פרק 2 - מבט היסטורי ומבט עכשווי על התנהגות חריגה

הסינים, המצרים, העברים והיוונים ייחסו התנהגות כזו לעיתים קרובות לשד או לאל שהשתכנו  בגוף האדם.
הקביעה אם ה"איחוז" הוא רוח טובה או רעה הייתה תלויה בדרך כלל בתסמינים של האדם
בני אדם מסוג זה זכו פעמים רבות ליחס של יראת כבוד שכן הם נחשבו לבעלי כוחות על־טבעיים.
מרבית האיחוזים נתפסו כפרי מעלליהם של אלים זועמים או של רוחות רעות, בעיקר כשהאדם נעשה נסער או פעיל יתר על המידה והתנהג בניגוד למצוות הדת.
שלילת אמונות
היפוקרטס שלל את האמונות בדבר חלקם של אלוהויות ושדים בהתפתחות מחלות ועמד על דעתו כי להפרעות נפש, כמו למחלות אחרות, יש סיבות טבעיות וטיפולים מתאימים.
תורשה ומוח
האמין שהמוח הוא האיבר המרכזי של הפעילות האינטלקטואלית וכי הפרעות נפש נובעות מפתולוגיה במוח. הדגיש גם את חשיבות התורשה והנטייה המוקדמת וציין כי פגיעות בראש עשויות לגרום להפרעות חושיות ומוטוריות
סיווג הפרעות וטיפולן
סיווג את כל הפרעות הנפש לשלוש קטגוריות כלליות — מאניה, מלנכוליה ודלקת מוח — וכתב תיאורים קליניים מפורטים של ההפרעות הכלולות בכל קטגוריה. הוא הסתמך בעיקר על תצפיות קליניות, ותיאוריו, שהתבססו על מעקב קליני יומי אחר מטופליו.
המליץ על טיפולים מקדמים מאות לאותה העת. כגון חיים רגועים וסדירים, התנזרות ממשקאות חריפים והימנעות מכל הפרזה, תזונה צמחונית, פרישות מינית, התעמלות מבלי להגיע לאפיסת כוחות והקזת דם בעת הצורך. הוא גם האמין בחשיבותה של הסביבה ולא פעם הרחיק את מטופליו ממשפחותיהם
חלומות
ראה בחלומות כלי חשוב להבנת אישיותו של המטופל.
  • עסקו בארבעת נוזלי הגוף - האדמה, אוויר, אש ומים, יסודות אלה התחברו ויצרו את ארבעת נוזלי הגוף החיוניים
  • נחשבו לארבעת היסודות של העולם המוחשי, ויש להם תכונות של חום, קור, לחות ויובש.
  • אצל אנשים שונים הנוזלים הללו משולבים ביחסים שונים, ומזגו של אדם נקבע על פי מידת הדומיננטיות של כל נוזל.
  • השקפה זו הצמיחה את אחת הטיפולוגיות הקדומות ביותר של ההתנהגות האנושית, שגם החזיקה מעמד למשך הזמן הרב ביותר : הסנגווינית, הפלגמטית, הכולרית והמלנכולית.
  • כל אחד מ"טיפוסים" אלה הביא עימו מערכת של תכונות אישיות.
הפילוסוף היווני אפלטון
  • חקר פושעים עם הפרעות נפש ואת דרך הטיפול בהם
  • ראה תופעות פסיכולוגיות כתגובות של היצור השלם, המשקפות את מצבו הפנימי ואת תשוקותיו הטבעיות.
  • הדגיש את חשיבות ההבדלים הבין-אישיים ביכולות אינטלקטואליות ואחרות 
  • הביא בחשבון השפעות חברתיות תרבותיות בעיצוב החשיבה וההתנהגות
  • טיפולו כלל אשפוז לאנשים שפיתחו אמונות המנוגדות לסדר החברתי הרחב יותר, הם יטופלו בקביעות בשיחות שאפשר לראותן כטיפול פסיכולוגי כדי לשפר את בריאות נשמותיהם
  • שותף לאמונה שרווחה בזמנו, כי הפרעות נפש נגרמות במידה מסוימת גם על ידי האלים.
אריסטו
  • הדגיש את התודעה - סבר כי "חשיבה" מכוונת מַגֵר כאב ותסייע בהשגת עונג
  • האמין בתיאוריה של היפוקרטס בדבר הפרעות בנוזלי הגוף
  • דן בשאלה האם הפרעות נפש יכולות לנבוע מגורמים פסיכולוגיים כגון תסכול וקונפליקט, ודחה את האפשרות הזו
התפתחות הרפואה
  • רופאים יוונים ורומים המשיכו את עבודתו של היפוקרטס. העיסוק ברפואה התפתח לרמה גבוהה, בייחוד באלכסנדריה שבמצרים 
  • מקדשי האל סטורן היו בתי הבראה מצוינים - סביבה נעימה נתפסה כבעלת ערך טיפולי עבור מטופלים עם הפרעת נפש
  • מטופלים הועסקו דרך קבע בפעילויות שונות, לרבות מסיבות, ריקודים, טיולים בגני המקדש, שיט לאורך הנילוס וקונצרטים. 
  • מגוון גדול של אמצעי טיפול ובהם תזונה, עיסוי, טיפול מים, התעמלות וחינוך וגם באמצעים רצויים פחות, כגון הקזת דם, טיהור בעזרת חומרים משלשלים וכפיתה מכנית
אסקלפיאדס
  • רופא יווני שנולד בפְּרוּסָה בחבל ביתיניה שבאסיה הקטנה ופעל כרופא ברומא בשלהי המאה השנייה לפני הספירה
  • פיתח תיאוריה של מחלות המבוססת על תנועת אטומים בנקבוביות הגוף והציע טיפולים כגון עיסוי, תזונה מיוחדת, רחצה, התעמלות, האזנה למוזיקה ומנוחה ורוגע כדי לשקם את הגוף
גאלן
  • פיתח את מסורתו של היפוקרטס
  • לא תרם הרבה רעיונות חדשים לטיפול או לתיאורים הקליניים של הפרעות נפש
  • תרומותיו המקוריות היו דווקא בתחום האנטומיה של מערכת העצבים 
  • ניגש בדרך מדעית - הוא חילק את הסיבות להפרעות פסיכולוגיות לקטגוריות פיזיות ונפשיות. הסיבות להפרעות שמנה גאלן כללו בין היתר פגיעות ראש, צריכה מופרזת של אלכוהול, הלם, פחד, גיל ההתבגרות, שינויים במחזור החודשי, תהפוכות כלכליות ואהבה נכזבת.
הרפואה הסינית הדגישה את האמונה שהגורמים למחלות הם טבעיים ולא על־טבעיים
למשל על פי תפיסת היין והיאנג, הגוף האנושי, בדומה לקוסמוס, נחלק לכוחות חיוביים ושליליים המשלימים זה את זה ובה־בעת מתנגדים זה לזה.
אם שני הכוחות מאוזנים, התוצאה היא בריאות גופנית ונפשית.
אם הם אינם מאוזנים, התוצאה תהיה מחלה.
לכן הטיפולים התמקדו בהשבת האיזון.

