6 - ניסויים

חוקר רצה לבחון האם רמת הקופאין בדם משפיע על הזיכרון לטווח קצר.
הוא דגם 100 סטודנטים וחילק אותם מקרית ל-2 קבוצות.
קבוצה 1 - קיבלה כוס קפה עם קופאין
קבוצה 2 - קיבלה כוס קפה נטול קופאין
לאחר מכן כינס את כולם באותו חדר והקריא לכל הנבדקים רשימה של 15 מילים ( מבחן ריי שמיעתי ) ובתום ההקראה הוא ביקש מכל נבדק לרשום על גבי דף את כל המילים שזכר.
החוקר גילה שממוצע מספר המילים שזכרו הנבדקים בקבוצה 1 היה גבוה באופן מובהק ממספר המילים הממוצע שזכרו נבדקים מהקבוצה השניה.

מה שנאמר לנבדקים בתחילת המחקר אודות מה שרוצים לבדוק, מטרת המחקר

האם הסיפור רקע נשמע הגיוני, מספיק משכנע את הנבדקים, והאם החוקר נקט בפולות על מנת לשכנע אותם אודות סיפור הרקע.

• שיטתי - הבדל בין ממוצעי הקבוצות
• ההבדל בין ממוצעי הקבוצות במשתנה הקבוצות נבעו מהמשתנה הבלתי תלוי
• נשלטו על ידי החוקר, ולכן רצויה.
• החוקר ישאף להגדיל שונות זו ככל האפשר, כי זו מטרת המחקר
• השונות היחידה שמעניינת את החוקר במחקר ניסויי

לדוגמא
בדוגמת הקפה - הבדל בממוצע המילים שזכרה כל קבוצה נבעה מרמת הקופאין בדם אז נסיק שמדובר בשונות שיטתית רצויה.

נבחין בין 2 מצבים:

1. ---

   2 תצפיתיים שונים לאותו מ"ת תיאורטי - 
   • במצב זה יש דרישה שהמב"ת ישפיע עליהם באותו אופן
   • אם לא - יש החלשה לתוקף מבנה של תוצאה עקב חוסר מיצוי

2. ---

   2 תצפיתיים אבל כל אחד מהם מודד משתנה תיאורטי אחר - 
   • במצב זה אין השפעה על תוקף מבנה של תוצאה 
   • כי אין דרישה להשפעה באותו אופן, כל מדד שייך למבנה תיאורטי אחר. 

חוקר רצה לבדוק האם המצאות במצב הומוריסטי, מסייעת להתמודדות עם לחץ, לצורך זה ערך ניסוי.
הוא דגם 60 נבדקים סטודנטים וחילק אותם באופן מיקרי לשלוש קבוצות בגודל שווה.
לכל הנבדקים נאמר כי הם משתתפים במחקר שבודק מידת המוסחות כפונקציה של מידת העניין.
הנבדקים בכל הקבוצות נתבקשו להחזיק את היד במים קפואים כמה שיותר זמן.
מספר השניות שהחזיק הנבדק את ידו במים קפואים היה מדד ליכולת עמידתו בלחץ.
הקבוצה הראשונה צפתה באותו זמן בסרט המתאר מערכון מצחיק של התוכנית 'ארץ נהדרת' (X1), הקבוצה השנייה צפתה בסרט קצר מסדרת טלוויזיה (X2), וקבוצה שלישית צפתה בסרט של הרצאה רצינית בנושא עיוני (X3). נמצא כי ממוצע השניות שהחזיקו הנבדקים במים קפואים היה כדלקמן: 15 שניות; 9 שניות; ו - 6 שניות בהתאמה.
כל ההבדלים נתקבלו מובהקים ב - 0.05.
כמו כן, בשעה שהנבדקים החזיקו את ידם במים קפואים, ביקש החוקר מכל נבדק לדרג בעל פה מ- 1 עד 5 את מידת העניין של הסיטואציה הניסויית.

---

א. מהו המשתנה הבלתי תלוי התיאורטי? התצפיתי וערכיו?
ב. מהו המשתנה התלוי התיאורטי? התצפיתי וערכיו?

---

ג. תאר סכמתית את מערך המחקר. ציין מה מבטאים הסימנים.
מערך מחקר ניסויי אמיתי -

• ניסוי - נעשתה מניפולציה
• אמיתי - נעשתה הקצאה מקרית

O X1 R
O X2 R
O X3 R

---

ד. הנח כי לקבוצה 1X נערך הניסוי ביום חם מאוד ולקבוצות X2 ו -X3 ביום רגיל. האם בעובדה זו יש משום איום לתוקף? באיזה תוקף מדובר ובאיזה איום הסבר.
תוקף פנימי נחלש כי נוצר איום של היסטוריה, נאמר לנו שהיה הבדל מראש בין הקבוצות בזמן הניסוי שהוביל לאירוע חיצוני בין הזמנים (הבדלי מזג אוויר). ועלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

---

ה. החוקר החזיק קבוע את עיסוק הנבדקים.
1. האם משתנה זה קשור לנבדקים או פרוצדורה?
החוקר החזיק קבוע את סוג העיסוק בכך שלקח רק סטודנטים למחקר, נחשב כמשתנה חיצוני נבדק כי זה מפיין שהנבדק הגיע איתו למחקר
2. כיצד עובדה זו משפיעה על 4 סוגי התוקף? פרט על כל אחד בנפרד, הסבר במונחי שונויות.
תוקף מסקנה סטטיסטית - מתחזק כי צומצם האיום של הטרוגניות מקרית של נבדקים כי כולם סטודנטים, אין הבדל בתוך הקבוצות בסוג העיסוק, דבר שעשוי להקטין את השונות המקרית
תוקף מבנה - מתעסק רק במבנים תיאורטיים של המב"ת והמ"ת במחקר וסוג העיסוק הוא משתנה חיצוני למחקר ולכן אין השפעה על תוקף זה
תקף חיצוני - נחלש, כי נוצר היום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי, כולם סטודנטים ולכן ייתכן שלא ניתן להכליל את ממצאי הניסוי עבור אוכלוסיות אחרות, למשל בוגרים שאינם סטודנטים.
מבנה פנימי - נעשתה הקצאה מקרית ולכן מניחים שאין הבדל מראש בין הקבוצות במאפיין כלשהו של נבדק כולל יסוק, ללא קשר לעובדה שסוג העיסוק מוחזק קבוע. הקצאה מקרית טיפלה באיום של ברירה בכך שהפכה שונות שיטתית טעותית שעלולה להיווצר ממאפייני נבדק לשונות מקרית. מכאן שלעובדה זו קיימת תרומה מועטה בלבד עד אפסית לתוקף המקרית מעבר להקאה המקרית שכברט יפלה באיום של ברירה.

