1+2 - מושגי יסוד בחקירה המדעית

אוסף של טענות קשורות המנסות לתאר, להסביר ולנבא תופעה מסוימת

הנושא צריך להיות:

• מעניין
  • מחקר לרוב אורך זמן, לכן אם הוא לא יהיה מעניין ושימושי, יכול מהר מאוד להוריד מהמוטיבציה וההתמדה לחקור אותו.
  • בסיום המחקר עובר לביקורת עמיתים - קולגות שעוברים על המאמר לאחר מכן, ומחליטים האם הוא טוב לפרסום או לא, ומה יש צורך לשנות. אם הוא לא מעניין ייתכן פחות יזכה לפחות תשומת לב, השפעה ומחקרי המשך
• שימושי - צריך להיות היבט פרקטי לפי התחום בו נעשה המחקר

עוסקת בקשרים בין משתנים
מה הדבר הספציפי שאני רוצה לחקור

לדוגמא

• ככל שצופים יותר בפרסומות, כך גדל הסיכוי לפתח הפרעות אכילה

---

משתנה
כל דבר שיש לו מספר ערכים אפשריים, יש שונות

---

קבוע
שיש לו ערך אחד אפשרי, אין שונות

---

משתנה בלתי תלוי - מב"ת
המשתנה המסביר, המנבא

---

משתנה תלוי - מ"ת
המשתנה המוסבר, המנובא

---

קשרים בין משתנים

• שונות משותפת, מתאם סטטיסטי - כאשר קיימים, סימן שיש קשר בין המשתנים
• יכול להיות חיובי או שלילי - מראה את כיוון הקשר בין משתנים

---

קריטריונים להשערה מדעית
על מנת לאפשר הסבר מדעי, על ההשערה לעמוד בשני קריטריונים:

1 - רלוונטיות
על ההשערה להיות מנוסחת כקשר בין משתנים ולא בין קבועים.

לדוגמא 
"כשהשמש זורחת, אנשים שמחים" - לא תקין, יש רק שני קבועים.
תיקון - "כשהשמש זורחת אנשים יותר שמחים מאשר כשיורד גשם"

🙋🏼רמז - כששואלים אותנו האם ההשערה עומדת בכלל/בקריטריון הרלונטיות, נבחן האם קיימות מילות הקישור הסיבתיות, כגון:

• ככל ש..כך...
• בהשוואה ל...
• יותר/פחות מ....

2 - בחינות
ניתן לבדוק, לבחון את הנתונים בשטח.
ידוע מראש איזה תוצאה תאושש או תפריך את ההשערה, כלומר -  אי עמידה בעיקרון ההפרכה - קיימים מקרים שאפשר למדוד, אבל לא ברור מה יאושש או יפריך את ההשערה.
כלומר, לא מדובר בפסאודו מדע, מתנהג מדעי אך אינו בפועל.
מבוסס על עיקרון האמפיריות למחקר מדעי.

לדוגמא 
"כשיש אלוהים מנצחים יורת במלחמות מאשר כשאין" - לא תקין, אמנם עומדת בכלל הרלוונטיות, אך לא ניתן למדוד הימצאות אלוהים.
תיקון - "כשיש אמונה באלוהים מנצחים יותר במלחמות מאשר כשאין" - ניתן למדוד באמצעות שאלות את כמות המאמינים.

🙋🏼רמז - בשאלות בנושא, לרוב יתנו משתנה מובהק שלא ניתן למדוד, למשל קסמים, אלוהים וכו'

---

אם ההשערה אינה עומדת באחד הקריטריונים ?
המשמעות היא שיש הסברים אחרים, כגון:

• אינטואיטיביות
• דבקות
• סמכות

משתנה תיאורטי
מונח או מושג מופשט שאינו ניתן לתצפית ישירה באמצעות החושים

לדוגמא
אהבה

---

הגדרה נומינלית
הסברת המושג תוך שימוש במושגים אחרים כמו שעושה מילון

לדוגמא
אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ ואף רעיון.