התפיסות הסיניות של הפרעות נפש נסוגו ושבו לאמונה בכוחות על־טבעיים כסוכני סיבתיות
משלהי המאה השנייה ועד לראשית המאה התשיעית, רוחות ושדים נקשרו לאי־שפיות מסוג "רשע הרוחות", שנבעה, כך האמינו, מהשתלטות רוחות רעות על האדם

  • ההיבטים המדעיים יותר של הרפואה היוונית שרדו בארצות האסלאמיות של המזרח התיכון
  • נוסדו בתי חולים במזרח התיכון בהם זכו אנשים עם מחלות נפש לטיפול הומני.
  • אִבן סינא מפרס חיבר את "הקנון של הרפואה", החיבור הרפואי אולי הנלמד ביותר שנכתב אי פעם
  • החקירה המדעית של ההתנהגות החריגה מוגבלת, והטיפול באנשים עם הפרעות נפש התאפיין בטקסים ובאמונות טפלות יותר מאשר בניסיון להבין את מצבו של האדם
  • הפרעות נפש היו נפוצות בימי הביניים באירופה, במיוחד לקראת סוף התקופה, כאשר המוסדות, המבנים החברתיים והאמונות של ימי הביניים החלו להשתנות באופן קיצוני, גדלה הפופולריות של הסברים על־טבעיים לסיבות למחלות נפש.
טירוף המונים
מגמה מוזרה של התנהגות חריגה, הופעה רחבת היקף של הפרעות התנהגות קבוצתיות שנראו כמקרים של היסטריה.
קבוצות שלמות של בני אדם נפגעו באותו זמן.

באותה עת הוכתה אירופה במגפה הידועה בשם "המוות השחור", שקטלה מיליוני בני אדם
ושיבשה קשות את הסדר החברתי.
רבים מן המקרים המוזרים ביותר של טירוף המונים היו קשורים ללא ספק לדיכאון, לפחד ולמיסטיקה הסוערת שהולידו האירועים המחרידים של התקופה.