---

ו. חוקר ב' טוען כי מכיוון שהיו בקבוצה X1 גם נבדקים שהחזיקו את ידם במים קפואים רק 5 ו - 6 שניות, ובקבוצה X3 – גם נבדקים שהחזיקו את ידם במים קפואים 14 ו - 15 שניות, ניתן להסיק שלא שלט חוקר א' על ההבדלים בין הקבוצות ולכן מחקרו חסר תוקף פנימי.
1. על איזה שונות מדבר חוקר ב' בחלק הראשון של טענתו? הסבר.
החוקר טוען שהיו הבדלים גדולים בתוך כל קבוצה במ"ת, כלומר במשך זמן החזקת היד במים קפואים, מכן שמדובר בשונות מקרית.

2. איזו שונות באה לביטוי באיומים לתוקף פנימי? הסבר.
תוקף פנימי עוסק בשונות שיטתית טעותית, האם קיים הבדל בין הקבוצות במשתנה חלופי כלשהו שעלול להוות הסבר חלופי בתוצאות.

3. האם לאור האמור, צודק חוקר ב' במסקנתו? הסבר.
חוקר ב' לא צודק כי מדובר בשני סוגים שונים של שונויות שאין קשר ביניהם, תוקף פנימי כלל לא נפגע מקיומה של שונות מקרית גדולה ככל שתהיה

---

ז. חוקר ב' טוען עוד כי מה שיצר את ההבדלים בין הקבוצות אינו ההמצאות במצב הומוריסטי אלא העובדה שלנבדקי קבוצות X1 ו - X2 היה יותר מעניין.
1. האם חוקר ב' מדבר על שונות שיטתית או מקרית? הסבר.
חוקר ב' מציין שנוצר הבדל נוסף בין הקבוצות במשתנה מידת העניין, לכן מוצע הסבר חלופי. לכן מדובר בשונות שיטתית טעותית.

2. על איזה תוקף ובאיזה איום מדובר?
תוקף מבנה נחלש, נוצר איום של חוסר בלבדיות, כי בעקבות המניפולציה עצמה, חלק אינטגרלי מהב"ת התצפיתי (הסרים  השונים שהוקרנו) נוצר הבדל בין הקבוצות לא רק במב"ת התיאורטי (מידת הומור) אלא גם במב"ת אחר לא רלוונטי (מידת עניין) שעלעול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

3. האם זוהי טענה של ארטיפקט או קונפאונדינג? נמק.
מדובר בקונפאונדינג ולא בארטיפקט כי ההסבר החלופי נוצר בעקבות המניפולציה עצמה ולא מדובר במשתנה חיצוני למחקר

4. לאור הממצאים ניתן לומר כי גם אם הוא צודק, אזי באופן חלקי בלבד נמק.
החוקר טוען: (יותר מעניין)  X1, X2 > מ-X3 (פחות מעניין)
ממצאי המחקר: (יותר מעניין) X1 < X2 > מ-X3 (פחות מעניין)
השונות של מידת העניין אופסה, בין קבוצות X1 ו-X2, לכן לא ניתן להסביר על פי משתנה זה מדוע בכל זאת התקבל הבדל בין 2 קבוצות אלו במ"ת (ממוצע החזקת היד במים קפואים), לכן הסברו חלקי בלבדכי על פי מידת העניין ניתן להסביר רק את ההבדל בין X1 ו-X2 לעומת X3, אבל לא את ההבדל בין X1 ל-X2

---

ח. חוקר ב' מוסיף וטוען כי אילו המחקר היה נערך על נבדקים בוגרים שאינם סטודנטים לא היו מתקבלים הבדלים בין שלושת הקבוצות.
1. במה לא היו מתקבלים הבדלים?
לא היו הבדלים בין הקבוצות בממוצע משך הזמן שהחזיקו את היד במים קפואים

2. על איזה תוקף מערערת טענה זו ובאיזה איום מדובר?
תוקף חיצוני נחלש כי נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי שכן לא ניתן להכליל את הממצאים עבור אוכ' אחרות, למשל בוגרים שאינם סטודנטים

3. הצע בקצרה דרך לבדיקת טענתו של חוקר ב' והסבר איזה סוג רפלקציה יושם.
יש שלחזור על  הניסוי עם אוכלוסייה אחרת, בוגרים לא סטודנטים, כל חזרה  על הניסוי מכונה בשם רפליקציה קונספטואלית,  כי יש לחזור על הניסוי תוך שינוי מהותי, להחליף את סוג האוכלוסייה.
אם נקבל תוצאות דומות למחקר הנוכחי, אז חוקר ב' טועה, אם נקבל תוצאות שונות אז הוא צודק.

4. תאר סכמתית את הקשר שהוצע בטענתו של חוקר ב'.
B < A בתנאי C - קשר מותנה

---

ט. ציין מקור אפשרי לטעויות במדידת המשתנה התלוי?
המ"ת הוא משך זמן  החזקת היד במים קפואים, טעויות מקריות במדידה יכולים לנבוע ממקורות שונים כגון: אי  עצירת שעון העצר בזמן, אי הפעלתו בזמן, הבדלים מקריים בטמפרטורת המים.
פתרון אפשרי - מצמידים חיישן למיכל המים שימדוד גם נכון את הטמפ' וגם את משך הזמן.

---

י. בפתיח מצוין כי נאמר לכל הנבדקים ש "המחקר בודק מוסחות כפונקציה של מידת העניין":
1. ציין כיצד קוראים לכך ביחידה 6?
מה שנמאר לנבדקים בתחילת המחקר אודות מה שרוצים לבדוק, מטרת המחקר, מכונה בשם סיפור רקע.

2. האם זה עומד בקריטריון ההגיוניות? נמק תוך התייחסות לתיאור המחקר.
קריטריון ההגיוניות אומר האם הסיפור רקע נשמע הגיוני, מספיק משכנע את הנבדקים, והאם החוקר נקט בפולות על מנת לשכנע אותם אודות נכונות סיפור הרקע.
במחקר החוקר ביקש מהנבדקים לדרג בסוף בע"פ את מידת העניין של הסיטואציה במטרה לשכנע ולהעניק היגיון לסיפור שסופר להם.
לכן יש עמידה בקריטריון ההגיוניות.

---

יא. הנח כי החוקר ביקש אף מהנבדקים בכל קבוצה לענות בע"פ על השאלה: באיזו מידה אתה
מוצא סיטואציה זו משעשעת על סולם בן 7 דרגות (1 =מאוד; 7 = כלל לא).
1. לאיזה צורך נעשתה בדיקה זו וכיצד היא נקראת?
החוקר מדד באמצעות השאלה ע"פ עד כמה הסיטואציה משעשעת, כלומר כלי מדידה נוסף למב"ת התיאורטי, הימצאות במצב הומוריסטי. לכן מדובר בבדיקת מניפולציה, דרך לאמת/לוודא שהמניפולציה עבדה כמו שצריך, אכן בקבות הסרטים השונים שהוקרנו (המניפולציה) נוצרו הערכים השונים של המב"ת התיאורטי (מצבי הומור שונים).