---

משתנה/מונח תצפיתי
מונח או מושג שניתן לתצפית ישירה באמצעות החושים

הפעולות/האופרציות שעל החוקר לבצע כדי להפוך את המונח התיאורטי למונח תצפיתי

לדוגמא
למונח אהבה - שאלון דיווח עצמי, כמות מגע פיזי, שאלון מידת הרצון לקרבה, מדדי גוף בעת קרבה כמו דופק.

עד כמה ההלימה/ההתאמה בין המשתנה התיאורטי למשתנה התצפיתי טובה.

משתנה שכל החוקרים מסכימים על ההגדרה האופרציונלית שלו.

חוקר רצה לבחון האם יש קשר בין סוג הלינה של הילדים קיבוצים (משפחתית/משותפת) לבין איכות הקשר הנוצרת עם אחרים.
לצורך זה דגם כ-50 נבדקים שלנו בלינה משותפת בקיבוץ ובחן את איכות הקשר שהם יוצרים עם אחרים.
הוא מצא כי איכות הקשר של נבדקים אלה הייתה 3.6 במוצע על סולם שבין 1 (איכות קשר נמוכה) ל-5 (איכות קשר גבוה)

---

באיזה מערך מחקר כוון החוקר לנקוט, ניסויי או מתאמי? הסבר
מערך מחקר מתאמי, כיוון שלא מבצע מניפולציה על המשתנה הבלתי תלוי, בדק מצב נתון.
המשתנה הבלתי תלוי הוא משתנה ייחוס, לא החוקר קבע אותו, אלא ייחס את הנתון.

---

במחקר כפי שמוצע ישנו משתנה אחד וקבוע אחד. מהו המשתנה ומהו הקבוע ?
המשתנה הוא איכות הקשר, סולם בין 1 (איכות קשר נמוכה) ל-5 (איכות קשר גבוה)
הקבוע הוא סוג הלינה, החוקר דגם רק נחקרים שלנו בלינה משותפת.

---

האם המסקנה שהחוקר יוכל להסיק מן המחקר עומדת בקריטריון הרלוונטיות? הסבר
לא, קריטריון הרלוונטיות עוסק בקשר בין משתנים. לא ניתן לבדוק קשר בין משתנה וקבוע, כמו במחקר זה ( כפי שתואר בסעיף קודם )

---

הצע בקצרה מערך מחקר מתוקן
יש להוסיף למחקר גם 50 ילדים שלנו בלינה משפחתית ולבדוק אם יש הבדל בממוצע איכות הקשר בין שתי הקבוצות.

חוקר רצה לבדוק את הקשר בין מצב הרוח בו מצוי האדם לבין יכולת עמידתו בלחץ.
לצורך כך דגם 50 נבדקים והקרין לה סרט מצחיק.
אחר כך בדק את יכולת עמידתם בלחץ על ידי מדידת מספר השניות שהיו מסוגלים להשאיר את ידם במים קרים.
הוא מצא שממוצע החזקת היד במים קרים היה 30 שניות.

---

החוקר טוען כי מכיוון שהממוצע התקבל גבוה במדגם זה, ניתן לומר שהמצב רוח משפיע על יכולת העמידה בלחץ. האם יכול החוקר להסיק מסקנה זו?
לא, אמנם החוקר התכון לנקוט במערך מחקר ניסויי המאפשר הסקה ל קשר סיבתי, אך מחקרו אינו עומד בתנאי הראשון לקשר סיבתי - מתאם סטטיסטי.

חוקרת מצאה דיווחים בספרות על קשר ( מתאם ) בין תסכול לתוקפנות בילדים.
החוקרת ערכה מחקר בו ניסתה להראות כי תסכול גורם לתוקפנות, ולא להיפך.
לשם כך, היא גייסה 50 ילים כנבדקים.
ראשית, העבירה ל-50 הילדים שאלון תסכול.
לאחר מכן, הילדים הוכנסו לחדר מלא בבובות, והחוקרת צפתה בילדים ותיעדה ביטויי של תוקפנות כלפי הבובות.