גם כיום מתרחשת לפעמים התופעה המכונה היסטריית המונים. ברוב המקרים התסמינים דומים מאוד לסוג מסוים של הפרעה פיזית כגון התקפי עילפון או עוויתות.
טרנטיזם
הפרעה שכללה דחף בלתי נשלט לרקוד, ופעמים רבות יוחסה לנשיכת עכביש הטרנטולה או עכביש הזאב המצויים בדרום אירופה
ליקנתרופיה
מצב שבו בני אדם מאמינים שזאב השתכן בנשמתם והם מחקים את התנהגותו
גירוש שדים
הטיפול באנשים עם מחלות נפש היה נתון בידי הממסד הדתי, מנזרים שימשו בתי מחסה ואתרי כליאה.
אנשים הלוקים בנפשם טופלו בדרך כלל בעדינות. ה"טיפול" כלל תפילות, מים קדושים,
משחות מקודשות, הבל הפה או הרוק של הכמרים, נגיעה בשרידי קדושים, ביקורים במקומות קדושים וצורות מתונות של גירוש שדים.
לעיתים קרובות התלוו לכך טיפולים רפואיים שמשמעותם הייתה מובנת באופן מעורפל בלבד.
כישופים
הואשמו חולי נפש רבים בהיותם מכשפים ולכן הם נענשו ולעיתים קרובות הוצאו להורג



הרופא השוויצרי פרצלסוס
  • אחד הראשונים שמתחו ביקורת על אמונות טפלות הנוגעות לאיחוז. הוא עמד על כך שמאניית הריקוד איננה איחוז אלא צורה של מחלה ושיש לטפל בה בהתאם
  • הוא גם העלה את ההשערה בדבר קיומו של קונפליקט בין טבעו של האדם הקשור באינסטינקטים לבין טבעו הרוחני
  • גיבש את הרעיון שקיימות סיבות נפשיות למחלות נפש ודגל בטיפול ב"מגנטיות גופנית" שלימים נודעה בשם היפנוזה 
  • האופן שבו תפס התנהגות חריגה הושפע מאמונתו בהשפעת גרמי השמים, הוא היה משוכנע כי לירח יש השפעה על-טבעית על המוח
יוהן ואייר
  • רופא והוגה דעות גרמני שכתב בשם העט הלטיני יואנוס ויירוס
  • מוטרד מאוד מכליאתם של אנשים שהואשמו במעשי כשפים, ממסכת העינויים שעברו ומהעלאתם על המוקד, לכן ערך מחקר קפדני של הבעיה בכללותה פרסם ספר בשם
    On the Deceits of the Demons ובו הוא הפריך בשיטתיות, שלב אחר שלב, את
    Malleus Maleficarum ( פטיש המכשפות ),טען ואייר כי חלק ניכר מהאנשים שנכלאו בבתי סוהר, שעונו והועלו על המוקד באשמת מעשי כשפים, ואולי אף כולם, היו למעשה חולים בנפשם או בגופם, ומכאן שנעשה עוול גדול מאוד לחפים מפשע
  • בקרב מרבית הקהל היא התקבלה במחאה וזכתה לגינויים.
  • אחד הרופאים הראשונים שהתמחו בפסיכופתולוגיה, עם זאת, למרבה הצער, הוא הקדים מאוד את זמנו. הכנסייה אסרה על פרסום ספריו והאיסור נותר בעינו עד המאה ה־ 20 .
  • חסידי המדע סללו בהדרגה את הדרך לשובם של התצפיות ושיקול הדעת, שהגיעו
    לשיאם עם התפתחות הגישות הניסוייות והקליניות המודרניות



  •  מן המאה ה־ 16 ואילך הלך וגדל מספרם של בתי המחסה — מקומות למקלט ומפלט שנועדו במיוחד לטיפול באנשים עם מחלות נפש. 
  • החקירה המדעית של התנהגות חריגה הלכה והתרחבה
  • בתי המחסה הוקמו כדרך להרחיק מן החברה אנשים בעייתיים שלא היו מסוגלים לטפל בעצמם, שנקראו פעמים רבות "בתי משוגעים", לא היו מקומות נעימים וגם לא "בתי חולים", אלא בעיקר מקומות מגורים או לינה לאנשים בלתי שפויים. יושביהם האומללים חיו ומתו בתנאי זוהמה ואכזריות שלא ייאמנו
  • סקירת שיטות הטיפול בבית החולים הציבורי שערך זוולינג מראה כי בתחילה, פילוסופיית הטיפול הייתה כרוכה באמונה שעל החולים לבחור ברציונליות ולהעדיפה על פני אי־שפיות. לפיכך, טכניקות הטיפול היו תוקפניות וכוונו להשבת "האיזון הפיזי בגוף ובמוח". כללו שימוש בתרופות רבות עוצמה, טיפולים במים, הקזת דם וצריבת שלפוחיות, נזעי חשמל ואמצעי ריסון פיזיים.