2. איזו תוצאה תהיה רצויה לחוקר ואיזו לא? נמק.
תוצאה רצויה שאלה שצפו בארץ נהדרת ידרגו את הסיטואציה בע"פ כמשעשעת יותר מאלה שצפו בסדרת טלוויזיה, ואלה שבסדרת טלוויזיה ידרגו משעשעת יותר מאלה שצפו בהרצאה רצינית.
תוצאה זו תחזק את תוקף המבנה של הסיבה, תאמת שהמניפולציה עבדה.
תוצאה לא רצויה אם לא יימצא הבדל בין הקבוצות בדירוג השאלה בע"פ לגבי  הסיטואציה, כי אז זה יעיד שהמניפולציה לא עבדה, הסרטים השונים לא יצרו רמות ושנות של הומור. לכן תוקף המבנה של הסיבה ייחלש.

בקורס מבוא לכלכלה לסטודנטים שנה א בחוג לכלכלה הועבר מבחן אמצע סמסטר.
בסוף הסמסטר החליט המרצה לנצל את מבחן סוף הסמסטר לבדוק האם לחץ הזמן בבחינה משפיע על ההישגים בה.
הוא שיער כי אנשים החשים כי הם מוגבלים בזמן ישיגו ציון נמוך מזה של אנשים החשים שאינם מוגבלים בזמן.
לכל הסטודנטים ניתן מבחן סוף סמסטר שלמעשה לא היה מוגבל בזמן אך למחצית מהנבחנים נאמר בדף ההנחיות הצמוד למבחן כי המבחן מוגבל לשלוש שעות (קבוצה א), בעוד למחצית נאמר בדף ההנחיות הצמוד למבחן כי הבחינה אינה מוגבלת בזמן (קבוצה ב).
התלמידים ישבו באולם הבחינה והחוקר ערבב את שתי הגרסאות של דפי הנחיות וחילק אותם לתלמידים, שלא ידעו על קיומם של שני דפי ההנחיות.
בתום הבחינה נתבקשו התלמידים לענות לשאלה עד כמה חשו לחוצים בזמן במהלך הבחינה.
החוקר מצא הבדל מובהק בכיוון המשוער:
ממוצע הישגי קבוצה ב היו גבוה יותר מממוצע הישגי קבוצה א בשמונה נקודות.
סטיות התקן היו זהות בשתי הקבוצות ושוות ל- 2.2.
המבחן נבדק על ידי שני מתרגלים ונמצא מתאם של 0.92 ביניהם.

---

א. מהו המשתנה הבלתי תלוי התיאורטי? מהו המשתנה הבלתי תלוי התצפיתי? וערכיו?
ב. מהו המשתנה התלוי התיאורטי? מהו המשתנה התלוי התצפיתי? וערכיו?

---

ג. הצג בצורה סכמתית את מערך המחקר וציין מה מבטאים הסימנים.
R (הקצאה מקרית - ערבוב הדפים) X1 (ערכים שונים של מב"ת) O (מדידות אחרי של מ"ת)
R (הקצאה מקרית - ערבוב הדפים) X2 (ערכים שונים של מב"ת) O (מדידות אחרי של מ"ת)

---

ד. מהו סוג המחקר הניסויי בו נקט החוקר ואיזו שיטה השתמשו להפעלת המשתנה הבלתי תלוי? נמק.
מערך מחקר ניסויי אמיתי, כי נעשתה הקצאה מקרית.
השיטה הכללית שבה הופעלה המניפולציה היא שיטת הוראות, כי זה ההבדל היחידי שקיים בין הקבוצות שכן נאמר לנו שלמעשה הבחינה לא הייתה מוגבלת בזמן, ומר לא היו מאורעות שונים, אלא רק מה שנכתב בדף ההנחיות, ההוראות.

---

ה. במהלך הבחינה היו רעשים בלתי צפויים לאורך חצי שעה ראשונה בעקבות עבודות שיפוץ שהורגשו משמעותית יותר בחלק הדרומי של אולם הבחינה. עוזר ההוראה טוען כי נוצר הסבר חלופי לתוצאות.
1. הסבר את טענתו ונמק האם אתה מסכים עם טענה זו.
עוזר ההוראה טוען כי נוצר הסבר חלופי לתוצאות עקב ארטיפקט/איום שמוכנה היסטוריה מקומית, הבדל בין הקבוצות בתנאים הפיזיים שבה נבדקה כל קבוצה, תנאי היבחנות שונים בחלק הדרומי עם רעשים כבדים לעומת החלקים האחרים של אולם הבחינה. מכן שתוקף הפנימי נפגע.
החוקר אינו צודק בטענתו כי ערבוב הדפים הוביל לכך שבחלק הדרומי נמצאים נבחנים משתי הקבוצות, שתי הגרסאות של דפי ההנחיות באותו יחס, לכן הרעשים השפיעו על 2 הקבוצות באופן זהה,.
לכן לא נוצר הבדל בין הקבוצות מכן שלא קיים הסבר חלופי.

2. על איזה תוקף עלולה להשפיע עובדה זו? נמק.
קיימים הבדלים בתוך כל קבוצה, כי בחלק הדרומי היו תנאי היבחנות שונים, ומכן בתוף כל קבוצה היו נבדקים שחלקם עשו את הניסוי עם רעש וחלקם בלי, ואז תוקף מסקנה סטטיסטי נפגע, כי נוצר איום של גורמים לא רלוונטיים למב"ת, השונות המקרית תגדל, יגדלו הרעשים במחקר ויגדל הסיכוי שהחוקר יצליח לקבל אפקט מובהק לטיפול.

---

ו. הנח לצורך סעיף זה בלבד כי בבדיקה מאוחרת הסתבר כי למרות ההקצאה המקרית של הנבדקים לקבוצות השונות, קבוצה ב כללה סטודנטים ברמה גבוהה יותר מהקבוצה השנייה.
1. כיצד לדעתך ניתן לבחון טענה זו?


2. על איזה תוקף מערערת טענה זו ואיזה איום היא מבטאת? נמק


3. איזה בדיקה יש לערוך על הנתונים הקיימים על מנת לבחון את הטענה ואיזו תוצאה תתמוך בה? הסבר.

---

ז. חוקר אחר טוען כי מה שיצר את ההבדלים בין הקבוצות בהישגים איננו תחושת לחץ הזמן אלא ההבדלים בחרדה שנוצרה בעקבות דפי ההנחיות השונים: אצל נבדקים שנאמר להם שהבחינה מוגבלת לשלוש שעות נוצרה חרדה רבה יותר מאשר אצל נבדקים שהבחינה אינה מוגבלת בזמן.
1. על איזה תוקף ואיזה איום היא מבטאת? נמק.
מדובר באיום של קונפאונדינג שמערער על תוקף מבנה, כי נאמר לנו שבעקבות המניפולציה עצמה, דפי ההנחיות השונים, נוצר הבדל בין הקבוצות לא רק בתחושת לחץ זמן אלא גם במשתנה תיאורטי אחר לא רלוונטי, רמת חרדה, אשר עלול להוות הסבר חלופי לתוצאות, ליצור שונות שיטתית טעותית.