---

איזו טעות בסיסית עשתה החוקרת בתכנון המחקר?
החוקרת ניסתה להסיר על קשר סיבתי, תסכול גורם לתוקפנות, אך תכננה מחקר מתאמי.
במחקר מסוג זה, בו שני המשתנים עם משתי ייחוס, לא ניתן לדעת מה סדר הזמנים איזה משתנה נוצר קודם אצל הנחקר, תסכול או תוקפנות.
לכן המערך אינו מתאים להסקה על קשר סיבתי לפי התנאי השני - קדימות בזמן.
כמו כן, לא ניתן לשלול הסברים חלופיים - התנאי השלישי.

---

כיצד ניתן לתקן את הטעות?
יש להשתמש במערך מחקר ניסויי בו המשתנה הבלתי תלוי הוא מופעל.
הגדרה אופרציונלית ניסויית מתאימה יכולה להיות למשל - למחצית מהילדים לתת מטלה בלתי פתירה ( יוצר תסכול ) ולמחצית השניה מטלה פתירה.
רק לאחר מכן אפשר למדוד את המשתנה התלוי.

במחקר שנעשה נתגלה מתאם חיובי בין מידת הדמיון בחום הגוף של זוגות ( A )
לבין מידת הקרבה שהם חשים האחד כלפי השני ( B )
להלן מספר ניסיונות להסביר את המתאם, תאר כל טענה באופן סכמאטי

---

ככל שמספר השעות שזוג נמצא בקרבה פיזית גדל כך תחושת הקרבה ביניהם, וכך גדלה מידת הדמיון בחום גופם.
קשר מזויף

---

אצל זוגות עם ילדים קטנים ( מתחת לגיל 5 ), ככל שגדלה תחושת הקרבה בין בני הזוג כך גדלה מידת הדמיון בחום גופן.
מותנה (הפוך)

---

ככל שבני הזוג חשים קרבה רגשית רבה יותר זה כלפי זו, הם מגלים יחס פיזי זה כלפי זו, יחס זה תורם להגדלת הדמיון בחום הגוף.
קשר מתווך ( הפוך )

---

ככל שמידת הדמיון בהשקפות בין בני הזוג גדל כך גדלה מידת הקרבה ביניהם, וכך גדלה מידת הדמיון בחום גופם.
קשר מזויף

---

האם ניתן להציע את ההסבר הסיבתי - קשר מתוך, למצב הבא - בכל רמה של מידת דמיון בחום הגוף ( הן גבוהה והן נמוכה ), רמת המשיכה הפיזית היא גבוהה, דבר הגורם להגדלת מידת תחושת הקרבה.
לא, מאחר והקשר A>C אינו מתקיים.
אם רמת המשיכה הפיזית תמיד גבוהה, היא אינה משתנה אלא קבוע. לכן המקרה אינו מקיים את התנאי הראשון לקשר סיבתי, אין רלוונטיות.

---

על מנת לבחון את ההסבר שהוצע בסעיף הקודם, בחן החוקר את ההבדל ברמת המשיכה הפיזית בין זוגות בעלי מידתדימיון גבוהה בחום הגוף, לבין ילו בעלי מידת דמיון נמוכה. לא נמצא הבדל בין הקבוצות. האם הממצע הזה תומך או לא תומך בהסבר הסיבתי שהוצע בסעיף קודם?
ממצא זה אינו תומך בהסבר, אם אין הבדל בין הקבוצות, אין קשר בין המשתנים. לכן המקרה אינו מקיים את התנאי הראשון לקשר סיבתי - מתאם סטטיסטי, אין רלוונטיות.

