5 - סקרים

צילום מצב
המטרה העיקרית, לקבל תמונה עדכנית שמשקפת את התפלגות התשובות בציבור כלפי הנושא

---

בחינת קשר סיבתי

• מטרה נוספת חשובה כי בחינת קשר סיבתי בין שני משתנים
• במקרים בהם אין אפשרות לבצע  מחקר ניסויי 
• עקב סיבות כגון:
  • אי יכולת להפעיל משתנים
  • מגבלות אתיות
  • תנאי ניסוי מלאכותיים
  • אי יכולת לבחון בו בזמן קשר בין מספר רב של משתנים

צריך להיות כמה שיותר -

• ממוקד
• ענייני
• קצר וקולע
• תמציתי

---

למה?

• שיהיה קל ופשוט למי שממלא אותו למלא את השאלון ולא להתבלבל
• לחוקר קל יותר בניתוח הממצאים.

סגורה
שאלה בה ניתנות אפשרויות התשובה והנבדק נדרש לבחור
חייבת לעמוד בקריטריונים לתשובות השאלה הסגורה

פתוחה
בה הנבדק ענה תשובה כראות עינו

איזה סוג נעדיף?
שאלה סגורה קלה יותר ומזמינה יותר לשיתוף פעולה, מה שמגדיל את הסיכוי שאכן ישתתפו הנבדקים.

---

ישירה
שואלת ישירות על עמדות, תחושות, התנהגויות ו/או מחשבות של הנבדק

השלכה
ניסוח עקיף ובצורה כללית על אנשים בכלל, כשהמטרה היא לאמוד את העמדה האישית של המרואיין

---

מותנה/מתנה/לא מותנה
השאלה יוצרת פיצול בהמשך מילוי השאלון בהתאם לתשובה שנענתה, או שרק חלק מהמרואיינים משיבים לה

דירוג (ציון) יחסי
כאשר מתבקשים לבחון מבין סדרה של תשובות נתונות ו/או לדרג אותן לפי סדר מסוים

דירוג (ציון) מוחלט
כאשר מדרגים בנפרד כל תשובה ובאופן בלתי תלוי לתשובות האחרות

---

זוגי/אי זוגי
סולם דירוגי חייב לעמוד בעיקרון האיזון, לכן ההבדל ביניהם הוא במידת קיומה של תשובה ביניים ניטראלית: באי זוגי קיימת ובזוגי לא.

איזה קשר מודדים בסקר?
סקר הוא דוגמא למערך מחקר מתאמי, בו המשתנים נמדדים והמטרה לבחון קשר בינהם, ללא יכולת להסקה סיבתית.
פעמים רבות מעוניינים לבחון קשר בין משתני רקע ( נסמן X ) כגון: מין, גיל, השכלה, מוצא לאום וכדומה,לבין התכונה הנמדדת בשאלון ( נסמן Y ).
החוקר בוחן הבדלים בין הקבוצות בתכונה הנמדדת Y (כל קבוצה = ערך שונה של משתנה X).

---

תוצאות אפשריות
יתכנו שתי תוצאות אפשריות ועל סמך זה יש להסיק אם משתנה X משפיע/לא משפיע על משתנה Y:

(1) נאמר לנו שנמצא הבדל כלשהוא בין הקבוצות

• משמע שיש קשר סטטיסטי בין המשתנים ( חייב להיות מצוין בשאלה ).
• אמנם מתאם הוא תנאי הכרחי אך הוא אינו מספיק להסקה סיבתית - 
  • יש לבדוק קיומם של שני תנאים נוספים: 
    • קדימות בזמן
    • הפרכת הסברים חלופיים
  • אם שני התנאים הנוספים אינם מתקיימים - לא ניתן להסיק כי משתנה X משפיע על משתנה Y.

(2) לא נמצא הבדל בין הקבוצות

• משמע שלא קיים קשר סטטיסטי בין המשתנים ( חייב להיות מצוין בשאלה )
• כיוון שמתאם הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית, שלא מתקיים במקרה זה, בהכרח ניתן לומר כי X אינו משפיע על Y.

