מבוא

מתוך הקלטות ומצגות המנחה גיא שעשוע וחומרי הלימוד באתר הקורס

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית היא הענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר המדעי של התהליכים והמנגנונים הקוגניטיביים/השכליים (mind)
היכולות מתבססות מהפשוטות שיש מלידה, ועד המורכבות שמתפתחות ומתאפשרות על ידי הקודמות להן.
  • חישה Sensation – השלב הראשוני ביותר בו נקלט המידע
  • תפיסה Perception – האופן בו אנו מפרשים את המידע שקיבלנו מהחישה
  • קשב Attention – היכולת לשים לב בעולם החיצוני או הפנימי לגירויים
  • זיכרון Memory -  קצר, ארוך, אוטוביוגרפי, אפיזודי, סמנטי, מוסיקה, פרצופים, פרוצדורלי וכדומה
  • דמיון Imagery – העולם החושי הפנימי,  היכולת לדמות
  • שפה Language – היכולת לחשוב במילים, מושגים
  • פתרון בעיות Problem solving
  • החלטות ושיפוטים Decisions and judgements
  • הסקת מסקנות Reasoning
קלט
  • המידע שנכנס מבחוץ בניסוי, מהעולם החיצוני
  • החוקר שולט בקלט שמקבל הנבדק
  • לרוב יתבצע לא בחוץ, אלא במעבדה או סביבה מבוקרת
מנגנונים ותהליכים קוגניטיביים
החוקר יבדוק תהליכי עיבוד וייצוג בתפיסה, בקשב, בזיכרון, בדמיון, בקבלת ההחלטות וכדומה
פלט
  • התגובה – התנהגות, פעילות מוחית, הישג/ציון במבחן שביצע הנבדק וכדומה
  • על ידי הפלט נוכל ללמוד ולהסיק מסקנות על העולם הפנימי של האדם
  • לא ניתן להסתכל באופן פיזי על המוח ולהבין מכך על התהליכים הקוגניטיביים, לכן חייב להסיק מהפלט.
  • כבר במאה ה-19 גילה פסיכולוג קוגניטיבי שאם מציגים לנבדק את התמונה הבאה (העיגולים מטה), בה שני עיגולים זהים במרכז, הוא יתפוס את העיגול הימני כגדול יותר מהעיגול השמאלי.
  • גם אם הנבדק מודד את העיגולים, ורואה שהמידות זהות, עדין התחושה שלו היא שהימני גדול יותר.
  • המסקנה נובעת מתחום הגשטאלט, משמעותו שאנחנו אף פעם לא רואים את הגירוי בפני עצמו, אלא תלוי הקשר, משווים אותו לסביבה החיצונית שלו.
  • סביב הימני עיגולים קטנים ממנו, לכן נתפס כגדול יותר. סביב השמאלי עיגולים גדולים ממנו, לכן נתפס כקטן יותר.
  • כל אדם חווה את האשליה הזו, בכל גיל, ואין צורך בידע קודם או שפה.
  • אפילו בעלי חיים חווים אשליות, מסוגים שונים, אך קיימים מחקרים קוגנטיביים גם בהם.
  • כלומר לא מדובר על טעות ראיה, אלא יש קשר לביולוגיה של מערכת הראייה באופן כללי ולאבולוציה שלה.
  • את הטקסט הבא נוכל לקרוא בצורה שוטפת, למרות שרובו המוחלט כתוב בסדר אותיות שגוי:
"בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירה אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגאלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שאחננו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה עם ההקשר ההניוגי שלה. נחמד לא?."