---

חוקר נוסף טוען שהמתאם בין מידת הדמיון בחום הגוף לבין מידת תחושת הקירבה התקבלה מאחר והחוקר לקח במקרה יותר זוגות בעלי אותו גיל מאשר זוגות שבינהם פער גילאים גדול. מה סוג הקשר?
קשר מזויף.

---

עוזר המחקר טוען שכדי לחסוך בעלויות, מספיק להתמקד בזוגות ללא ילדים. האם הוא צודק? נמק.
הוא טועה, במצב כזה יתקבל קשר ותנה ( התנאי - אין ילדים ) ולא נוכל להכליל את ממצאי המחקר על כל הזוגות.

---

עוזר המחקר טוען שכדי לחסוך בעלויות, מספיק להתמקד בזוגות בעלי חום גוף דומה. האם הוא צודק? נמק.
הוא טועה, במצב כזהה המשתנה הב"ת ( מידת הדמיון בחום הגוף ) ייפוך לקבוע.
לא נוכל לבדוק קשר סטטיסטי ( התנאי הראשון לקשר סיבתי ) והמחקר לא יעמוד בדרישת הרלוונטיות.

קבוצת האנשים בהם מתעניין החוקר

קבוצה קטנה מתוך אוכלוסיית המחקר עליה יתבצע המחקר בפועל

הסתברותיות

• לכל הפרטים באוכלוסיית המחקר יש סיכוי שווה להיבחר.
• אין מישהו שבטוח ייבחר ואין מישהו שבטוח לא ייבחר.
• יותר טובות מבחינה סטטיסטית
• נדרשת מסגרת דגימה

שיטה 1 - דגימה מקרית פשוטה

1. ממספרים את כל הפרטים במסגרת הדגימה
2. מחליטים מה גודל המדגם הרצוי
3. בוחרים את הנחקרים באופן מקרי ( הגרלה )

שיטה 2 - דגימה מקרית שיטתית
כשיש צורך לפרוס את הנדגמים לכל אורך מסגרת הדגימה, ושלא במקרה יצאו רק ממקטע מסוים בה.

1. ממספרים את כל הפרטים במסגרת הדגימה
2. מחליטים מה גודל המדגם הרצוי
3. מחשבים יחד דגימה
4. מחלקם את הרשימה לקטעים בגודל יחס הדגימה
5. בוחרים נחקר אחד באופן מקרי מהמקטע הראשון
6. בוחרים את הנחקרים הבאים בקפיצות בגודל יחס הדגימה

שיטה 3 - דגימת שכבות פרופורציונלית
כשיש משתנה שאנחנו חושבים שיכול להשפיע על התוצאות, ולכן החוקר רוצה שיהיה לכך ייצוג במדגם.

1. מחלקים את מסגרת הדגימה לקבוצות לפי המשתנה הרלוונטי.
2. ממספרים כל קבוצה בנפרד.
3. מחליטים מה גודל המדגם הרצוי
4. מחלקים את גודל המדגם הרצוי לקבוצות לפי הפרופורציה באוכלוסיה
5. בוחרים את הנחקרים באופן מקרי בכל קבוצה בנפרד

שיטה 4 - דגימת אשכולות
כשאין אפשרות להשיג רשימת פרטים אלא רק רשימת קבוצות, והאשכולות הטרוגניים בתוכם והומוגניים ביניהם. ( הפוך משיטה 3 )

1. דוגמים קבוצות ( אשכולות ) ולא פרטים
2. בקבוצה שעלתה במדגם חוקרים את כל הפרטים

---

לא הסתברותית

• כאשר לא ניתן להשתמש בשיטה הסתברותית
• כשיש בעיות נגישות או שיתוף פעולה
• על מנת למנוע בשיטות אלה את טעות המדגם, החוקר יגדיל את המדגם