בשלהי המאה ה־ 18 היה צורך משמעותי ברפורמה ברוב בתי החולים לחולי הנפש באירופה ובאמריקה. הטיפול ההומניטרי בחולים זכה לתנופה עצומה מעבודתו של פיליפ פינל
הניסוי של פינל
  • מונה פינל למנהל בית החולים לה־ביסֶטְר בפריז. בתפקידו זה קיבל רשות מסויגת מן הקומונה המהפכנית להסיר את השרשרות מכמה מהמטופלים במסגרת ניסוי לבחינת השקפת
  • לטענתו יש להתייחס לאנשים עם מחלות נפש בחביבות ובהתחשבות — כבני אדם חולים, ולא כחיות פרא או כפושעים
  • החולים שוכנו בחדרים שטופי שמש, הם הורשו להתעמל בחצר בית החולים, ויצורים אומללים אלה, שחלקם היו כבולים בצינוק במשך שלושים שנים ויותר, זכו עתה ליחס טוב.
עבודתו של טיוק באנגליה
  • ויליאם טיוק, בן לכַת הקווייקרים באנגליה, הקים את "מקלט יוֹרק", בית כפרי נעים שבו מטופלים עם הפרעות נפש גרו, עבדו ונחו באווירה דתית רגועה.
  • מקלט זה ייצג את שיא המאבק האצילי נגד האלימות, הבורות והאדישות שאפיינו את תקופתו של טיוק.
  • האמינו בהענקת טיפול מכבד ומקבל לכל בני האדם, גם לאלה שאינם שפויים
  • ובעקבותיו קמה התנועה לבתי חולים לחולי  נפש, אך היא התפתחה, בשלהי המאה ה־ 19 ובראשית המאה ה־ 20 , לבתי חולים גדולים וצפופים יתר על המידה, שלעיתים קרובות הטיפול שהעניקו היה פחות מהומני
  • בשנת 1841 הכניס היטש אחיות מוסמכות למחלקות בבית המחסה גלוסטר והעמיד בראש צוותי האחיות מפקחות שקיבלו הכשרה מתאימה
  • בשנת 1845 התקבל באנגליה חוק בתי המחסה הארצי שתבע מכל מחוז לספק מקלט ל"עניים ומשוגעים".
רַאש
  • בנג'מין ראש  מייסד הפסיכיאטריה האמריקנית וגם אחד החותמים על הצהרת העצמאות
  • עודד ראש טיפול הומני יותר בחולי נפש; הוא כתב את החיבור השיטתי הראשון על פסיכיאטריה באמריקה Medical Inquiries and Observations upon Diseases of the Mind
  • היה האמריקני הראשון שפתח קורס בפסיכיאטריה
  • התיאוריה הרפואית שלו הייתה מוכתמת באסטרולוגיה ותרופותיו הבסיסיות היו הקזת דם ותרופות משלשלות. 
  • המציא והפעיל מתקן שנקרא "הכיסא המרגיע" שהיה מענה את המטופלים יותר מאשר מרגיע. הוא סבר שהכיסא מפחית את כוחו של הדם על הראש בעת מנוחת השרירים.
הניהול המוסרי
  • שיטת טיפול רחבת טווח שהתמקדה בצרכיו החברתיים, האישיים והתעסוקתי של המטופל 
  • הדגיש את התפתחותם המוסרית והרוחנית של המטופלים ואת שיקום ה"אופי" שלהם ולא את הפרעותיהם הפיזיות או הנפשיות
  • הניסיונות לטפל באנשים עם הפרעות פיזיות או נפשיות או לשקם אותם כללו בדרך כלל עבודת כפיים ושיח רוחני בצד טיפול הומני.
  • הגיע לרמת יעילות גבוהה למדי — עובדה מפתיעה בהחלט שכן הוא נעשה ללא תרומתן של תרופות אנטי־פסיכוטיות
  • נזנח כמעט לחלוטין במהלך המחצית השנייה של המאה ה־ 19 . הסיבות לכך היו רבות ומגוונות, ובין הבולטות שבהן היו דעות קדומות על רקע אתני כלפי אוכלוסיית המהגרים שהלכה וגדלה בבתי החולים והובילה למתח בין המטפלים למטופלים
התנועה להיגיינה נפשית
  • דגלה בשיטת טיפול המתמקדת כמעט אך ורק ברווחתם הגופנית של אנשים מאושפזים עם מחלות נפש
  • לא זכו לקבל כל סיוע לבעיותיהם הנפשיות וכך נידונו למעשה לחוסר אונים ולתלות
ההתקדמות במדעי הביו־רפואה
  • קידמו את הרעיון שבעתיד כל הפרעות הנפש יזכו להסבר ביולוגי ויטופלו בשיטות המבוססות על ביולוגיה
  • שסביבתו הפסיכולוגית והחברתית של מטופל נחשבה במידה רבה לא רלוונטית; הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות למען המטופל היה לספק לו תנאים נוחים עד שיימצא טיפול ביולוגי מתאים