• יש לקחת בחשבון האם יש פריטים משני סוגים - מנוסחים בחיוב ובשלילה.
• אם יש גם וגם, חשוב להפוך את הפריטים שמנוסחים בכיוון השלילה.
• היפוך של פריטים נעשה רק אם יש בשאלון שני סוגים: רגילים והפוכים.

דוגמא

בשאלון זה שבודק חברתיות יש 2 פריטים:
ציון מינימום - 2, ציון מקסימום - 6

נגיד שצריך לחשב ציון לאדם הכי חברותי:
- בפריט 1: 3
- בפריט 2: 1

בגלל שפריט 2 בנוסח בלילה אז יש להפוך את סולם התשובות שלו כך שיקבל ציון הגבוה ביותר, כלומר בפריט 2 את מיקומן של תשובות 3 ו-1.
ולכן הציון של הנבדק ישתנה ל-
- בפריט 1: 3
- בפריט 2: 1 > 3
כלומר ציונו הכולל יהיה 6.

באותו האופן, אדם פחות חברותי היה מסמן:
- בפריט 1:1
- בפריט 2: 3

לאחר היפוך סולם התשובות של פריט 2, נקבל:
- בפריט 1:1
- בפריט 2: 3 > 1
ציונו הכולל יהיה 2, הגיוני כי זהות אדם הכי פחות תחרותי ולכן אמור לקבל את הציון הנמוך ביותר.

בכל סקר/שאלון יש הקדמה שמופנית למרואיינים

אמורה להכיל 7 מרכיבים:

1. שם המראיין שמבצע את הסקר
2. המוסד מטעמו הוא חוקר
3. הסבר בקווים כלליים על מטרת הסקר (מבלי להסגיר את הנושא הספציפי)
4. הדגשת חשיבות המחקר
5. הבטחת אנונימיות ולהודות על שיתוף פעולה
6. לציין בשאלון עמדות שאין תשובות נכונות או לא נכונות, כל אחד עונה בהתאם להשקפותיו.
7. הוראות ברורות למילוי השאלון

ניסוח רב היבטי

• כאשר בתוך פריט אחד ישנה התייחסות לשני היבטים/מימדים שונים של הנושא הנחקר.
• לא ברור למה הנבדק מתייחס בתשובתו.
• תמיד מומלץ להפריד לשני שאלות נפרדות.
• נזהה כשמופיע ו' החיבור ומילת הקישור או

לדוגמא
שאלה - האם אתה בעד ירידה מהגולן ונסיגה מהשטחים?
אלו שני היבטים שונים.

---

ניסוח מעורפל

• כאשר יש שימוש במונח שאינו בהיר, אינו חד משמעי, כללי מדי או לא מספיק ממוקד
• לדוגמא המילים - השפעה, משמעות, שינוי, קשר, תרומה, תקופה קצרה, ילדים קטנים, ניסיון רב וכדומה.
• חייבים לתת טווח ברור של ערכים, להבהיר ו/או למקד מושג מעורפל ללא שינוי מבנה השאלה או תוכנה.

---

ניסוח  בדרך שלילה/שלילה כפולה

• כאשר יש שימוש בשלילה נוצר בלבול ולכן כדאי להימנע מכך
• חשוב להבחין בין ניסוח בשלילה כגון: שימוש במילה לא, אל או מילת שלילה: נגד, להימנע, לבין ניסוח בשלילה כפולה כגון: לא נמנע, לא שונא, מתנגד לסירוב, לא צריך שלא לעשות וכדומה
• לא בעייתי בניסוח של היגד, אלא רק כשאלה.
• הפתרון הוא לנסח בחיוב

---

הצגת צד אחד של המטבע

• רלוונטי רק בשאלה, לא בהיגד. כאשר מדובר בשאלון עמדות המורכב מסדרה של שאלות, שכל שאלה עומדת בפני עצמה
• יש להימנע מלהציג כיוון אחד בלבד של עמדה
• עלול לכוון את הנבדקים להסכמה וליצור התפלגות מוטה של עמדות הציבור כלפי הנושא הנחקר
• הפתרון הוא לנסח שאלה שמציגה את שני הצדדים, למשל: בעד ונגד, מסכים או לא מסכים.

