איד
אגו
סופר אגו

השלבים:

1. אוראלי
2. אנאלי
3. פאלי
4. חביון
5. גניטלי

בכל שלב האנריגיה הליבידנית ממוקמת באזור אחר, ויש התמקדות בסיפוק דחף חושי מסוים
התפתחות לא תקינה, תבוא לידי ביטוי ע"י קיבעון ( פיקציה ) או נסיגה ( רגרסיה )

טווח המשימות שהילד עדין אינו יכול לבצע בכוחות עצמו, אך יכול לבצע זאת בעזרת שותפים מיומנים יותר

סביבה פועלת באופן מכוון להגברת המוטיבציה של הילד ולחיזוק יכולתו להמשיך במאמציו בדרכו לפתרון הבעיה העומדת לפניו

מבנים ידע באופן אקטיבי על ידי הפעלת הסביבה והעולם סביבם, בעזרת הסתגלות, תהליך בו הקוגניציה מתפתחת בייצוג ובתפקוד לאופן המתאים לסביבה.
שני כלים המאפשרים הסתגלות הם ראשית התאמה של סכמות קיימות לסביבה ולחוויות ,
ולצידה הטמעה, פרשנות וארגון של הסביבה והחוויות ע"פ סכמות פנימיות,

לפי תפיסתו של פיאז'ה, ההתפתחות הקוגניטיבית הינה תהליך של רכישת ידע והבנת העולם

כל תינוק נולד עם כלים ראשוניים לרכישת ידע
הכלים הראשוניים לרכישת ידע הם הרפלקסים המולדים, שפיאז'ה כינה "סכמות"
האדם כ"מדען" הרוכש עוד ועוד כלים קוגניטיביים ל"ארגז הכלים" על מנת לרכוש עוד ידע
כלומר הסכמות משתנות ע"י הסתגלות וארגון

לדוגמא
רפלקס/סכמת המציצה, היניקה וכו'
הדגמה - הידע הנרכש בעזרת רפלקס המציצה

---

מהי המוטיבציה ללמידה?
המערכת האנושית שואפת למצב של הומאוסטזיס (איזון, שיווי משקל)
מצב של הומאוסטזיס מתקיים כאשר האדם מצליח לתפקד ביעילות בסביבתו.
כלומר, שיש לו הכלים הקוגניטיביים המאפשרים לו להסתגל.
כאשר הכלים אינם מספיקים, האיזון מופר, ועולה מוטיבציה ללמידה חדשה כדי לאפשר הסתגלות ולהחזיר למצב של הומאוסטזיס

לדוגמא
תחושת רעב ← הפעלת רפלקס המציצה ← קבלת אוכל ושובע

---

כיצד מתרחשת הלמידה?

הסתגלות הוא התהליך שבאמצעותו האדם משתנה כדי להתאים ולהסתדר ביעילות עם דרישות המציאות

מתרחש באמצעות שני תהליכים:

1 - אסימילציה = הטמעה 
יישום כלי קוגניטיבי קיים במצבים חדשים

דוגמא
הפעלת רפלקס המציצה במעבר מפיטמה לבקבוק

2 - אקומודציה = התאמה
שינוי הכלי הקוגניטיבי הקיים או פיתוח כלי קוגניטיבי חדש על מנת להתמודד עם הדרישות החדשות

דוגמא
הפעלת הלשון והשפתיים כדי לשתות מכוס (לאחר שפעולת המציצה לא התאימה עוד)

ההבנה שאובייקט ממשיך להתקיים גם כאשר הוא מחוץ לטווח החושים (כשלא רואים אותו)
קביעות האובייקט מתפתחת בשלבים, במהלך השלב הסנסומוטורי

בשלב זה התינוק לומד באמצעות החושים (סנסו) ופעולות מוטוריות (מוטורי)

---

נחלק ל-6 תתי שלבים:

1 - שלב הרפלקסים 0-1 ח'
תרגול ושכלול הרפלקסים המולדים
אין כלל קביעות אובייקט
איבוד עניין באובייקט מוסתר/ מוסתר חלקית