2. הצג סכמטית את הקשר הסיבתי הנטען בטענה זו.
קשר מתווך:
A מב"ת - תחושת לחץ הזמן > C מתווך - רמת חרדה > B מ"ת - הישגים בבחינה

3. החוקר השיב לו כי נבדקה רמת החרדה של כל נבדק באמצעות שאלון ולא נמצא מתאם הציון בשאלון חרדה לציון בבחינה. האם הממצא תומך בקשר הסיבתי הנטען? הסבר.
מתאם הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית, נאמר לנו שלא נמצא קשר (מתאם) לבין חרדה לציון בבחינה.
כלומר לא מתקיים התנאי ההכרחי הראשון להסקה סיבתית.
לכן חרדה לא משפיעה על הציון בבחינה, מכאן שאין תמיכה בקשר הסיבתי שנטען כי C לא יכול לשמש כמשתנה מתווך בין A ל-B

---

ח. המתרגל שבדק את הבחינות גילה כי נמצא הבדל מובהק בדירוג לשאלה בתום הבחינה לגבי תחושת לחץ הזמן: בקבוצה א חשו התלמידים לחוצים יותר בזמן מקבוצה ב.
1. מה שם הבדיקה שערך החוקר ולשם מה נועדה? הסבר.
בדיקת מניפולציה, מודדים את מב"ת באמצעות דירוג אלה בתום הבחינה על מנת לוודא שהמניפולציה עבדה מו שצריך, שבעקבות דפי ההנחיות השונים נוצר הבדל בין הקבוצות במב"ת התיאורטי, תחושת לחץ המזמן בבחינה.

2. איזה תוקף לדעתך מושפע מתוצאה זו וכיצד? נמק.
נמצא שקבוצה א' שהוגבלה בזמן, דירגה את לחץ הזמן  בבחינה כגבוה יותר מקבוצה ב' שלא הוגבלה בזמן, מכן שזוהי תוצאה רצויה, כי מאמתת שהמניפולציה עבדה כמו שצריך, שהמב"ת התצפיתי אכן יצר את המב"ת התיאורטי. לכן קיים חיזוק לתוקף המבנה של הסיבה.

---

ט. ראש החוג התעניין במחקר אך טען כי אילו היו מבצעים את המחקר על בחינה בקורס שיטות מחקר, לא היו מתקבלים אותן תוצאות.
1. על איזה תוקף ממצאים מערערת טענה זו באיזה איום מדובר? הסבר.
תוקף מבנה שנחלש, כי נוצר האיום של חוסר מיצוי. נאמר לנו שהניסוי נבדק רק על קורס מסוים - מבוא לכלכלה, לכן התצפיתי לא ממצהאת כלעולם התוכן של המשתנה התיאורטי - בחינהבקורס לכשהו.
מכן שיתכן שלא ניתן להכליל את הממצאים על תצפיתיים אחרים לאותו מב"ת תיאורטי, כלומר על בחינות בקורסים אחרים כגון שיטות מחקר.

2. מה שם הבדיקה שניתן לבצע על מנת לבדוק את טענתו? נמק.
ניתן היה לשחזר את הניסוי תוך שינוי מהותי - לבצע רפליקציה קונספטואלית, לשנות את המב"ת התצפיתי מבחינת סוף סמסטר בקורס מבוא לכלכלה, לבחינת סוף סמסטר בקורס שיטות מחקר.
אם נקבל תוצאות דומות אז צומם חוסר מיצוי, וראש החוג טועה. לעומת זאת אם נקבל תוצאות שונות אז ראש החוג יצדק בטענתו, נוצר חוסר מיצוי.

---

י. לאיזה שונות מתייחסים בסטיות תקן והאם התוצאות הזהות בין שתי הקבוצות משפיעה על תוקף הממצאים? אם כן, הסבר באיזה תוקף מדובר וכיצד משפיע.
סטיות תקן בכל קבוצה = שונות מקרית

---

יא. חוקר אחר טוען כי תלמידים בקבוצה כעסו על הגבלת הזמן בבחינה, החליטו לשתף פעולה פחות ולכן הישגיהם היו ירודים יותר.
1. על איזה תוקף ואיזה איום מבטאת טענה זו? נמק.
נוצר איום של התמרמרות נבדקי קב' הביקורת, איום על תוקף פנימי, שנוצר בעקבות מעבר מידע בין הקבוצות על הטיפול הניסויי, בנוסף קבוצה אחת קיבלה יחס מועדף - ללא מגבלת זמן, על פני הקבוצה השנייה. לכן נוצר הסבר חלופי לתוצאות.
כי הקבוצה עלולה להתמרמר, להפחית שיתוף פעולה עם הניסוי, ולכן ההישגים שלהם יהיו נמוכים יותר ולא בגלל המניפולציה.

2. האם לדעתך סביר שיתרחש האיום במחקר הנוכחי כפי שבוצע? נמק.
על מנת שתיווצר מוטיבציה להתמרמר/לכעוס, הי צריך להיות מעבר מידע בין הקבוצות, אך נאמר לנו שהנבחנים לא ידעו על קיומם של פי ההנחיות, לא היה מעבר מידע. לכן לא סביר שיתרחש איום זה במחקר הנוכחי.

---

יב. מה שם הבדיקה שנעשתה בין שני המתרגלים ועל איזה תוקף ממצאים משפיעה התוצאה שהתקבלה? הסבר תשובתך.
המתאם ין ני התרגלים זוהי בדיקה של מהימנות בין שטפטים, נמצא שהמתאם ביניהם הוא 0.92, זוהי מהימנות גבוהה ומכן שצומצם האיום של חוסר מהימנות המדדים כי השתמשנו בכלי מדידה מספיק מהימן ולכן יש פחות טעויות מקריות של מדידה, פחות רעשים במחקר, לכן גדל הסיכוי שהחוקר יצליח לגלות אפקט מובהק לטיפול ובכך חיזקנו את תוף מסקנה סטטיסטית.