---

הצגת צד כנורמטיבי

• לעיתים מנוסחת בהקדמה לשאלה נורמה שמכוונת נבדקים לכיוון רציה חברתית
• למשל: יש אנשים ש... רוב האנשים...
• כולל גם הצגת עמדה של אישיות פופולארית/מומחה בנושא
• הפתרון הוא השמטת הנורמה המוצגת

• טעויות שקשורות לבעיות בתהליך המדידה
• התצפית קיימת אך יש בעיה במדידה שלה

---

יכול לנבוע מ3 מקורות:

1. בעיות במבנה השאלון - מאופן ניסוח שאלות/תשובות

2. ---

   בעיות הטיה מצד המרואיין ולאינטראקציה בין מראיין למרואיין, מתחלק ל-3 סוגים:
   1. הטיית קונפורמיות - הרצון להציג עצמי באור שתואם מוסכמות חברתיות
   2. הטית רציות - הרצון להציג עצמי באור חיובי/ניסיון להרשים
   3. הטית הסכמה - הרצון להשיב באופן/בכיוון שבו הוצגה השאלה

3. ---

   משיטת איסוף הנתונים והעומס שזה יוצר על הזיכרון - 
   • האם הנבדק נדרש להחזיק מידע בזיכרון ואיך זה ישפיע על התוצאות
   • תוצאות הסקר עלולות להיות חשופות ל-2 הטיות:
     1. אפקט ראשונות - 
        • המשיבים בוחרים לסמן בשכיחות גבוה יותר את התשובות הראשונות 
        • עקב אפקט פריימים
        • לעיתים עקב חסכונות
        • מתרחש בעיקר בסקר דואר/אינטרנט, בו אין עומס על הזיכרון
     2. אפקט אחרונות -
        • המשיבים בוחרים לסמן בשכיחות גבוה יותר את התשובות האחרונות
        • עקב שכחה של התשובות הראשונות
        • עקב העומס שנוצר על הזיכרון
        • שכיח בסקר טלפוני/פנים אל פנים

כחלק מראיון פנים אל פנים העוסק ביחס הציבור כלפי אלימות במשפחה נשאלה השאלה הבאה:
"פסיכולוגים קליניים מומחים גורסים כי ילדים להורים מכים אלימים יותר מילדים להורים לא מכים. סמן את הטענה שעימה אתה מסכים.
1. ילדים להורים מכים אלימים הרבה יותר מילדים להורים לא מכים.
2. ילדים להורים מכים אלימים יותר מילדים להורים לא מכים.
3. ילדים להורים מכים אלימים הרבה פחות מילדים להורים לא מכים"

---

א. ציין בעיה הבולטת בניסוח השאלה ושתי בעיות באפשרויות התשובה לשאלה
הבעיה בניסוח השאלה: הצגת צד אחד כנורמטיבי, כי נעשה שימוש בפסיכולוגים קליניים שנוקטים עמדה ועלולים לכוון מרואיינים להסכמה עם עמדה זו (שאלה מטה/מכוונת)
בעיות באפשרויות התשובה:
- עיקרון איזון - מופר כי אין מס' שווה של תשובות לכיוון חיובי לעומת שלילי
- עקרון מיצוי - לא מתקיים כי אפשרויות התשובה לא מכסות את כל עולם התוכן, חסרה עמדה ניטרלית/ביניים.

---

ב. כיצד הן עלולות להשפיע על התפלגות התשובות במדגם מייצג של הורים? הסבר
גם בעיה בניסוח השאלה וגם באפשרויות התשובה מכוונות לכיוון יותר, ועול להיווצר "ניפוח מלאכותי" של תשובות בכיוון זה ותתקבל התפלגות תשובות מוטה של משקפת נאמנה את ההתפלגות האמיתית באוכלוסיה/במציאות

---

ג. הצג נוסח הפותר את כל הפעיות בשאלה ובאפשרויות התשובה.
אפשרויות פתרון לשאלה:
- האם ילדים להורים מכים אלימים יותר או פחות מילדים להורים לא מכים? סמן את הטענה שעימה אתה מסכים.
- מבין הטענות הבאות סמן את הטענה עימה אתה מסכים

פתרון לבעיות באפשרויות התשובה:
- על מנת לפתור איזון יש לדאוג למס' שווה של חיובים ושלילים, ולכן יש להוסיף את התשובה "...אלימים פחות..."
- על מנת לפתור מיצוי יש להוסיף תשובה ניטרלית/ביניים "...אלימים באותה מידה..."

