9 - זיכרון סמנטי

מושג/קטגוריה בזיכרון הסמנטי הוא ייצוג מנטלי של קבוצת על במקרים שכלולים במושג זה ושל התכונות המשותפות להם כקבוצה.

איך משייכים מקרים לקטגוריה/מושג?
גישות המסבירות את תהליך הקטגוריזציה

1. גישת ההגדרה (ומדוע היא לא עובדת)
2. גישת אב־הטיפוס
3. גישת הדוגמאות

על פי גישה זו, מושג הוא אוסף של תכונות מגדירות, מקרה משויך למושג/קטגוריה אם הוא עונה להגדרה של המושג.
שהן:

• מספיקות – מי שמקיים אותם שייך אוטומטית למושג.
• מוציאות – אם חסרה ולו תכונה אחת מההגדרה לא שייך אליה.

למשל כיסא (הגדרה מילונית): רהיט המורכב ממושב, רגליים, משענת גב ולעתים משענות זרוע, המשמש אדם אחד

---

הבעיה

• ההגדרה משרטטת קו יותר מידי חד משמעי
• הגדרה רחבה מידי (עם מעט תכונות) ואז נשייך דברים שאינם מהקטגוריה.
• הגדרה צרה מידי (עם תכונות רבות) אינה כוללת את כל המקרים במושג, למשל כיסא ללא משענת גב

Rosch, 1975a
ניסוי
הציגו לנבדקים שמות קטגוריות (לדוגמה "ציפור" או "רהיט") וכ- 50 מקרים מכל קטגוריה (לדוגמה, שולחן, כיסא, הדום)

---

המטלה
הנבדקים התבקשו לדרג עד כמה כל מקרה מייצג את הקטגוריה על סולם מ- 1 עד 7 (1- המקרה הוא דוגמה טובה מאוד לקטגוריה; 7 - המקרה לא תואם את הקטגוריה או אינו שייך אליה כלל)

---

השערות

• אם גישת ההגדרה הייתה נכונה, היינו מצפים לקבל 1 עבור כולם, כי אם מוצגים רק פריטים מהקטגוריה, ולפי הגדרת המושג הם מקיימים את כל התנאים למושג, אז כולם דוגמה טובה מאוד.
• אם גישת האב טיפוס נכונה, אז מניחים שיש מקרים טיפוסיים יותר וטיפוסים פחות, לכן התוצאות יהיו מגוונות.

---

תוצאות
דוגמאות טיפוסיות נתפסות כמקרים מייצגים יותר של הקטגוריה מדוגמאות שאינן טיפוסיות

---

הסבר
לפי גישת אב הטיפוס, התאמה לקטגוריה אינה דבר מוחלט, לכן פריטים שונים מאותה קטגוריה ברמת התאמה שונה למאפיינים בה.

Rosch & Mervis, 1975
שאלה
עד כמה דוגמאות טובות וגרועות של קטגוריה/מושג דומות למקרים אחרים בתוך הקטגוריה?

---

מטלה
הציגו לנבדקים עצמים שכיחים מאותה קטגוריה (לדוגמה מקטגוריית הרהיטים: ספה, כיסא, טלפון ומראה וכו')
נבדקים התבקשו לכתוב את המאפיינים עבור כל עצם
למשל עבור אופניים – שני גלגלים, כידון, לא צורכים דלק, דוושות, רוכבים עליהם וכדומה.

---

תוצאות

• יש חפיפה גדולה (דמיון משפחתי גדול) בין המאפיינים של עצמים שהם דוגמאות טיפוסיות של הקטגוריה לבין מקרים אחרים בקטגוריה (לדוגמה בין ספה וכיסא לבין רהיטים אחרים)
• יש חפיפה קטנה (דמיון משפחתי קטן) בין המאפיינים של עצמים שהם דוגמאות לא טיפוסיות של הקטגוריה לבין מקרים אחרים בקטגוריה (לדוגמה בין טלפון ומראה לבין רהיטים אחרים)
• כשמבקשים מנבדקים לכתוב את התכונות של מושג (למשל רהיט), לא מקבלים כמעט תכונות, ומה שכן מקבלים אינו תואם להרבה פריטים. נוגד את גישת ההגדרה.

Smith et al., 1974
שיטה

• מטלת אימות משפטים
• נועדה למדוד את עצמת הקשר האסוציאטיבי בין מושגים
• במקרה שלנו, משתמשים במטלה לבחון האם יש הבדל במהירות השיוך לקטגוריה, בהנחה שקשה יותר לשייך מקרים לא טיפוסיים.
• יוצאת מתוך נקודת הנחה שככל שהקשר יותר חזק, יהיה יותר קל לאמת את המשפט
• מציגים לנבדקים משפטים לגבי השתייכות מקרה לקטגוריה (לדוגמא: "כריש הוא דג") או השתייכות מאפיינים למושג (לדוגמא: "לדג יש זימים")
• הנבדקים נדרשים לומר האם המשפט נכון (כן) או שגוי (לא)

---

תפעול המשתנה הבלתי תלוי
מידת הטיפוסיות של המקרה לקטגוריה

---

תוצאות
שככל שדוגמא טיפוסית יותר, זמן התגובה מהיר יותר, ככל שטיפוסית פחות, זמן התגובה איטי יותר.

---

מסקנה: אפקט הטיפוסיות
אימות משפטים על עצמים טיפוסיים מהיר יותר מאשר על עצמים לא טיפוסיים

Mervis et al., 1976
ניסוי
נבדקים התבקשו למנות מקרים רבים ככל האפשר בקטגוריה מסוימת

---

תוצאות
נבדקים נוטים למנות מקרים טיפוסיים ראשונים, ורק לאחר מכן אם בכלל את המקרים הלא טיפוסיים

---

הסבר
אב טיפוס הוא רמז שליפה טוב יותר במקרים טיפוסיים יותר, קל להיזכר בפריטים

Rosch, 1975b

המטלה
תפיסתית - נבדקים התבקשו להחליט מהר ככל האפשר האם הצבעים של שני כתמי צבע (שהוצגו על המסך זה לצד זה) הם זהים או שונים
לעיתים מיד לפני כתמי הצבע הושמע להם שם הצבע (הטרמה סמנטית)
תוצאות

• כשהיתה הטרמה: זמני התגובה לשיפוטי זהה במקרים טיפוסיים היו מהירים יותר מאשר למקרים לא טיפוסיים (610 לעומת 780)
• כשלא הייתה הטרמה: לא היה הבדל במהירות שיפוטי "זהה" בין מקרים טיפוסיים ללא טיפוסיים

---

מסקנה
הטרמה מקצרת זמן תגובה לזיהוי לפריטים טיפוסיים, אך לא מקצרת זמן התגובה כשהפריטים לא טיפוסיים.

---

כיצד מסביר מודל האב טיפוס את תוצאות ניסוי זה?
כאשר הנבדקים שומעים את שם המושג (במקרה זה: "ירוק") זה מפעיל אצלם את האב-טיפוס שלו (במקרה זה: הירוק הטיפוסי) מה שגורם לתגובה אליו להיות מהירה יותר