרכיבים. במקרה זה, מאחר ושיעורם של שלושת הרכיבים הוא גבוה, אפשר להניח על פי המודל של ורום, כי פרופ' קורן תתאמץ לשכנע את מנהל התרופות האמריקאי.

---

ב.  לפי תיאורית האוריינטציה למטרה של דווק האוריינטציה של פרופ' קורן היא אוריינטציית  למידה: אנשים בעלי אוריינטציית למידה ניגשים למשימות מאתגרות המטרה ללמוד ולפתח את יכולותיהם לרכוש מיומנויות חדשות ולשלוט במצבים חדשים. עבור אנשים אלו, טעויות וכישלונות הם חלק טבעי מתהליך הלמידה. פרופ' קורן שואפת למצוא פתרון מחלת הסרטן, היא נתקלת במכשולים אך מקבלת את המכשולים והמהמורות בברכה ומאמינה שתוכל להתגבר עליהם ולצאת מחוזקת מבחינתה מכשולים אלו מאפשרים לה להתפתח ולהתקדם.

רביד המנהל שלנו הוא אדם מיוחד, הוא בטוח בעצמו ומעודד אותנו לפעול במקום להסס, לדבריו עדיף ללמוד תוך כדי התקדמות ועדיף לפעול גם אם יש סיכוי לטעות. הוא כל כך שונה מיונתן הסגן שלו, שמעדיף תמיד שנערוך עוד בדיקה ונוודא שהצעדים אנחנו נוקטים הם הנכונים, לדבריו שווה לחכות תמיד עוד רגע ולהעריך את המצב כדי לוודא שנצליח בסוף. רביד פועל לפי סגנון ויסות תנועה ויונתן לפי סגנון ויסות הערכה.(6.4.3.2)

נכון/לא נכון ונמק

הטענה נכונה רביד מעדיף לפעול, להתקדם ולבצע "לעשות זאת" לעומת יונתן שמדגיש את הצורך לבחון ולהעריך כדי להחליט מהי הבחירה הנכונה

יוסי נרשם ללימודי הנהלת חשבונות, כיוון שידע כי מובטחת לו עבודה בתחום בחברה של אביו, וכיון שמבחני איתור כמו גם ניסיונו הצביעו על הכישרון שלו לחשיבה ראלית הנדרשת בתחום.
נכון/לא נכון ונמק:

• יוסי פועל מתוך מוקד קידום (6.4.3.1)
• מונע ע"י מוטיבציה פנימית (6.4.1)

א. לא נכון, הוא לא בוחר מתוך רצון לטפח את עצמו ולחתור להישגים אלא מתוך מוקד מניעה, להימנע מכישלון, ללכת על בטוח מבחינת היכולות שלו וההשלכות בהמשך.

---

ב. לא נכון, לא מדובר על בחירה מתוך רצון לצמוח ולהתפתח או בחירה אוטונמית המתקבלת מבפנים . אלא במוטיבציה חיצונית פעילות תכליתיות להגיע לתוצאה מסוימת קבלת תגמול בטוח.. קשה לדעת מה סוג הויסות.. אולי ויסות באמצעות הזדהות כי הוא בוחר את תחום הלימוד כמשהו שתואם את המטרות האישיות שלו.

מיכל – עובדת במוקד שירות, גיל 25 – התפקיד הזה לא ממש מעניין אותי, אני עובדת בעיקר בשביל הכסף, אפשרויות ההתקדמות מועטות ואני שואפת גבוה, להיות מנהלת פרויקטים ולכן לא אישאר פה לאורך זמן. אבל למרות שזו לא הקריירה שאני רוצה לעצמי רק עבודה לזמן שאני לומדת לתואר, אני באופי שלי משקיענית והניסיון שאני צוברת ישרת אותי בהמשך, לכן מתייחסת לעבודה ברצינות. אני גם אוהבת את התחרויות שהם עושים פה, זה מכניס לי פלפל לעבודה, אני תחרותית וכל הזמן אני בודקת כמה שיחות אני מצליחה לעשות לעומת האחרים וגם קוראת את המשוב של הלקוחות הכי כיף זה לזכות בתארים של עובדת מצטיינת ואני לומדת מכל התנסות.

1. הסבירו, באמצעות תיאוריית ההכוונה העצמית, את המוטיבציה של מיכל הנחיה: ציינו תחילה איזה סוג מוטיבציה שיש לה. אם מדובר במוטיבציה חיצונית, יש לציין מאיזה סוג (סעיף 6.4 )
2. הסבירו, באמצעות תיאוריית מוקד הויסות העצמי של היגינס ( 6.4.3.1 ) מהו מוקד הויסות של מיכל.
3. הסבירו באמצעות תיאורית התאמת הויסות של היגינס ( 6.4.3.3 ) את מצבה של מיכל.

לולא השבחים, המחמאות מהמורים שלו והביקורות המהללות באמצעי התקשורת לא היה גולן ממשיך להתאמן 8 שעות ביום על פסנתר. עכשיו, בשנת לימודיו האחרונה באקדמיה למוסיקה, עכשיו, בשנת לימודיו האחרונה באקדמיה למוסיקה, הוא ידע שמצטייני האקדמיה מתקבלים לתזמורות הפילהרמוניות הטובות בעולם )תכליתיות - גבוהה(. חלומו וכל מבוקשו הינו לנגן בתזמורת כזאת )ערכיות גבוהה ( בעיקר בשל השכר הגבוה משמעותית מאשר בתזמורות אחרות שיאפשר לו קריירה יציבה ונוחה כנגן. גולן היה משוכנע שבזכות אימוניו וניסיונו הרב הוא ימשיך לקבל שבחים ויסיים בראש רשימת המצטיינים של האקדמיה )ציפייה גבוהה(. לכן בחודשים האחרונים הוא הגביר את קצב האמונים ל- 12 שעות ביממה.