2 - תגובות מעגליות ראשוניות 1-4 ח'
תגובה מעגלית היא התנהגות שחוזרת על עצמה כיוון שגרמה לתוצאה חושית נעימה/מעניינת, ברצף התנהגות הקשור בגופו של התינוק בלבד

3 - תגובה מעגלית שניונית 4-8 ח'
פעולות מכוונות לחזרה על תוצאות מעניינות בעולם שסביבנו
רצף הקשור בתינוק ובאובייקט חיצוני
חיקוי התנהגויות מוכרות
עניין באובייקט מוסתר בחלקו
צורך במידע תפיסתי שוטף

4 - תאום סכמות 8-12 ח'
שרשרת מכוונת למטרה, התינוק עושה פעולה לא לשם הדבר עצמו אלא כדי להשיג משהו אחר
חיפוש אחר אובייקט מוסתר במקום האחרון בו נמצא
ציפייה משופרת לאירועים
חיקוי התנהגויות השונות מעט מאלה שהתינוק מבצע בדרך כלל

5 - תגובה מעגלית שלישונית 12-18 ח'
ניסוי וטעייה, התינוק חוזר על ההתנהגות בווריאציות שונות
חקר התכונות של חפצים באמצעות הפעלתם בדרכים חדשות
קביעות אובייקט - חיפוש אחר אובייקט מוסתר במקום בו נראה לאחרונה, ללא טעות שלב 4 (חוסר התייחסות למעבר סמוי), עדיין לא יכול להבין היכן האובייקט אם לא ראה אותו

6 - התחלת החשיבה הייצוגית 18-24 ח'
תחילת המעבר מחשיבה סנסומוטורית לחשיבה סמלית/יצוגית
תיאורים פנימיים ל אובייקטים ואירועים, כפי שמעידים על פתרונות פתאומיים לבעיות
ביטויים: שפה, חיקוי מושהה, משחקי "כאילו"
קביעות אובייקט בשלה! ניצני חשיבה ייצוגית


דוגמאות:

אחאב - יאחן - זבאב - פקשי:

1. אמון בסיסי - חשדנות
2. אוטונומיה - בושה וספק
3. יוזמה - אשמה
4. חריצות - נחיתות
5. זהות - בלבול תפקידים
6. אינטימיות - בידוד
7. פוריות - קיפאון
8. שלמות האגו - ייאוש

סיכום רוחבי:

שלבים:

1 - אמון בסיסי מול חוסר אמון וחשדנות (הינקות-0-1ש)

אמון
ידיעה על סמך הניסיון שאפשר לסמוך על האחר ולצאת לספרציה

חשדנות 
הגנה על עצמו מפני אחרים

2 - אוטונומיה מול בושה וספק – (הגיל הרך)

היציאה לעצמאות והתחלת הספרציה
חשיבות הורים שמאפשרות התנסות ללא ביקורת או הגנת יתר
חוויות הבושה והספק

הילד מתפתח בתוך מערכות הקשרים מורכבות

מערכת המיקרו
הסביבה המיידית, המשפחה ( הורים, אחים ואחיות ), ביה"ס
השפעות ישירות
השפעות עקירפות
השפעות דו כיווניות
קיימת חשיבות רבה להיקשרות ויצירת מודל ליחסים.
השפעת ציפיות ומשאלות קדם לידתיות

---

מערכת הכרונו והסתגלות לשינוי
מערכת דינמית שוברת שינויי
השפעות הבשלה על השתנות
השפעות של אירועים בזמן

---

מערכת המזו
קשרים בין מערכות המיקרו
לדוגמא: בית הספר מערב את ההורים בחינוך לסובלנות

---

מערכת האקסו
מסגרות חברתיות ללא ילדים
לדוגמא: מקום העבודה, מוסדות דת
השפעת המצב הסוציואקונומי
השפעה על דגשים בחינוך – מעמד סוציואקונומי נמוך לעומת גבוה
השפעת אמידות – הורים אמידים פחות זמינים רגשית, מציבים דרישות וציפיות מוגזמות, התוצאה הישגים לימודיים יותר נמוכים, שימוש בסמים ואלכוהול, חרדה ודכאון
השפעת ביה"ס – ביה"ס כפיצוי על מצב סוציואקונומי והזנחה
השפעת השכונה – תמיכה חברתית במקום המגורים (מעלה ערך עצמי אצל ההורים, נגישות מידע, בקרה על שיטות חינוך, סיוע ישיר בגידול)