---

ד. ציין טעות "העדר תצפית" שצומצמה וטעות "תצפית" שבולטת בסקר מסוג זה? נמק.
מדובר בראיון פנים אל פנים ולכן טעות העדר תצפית שצומצמה היא טעות אי השבה, כי הכי פחות נעים לסרב למשתתף בסקר כשעומדים מולי ומבקשים את עזרתי, ובכך אני מגדיל את הסיכוי שאנשים ישיבו לסקר.
טעות תצפית בולטת בסקר פנים אל פנים, הטיות שנובעות מהאינטראקציה בין מראיין למרואיין, בסקר זה קיים הכי הרבה מגע בין שני הצדדים (חוקר ונחקר/ מראיין ומרואיין) שעלול להוביל להטיות של קונפורמיות, ציות והסכמה.

בסקר טלפוני שנערך בנושאים הנוגעים למשטרה מוצעת השאלה הבאה:
"איזה מבין סוגי הפשעים הנעשים בארץ הוא השכיח ביותר, והחמוד יותר, לדעתך?
1. שוד
2. אלימות במשפחה
3. סחר בסמים
4. אונס
5. שימוש בסמים
6. מעילה בכספים
7. התאבדויות
8. פשעי הצווארון הלבן"

---

א. מהי הבעיה הבולטת ביותר בנוסח השאלה? הצע פתרון.
ניסוח רב היבטי, כי בתוך שאלה אחת יש התייחסות לשני היבטים שונים: שכיח וחמור.
הפתרון הוא לפצל לשתי שאלות נפרדות, אחת לכל היבט.

---

ב. האם אפשרויות התשובה עומדות בקריטריון המיצוי זרות והרלבנטיות? נמק.
עקרון המיצוי - אין עמידה כי ייתכנו פשעים נוספים שלא מופיעים באפשרויות התשובה כגון רצח.
כמו כן חסרה אופציה של "אחר. פרט ___" על מנת להשלים את המיצוי.
עיקרון הזרות - אין עמידה כי קיימת חפיפה בין חלופות התשובה, למשל בין 6 ל-8, כי מהילה בכספים כלול בתוך פשעי צווארון לבן.
עיקרון הרלבנטיות - אין עמידה כי התאבדות לא נחשב לפשע, לכן לא עונה ישירות לשאלה שנשאלה: סוגי פשעים.

---

ג. האם הטיות בסעיפים א' ו-ב' היא טעות תצפית או העדר תצפית, מאיזה סוג? נמק.
שאלות א' ו-ב' מתייחסות לבעיות בניסוח שאלות ותשובות שזה אחד ממקורות הטעות בקבוצת הטעויות תצפית, כי מתארות בעיות שקשורות לתהליך המדידה ולא הדגימה.

---

ד. הצע נוסח חלופי הפותר את הבעיות
נוסח חלופי מתוקן:
בעיה בשאלה - "... חמור ביותר..." ו-"...שכיח ביותר...", בשתי שאלות נפרדות
באפשרויות התשובה -
"1. שוד
2. אלימות במשפחה
3. סחר בסמים
4. אונס
5. שימוש בסמים
6. פשעי הצווארון הלבן
7. רצח
8. אחר. פרט ____ "

---

ה. עוזר המחקר טוען כי בסולם התשובות קיימת הפרה של איזון שכן יש מספר רב יותר של עבירות חמורות מאשר קלות. האם אתה מסכים לטענתו? נמק.
סוג הפשע הוא משתנה מסולם מדידה שמי, ולכן לא רלוונטי לדבר על עיקרון האיזון אשר נכנס לשימוש רק בסולם דירוגי.

