Tversky & Kahneman, 1981הניסויהנבדקים התבקשו לתאר לעצמכם שישראל מתכוננת להתפרצות מחלה שלפי הצפוי ימותו בה 600 אנשים. להלן שתי תכניות חלופיות למאבק במחלה.
משימת בחירה 1: איזו משתי התכניות הייתם מעדיפים?
- אם תאומץ תכנית א', ינצלו 200 אנשים
- אם תאומץ תכנית ב' יש הסתברות של שינצלו 600 אנשים, והסתברות של שלא ינצל איש
משימת בחירה 2: איזו משתי התכניות האלו הייתם בוחרים?
- אם תאומץ תכנית ג', ימותו 400 אנשים
- אם תאומץ תכנית ד' יש הסתברות של 1⁄3 שאיש לא ימות, והסתברות של 2⁄3 שימותו 600 אנשים
תוצאות- הנבדקים נקטו באסטרטגיית שנאת סיכון (העדיפו את התוצאות הודאיות - שבטוח 200 יינצלו)
- הנבדקים נקטו באסטרטגיית לקיחת/אהבת סיכון (העדיפו תוצאות הסתברותיות -שיהיה סיכוי שאף אחד לא ימות)
אפקט המסגור- החלטות מושפעות מאופן הניסוח (המסגור) של החלופות
- תוכנית א' זהה לגמרי בתוצאותיה לתוכנית ג', ותוכנית ב' זהה לגמרי בתוצאותיה לתוכנית ד'
- מכאן ששתי משימות הבחירה (1 ו- 2) זהות זו לזו
- למרות הזהות של המשימות, הנבדקים בחרו בחירה שונה בכל בעיה: שנאו סיכון כשהתוצאות הוצגו כרווחים: מספר/סיכוי ל- ניצלים, ואהבו סיכון כשהוצגו כהפסדים: מספר/סיכוי ל- מתים
- הניסוח השונה (מסגור תוצאות החלופות כהפסדים/רווחים) השפיע על הבחירה, וזהו אפקט המסגור