---

מערכת המאקרו
ערכים, חוקים, מנהגים, משאבים
הורים בהדרכת הורים – מהם הערכים החשובים לכם?
תרבות משנה
קולקטיביזם לעומת אינדבידואליזם
הבדלי תרבות משתקפים בערכים שמקנים לילדים, בגישות חינוך (שינה עם בלי ההורים, ניראות של גן במזרח ובמערב) וכו'

תינוקות נולדים עם מערכות מידע ולמידה מולדות הנתמכות גנטית ושמאפשרות להם ללמוד במהירות

1. ידע פיסיקלי (קביעות האובייקט, כוח הכבידה)
2. ידע לשוני
3. ידע פסיכולוגי (מנטליזציה)

ככל שיעילות החיבור בין המנהל המרכזי לזיכרון העבודה לשם עיבוד מידע רבה יותר, כך פעולות קוגניטיביות נלמדות יהיו טובות יותר ונוכל ליישמן באופן אוטומטי יותר

ניסוי הבודק את איכות הלמידה מצפייה בוידיאו

---

מהלך הניסוי
מבצעים השוואה בין שתי קבוצות:

• צפייה בסרט וידאו של מבוגר מחביא חפץ
• צפייה במבוגר ממשי מחביא חפץ

הביצוע לאחר צפייה בוידאו פחות טוב

---

הסברים לאפקט כשל הוידאו:
המבוגר לא מציע מידע רלוונטי בוידאו
המבט לא מפונה אליהם
אין תהליך של הפניית קשב
הדמויות לא מוכרות
בגיל שנתיים וחצי ירידה באפקט כשל הוידאו 

ככל שיעילות החיבור בין המנהל המרכזי לזיכרון העבודה לשם עיבוד מידע רבה יותר,
כך פעולות קוגניטיביות נלמדות יהיו טובות יותר ונוכל ליישמן באופן אוטומטי יותר

כיצד פועל הרשם החישתי
הזיכרון לטווח קצר = זיכרון העבודה, מוגבל (להרחיב מהספר בעיקר מסיכום הפרק)

הפרדוקס של הזיכרון לטווח ארוך
כמות המידע אינסופית – בעיית שליפה יותר מאשר בעיית אחסון
תהליכי שליפה
אסטרטגיות זכירה לשם שליפה מהירה

הפעולות והאסטרטגיות המאפשרות לנו להשיג את מטרותינו במצבים מאתגרים:

• בקרה על הקש
• ריסון דחפים
• תיאום מידע בזיכרון העבודה
• גמישות בהכוונה ובניטור של חשיבה והתנהגות

התפקודים הניהוליים מנבאים הצלחה בתחומים:

• דבקות
• הישגים

קשב
בינקות – קושי לנתק את הקשב מגירוי
בשנה השנייה - התנהגות רצונית ומכוונת מטרה, שיפור בקשב המתמשך
סיוע במיקוד הקשב בגיל עשרה חודשים מנבא הצלחה במבחני אינטליגנציה

היקשרות משמעותה קשר יציב, מתמשך ובעל משמעות עמוקה עם המטפל שלא ניתן להחליפו, אשר מאופיין בחיפוש קירבה ומצוקה בעת פרידה.

---

האם תמיד תהיה היקשרות?
כל תינוק נקשר למטפל ויוצר סוג היקשרות מסוים, למעט מקרים בהם אין הזדמנות ליחסי גומלין עם מטפל כלשהו

---

איך מתפתחת ההיקשרות ?
היא מתעצבת בעקבות חוויות של אינטראקציה הדדית בין תינוק להוריו, אשר באות לידי ביטוי בזמינות מצד ההורים והתכווננות לצרכים הפיזיים והרגשיים של התינוק.