---

ו. האם תוצאות הסקר חשופות לאפקט ראשונות או אחרונות? הסבר.
מדובר בסקר טלפוני, שבו קיים עומס על  הזיכרון כי המרואיין נדרש להחזיק בראש את אפשרויות התשובה ולכן עלול להיווצר אפקט האחרונות, תוצאות יעידו על שכיחות רבה יותר של תשובות אחרונות עקב שכחה של התשובות הראשונות

בסקר טלפוני שנערך בקרב סטודנטים של האו"פ בקורס שיטות מחקר, נשאלו השאלות הבאות:
"I. האם אתה מבין את החומר הנלמד בקורס?
II. עד כמה אתה מוצא את הקורס קל ומעניין?
III. נשיאת האוניברסיטה מאמינה כי זה אחד הקורסים החשובים בתואר. האם אתה מסכים או לא מסכים עם טענה זו?
IV. עד כמה לדעתך החומר הנלמד בקורס הוא מיושן?"

---

א. ציין מהי הבעיה העיקרית בניסוח כל אחת מהשאלות?
1. ניתן היה להתייחס לשני מקורות:
- ניסוח מעורפל - המילה "מבין" כללית ומופשטת מידי, לא מספיק ממוקדת כדי להבין למה הכוונה.
- הצגת צד אחד של המטבע - השאלה מכוונת לכיוון מסוים של "מבין", ועלולה להטות את התשובה לכיוון זה.
היה צריך לשאול "האם אתה מבין/לא מבין את החומר" על מנת להציג את שני הצדדים בתוף השאלה.

2. ניסוח רב היבטי, יש בתוך שאלה אחתהתייחסות לשני היבטים שונים: קל ומעניין
3. הצגת צד כנורמטיבי, נעשה שימוש באישיות ציבורית - נשיאת האו"פ, שמביעה עמדה ועלולה לכוון נבדקים להסכמה עם עמדה זו.
4. ניסוח מעורפל - לא ברור למה הכוונה ב"מיושן"

---

ב. הנח כי הסוקרים השתמשו ברשימה של הסטודנטים הרשומים במכללת רמת גן.
1. באיזה טעות העדר תצפית מדובר? נמק.
אוכלוסיית המטרה היא סטודנטים של האו"פ, מסגרת הדגימה היא סטודנטים הלומדים במכללת רמת גן, כלומר מסגרת הדגימה לא מכסה/מייצגת/מכילה את כלל האוכלוסייה. לכן מדובר בטעות כיסוי.

2. באיזה תנאי טעות זו לא תיצור הטיה? הסבר.
התנאי שזה לא ייצור הטיה, לא יוביל לתמונת מצב שלא משקפת את נאמנה את האוכלוסייה. התנאי הוא שמניחים שאין הבדל בהתפלגות בעמדות כלפי נושא  הנחקר בין סטודנטים במכללת רמת גן לבין שאר הסטודנטים באו"פ. ולכן למעשה סטודנטים ברמת גן מייצגים את כלל האוכלוסייה.

---

ד. הנח כי עבור שאלה I, הוצגו התשובות הבאות:
1. מבין היטב
2. מבין
3. לא מבין כלל

1. מה הבעיה הבולטת באפשרויות התשובה? נמק והצע נוסח מתוקן.
הבעיה הבולטת היא הפרה של עיקרון האיזון, כי יש 2 תשובות לכיוון חיובי ורק אחת לכיוון שלילי.

2. מה תוכל לומר על ממצאי הסקר בעקבות בעיה זו? הסבר.
עלול להיווצר ניפוח מלאכותי לתשובה של לא מבין כלל, כי גם אלה שרצו לסמן תשובה חסרה "לא מבין" יבחרו בה ותתקבל התפלגות קיצונית יותר מתמונת המצב האמיתית שקיימת במציאות.

---

ה. כעבור שנה, ניסה לאתר שוב את אותם 150 נבדקים שישיבו שוב על הסקר.
1. באיזה מערך סקר מדובר.
סקר חוזר במועדים שונים באותו מדגם, מערך פאנל

2. הנח כי החוקר הצליח לאתר 80 נבדקים. באיזה מבין טעויות העדר תצפית מדובר והאם תיתכן הטיה? נמק.
80 מתוך 150 אותרו, ו70 לא השיבו, כלומר מדובר בטעות אי השבה, שכמובן עלולה ליצור הטיה כי ייתכן שה70 שלא השיבו בעלי מאפיינים אחרים (חתך סוציואקונומי, גיל וכד') ולכן מחזיקים בעמצדות שונות מה-80 שהשיבו, ותתקבל התפלגות מוטה שאינה משקפת את ההתפלגות האמיתית באוכלוסייה.