תגליתו המוקדמת של בנג'מין פרנקלין בדבר השפעות הריפוי האפשריות של נזע חשמלי
  • שעיסוקו בחשמל היה בין מאמציו הראשוניים לחקור את השימוש בנזע חשמלי לטיפול במחלות נפש
  • הצעותיו לשימוש בחשמל כטיפול במלנכוליה התגבשו מתוך ההבחנה שלו שנזע חזק שהוא חווה בעצמו חולל שינוי בזיכרונותיו 
  • קרא לעריכת ניסויים קליניים לחקר התופעה הזו כטיפול אפשרי עבור חולים פסיכיאטריים
דיקס והתנועה להיגיינה נפשית
  • הייתה פעילה חברתית נמרצת מניו אינגלנד שתמכה באנשים עניים ו"שקופים" שנשלחו לבתי כלא ולמוסדות לחולי נפש במשך עשורים רבים במהלך המאה ה־ 19
  • נעשתה לימים כוח מניע חשוב בטיפול הומני בחולים פסיכיאטריים
  • ערכה דיקס בין השנים 1841 ל־ 1881 מסע הסברה נלהב שעורר אנשים ומחוקקים לפעול בעניין הטיפול הלא הומני בחולי נפש. בזכות מאמציה של דיקס גדלה התנועה להיגיינה נפשית באמריקה
  • פעלה גם לפתיחת שני מוסדות גדולים בקנדה והנהיגה רפורמה יסודית במערכת בתי המחסה בסקוטלנד ובכמה ארצות נוספות
  • "אחת מדמויות המופת ההומניות האצילות ביותר בהיסטוריה
  • נמתחה ביקורת על הקמת בתי חולים לחולי נפש והגדלת מספר המטופלים בהם בטענה שגרמו לצפיפות ולעומס יתר במתקני הטיפול הסיעודי. טענו עוד ששיכון חולים במוסדות הרחק מן החברה הפריע לטיפול שרווח באותה עת ועיכב את החיפוש אחר טיפולים הולמים ויעילים יותר להפרעות נפש
הצבא ואנשים עם מחלות נפש
  • הצבא הפדרלי פתח את המתקן הראשון לטיפול בפצועי מלחמה עם הפרעות נפש במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית
  • תוכנית מקיפה ובעלת השפעה גדולה עוד יותר של פסיכיאטריה צבאית התפתחה בגרמניה בסוף המאה ה־ 19
  • פסיכיאטרים, עבדו האדמיניסטרציה הצבאית וערכו מחקרים והכשירו רופאים לזהות בעיות של בריאות הנפש העשויות להפריע לאנשי צבא במילוי תפקידם

מחצית הראשונה של המאה ה--19
  • 19 נשלטו בתי החולים לחולי נפש בעיקר על ידי הדיוטות בגלל השימוש הרווח בשיטת הניהול המוסרי לטיפול ב"משוגעים".
  • הפסיכיאטרים מילאו תפקיד שולי יחסית
  • לא היו אז טיפולים יעילים להפרעות נפש והאמצעים היחידים היו הליכים כגון סימום, הקזת דם או טיהור באמצעים משלשלים, שהניבו מעט מאוד תוצאות אובייקטיביות
מחצית השניה של המאה ה-19
  • במהלך מחציתה השנייה של המאה קיבלו הפסיכיאטרים את השליטה על בתי המחסה, נחשבו למשגיחי המוסריות הטוענים לחשיבות המוסר הוויקטוריאני
    בשמירה על נפש בריאה
  • שילבו את הטיפול המסורתי של הניהול המוסרי שיטות פשוטות אחרות של טיפול רפואי פיזי.
  • הבנת הפרעות הנפש הייתה מעורפלת, חשבו שבעיות רגשיות נגרמו מהוצאת אנרגיה מרובה או מדלדול האנרגיה בגוף כתוצאה מאורח חיים נהנתני


  • נעשו צעדים חשובים לקראת שינוי עמדות הציבור כלפי אנשים עם מחלות נפש
  • ב־ 1908 , תיאר בירס, בוגר אוניברסיטת ייל, את ההתמוטטות הנפשית שחווה בעצמו וסיפר על הטיפול הגרוע שקיבל בשלושה מוסדות טיפוסיים לזמנו.
  • כתונֶת משוגעים הייתה עדיין בשימוש נרחב כאמצעי "להרגעת" מטופלים נסערים. בירס עצמו חווה את הטיפול הזה על בשרו וכתב תיאור עשיר על המשמעות של קיבוע מכאיב של התנועה בזרועות עבור חולה נפש מותש
  • אחרי שהחלים בביתו של סייע טוב לב, פתח בירס במסע הסברה שתכליתו לגרום לציבור להבין שטיפול כזה אינו הדרך להתמודד עם חולים




  • מגמה מתמשכת של עלייה במספר בתי המחסה הייעודיים לאנשים עם מחלות נפש
  • גורלם של מטופלים אלה במהלך המאה לא היה אחיד ולא כולו חיובי
  • בתקופה זו השהייה בבית החולים הייתה לרוב ממושכת למדי, וחולי נפש רבים נידונו לאשפוז של שנים רבות
  • הטיפול שניתן בבתי החולים היה בלתי יעיל ולעיתים קרובות קשוח, מעניש ולא הומני.
  • 1946 הוקם גם הארגון הלאומי האמריקני של מוסדות בריאות הנפש, שתמך בפועל במחקר ובהכשרת רופאים מתמחים בפסיכיאטריה ומאוחר יותר גם פיתח תוכניות הכשרה בפסיכולוגיה קלינית
  • התקבל חוק היל-ברטון, תוכנית למימון בתי חולים קהילתיים לחולי נפש. החוק, יחד עם חוק בריאות הנפש בקהילה מ־ 1963 , עזר בכינונה של מערכת תוכניות מרחיקות לכת
    לפיתוח מרפאות חוץ פסיכיאטריות, מתקני אשפוז בבתי חולים כלליים ותוכניות קהילתיות לייעוץ ולשיקום