---

ממה מושפעת איכות ההיקשרות?
תינוק הוא יצור חסר אוני התלוי באופן מוחלט במטפל.
טיפול התלוי ביכולות ההורה להבין למה התינוק זקוק בכל רגע נתון, ולהתאים התנהגותו לצרכים אלו.
על הטיפול להיות קשוב, זמין, רגיש ובעל פרשנות נכונה לאיתותי התינוק ותגובה מדויקת אליהם
איכות ההתקשרות נקבעת על פי מידת הרגישות והזמינות הפיזית והרגשית של המטפל.

---

סוגי טיפולים והיקשרות
טיפול רגיש משמעו ככל שהתינוק צובר חוויות ילדות חיוביות ומפתח ביטחון רגשי, האם (או כל דמות התקשרות אחרת) הופכת עבורו ל"בסיס בטוח", כלומר היקשרות בטוחה, קשר ממנו הוא יכול לצאת ולחקור את העולם, ואליו הוא גם יכול לחזור על מנת לקבל נחמה בעת הצורך.

בהתאם, טיפול לא רגיש מתאר חוסר זמינות מצד ההורים, הזנחה, נטישה או חוסר עקביות באופן הטיפול בתינוק, עלולים להוביל להתפתחות היקשרות לא בטוחה.

---

מה ההבדל בין טיפול רגיש לכוונון?

---

מה ההבדל בין היקשרות לחיבור?

תיאוריית ההתקשרות מציעה למעשה כי האופן בו יתפתח הקשר בין התינוק לאימו בתחילת החיים, ישפיע על ההתפתחות החברתית, הרגשית והנפשית שלו בהמשך.
מחקרים שנעשו בנושא, אכן מדגימים כי אותה מערכת יחסים ראשונית מתחילת החיים מייצרת סגנון התקשרות האופייני לאדם בבגרות, אשר נוטה לעמוד בבסיס המידה בה הוא חש ביטחון רגשי במערכות יחסים לכל אורך חייו.
יחד עם זאת, יש לציין כי לצד הטיפול שקיבל התינוק מהוריו, סגנון ההתקשרות שיפתח תלוי במידה רבה גם בנסיבות החיים (חשיפה לאירועים טראומטיים למשל) ובטמפרמנט (מזג) שאיתו הוא נולד.

הליך אשר פותח על ידי מארי איינסוורת' (1978) אשר כולל סיווג לסגנון התקשרות על בסיס תצפית באופן שבו תינוק מתנהל עם אדם זר בנוכחות הוריו, כאשר הוא נותר עם הזר ללא ההורים (התמודדות עם פרידה ומצב חדש), ובפגישה מחודשת עם הוריו כאשר הם חוזרים לחדר.
השלב המבחין בצורה הטובה ביותר לגבי דפוס ההיקשרות, הוא שלב האיחוד עם האם

---

שלבי המחקר

1. האם והתינוק ביחד בחדר עם משחקים
2. אם + תינוק + זר
3. אמא יוצאת - נשארים תינוק + זר
4. איחוד עם האם

---

סיווג על ידי שאלונים
בבגרות, ניתן לסווג סגנונות התקשרות בהתבסס על שאלוני דיווח עצמי (כדוגמת שאלוני AAI). 

מחקרי המשך בעקבות התיאוריה של בולבי מצאו 4 דפוסי התקשרות מרכזיים בקרב בני אדם, על בסיס מחקרי "מצב הזר" בפעוטות.

---

היקשרות בטוחה
קשר יציב ומשמעותי עם המטפל העיקרי, שבו התינוק סומך על זמינות רגשית ופיזית של המטפל, ותגובה רגישה לצרכיו, ולכן הוא יכול להשתמש במטפל כבסיס בטוח לחקירותיו
מרבית האנשים מוגדרים כבעלי סגנון התקשרות בטוח, כ-70%

ביטוי במצב הזר - ינקות:

1. בסקרנות וחקירה כאשר ההורה נוכח
2. אין חרדה רבה לנוכח הזר
3. מחאה בעת פרידה מההורה
4. בעת חזרת הורה הירגעות בקלות יחסית והבעת שמחה ורצון בקרבה עם שובו.