3. הצע דרך להגדיל את אחוז המשיבים.
להציע תמריץ/תגמול כספי רק עבור המשיבים בשני המועדים.

חוקר בנה שאלון הבוחן ערך עצמי (נבנה על ידי רוזנברג, 1965), שכלל 13 היגדים (3 פריטי סרק)
והועבר ל- 150 סטודנטים בשנה ראשונה ואחרונה ללימודם לתואר BA. להלן ההקדמה לשאלון:
"לפניך רשימה של תיאורים. הנך מתבקש לקרוא כל תיאור ולהחליט באיזו מידה הוא מתאים לך. השתמש במספרים מ- 1 עד 5 על פי הסולם הבא:
5 – נכון במידה רבה מאוד
4 – נכון במידה רבה
3 – נכון במידה בינונית 
2 – נכון במידה מועטה
1 – נכון במידה מועטה מאוד או בכלל לא
רשום את מספר התשובה לפני התיאור במקום המיועד לכך השתדל לתת תיאור כן ואמיתי ככל האפשר על התנהגותך, מחשבותיך והרגשותיך. אין תשובות נכונות או לא נכונות. 

להלן רשימת 10 הפריטים:
1. בסך הכול אני מרוצה מעצמי
2. לפעמים אני חושב שאינני שווה דבר
3. אני חושב שיש לי מספר תכונות חיוביות
4. אני מסוגל לעשות דברים באותה מידת הצלחה כמו רוב האנשים
5. אני חושב שאין לי סיבות רבות להיות גאה בעצמי
6. אני חושב שאני אדם בעל ערך לפחות במידה שווה לאחרים
7. הייתי רוצה שתהיה לי הרגשת כבוד יותר לעצמי
8. לעיתים אני מרגיש חסר ערך לחלוטין
9. יש לי יחס חיובי כלפי עצמי
10. בסך הכול אני נוטה לחשוב שאני כשלון"

---

א. איזה מרכיבים מההקדמה לשאלון היא כוללת ואלה היא לא כוללת?
ההקדמה כוללת רק את מרכיבים 6-אין תשובות נכונות/לא נכונות ו-7-הוראות ברורות. אינה כוללת את המרכיבים הראשונים.

---

ב. איזה אינדקס היית בוחר לבנות לשאלון? נמק והגדר ציון מינימום ומקסימום?
מדובר בשאלון ליקרט כי הפריטים מסודרים בסדר מקרי והם שווי משקל.
מס' פריטים רלוונטיים = 13 היגדים - 3 פריטי סרק = 10
סולם התשובות: 1-5, ציון מינימלי 10X1=10, ציון מקסימלי 10X5=50

*בניית האינדקס, כלומר חישוב ציון מינימום/מקסימום, יש להוציא פריטי סרק מהחישוב, אם נאמר שקיימים בשאלון

---

ג. מדוע כלולים פריטי סרק (סתמיים) בשאלון? הסבר בקצרה.
פריטי סרק הם פריטים שלא רלוונטיים לנושא המחקר והם מושתלים לאורך השאלון על מנת להסוות את הנושא הנחקר ובכך לצמצם הטיות מצד המרואיין כגון רציה חברתית.

---

ד. חלק את הציונים ל - 3 קטגוריות. (תן שם לכל קטגוריה וציין טווח ציונים)

טווח ציונים כללי:

חלוקה ל-3 קטגוריות:החלוקה המתקבלת:

---

במקרה שלנו בסעיף ד היו 3 קטגוריות, וגס יותר יהיה 2 קטגוריות
הטווח בקטגוריה יהיה:ונקבל את החלוקה:

---

ו. חלק מן הפריטים שנתנו מנוסחים כך שהסכמה עימם מעידה שהנבדק נוטה לערך עצמי גבוה
(סוג 1) וחלקם מנוסחים כך שהסכמה עימם מעידה שהנבדק נוטה לערך עצמי נמוך (סוג 2)
1. ציין אילו קביעות שייכים לכל אחד מהסוגים

---

2. מדוע כלולים קביעות משני הסוגים?
כלולים פריטים משני הסוגים על מנת לצמצם את הנטיה של המרואין - העדפת כיוון מסוים בסולם התשובות, על מנת לצמצם את הנטיה להשיב בחיוב/שלילה אוטומטית מבלי לקרוא את תוכן הפריט.