התרחשו תגליות טכנולוגיות הן בארצות הברית והן מחוצה לה.
חידושים אלה סייעו בביסוס ההשקפה המוכרת לנו כיום של ראיית ההתנהגות החריגה מנקודת מבט מדעית או ניסויית ויישום הידע המדעי בטיפול בבני אדם עם הפרעות נפש
ארבעה נושאים מרכזיים בפסיכופתולוגיה שתפסו מקום בולט בתחום לאורך המאה ה־ 19 והמאה ה־ 20 ונודעה להם השפעה משמעותית על ההשקפות בנות-זמננו בפסיכופתולוגיה:
1. תגליות ביולוגיות
2. פיתוח מערכת סיווג להפרעות נפש
3. הופעת השקפות על סיבתיות פסיכולוגית
4. התפתחויות בחקר הפסיכולוגיה הניסויית
התפתחויות בחקר הגורמים הביולוגיים והאנטומיים שביסוד הפרעות גופניות ונפשיות כאחת
שיתקון כללי ועגבת
פריצת דרך מרכזית בתחום הביו-רפואה לדוגמה התרחשה בעקבות גילוי הגורמים האורגניים שבבסיס אחת ממחלות הנפש הקשות באותה עת, השיתקוֹן הכללי — עגבת של המוח, שגרמה לשיתוק ולאי־שפיות ובדרך כלל הסתיימה במוות תוך שנתיים עד חמש שנים בשל התדרדרות המוח.
הטיפול המוקדם באמצעות מלריה מייצג את ההשתלטות המוחלטת על הפרעת נפש באמצעות מדע הרפואה.
פתולוגיה של המוח כגורם סיבתי
עם הופעת המדע הניסויי המודרני בתחילת המאה ה־ 18 , גדל במהירות הידע באנטומיה, בפיזיולוגיה, בנוירולוגיה, בכימיה וברפואה כללית
התחילו להתמקד באיברי גוף חולים כסיבה למחלות גופניות
הצעד הבא של החוקרים היה ההשערה שהפרעת נפש היא מחלה שיסודה בפתולוגיה של איבר — במקרה זה, המוח.
חשיבות המוח בתפקודים נפשיים ותמך בביצוע נתיחות שלאחר המוות כדי לחקור את מוחם של אנשים הלוקים בנפשם
במהלך המאה ה־ 20 התגלו הפתולוגיות האורגניות העומדות בבסיסן של הפרעות נפש רעליות, סוגים מסוימים של פיגור שכלי ומחלות נפש נוספות

אמיל קרפלין
  • פסיכיאטר גרמני שהיווה דמות בולטת בימיה הראשונים של נקודת המבט הביולוגית
  • כתב את הספר Compendium der Psychiatrie בו מדגיש את חשיבות הפתולוגיה של המוח בהפרעות נפש ואף היו בו כמה תרומות רלוונטיות נוספות שסייעו בביסוס נקודת מבט זו
  • שיטתו לסיווג של הפרעות נפש, שהייתה הסנונית הראשונה שבישרה את ה־ DSM המקובל כיום ציין כי דפוסים מסוימים של תסמינים מופיעים יחד בקביעות שדי בה כדי להגדיר סוגים ספציפיים של מחלת נפש
  • ראה כל סוג של הפרעת נפש כצורה הנבדלת מהפרעות אחרות וסבר כי המהלך של כל אחת נקבע מראש ואפשר לחזות אותו בדיוק כמו מהלכה של מחלת החצבת
  • שאפשר לחזות מראש את תוצאותיה של הפרעה מסוג נתון גם אם עדיין אין בכוחנו לשלוט בה.