חוקר שיער כי הנטייה לייחס לזולת אחריות למה שקורה לו והעמדות השליליות שיתפתחו לגביו תגברנה ככל שתוצאות מעשיו חמורות יותר.
הוא דגם מקרית 100 גברים נשואים (בני 55 30), וחילק להם באופן מקרי שלושה סוגים של דפי ניסוי.
בדפי הניסוי סופר הסיפור הבא: "לנער ששמו לני היתה מכונית משומשת. יום אחד נסע בה עם חבר והחנה אותה במורד הרחוב. לפני צאתו מן המכונית הפעיל את בלם היד, ועל כך העיד חברו. לרוע מזלו, הידרדרה המכונית במורד הרחוב. המשטרה בדקה את מצבה של המכונית ומצאה את סנדלי הבלמים שבורים".
תיאור זה היה זהה עבור כל הנחקרים, אך המשכו, שעסק בנזק שנגרם, היה שונה:
- לכשליש מהנבדקים נאמר בדפי הניסוי, כי למזלו של לני עצר המכשול בכביש את המכונית, ונגרם לה נזק קל בלבד בפגוש הקדמי;
-לכשליש נאמר, כי למזלו של לני עצר מכשול בכביש את המכונית ונגרם לה נזק קל בלבד לפגוש הקדמי, אך אילו הידרדרה המכונית עד סוף המורד, עלולה הייתה לפגוע בחנות העומדת שם ובזבן של החנות;
- לשליש הנותר נאמר, כי המכונית הידרדרה במורד ופגעה בחנות שעמדה שם. הזבן נפצע קשה ואושפז לשנה בבית החולים ".
מטעמים טכניים כל קבוצה חולקה לשניים: למחציתה הועבר המחקר בשעות הבוקר ולמחציתה בשעות הערב.
כל הנבדקים להם הועבר המחקר בבוקר או בערב נבדקו באותו זמן בדיוק אך בחדרים נפרדים, בהתאם לקבוצה.
לאחר קריאת הסיפור נתבקשו הנבדקים להעריך את המידה, שבה אחראי לני לתוצאות המקרה, על סולם מ - 1 (אחראי מאוד) עד 7 (כלל לא אחראי) ומילאו שאלון עמדות כלפי לני, אשר ידוע כתקף ומהימן.
ניתוח התוצאות העלה כי השערה אוששה.

---

א. מהו המשתנה הבלתי תלוי תיאורטי? תצפיתי וערכיו?
ב. מהו המשתנה/ים התלוי/ים התיאורטי/ם? התצפיתי/ים וערכיו/הם?

---

ג. הצג סכמטית את מערך המחקר. ציין מה מבטאים הסימנים.
O X1 R
O X2 R
O X2 R
הקצאה מקרית, ערכים שונים של המב"ת, מדידות אחרי של המ"תים

---

ד. האם תוצאות המחקר נתונות לאיומים של סלקציה? מדידה? היסטוריה? היסטוריה מקומית? הסבר במונחים של שליטה על שונויות.
- סלקציה (ברירה) - לא קיים כי נעשתה הקצאה מקרית שהפכה שונות שיטתית טעותית שעלולה להיווצר מאפיוני נבדק לשונות מקרית
- מדידה - לא קיים, שכן איפסו שונות של מס' המדידות כך שאף לא אחת מהקבוצות עברה מדידה של המ"תים לפני המניפולציה
- היסטוריה - לא קיים, כי נאמר לנו שכל קבוצה חולקה ל-2, מחצית בבוקר ומחצית בערב, לכן זמן עלול ליצור שונות מקרית אבל לא שונות שיטתית טעותית ולכן לא יכול להוות הסבר חלופי לתוצאות.
- היסטוריה מקומית - קיים, כי כל קבוצה ערכה את הניסוי כחדר בנפרד, ועלול להתרחש אירוע מקומי באחד מתנאי הניסוי שיוצר שונות שיטתית טעותית ומהווה הסבר חלופי לתוצאות.

---

ה. החוקר החזיק קבוע את הסיפור שסופר.
1. כיצד משפיע על תוקף פנימי, חיצוני ומסקנה סטטיסטית?
סיפור שסופר, והיה זהה לכל הקבוצות ומכאן שהוחזק קבוע.
תוקף פנימי וחיצוני - עוסקים רק במשתנים חיצונים למחקר ולכן הסיפור שסופר שהוא חלק מהותי מתפעול הניסוי, לא חיצוני לכן לא משפיע על תקפים אלו.
תוקף מסקנה סטטיסטית - מתחזק, צומצם האיום של חוסר מהימנות הפעלת המב"ת כי המניפולציה תופעלה באופן אחיד, לכולם סופר אותו סיפור, לכן השונות המקרית תקטן ויגדל הסיכוי לקבלת ומציאת אפקט מובהק לטיפול.

2. חוקר אחר טוען כי עובדה זו מחזקת את תוקף המבנה מחד ומחלישה אותו מאידך. האם אתה מסכים עם טיעון זה? נמק במונחי שליטה על שונויות.
אכן השפעה על תוקף מבנה היא דו כיוונים כפי שטוען החוקר, כי מצד אחד נוצר איום של חוסר מיצוי, כי ייתכן שלא ניתן יהיה להכילי את הממצאים עבור תצפיתיים אחרים לאותו מב"ת תיאורטי, כלומר תיאורי סיפור אחרים, וזה יפגע בתוקף מבנה.
מצד שני העובדה שאין הבדל בין הקבוצות בסוג הסיפור שסופר מונע אפשרות של קונפאונדינג, כלומר הסבר חלופי שעלול היה להיווצר מסוג הסיפור ומכך שהוחזק קבוע חיזקנו תוקף מבנה.

---

ו. החוקר הסיק לאור העובדה שהתקבל הבדל מובהק בין הקבוצות במידת האחריות המיוחסת לזולת אך לא בעמדות כלפי הזולת משפיעה על תוקף ממצאי הניסוי.
1. לאיזה תוקף התכוון? הסבר בקצרה.
החוקר התכוון לתוקף מבנה של תוצאה, כי במחקר היו 2 מדדים - 2 מב"ת תצפיתיים, ונשאלת השאלה האם המניפולציה השפיעה עליהם בותו אופן או לא?

2. האם הוא צודק? נמק.
החוקר לא צודק, כי לא מדובר ב-2 תצפיתיים של ותו מ"ת תיאורטי, אלא כל אחד מהם מודד משתנה תיאורטי אחר, מבנים נפרדים. לכן אין דרישה שהמב"ת ישפיע עליהם באותו אופן.
לא קיימת פגיעה בתוקף מבנה של תוצאה.

---

ח. החוקר התגבר במחקרו על שני איומים של תוקף מסקנה סטטיסטית. מהם האיומים וכיצד התגבר עליהם החוקר.
2 האיומים על תוקף מסקנה סטטיסטית -
- תמיד נבחר להתחילו בו - הטרוגניות מקרית של משתתפים - החוקר החזיק קבוע מספר מאפייני נבדק: מגדר (גברים), מצב משפחתי (נשוי) וטווח גילאים (20-55).
כלומר יש פחות הבדלים בתוף הקב' באפיוני נבדק, השונות המקרית תגדל, ויפחתו הרעשים שיגדילו את הסיכוי למצוא אפקט מובהק לטיפול.
- נאמר לנו שהשתמשו בשאלון עמדות מהימן ותקף, כלומר הפחיתו את האיום ל חוסר מהימנות מדדים, כי השתמשו במדד מספיק מהימן שבו יש פחות טעויות מקריות של מדידה, לכן פחות רעשים, וגדל הסיכוי לקבלת מובהקות.

