מתוך הקלטות ומצגות המנחה גיא שעשוע וחומרי הלימוד באתר הקורס

מושג/קטגוריה בזיכרון הסמנטי הוא ייצוג מנטלי של קבוצת על במקרים שכלולים במושג זה ושל התכונות המשותפות להם כקבוצה.
איך משייכים מקרים לקטגוריה/מושג?
גישות המסבירות את תהליך הקטגוריזציה
  1. גישת ההגדרה (ומדוע היא לא עובדת)
  2. גישת אב־הטיפוס
  3. גישת הדוגמאות
על פי גישה זו, מושג הוא אוסף של תכונות מגדירות, מקרה משויך למושג/קטגוריה אם הוא עונה להגדרה של המושג.
שהן:
  • מספיקות – מי שמקיים אותם שייך אוטומטית למושג.
  • מוציאות – אם חסרה ולו תכונה אחת מההגדרה לא שייך אליה.
למשל כיסא (הגדרה מילונית): רהיט המורכב ממושב, רגליים, משענת גב ולעתים משענות זרוע, המשמש אדם אחד
הבעיה
  • ההגדרה משרטטת קו יותר מידי חד משמעי
  • הגדרה רחבה מידי (עם מעט תכונות) ואז נשייך דברים שאינם מהקטגוריה.
  • הגדרה צרה מידי (עם תכונות רבות) אינה כוללת את כל המקרים במושג, למשל כיסא ללא משענת גב
  • Wittgenstein, Philosophical Investigations, 1953
    פילוסוף חשוב במאה ה-20
  • העביר ביקורת על גישת ההגדרה
  • טען שלא ניתן באמת לדבר על הגדרה מדויקת למושגים – לא נראה אוסף תכונות מדויק שמתקיים בכל הפריטים, אך כן נראה יחסי דמיון וקרבה, ואף סביבה שלמה של יחסים כאלה.
עיין־נא למשל פעם בהליכים שלהם אנו קוראים "משחקים". כוונתי למשחקי לוח, למשחקי קלפים, למשחקי כדור, למשחקי מלחמה, וכן הלאה. ... שכן אם תתבונן בהם, אמנם לא תראה דבר־מה
המשותף לכולם, אבל תראה יחסי דמיון וקרבה, ואפילו סדרה שלמה של יחסים שכאלה... אינני יכול לאפיין את יחסי הדמיון הללו טוב יותר מאשר באמצעות הביטוי דמיון משפחתי.
Rosch., 1973
  • מה שמאפיין ומייצג מושג הוא אב הטיפוס שלו, מקרה טיפוסי שאינו בהכרח אמיתי, אך מין ממוצע של כל התכונות המאפיינות את המקרים בקטגוריה
  • שיוך עצם/מקרה לקטגוריה נקבע על פי השוואה של העצם לאב־טיפוס המייצג את הקטגוריה

טיפוסי
  • מקרים בטיפוסיות גבוהה, דומים לאב טיפוס
  • תכונות שלרוב הפריטים בקטגוריה יש
  • למשל רוב הציפורים הטיפוסיות קטנות, מצייצות, עם רגליים קצרות וכדומה

לא טיפוסי
  • מקרים בטיפוסיות נמוכה
  • פריטים יחסית שונים מאב הטיפוס
  • בעלי תכונות שלא נפוצות לכלל הקטגוריה
Rosch, 1975a
ניסוי
הציגו לנבדקים שמות קטגוריות (לדוגמה "ציפור" או "רהיט") וכ- 50 מקרים מכל קטגוריה (לדוגמה, שולחן, כיסא, הדום)
המטלה
הנבדקים התבקשו לדרג עד כמה כל מקרה מייצג את הקטגוריה על סולם מ- 1 עד 7 (1- המקרה הוא דוגמה טובה מאוד לקטגוריה; 7 - המקרה לא תואם את הקטגוריה או אינו שייך אליה כלל)
השערות
  • אם גישת ההגדרה הייתה נכונה, היינו מצפים לקבל 1 עבור כולם, כי אם מוצגים רק פריטים מהקטגוריה, ולפי הגדרת המושג הם מקיימים את כל התנאים למושג, אז כולם דוגמה טובה מאוד.
  • אם גישת האב טיפוס נכונה, אז מניחים שיש מקרים טיפוסיים יותר וטיפוסים פחות, לכן התוצאות יהיו מגוונות.

תוצאות
דוגמאות טיפוסיות נתפסות כמקרים מייצגים יותר של הקטגוריה מדוגמאות שאינן טיפוסיות