1. הסבירו, באמצעות תיאוריית ההכוונה העצמית של דיסי וראיין (סעיף 6.4) איזה סוג של מוטיבציה חיצונית יש לגולן.
2. הסבירו, לפי ורום, מהי המוטיבציה של גולן בחודשים האחרונים ללימודיו. התייחסו בתשובתכם לשלושת רכיבי המודל של ורום ולהשקעת המאמץ. (סעיף 6.3)

1. תיאורית ההכוונה העצמית של דיסי וראיין מתייחסת לסוגי המוטיבציה כנמצאים על רצף של רמות משתנות של אוטונומיה ושליטה ומבחינה בין מוטיבציה פנימית לחיצונית. גולן פועל מתוך מוטיבציה חיצונית. מוטיבציה העוסקת בפעילות תכליתית להגיע לתוצאה כלשהי שהיא חיצונית לפעילות עצמה, כגון תגמול או הימנעות מעונש. באופן ספציפי ניתן לקבוע כי המוטיבציה החיצונית של גולן היא מסוג של ויסות התנהגות חיצוני. בסוג זה של מוטיבציה הפעילות מבוצעת כדי לספק דרישה חיצונית: לזכות בתגמול אפשרי או להימנע מתוצאה שלילית. במקרה זה, גולן מתאמן 8 שעות ביום על פסנתר (השקעת מאמץ מצידו), על מנת לקבל שבחים, מחמאות מהמורים, וביקורות מהללות באמצעות התקשורת (כדי להיות מוכרז כמצטיין). כל אלו הם ביטויים של תגמולים, החיצוניים להתנהגות עצמה (הנגינה).

---

2. על פי תורת הציפיה של ורום מאמץ היא תוצאה של תהליך תפיסתי מודע לפיו אדם מצפה שהתנהגותו תביא לתוצאות מיוחלות. המטרה הראשית, העומדת לפני גולן היא קבלה לעבודה בתזמורת פילהרמונית מהטובות בעולם. המשימה/הביצוע שהוא צריך לתפיסתו להשיג הוא להגיע לראש רשימת מצטייני האקדמיה למוזיקה. 3 מרכיבי המודל התפיסתיים בנוגע למטרות אלו הם:
מרכיב הציפייה נוגע לתפיסה סובייקטיבית של הפרט את הסיכוי שהשקעת מאמץ תוביל להצלחה בביצוע המשימה. כלומר, הפרט מעריך מה הסיכוי (הסתברות) שביכולתו להשיג את רמת הביצוע הנדרשת במשימה - שבמקרה זה משמעו להיות ברשימת המצטיינים של האקדמיה. גולן היה משוכנע שבזכות אימוניו וניסיונו הרב הוא יסיים בראש רשימת המצטיינים של האקדמיה. כלומר הוא מעריך את ההסתברות להצליח ולהיות מצטיין אקדמיה (רמת הביצוע במשימה) כגבוהה כי יש לו מסוגלות להגיע לרמת הביצוע  - מרכיב הציפייה גבוה
מרכיב התכליתיות נוגע לתפיסה סובייקטיבית של הפרט את הסיכוי שהצלחה בביצוע המשימה תוביל להשגת מטרה או תגמול כלשהו. כלומר, הפרט מעריך את הסיכוי שהשגת רמת הביצוע במשימה, במקרה להיות בין מצטייני האקדמיה, תביא להשגת המטרה שחשובה לו - קבלה לתזמורת מובילה. גולן יודע שמצטייני האקדמיה, מתקבלים לתזמורות הפילהרמוניות הטובות בעולם (שזו כאמור המטרה שלו). מכאן שגולן רואה קשר חיובי (הסתברות גבוהה) בין ביצוע המשימה (הצטיינות) לתגמול ועל כן מרכיב התכליתיות גבוה
מרכיב הערכיות נוגע למידת החשיבות או הערך הסובייקטיביים שהפרט מייחס למטרה או תוצאה מסוימת. המטרה/תגמול במקרה של גולן הוא להתקבל לתזמורת פילהרמונית מהטובות בעולם. גולן מייחס למטרה זאת חשיבות רבה: " חלומו וכל מבוקשו הינו לנגן בתזמורת כזאת בעיקר בשל השכר הגבוה משמעותית מאשר בתזמורות אחרות שיאפשר לו קריירה יציבה ונוחה כנגן". על כן רכיב הערך גבוה.
כל אלו מסבירים כי מידת המאמץ שישקיע גולן גבוהה: מאמץ לפי המודל היא תוצאת המכפלה של שלושת הרכיבים. במקרה זה, מאחר ושיעורם של שלושת הרכיבים הוא גבוה, אפשר להניח על פי המודל של ורום גם המכפלה גבוהה וגולן יתאמץ ואמנם, בתיאור המקרה ניתן לראות כי גולן מגביר את קצב האימונים בחודשים האחרונים.

* הערה: לשים לב שאין פה שום מידע על רגשות/הפנמה