---

ט. חוקר בחן את כל הנבדקים בכל הקבוצות ומצא כי קיים מתאם בין גיל לנטייה ליחס לזולת אחריות, כך שככל שאדם מבוגר יותר, כך הוא נוטה יותר לייחס אחריות לזולת. איזה בדיקה עליך לעשות על מנת לבחון אם ממצא זה מאיים על התוקף הפנימי? נמק.
כאשר נאמר לנו מאפיים של נבדק שעלול ליצור ארטיפקט של ברירה, ולאיים על תוקף פנימי, חייבים לזהות שמתקיימים 2 תנאים:
- שימצא הבדל בין קבוצות באותו מאפיים של נבדק
- שמאפיין זה יהיה רלוונטי, ימצא במתאם על המ"ת התלוי במחקר.
בדוגמא זו, נאמר לנו שהתנאי השני מתקיים, כי נמצא מתאם בין גיל (מאפיין נבדק) לבין המ"ת (לייחס לזולת אחריות).
כדי למצוא אם בבמצא זה קיים איום לתוף פנימי, יש לבדוק אם מתקיים גם התנאי הראשון, האם קיים הבדל בין הקבוצות בהתפלגות הגיל (ממוצע/סטיית תקן).
אם יש, נוצר האיום, אם לא אז לא קיים האיום.
כלומ יש לבחו ןהבדל בין הקבוצות בממוצע  הגיל, וסביר שלא יימצא הבדל בגלל שנעשתה הקצאה מקרית לקבוצות, כי אז סביר שהם יתפזרו  מקרית/באופן שווה לקבו' הניסוי השונות.

חוקר רצה לבדוק האם שכיחות החשיפה לשיר משפיעה על החיבה כלפיו.
100 נערים ונערות בני 18 נדגמו למחקר והם הוקצו באופן מקרי לארבע קבוצות.
המחקר נערך בארבעה ימים, כל יום כחצי שעה בשעות הבוקר.
כל קבוצה הקשיבה לשיר "ברית עולם" בביצוע מחודש של מתי כספי בצורה הבאה:
קבוצה א' - שמעה את השיר בכל יום פעם אחת בכל אחד מארבעת הימים.
קבוצה ב' - שמעה את השיר פעם אחת ביום השני ופעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום הרביעי. ביום הראשון שמעה הקבוצה שיר אחר.
קבוצה ג' - שמעה את השיר פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום הרביעי. בשאר הימים שמעה הקבוצה שירים אחרים.
קבוצה ד' - שמעה את השיר פעם אחת ביום הרביעי. בשאר הימים שמעה הקבוצה שירים אחרים.
לאחר ארבעה ימים, נתבקש כל נבדק לענות על שאלון שבו היה עליו להעריך את מידת החיבה לשיר על פני 3 קריטריונים על סולם שבין 1 (לא מחבב כלל) ל- 5 (מחבב מאוד) (המילים, הלחן, איכות הביצוע).
חושבה אלפא של קרונבאך לשאלון הערכת השיר ונתקבל מתאם של 0.83.
בנוסף נשאל הנבדק בעל פה: "מהו הסיכוי שתוריד את השיר למחשב האישי שלך בחודש הקרוב" על סולם שבין 1 ל 4? (כאשר 4 מציין סיכוי גבוה מאוד).
כל הקבוצות רוכזו באולם ספורט והקשיבו לשיר באוזניות אישיות שחולקו על ידי החוקרים.
בתום ההשמעה, הועבר לנבדקים השאלון והנבדקים נשאלו בעל פה לגבי הסיכוי להורדת השיר למחשב.

התוצאות היו:
(1). ככל שמספר ההשמעות של השיר היה רב יותר, כך הוערכה החיבה לשיר כגבוהה יותר בשאלון ויותר נבדקים העריכו את הסיכוי להוריד את השיר כגבוה יותר.
(2). נמצא מתאם חיובי גבוה בין הסיכוי להורדת השיר לבין הציון בשאלון הערכת החיבה לשיר.

---

א. מהו המשתנה הבלתי תלוי התיאורטי? תצפיתי וערכיו?
ב. מהו המשתנה/ים התלוי/ים התיאורטי/ם? תצפיתי/ם וערכיו/הם?

---

ג. מהו סוג ההגדרה האופרציונלית של המשתנים (ניסויית או נמדדת)? הסבר בקצרה ותאר באיזה מערך מחקר נקט החוקר ואיזה דרך להפעלת המשתנה הבלתי תלוי ננקטה? נמק.
מב"ת תצפיתי קיבל הגדרה אופרציונלית ניסויית כי החוקר תפעל את שכיחות החשיפה באמצעות מספר ההשמעות שחשף את הנבדקים לשיר.
מ"תים התצפיתיים תמיד מקבלים הגדרה אופרציונלית נמדדת, כי החוקר מדד לכל נבדק את הציון בשאלון ואת התשובה שלו לשאלה בעל פה.
מדובר במערך מחקר ניסוי כי המב"ת מופעל ולא נמדד.
האופן/הדרך/השיטה הכללית שבה תפעלו את המניפולציה הייתה בשיטת המאורעות כי קבוצה נחשפה לאירועים/שירים אחרים.

---

ד. האם השערת המחקר עומדת בדרישת הבחינות והרלבנטיות? נמק.
בחינות - כל משתנה ניתן לתיצפות, כי הוא קיבל הגדרה אופרציונלית שזוהי הוכחה לכך שההשערה ניתנת לבדיקה אמפירית.
כפי שהמחקר הזה מוכיח ולכן יש עמידה בדרישת הבחינות.
רלוונטיות - המב"ת הוגדר עם 4 ערכים שונים ולכל מ"ת יש טווח ערכים, מכאן שאין קבועים וניתן לחשב את המתאם בין שני משתנים ולכן קיימת עמידה בדרישת הרלוונטיות.

---

ה. האם השערת המחקר עומדת בדרישת הניתנות להפרכה? הסבר בקצרה.
ההגדרות האופרציונליות מספיק ברוות וחד משמעיות כ שניתן יהיה להבחין בין תוצאה שתאושש לתוצאה שתפריך. במקרה שלנו אם נקבל מצב שאין הבדל בין הקב' במדדים אז זה יעיד ששכיחות החשיפה לא משפיעה על החיבה לשיר, כלומר תפריך את השערת החוקר ומכאן שאכן קיימת עמידה בעיקרון הניתנות להפרכה.

---

ו. תאר סכמטית את מערך המחקר והסבר מה מבטאים הסימנים.
O X1 R
O X2 R
O X3 R
O X4 R
הקצאה מקרית | ערכים שונים של המב"ת | מדידות אחרי של המ"תים

---

ז. נאמר כי כל הנבדקים היו בני 18.
1. איזה שונות עלולה להיווצר ממשתנה זה? נמק.
כולם בני 18, כלומר החוקר החזיק קבוע את המשתנה גיל. כלומר גיל לא יכול ליצור בכלל שונות, כלומר איפסו את השונות של הגיל במחקר.