השאלה המרכזית
כיצד מתפתחות הפרעות נפש שמקורן בגורמים פסיכולוגיים?
זיגמונד פרויד
  • היה נוירולוג צעיר ומבריק שהתמנה למרצה על מחלות עצבים באוניברסיטת וינה.
  • הראשון שניסה להשיב על שאלה זו בשיטתיות.
  • במשך חמישים שנה של תצפית, טיפול וכתיבה, פיתח פרויד תיאוריה של פסיכופתולוגיה המדגישה את הדינמיקה הפנימית של מניעים לא־מודעים, שהם לב־ליבה של ההשקפה הפסיכואנליטית.
  • השיטות שנקט כדי לחקור מטופלים ולטפל בהם נקראו לימים פסיכואנליזה.
  • אפשר להתחקות אחר שורשי הפסיכואנליזה עד למקום מעט בלתי צפוי — חקר ההיפנוזה, מצב של רוגע המושרה על המטופל, שבו הוא פתוח מאוד להשאה
קתרזיס
  • פרויד וברויר כיוונו את המטופלים לדבר בחופשיות על בעיותיהם במהלך השפעת ההיפנוזה.
  • המטופלים הפגינו בדרך כלל רגש עז, ולאחר שהתעוררו מן המצב ההיפנוטי חשו שחרור ניכר- קתרזיס.
  • נמצא כי לחידוש פשוט זה בשימוש בהיפנוזה יש חשיבות עצומה: הוא לא רק עזר למטופלים לשחרר מתחים רגשיים באמצעות שיחה על בעיותיהם, אלא גם חשף בפני המטפל את מהות הקשיים שגרמו לתסמינים מסוימים.
גילוי הלא־מודע
חלק של התודעה המכיל חוויות שהאדם אינו מודע להן ועימו הסברה כי תהליכים המתרחשים מחוץ למודעות של האדם עשויים למלא תפקיד חשוב בקביעת התנהגותו.
איך תרם גילוי הלא מודע לטיפול בהפרעות נפשיות?
בעזרת עידוד המטופלים לומר כל מה שעולה על דעתם בלי להתחשב בהיגיון או בכללי הנימוס, הם מתגברים בסופו של דבר על מחסומים פנימיים המונעים מהם להיזכר ויכולים לדון בבעיותיהם בחופשיות
אסוציאציה חופשית
  • שיטה שעודדה מטופלים לשוחח בחופשיות על עצמם וכך לספק מידע על רגשותיהם, מניעיהם וכדומה
  • אפשרה להבין את תהליכי החשיבה המודעים והלא־מודעים.
ניתוח חלומות
עידוד מטופלים לרשום ולתאר את חלומותיהם
פרנץ אנטון מסמר
  • רופא אוסטרי שהמשיך בפיתוח רעיונותיו של פרצלסוס בדבר השפעת כוכבי הלכת על גוף האדם
  • האמין כי כוכבי הלכת משפיעים על נוזל מגנטי אוניברסלי המצוי בגוף, שאופן פיזורו קובע אם האדם חולה או בריא.
  • בניסיון למצוא תרופות למחלות נפש, הגיע מסמר למסקנה כי כל בני האדם ניחנו בכוחות מגנטיים שאפשר להשתמש בהם כדי להשפיע על פיזור הנוזל המגנטי בגופם של אנשים אחרים וכך להביא לריפויָם
המרפאה של מסמר
  • פתח מרפאה שבה טיפל בכל מיני מחלות באמצעות "מגנטיות חייתית".
  • הושיב מטופלים בחדר חשוך סביב אמבט שהכיל כימיקלים שונים, ומוטות ברזל שהזדקרו מן האמבט נגעו באזורים הנגועים בגופם של המטופלים.
  • לצלילי מוזיקה, היה מסמר מופיע עטוי גלימה סגולה, עובר ממטופל למטופל ונוגע בכל אחד בידיו או במטהו.
  • דווח כי בדרך זו הצליח מסמר לשחרר את המטופלים מתרדמה ומשיתוק שנבעו מהיסטריה.
  • הוא גם הציג את מרבית התופעות שלימים נקשרו עם השימוש בהיפנוזה.
  • הוביל להעלאת השערות בדבר הכוחות המנטליים הנעלים שלו והאפשרות להשתמש בו כהרדמה בזמן ניתוחים
  • השפיע על הפסיכולוגיה ועל ההיפנוזה במשך שנים רבות
  • תרם להתנהלות תנועות רוחניות כגון "המדע הנוצרי" במאה ה־ 19
הוועדה לשיטותיו של מסמר
  • בסופו של דבר סומן כשרלטן על ידי עמיתיו למקצוע הרפואה וועדה של מלומדים ידועים לבדוק את עבודתו
    הוועדה ערכה את מה שנחשב לניסויים הפסיכולוגיים הראשונים או מבחנים כגון הונאת אישה לכדי אמונה שהיא הושפעה ממגנטיות.
  • הגיעה למסקנה כי כוחו של מסמר לא היה טמון ב"מגנטיות" כי אם במטופלים.
  • השיטה של השראת טראנס והפוטנציאל שסברו שיש לה כטיפול במחלות האריכו ימים בארצות הברית
אמברוז אוגוסט לייבו

רופא צרפתי שעבד בעיר ננסי, השתמש בהיפנוזה בעבודתו בהצלחה.
התעניינותו התעוררה בעקבות הצלחתו של לייבו לרפא באמצעות היפנוזה חולה שברנהיים טיפל בה בשיטות המקובלות יותר במשך ארבע שנים ללא הצלחה

השקפתו התבססה על שני קווי ראיות:
  1. אפשר היה לחולל את התופעות שנצפו במצב של היסטריה — למשל שיתוק הזרוע, אי־יכולת לשמוע או הירדמות של אזורים בגוף עד כי אפשר היה לדקור אותם בסיכה מבלי שהחולה יחוש כאב. גם אצל נבדקים נורמליים באמצעות היפנוזה. 
  2.  את אותם תסמינים אפשר גם לחסל באמצעות היפנוזה. סבר אפוא כי היסטריה היא מעין היפנוזה עצמית.