---

ז. סולם התשובות עלול ליצור הטיה הקשורה למרואיין
1. ציין מה שמה? כיצד היית מציע לפתור הטיה זו? נמק.
סולם התשובות הוא 1-5, אי זוגי, כלומר קיימת תשובה אמצעית/ניטרלית שהיא 3.
עלולה להיווצר הטיה מצד המרואיין שמכונה - הימנעות מנקיטת עמדה, בורחים למרכז ומסמנים תשבה אמצעית תמיד ובכך ננעים מלנקוט עמדה.
הפתרון הוא לבטל את שובה האמצעית ולהפוך את סולם התשובות לזוגי, כך לאלץ את המרואיין לנקוט עמדה.

2. ציין מה היה ציונו של הנבדק שתמיד סימן כיוון זה.
נבדק שנמנע מלנקוט עמדה תמיד מסמן 3 ולכן ציונו:

---

ח. לפניך שלושה מקרים: נבדק 1 שעונה תמיד בשלילה; נבדק 2 בעל ערך עצמי נמוך ביותר; נבדק 3 שמנסה להרשים. מה לדעתך יהיה הציון בשאלון של כל אחד מהנבדקים? הצג חישוב.
שלושה סוגים של נבדקים שיש לחשב את הציון הסופי ואז יש לזכור שאם בשאלון יש פריטים משני סוגים, יש להפוך את סולם התשובות של הפריטים ההפוכים (סוג 2).
לגבי פריטים רגילים - מה שמסמן זה מה שמקבל, לגבי ההפוכים - הנבדק מקבל ההפך ממה שסימן. לכן נקבל:
נבדק 1 -נבדק 2 -נבדק 3 - מנסה להציג עצמו כבעל ערך עצמי חיובי/גבוה

---

ט. עוזר המחקר הציע לנפות מהמדגם כל מרואיין עם ציון 30. האם אתה מסכים? נמק.
לא ניתן לנפות את כל מי שקיבל 30 בציון הסופי, כי ייתכנו פרופילים שונים של תשובות שיסתכמו לציון סופי זה, לכן עלינו לבדוק את פרופיל התשובות שלא הנבדק ורק מי שסימן אוטומטית 1 תמיד או 5 תמיד ומכן שסתר את עצמו לאורך השאלון, כלומר לא התייחס ברצינות למילוי השאלון וננפה אותו.
אלה שסימנו אמצע לא מנופים ממחקרים, כי זוהי אכן עמדתם והם לא סותרים את עצמם.

---

י. מהו סוג מערך הסקר שבוצע.
מערך הסקר הוא סקר חוזר במועדים שונים באותו מדגם, מערך פאנל, כי נאמר לנו שהסקר הועבר לאותם 150 סטודנטים בשנה הראשונה ואחרונה לתואר הראשון.

---

יא. הנח כי נמצא ש - 90% מהמשיבים היו ממוצא מזרחי. מהי סוג טעות היעדר תצפית זו ומתי עובדה זו תשפיע על התמונה שתתקבל לגבי ערך עצמי? נמק.
טעות היעדר תצפית מסוג טעות בדגימה, כי המדגם כלל 90% מזרחיים ויש ייצוג חסר לאשכנזים ומכן שהמדגם לא מייצג כהלכה את האוכלוסייה.
ייצוג זה ישפיע על התמונה שנקבל לגבי ערך עצמי בהנחה שקיים הבדל בערך העצמי בין אשכנזים למזרחיים.
אם אין הבדל בהתפלגות ערך עצמי על פי מוצע עדתי אז לא משנה כמה ניקח מכל מוצא כי כל אחד מייצג את האחרים.
אבל אם יש הבדל אז צריך ייצוג הולם של כל מוצא על מנת לקבל תמונה שמשקפת את המציאות.

---

יב. נמצא הבדל בין גברים לנשים בממוצע הדירוג לשאלון ערך עצמי. האם ניתן לטעון כי מין משפיע על ערך עצמי? נמק.