2. כיצד עובדה זו תשפיע על תוקף חיצוני, תוקף מסקנה סטטיסטית ותוקף פנימי? הסבר בנפרד לכל תוקף.
תוקף חיצוני נחלש כי נוצר האיום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי כי יתכן שלא ניתן יהיה להכליל את הממצאים עבור אוכ' אחרות כלומר מקב' גיל אחרות (לא בני 18)
תוקף מסקנה סטטיסטית מתחזק כי צומצם האיום שלהטרוגניות מקרית של משתתפים, כולם בני 18, ולכן יש פחות הבדלים בתוך הקב' באפיוני נבדק, מה שעשוי להקטין שונות מקרית ולהגיר סיכוי למצוא אפקט מובהק לטיפול.
תוקף פנימי - נעשתה הקצאה מקרית שכבר פתרה איום של בקרירה, בכך שהפכה שונות שיטתית טעותית שקשורה לאפיוני נבדק לשונות מקרית אלא קשר לעובדה שגיל הוחזק קבוע ולכן עובדה זו לא תורמת לתוקף פנימי באופן משמעותי מעבר להקצאה מקרית.

---

ח. חוקר ב' טוען כי מכיוון שהמחקר בדק שיר מסגנון זה, נתקבלו האפקטים הצפויים. אילו המחקר היה עוסק במוזיקת טכנו, לא היה מתקבל הבדל בין הקבוצות בשני המדדים. על איזה תוקף מערערת טענה זו ואיזה איום היא מבטאת ? הסבירי/הסבר.
תוקף המבנה נחלש כי נוצר האיום של חוסר מיצוי במב"ת כי שכיחות חשיפה לשיר תופעלה על שיר מסוים בלבד לכן ייתכן שלא ניתן יהיה להכלילי את הממצאים עבור תצפיתי אחרים לאותו מב"ת תיאורטי, כלומר שירים מסגנונות מוזיקה אחרים כגון ומזיקת טכנו.

---

ט. ביחידה 2 מתוארים חמישה מצבים בהם יכול להתגלות מתאם. תאר סכמטית את סוג הקשר המוצע על פי חוקר ב' בסעיף ח'.
קשר מתנה - A (שכיחות חשיפה לשיר ) > B (מידת חיבה לשיר) בתנאי ש-C קיים (השיר "ברית עולם" בביצוע מחודש של מתי כספי)
חוסר מיצוי- תוקף מבנה, ואינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי, תוקף חיצוני, תמיד מבטאים קשר מותנה! (בעיה של הכללה)

---

י. כיצד לדעתך ניתן היה לבדוק אם טענת חוקר ב' בסעיף ח' נכונה וכיצד נקראת בדיקה זו? נמק.
רפליקציה קונספטואלית - לחזור על הניסוי תוך שינוי מהותי שיטתי, להחליף את התצפיתי ברית עולם לתצפיתי אחר, שיר מוזיקת טכנו, ואם נקשר תוצאות דומות אז החוקר לא צודק טענתו, אם נקשר תוצאות שונות אז הוא צודק.

---

יא. 1. האם מחקר זה נתון לאיום של היסטוריה? היסטוריה מקומית? התמרמרות נבדקי קבוצת הביקורת? תחרות מפצה? נמק במונחי טיפול בשונויות.

• היסטוריה - כל הקבוצות והנבדקים המניפולציה והמדידה התבצעו באותו הזמן ומשך - 4 ימים בשעות הבוקר, כלומר בוצע איפוס השונות של זמן הניסוי, לכן לא קיים איום זה.
• היסטוריה מקומית - כיוון שכל הקבוצות רוכזו באולם ספורט, כלומר אופסה השונות של מיקום, לכן לא קיים איום זה.
• התמרמרות נבדקי קבוצת הביקורת/תחרות מפצה - ייתכן שמעבר מידע על תנאי הניסוי כי הניסוי נמשך 4 ימים בשעות הבוקר, לכן נבדקים מקב' שונות יכלו לקבל דיווח על מה נעשה בקב' האחרות, אך אף לא אחת קיבלה יחס מועדף על פני האחרות ולכן אין סיבה להניח שתיווצר לאחת הקבוצות מוטיבציה להתעלות על עצמן/להתמרמר, לכן לא סביר שיהיו קיימים איומים אלה במחקר הנוכחי.

2. הצע דרך נוספת לפתור את איום היסטוריה והיסטוריה מקומית? נמק תשובתך.
במחקר הנוכחי האיומים נפתרו באמצעות איפוס שונות, אבל ניתן גם לפתור אותם דרך הקצאה מקרית של תנאי הניסוי, כל נבדק יגיע למעבדה באופן אישי בנפרד ובו במקום יוחלט מקרית מתי ואיפה ולאיזו קב ניסוי ישתייך, בכך מונעים שונות שיטתית טעותית שקשורה לזמן ומקום על ידי הפיכתם לשונות מקרית, כל אירוע חיצוני בין הזמנים וכל אירוע מקומי באחד מתנאי הניסוי מתפזרים באופן מקרי/שווה בכל תנאי הניסוי.
עלול להיווצר הבדלים בתוך כל קבוצה אבל לא בין הקבוצות, מכן שלא יכולים להוות הסבר חלופי לתוצאות וביטלנו איום של היסטוריה והיסטוריה מקומית.

---

יב. בבדיקה מאוחרת יותר שנעשתה הסתבר כי ל - 50% מהנבדקים בקבוצה א' היה צבע עיניים בהיר, 40% לקבוצה ב, 30% לקבוצה ג ו - 20% לקבוצה ד.
1. על איזה תוקף עלול לאיים ממצא זה ובאיזה איום מדובר?
עלול לאיים על תוקף פנימי שכן מדובר במאפיינים מוקדמים של הנבדק שמהווים הבדל בין הקבוצות, צבע עיניים, לכן עלול להיווצר איום של ברירה.

2. מה עליך לעשות על מנת לבדוק אם הממצא שתואר מאיים על התוקף שציינת? הסבר.
עלינו לבדוק אם מתקיים התנאי השני - מאפיין צבע העיניים צריך להיות רלוונטי למ"ת במחקר, ושיימצא קשר ביניהם.
עלינו לחשב מתאם בין צבע עיניים למ"ת - מידת החיבה לשיר.
נאמר לנו כבר שהתנאי הראשון מתקיים.

3. האם אומנם סביר שממצא זה מאיים על התוקף שציינת? הסבר בקצרה.
לא סביר שימצא קשר בין חיבה לשיר לצבע עיניים (שיקול דעת) ולכן לא ייווצר איום.

4. האם קיים קשר סטטיסטי בין צבע עיניים למשתנה הבלתי תלוי? נמק.
המב"ת - שיחות חשיפה לשיר, נמר לנו שהיה הבדל בין הקב' בהתפלגות צבע עיניים, כלומר כל קב' הייתה שונה גם במס' ההשמעות וגם בצבע העיניים, ומכאן שנוצר בטעות קשר בין מאפיין של נבדק - צבע עיניים, לבין המב"ת - שכיחות חשיפה לשיר, שזה מה שקורה כאשר ההקצאה המקרית לא עובדת כמו שצריך.
חשוב לזכור על מנת שמאפיין כלשהו יהווה הסבר חלופי לתוצאה הוא חייב להימצא במתאם גם עם המב"ת, שיהיו הבדלים בין הקובצות במשתנה זה, וגם במתאם עם המ"ת במחקר. אם הוא במתאם רק עם אחד המשתנים אז הוא כבר לא יכול להוות הסבר חלופי לתוצאות.