הסבר
לפי גישת אב הטיפוס, התאמה לקטגוריה אינה דבר מוחלט, לכן פריטים שונים מאותה קטגוריה ברמת התאמה שונה למאפיינים בה.
Rosch & Mervis, 1975
שאלה
עד כמה דוגמאות טובות וגרועות של קטגוריה/מושג דומות למקרים אחרים בתוך הקטגוריה?
מטלה
הציגו לנבדקים עצמים שכיחים מאותה קטגוריה (לדוגמה מקטגוריית הרהיטים: ספה, כיסא, טלפון ומראה וכו')
נבדקים התבקשו לכתוב את המאפיינים עבור כל עצם
למשל עבור אופניים – שני גלגלים, כידון, לא צורכים דלק, דוושות, רוכבים עליהם וכדומה.
תוצאות
  • יש חפיפה גדולה (דמיון משפחתי גדול) בין המאפיינים של עצמים שהם דוגמאות טיפוסיות של הקטגוריה לבין מקרים אחרים בקטגוריה (לדוגמה בין ספה וכיסא לבין רהיטים אחרים)
  • יש חפיפה קטנה (דמיון משפחתי קטן) בין המאפיינים של עצמים שהם דוגמאות לא טיפוסיות של הקטגוריה לבין מקרים אחרים בקטגוריה (לדוגמה בין טלפון ומראה לבין רהיטים אחרים)
  • כשמבקשים מנבדקים לכתוב את התכונות של מושג (למשל רהיט), לא מקבלים כמעט תכונות, ומה שכן מקבלים אינו תואם להרבה פריטים. נוגד את גישת ההגדרה.
Smith et al., 1974
שיטה
  • מטלת אימות משפטים
  • נועדה למדוד את עצמת הקשר האסוציאטיבי בין מושגים
  • במקרה שלנו, משתמשים במטלה לבחון האם יש הבדל במהירות השיוך לקטגוריה, בהנחה שקשה יותר לשייך מקרים לא טיפוסיים.
  • יוצאת מתוך נקודת הנחה שככל שהקשר יותר חזק, יהיה יותר קל לאמת את המשפט
  • מציגים לנבדקים משפטים לגבי השתייכות מקרה לקטגוריה (לדוגמא: "כריש הוא דג") או השתייכות מאפיינים למושג (לדוגמא: "לדג יש זימים")
  • הנבדקים נדרשים לומר האם המשפט נכון (כן) או שגוי (לא)

תפעול המשתנה הבלתי תלוי
מידת הטיפוסיות של המקרה לקטגוריה
תוצאות
שככל שדוגמא טיפוסית יותר, זמן התגובה מהיר יותר, ככל שטיפוסית פחות, זמן התגובה איטי יותר.

מסקנה: אפקט הטיפוסיות
אימות משפטים על עצמים טיפוסיים מהיר יותר מאשר על עצמים לא טיפוסיים
Mervis et al., 1976
ניסוי
נבדקים התבקשו למנות מקרים רבים ככל האפשר בקטגוריה מסוימת

תוצאות
נבדקים נוטים למנות מקרים טיפוסיים ראשונים, ורק לאחר מכן אם בכלל את המקרים הלא טיפוסיים

הסבר
אב טיפוס הוא רמז שליפה טוב יותר במקרים טיפוסיים יותר, קל להיזכר בפריטים

Rosch, 1975b

המטלה
תפיסתית - נבדקים התבקשו להחליט מהר ככל האפשר האם הצבעים של שני כתמי צבע (שהוצגו על המסך זה לצד זה) הם זהים או שונים
לעיתים מיד לפני כתמי הצבע הושמע להם שם הצבע (הטרמה סמנטית)
תוצאות
  • כשהיתה הטרמה: זמני התגובה לשיפוטי זהה במקרים טיפוסיים היו מהירים יותר מאשר למקרים לא טיפוסיים (610 לעומת 780)
  • כשלא הייתה הטרמה: לא היה הבדל במהירות שיפוטי "זהה" בין מקרים טיפוסיים ללא טיפוסיים

מסקנה
הטרמה מקצרת זמן תגובה לזיהוי לפריטים טיפוסיים, אך לא מקצרת זמן התגובה כשהפריטים לא טיפוסיים.

כיצד מסביר מודל האב טיפוס את תוצאות ניסוי זה?
כאשר הנבדקים שומעים את שם המושג (במקרה זה: "ירוק") זה מפעיל אצלם את האב-טיפוס שלו (במקרה זה: הירוק הטיפוסי) מה שגורם לתגובה אליו להיות מהירה יותר
  • אלטרנטיבה לגישת אב הטיפוס
  • דוגמאות ספציפיות של הקטגוריה שפגשנו בעבר – אדם מכיל את כל הדוגמאות שמכיר, ומשווה אותן לפריט אותו מזהה.
  • קל להסביר את הממצאים השונים שהצגנו גם ע"י גישת הדוגמאות, למשל , את אפקט הטיפוסיות ניתן להסביר בכך שמקרים טיפוסיים דומים ליותר דוגמאות של הקטגוריה שמיוצגות בזיכרוננו (מאשר מקרים לא טיפוסיים), ולכן אנו יכולים לקבוע מהר יותר שהם שייכים לקטגוריה
  • מסבירה בקלות רבה יותר כיצד שומרים בזיכרון מקרים לא־טיפוסיים (רחוקים מהממוצע) על ידי שמירתם כדוגמאות
  • גישת הדוגמאות יכולה להתמודד טוב יותר עם קטגוריות הטרוגניות שקשה לחשוב איך ליצור בהן ממוצע למקרים מאוד שונים. למשל מה הממוצע בין משחק כדורסל, משחק סוליטייר, ומשחק בין גורי כלבים?
  • ככל הנראה ייצוג קטגוריות בזיכרוננו פועל על פי שתי הגישות
  • שלב הלמידה: כאשר אנחנו לומדים לראשונה על קטגוריה אנחנו עושים ממוצע בין דוגמאות ויוצרים אב־טיפוס שמייצג את הקטגוריה, ובהמשך מוסיפים לו גם דוגמאות (בעיקר הלא-טיפוסיות/החריגות)
  • גודל קטגוריה: גישת הדוגמאות מתאימה יותר לקטגוריות קטנות (כמו "נשיאי ארצות הברית") וגישת אב־טיפוס מתאימה יותר לקטגוריות גדולות יחסית (כמו ציפורים)