ביטוי בבגרות:
בבגרות, התקשרות בטוחה באה לידי ביטוי ביכולת לבטוח באחר, לבקש עזרה בעת הצורך ולשתף ברגשות על ידי שימוש במיומנויות תקשורת טובות.

---

היקשרות נמנעת
תת סוג של היקשרות לא בטוחה, בה התינוק נפרד בקלות מהמטפל , אך כאשר המטפל שב לאחר פרידה קצרה הוא מתעלם ממנו ומראה התנהגות של הימנות פעילה
נוצר עקב טיפול אדיש, לא זמין רגשית, או דוחה את התינוק כאשר הוא מחפש קירבה פיסית

ביטוי במצב הזר - ינקות:
איפוק, קרירות ואף אדישות או ניתוק בעת פרידה מההורה או בעת הפגישה מחודשת עמו.

ביטוי בבגרות:
מדובר באנשים אשר נוטים להימנע ממצבים שעלולים להוביל לדחייה, ולעיתים אף מבטלים את הצורך באחר ו"מקדשים" את העצמאות שלהם.

---

היקשרות חרדה/אמביוולנטית
תת סוג של היקשרות חרדה שבה התינוק מסרב להיפרד מהמטפל אך בו זמנית מראה יחד אמביוולטי כלפיו
התנהגותו מערבת בקשה לקירבה והתנגדות אליה
נוצר עקב טיפול לא עקבי, התנהגות מוגזמת מצד המטפל והרגעה לא יעילה

ביטוי במצב הזר - ינקות:
בצמצום פעילות חקרנית (שדורשת להתרחק מהאם) וקושי בהתמודדות עם פרידה מהאם ועם חזרתה.

ביטוי בבגרות:
בעלי סגנון זה יחושו פחד מנטישה, לצד חרדה וספקות סביב יציבות הקשרים בחייהם. במערכות יחסים זוגיות, לרוב ייתפסו כבני זוג תובעניים ותלותיים.

---

התקשרות בלתי מאורגנת
סגנון התקשרות לא בטוח אשר זוהה בשלב מאוחר יותר על ידי מארי מיין (1983), ולרוב מאפיין תינוקות ובוגרים שהיו קורבן להתעללות או אובדן.

ביטוי בינקות:
סגנון התקשרות זה מאופיין בהתנהגות לא עקבית בעת התמודדות עם פרידה ועם רגעי משבר אשר בא לידי ביטוי במעברים חדים בין היצמדות חרדתית לאם לבין התרחקות אקטיבית ממנה.

ביטוי בבגרות:
בעלי סגנון התקשרות זה יראו קושי עז בשימור מערכות יחסים ותנודות בין חרדה ותלותיות לבין הימנעות וניתוק.
טבלת סיכום סוגי היקשרות

הסיכום בדרך :)

הסיכום בדרך :)

הסיכום בדרך :)

מערכת ציפיות מוכללות של התינוק לגבי עצמו כראוי או לא ראוי ליחס מיטיב, ולגבי הזולת כזמין ומיטיב או לאו,
המודל מתפתח בינקות כתוצאה מסוג הטיפול הראשוני וסוג ההיקשרות, ומשפיע על החוויות ההתנסויות והפרשנות בהמשך החיים.

מדובר במערכת ייצוגים של העצמי והאחר, ובסיס למאפיינים של דימוי עצמי, בטחון עצמי, ותפיסה של הזולת ושל מערכות יחסים בהמשך החיים

הפנמת הקשר מובילה לספרציה
המודל שנוצר בשנה הראשונה מכתיב את נתיב ההתפתחות בהמשך- מדוע?

---

כיצד ייקבע מודל הפעולה?
טיפול רגיש ← היקשרות בטוחה ← מודל פעולה פנימי חיובי
טיפול לא רגיש ← היקשרות חרדה ← מודל פעולה פנימי שלילי

הסיכום בדרך :)