---

יג. כיצד משפיעות התוצאות המצוינות ב-1 על תוקף המבנה של התוצאה? נמק.
תוקף מבנה של תוצאה מתחזק, כי נאמר לנו ש-2 תצפיתיים שונים לאותו מ"ת תיאורטי, חיבה לשיר, הושפעו באותו אופן/כיוון מהמב"ת ומכאן שצומצם האיום של חוסר מיצוי במבנה של תוצאה כי כעת ניתן להכליל את הממצאים עבור חיבה לשיר גם אם היא נמדדת באמצעות שאלות וגם אם היא נמדדת באמצעות שאלה בע"פ, לא משנה באיזה מדד נשתמש למדידת המ"ת, נקבל תוצאות דומות.

---

יד. כיצד משפיעות התוצאות המצוינות ב- 2 על תוקף המדידה של המשתנה התלוי? נמק.
בבדיקה שנעשתה חישבו מתאם בין שאלון לשאלה בע"פ, כלומר בין שני מדדים/שיטות שונות למדידת תכונה אחת - חיבה לשיר. כלומר מדובר בבדיקה של תוקף מתכנס.
מצפים למתאם חיובי גבוה שיעיד על התכנסות טובה, כלומר שאכן שתי השיטות מודדות את אותה תכונה ולכן יש חיזוק לתוקף המדידה של המ"ת, כי שני המדדים שלו נמצאו במתאם חיובי גבוה.

---

טו. החוקר במחקר הנוכחי בדק את איכות אחד המדדים.
1. איזה בדיקה ערך החוקר? ציין בלבד.
נאמר לנו שעשה בדיקת מהימנות כעקיבות פנימית מסוג אלפא של קרונבאך לבדיקת שאלון הערכת החיבה

2. האם הבדיקה שבוצעה משפיעה על תוקף הממצאים, ואם כן כיצד? נמק.
אלפא של קרונבאך 0.83 זוהי מהימנות גבוהה של המדד ולכן צומצם איום של חוסר מהימנות המדדים, יש פחות טעויות מקריות של מדידה, הגדלנו את הסיכוי למצוא אפקט מובהק לטיפול ובכך חיזקנו את תוקף מסקנה סטטיסטית.

---

טז. בבדיקה מאוחרת יותר הסתבר כי למרות ההקצאה המקרית של הנבדקים לקבוצות השונות, היו הבדלים בחלוקה לפי מין בין הקבוצות. חוקר ג' טוען כי זוהי הסיבה לכך שהתקבלו הבדלים בין הקבוצות, כי נשים מחבבות יותר מגברים שירים מסגנון מוזיקה זה.
1. על איזה תוקף מערערת טענה זו ואיזה איום היא מבטאת? הסבר.
נאמר לנו שהיה הבדל בין הקבוצות מראש במאפיין של נבדק, מגדר, שאף רלוונטי למ"ת התלו במחקר, ולכן נוצר האיום ברירה שמאיים על תוקף פנימי.
2 התנאים מתקיימים - קיים הבדין בל הקב' במאפיין שזל נבדק, ומאפיין זה רלוונטי/נמצא במתאם עם המ"ת בתלוי במחקר - החיבה לשיר.

2. האם ייתכן שקיים קשר מזויף במחקר הנוכחי על פי חוקר ג'? נמק.
נאמר לנו שיש הבדל בין הקבוצות במגדר, ולכן יש מתאם בין מגדר לשכיחות חשיפה לשיר, וכמו כן יש מתאם בין מגדר למ"ת כי נאמר שנשים מחבבות יותר מגברים שירים מסגנון זה.
לכן מגדר עלול ליצור הסבר חלופי לתוצאות, ולזייף קשר לא אמיתי

3. איזו בדיקה יש לערוך, במחקר הנוכחי, על מנת לבחון אם טענתו של חוקר ג' נכונה?
יש לחלק כל קב' ניסוי ל-2 - גברים ונשים, ואז לבחון את ההבדל בין 4 קבוצות הניסוי עבור כל מגדר בנפרד.

4. איזו תוצאה תתמוך בטענתו של חוקר ג' ואיזו לא? נמק.
אם לאחר ההפרדה יישמר ההבדל בין הקבוצות, אז חוקר ג' לא צודק כי מגדר הופרך כהסברח לופי לתוצאות.
ואם לאחר ההפרדה ייעלם ההבדל בין הקב' בשני המדדים אז חוקר ג' צודק בטענתו,  אכן מה שהשפיע היה המגדר ולא המב"ת.

---

יז. חוקר ד' טוען כי מה שהשפיע על ההבדל בין הקבוצות אינו שכיחות החשיפה אלא איכות ההשמעה: קבוצה א' ו ב' שמעו בדיסקמן באיכות גרועה ואילו קבוצות ג' ו ד' שמעו באמצעות - טכנולוגיה חדישה באיכות מעולה. ככל שהאיכות הייתה טובה יותר, כך הערכת השיר הייתה גבוהה יותר בשאלון וכן הוערך הסיכוי להוריד את השיר כגבוה יותר.
1. האם זוהי טענה על שונות שיטתית או מקרית? נמק
החוקר טוען שהיה הבדל בין הקבוצות באיכות ההשמעה, א+ב איכות כרועה, ג+ד איכות מעולה, כלומר נוצר הסבר  חלופי לתוצאות ולכן מדובר בשונות שיטתית טעותית.

2. האם זוהי טענה של ארטיפקט או קונפאונדינג? הסבר
מדובר פה בקונפאונדינג כי נאמר  לנו שתפעול הניסוי היה לקוי, וכחלק אינטגרלי מהתפעול הוכנס בטעות משתנה תיאורטי אחר שאינו רלוונטי - איכות ההשמעה, שעלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסברח לופי לתוצאות.
מכן שתוקף המבנה נחלש.

3. חוקר א' טוען כי התוצאות נותנות מענה לטענתו של חוקר ד'. האם אתה מסכים? הסבר.
נותנות מענה = מפריכות את הטענה/הביקורת של החוקר
אם חוקר ד' היה צודק אז היינו מצפים שקב א+ב עם איכות השמעה גרועה היו מדרגים את החיבה בשאלות ובשאלה בע"פ נמוך יותר מקב' ג+ד, אבל התוצאות אכן סותרות תוצאה זו כי מה שנמצא בפועל זה שקב' אא+ס דירגו את החיבה בשני המדדים כגבוה יותר מקב' ג+ד מה שמפריך את טענתו  של חוקר ד' שמה שהשפיע היה איכות ההשמעה ולא שכיחות החשיפה.