שיטה 1 - מדגם גדור שלג
פונים למי שמכירים שכן רלוונטי למדגם, והנחקרים מביאים עוד נחקרים שמתאימים, כמו חבר מביא חבר, המדגם נאגר עד לגודל הרצוי.
לא הסתברותי כי לא לכל אחד יש סיכוי שווה להיבחר

שיטה 2 - מדגם מתנדבים
מפרסם לינק לשאלון למשל, באתרים או בתפוצה
לא הסתברותי כי לפי נטייה של אדם להתנדב לכך

שיטה 3 - מדגם מכסות
למשל כששואלים בכניסה לקניון כי מוכן לענות על סקר, החוקר נותן לסוקר מכסה מסוימת של סוג אנשים שרוצה, למשל 50 נשים ו50 גברים.
לא הסתברותי כי אין רשימה מראש המייצגת את אוכלוסיית המחקר

חוקר א' מאוניברסיטת בר אוריין ערך מחקר ובו ניסה למוד על הרגלי השתהי של תושביה הבוגרים של מדינה ישראל.
לצורך המחקר דגם באופן מקרי קבוצה של סטודנטים מתוך רשימת הסטודנטים הלומדים בה ושאל אותם על הרגלי השתייה שלהם.
הוא הסיק כי 70% מתושבי מדינת ישראל שותים בממוצע שתי קורות אלכוהול בשבוע.

---

מה הייתה אוכלוסיית המחקר של החוקר?
תושביה הבוגרים של מדינת ישראל.

---

מה הייתה מסגרת הדגימה של החוקר?
רשימת הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת בר אוריין

---

האם החוקר יכול להסיק מתוך המדגם שלו על אוכלוסיית התושבים הבוגרים של מדינת ישראל? הסבירו.
לא. הבעיה היא שהמדגם שלו הוא של סטודנטים וספק אם אלו מייצגים את כלל האוכלוסייה הבוגרת של מדינת ישראל

---

חוקר ב' יצא להגן על חברו וטען כי הרגלי השתיה של כל הישראלים דומים ולכן המדגם של חוקר א' הינו מדגם מייצג. הסבירו את טענתו של חוקר ב' באמצעות המושגים שונות וטעות דגימה.
אם הרגלי השתיה של כלל הישראלי דומים זה אומר שהשונות של התכונה באוכלוסייה היא שונות קטנה.
גודל טעות הדגימה מושפע מגודל המדגם ומגודל השונות באוכלוסייה.
לכן למרות שהחוקר דגם רק סטודנטים עדין טעות הדגימה שלו איננה גדולה כי הסטודנטים דומים באפיוניהם לכלל האוכלוסייה הבוגרת.

חוקר רוצה ללמוד על סוגי העיסוק של מסיימי צבא ( למשל טיול ארוך לחו"ל, רישום לאוניברסיטה, התחלת עבודה וכיו"ב ).
ברשימה שבידיו 10,000 מסיימי צבא וליד כל אחד מצוין מינו והאם היה חוקר או קצין בשירותו הצבאי.
מתוך 10,000 הנבדקים 50% כברים ו-50% נשים. 20% קצינים ו-80% חוגרים. הנח כי אין קשר בין המין והדרגה בצבא.
החוקר רוצה לדגום 200 איש מתוכם.
הוא שוקל ביצוע דגימת שכבות פרופורציונלית.

---

החוקר מאמין כי שני המשתנים המין והדרגה בצבא הם גורמים בקביעת סוג העיסוק לאחר תום השירות הצבאי. כיצד ידגום את הנבדקים בהתחשב מדע זה? נמק תוך הצגת הרכב המדגם.
כיוון שהחוקר מאמין שגם מגדל וגם דרגה משפיעים על העיסוק, עלוי לבצע דגימת שכבות פרופרוציונאלית שלוקחת בחבון את שני המשתנים הנ"ל.
הרכב המדגם:

מוגבל בזמן - מבחן מהירות
לא מוגבל בזמן - מבחן כושר

תכונה יחידה - הומוגני
תכונות שונות - הטרוגני