  • כל גירוי בטקסט משובש, אך יש לנו ידע קודם שמתקן את התפיסה, התהליך מכונה תפיסה מלמעלה למטה, הידע הקודם משלים את המידע הלא תקין שהתקבל מהחושים
  • את המשפט הבא במשולש, נקרא נכון עם "The" אחת, כי אנחנו לא מכירים/רגילים תחבירית שמשתמשים בה פעמיים.
  • לא נצטרך להשקיע באופן מיוחד, אלא זה קורה אוטומטית, הידע הקודם מתקן את התפיסה, אנחנו לא מצפים לראות אותה פעמיים.
  • רופאים שמודדים לחץ דם, חוקר מוח שמודד כמות חומר כימי מסוים במוח וכדומה, יכולים לבדוק ולמדוד בצורה אובייקטיבית את המשתנים.
  • תהליכי זיכרון, שפה קשב וכדומה, לא ניתנים לתצפית ישירה, הם תהליכים שאינם פיזיים מוחשיים ולכן לא ניתנים למדידה ישירה.
  • בעבר לא הניחו שלא ניתן כלל לחקור תהליכים קוגניטיביים, לכן התמקדו בחקר ההתנהגות, גישה זו מכונה ביהביוריזם.
  • במחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית מסיקים אילו מנגנונים קוגניטיביים יכולים להסביר את קשרי גירוי/קלט-תגובה/פלט שנמדדו  במחקר.
  • סוג המחקר: רוב המחקר הוא ניסויי, החוקרים ורכים תפעול ובודקים השפעתו
לדוגמא, המחקר הזיכרון מודדים השפעות של גורמים שונם על אחוזי הזכירה כדי להסיק על מנגנוני/תהליכי הזיכרון
תיאוריה
  • יש סוגים רבים של תאוריות בעולם, למשל התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, דארווי, תאוריית הסינפסה.
  • מודל נפשי/פנימי שמשערים שקיים
למשל
Baddeley et al., 1984
תהליך שינון הגייתי בזיכרון העבודה, הזיכרון האנושי עובד על קוד פנימי של צליל. אנחנו זוכרים איך דברים נשמעים, לא איך הם נראים. מנגנון זה משמש אותנו כדי לחזור על רשימת מילים מיד לאחר שהוצגה לנו, אנו משננים בראשנו את צלילי המילים בזמן שהן מוצגות לנו.
ניבויים
  • מתוך התאוריה החוקר גוזר ניבויים/השערות תצפיתיות
  • קשרי גירוי-תגובה מנובאים
למשל
Baddeley et al., 1984
נזכור יותר מילים מרשימת מילים קצרות, מאשר מילים ארוכות. את המילים הקצרות לוקח פחות זמן לשנן, כך נספיק לשנן יותר.
ניסוי
  • על מנת לבדוק את הניבוי, חייבים לבצע ניסוי אמיתי עם נבדקים אמיתיים
  • התאוריה היא תאוריטית בלבד, יש צורך להפריך או לאשש אותה
  • מתקבלות תוצאות/ממצאים כך החוקר יכול לבדוק הבדלים, ולהסיק האם הניבוי של התאוריה נכון או לא
  • הניסוי כולל משתנה תלוי ובלתי תלוי, ולכל משתנה הגדרה אופרציונלית
למשל
Baddeley et al., 1984
  • משתנה בלתי תלוי: אורך המילה, ערכים – מילה קצרה (הבהרה אחת) ומילה ארוכה (4 הבהרות)
  • משתנה תלוי: אחוזי זכירה, ערכים 0-100%
  • שיטה: היזכרות חופשית מיידית
  • שלב הלמידה: לנבדקים הוצגה סדרת מילים
  • שלב המבחן: הנבדקים התבקשו לרשום  את המילים שהופיעו ברשימה
  • תפעול אורך המילה: חוקר נותן ל10 אנשים רשימת מילים ארוכות, ול-10 אנשים רשימת מילים קצרות
  • תוצאות: הנבדקים זכרו 77% מהמילים הקצרות, אך רק 60% מהמילים הארוכות
הערכת התאוריה
  • בודקים האם הנתונים שהתקבלו, עולים בקנה אחד עם התאוריה
  • משווים את התוצאות (ההבדלים) לניבויים
  • האם הם מחזקים ומוכיחים את התאוריה, או מפריכים אותה.
  • תוצאות תואמות: התאוריה אוששה וממשיכים בבדיקתה
  • תוצאות לא תואמות: עדכון התאוריה או החלפתה
למשל
Baddeley et al., 1984
לפי הניסוי, הניבוי אושש, התקבל אפקט (פער, הבדל במשתנה התלוי) אורך המילה – מצליחים להיזכר בפחות מילים מרשימה של מילים ארוכות מאשר מרשמה של מילים קצרות.
השיטה
  • הגירויים – לפניכם יוצגו מילים שהן שמות של צבעים, זו אאחר זו
  • המשימה – שיום הצבע  - עליכם  לומר מהר ככל האפשר באיזה צבע כתובה המילה, ולהתעלם מהתוכן שלה
  • משתנה בלתי תלוי – האם הצבע תואם למשמעות המילה, ערכיו – תואם/לא תואם
  • המשתנה התלוי – ביצוע הנבדק, זמן ביצוע המטלה (למשל 348 אלפיות השניה לתואם, ו-520 ללא תואם) או כמה טעויות עשה
הממצאים
ההבדל/האפקט שנמצא (במשתנה התלוי) – זמן תגובה ארוך יותר בתנאי הלא תואם לעומת התואם
מסקנות
הסברים אפשריים על פי מנגנונים קוגניטיביים , מהגיל שאנחנו מתחילים לקרוא, אנחנו מתחילים לקרוא מילים שלמות אוטומטית וישר מחברים למשמעות שלהם. ייתכן שבמטלה יצליח יותר ילד בכיתה א' שאצלו הקריאה עדין לא אוטומטית מאשר ילד בכיתה ד' שכבר פיתח ושיפור יכולת הקריאה. הקשב מופנה אוטומטית לקריאה. כנ"ל לגבי דובר שפה זרה שלמד לקרוא עברית, מאשר דובר עברית כשפת אם.