הרופאים שהסכימו עם השקפה זו נודעו כחסידי אסכולת ננסי
ז'אן שרקו
  • מנהל בית החולים סלפטרייר בפריז והנוירולוג המוביל בתקופתו
  • ערך ניסויים על חלק מן התופעות שתיארו המסמריסטים.
  • חלק על ממצאי אסכולת ננסי ועמד על כך כי שינויים ניווניים במוח הם שגורמים להיסטריה.
  • לימים הוכח כי שרקו טעה בעניין זה, אך עבודתו של מדען בעל שיעור קומה כמוהו תרמה רבות להגברת העניין הרפואי והמדעי בהיסטריה.
המחלוקת בין שרקו לאסכולת ננסי
  • אחד הפולמוסים הגדולים בתולדות הרפואה, אך ניצחו חסידי אסכולת ננסי
  • ההכרה הראשונה בהפרעת נפש מסיבה פסיכולוגית הניבה מחקרים נוספים על ההתנהגות המונחת ביסודן של ההיסטריה ושל הפרעות אחרות


בעשור הראשון של המאה ה־ 20 צמחו בזו אחר זו מעבדות ומרפאות פסיכולוגיות ונערך מחקר רב
וילהלם וונדט
  • הקים באוניברסיטת לייפציג את המעבדה הראשונה לניסויים פסיכולוגיים.
  • חקר את הגורמים הפסיכולוגיים המעורבים בזיכרון ובחישה
  • פיתח שיטות ואסטרטגיות ניסוייות בסיסיות רבות.
לייטנר ויטמר
הקים את המרפאה הפסיכולוגית האמריקנית הראשונה באוניברסיטת פנסילבניה, בה ערכו מחקרים וגם עסקו בטיפול
במוקד העשייה היו ילדים בעלי ליקויים נפשיים.
נחשב לאבי הפסיכולוגיה הקלינית.
ויליאם הילי
  • ייסד את המכון הפסיכופתי לנוער בשיקגו.
  • הראשון שתיאר עבריינות נוער כתסמין של תהליך העיור ולא כפועל יוצא של בעיות פסיכולוגיות פנימיות.
  • נמנה עם הראשונים שזיהו תחום חדש של סיבתיות - גורמים סביבתיים, או חברתיים-תרבותיים.
כתבי  עת מדעיים
נוסדו כתבי עת מדעיים רבים להפצת התגליות במחקר ובתיאוריה, ובמרוצת השנים הלך מספרם וגדל
ההשקפה ההתנהגותית
  • צמחה מתוך הפסיכולוגיה הניסויית אסכולה נוספת, הביהביוריזם
  • קראה תיגר על עליונותה של הפסיכואנליזה - האמינו כי חקר ההתנסות הסובייקטיבית באמצעות טכניקות האסוציאציה החופשית וניתוח חלומות לא סיפק נתונים מדעיים קבילים שכן תצפיות מסוג זה אינן נתונות לאימות מצד חוקרים אחרים
  • רק חקירה של התנהגות הניתנת לתצפית ישירה ושל הגירויים והתנאים המחזקים ה"שולטים" בה יכולה לשמש בסיס לגיבוש עקרונות מדעיים להתנהגות אנושית.
  • הדגישה במרכזה את תפקיד הלמידה בהתנהגות האדם.
איוואן פבלוב
  • הרפלקס המותנה - הראה שכלבים מתחילים בהדרגה לרייר בתגובה לגירוי שאינו מזון, כגון צליל פעמון, לאחר שגירוי זה היה באופן קבוע מלווה במתן מזון.
  • ההתניה הקלאסית - צורת למידה שבה מזווגים פעם אחר פעם גירוי ניטרלי עם גירוי לא מותנה, שבאופן טבעי מחולל התנהגות בלתי תלויה. לאחר זיווג חוזר ונשנה, הגירוי הניטרלי נהפך לגירוי מותנה שמעורר תגובה מותנית
ג'ון ווטסון
  • סבר כי כדי שהפסיכולוגיה תהיה למדע אמיתי, עליה לזנוח את הסובייקטיביות של התחושות הפנימיות ואירועים "נפשיים" אחרים ולהגביל את עצמה למה שאפשר לצפות בו באופן אובייקטיבי.
  • זיהה את האפשרויות העצומות הגלומות בביהביוריזם
  • קרא תיגר על הפסיכואנליטיקאים בני־זמנו ועל הפסיכולוגים בעלי הנטייה לביולוגיה וטען כי התנהגות חריגה אינה אלא תולדה של התניה רשלנית מוקדמת אך אפשר לתקן אותה באמצעות התניה מחדש.
  • שם דגש על מקומה של הסביבה החברתית בהתניית התפתחות האישיות וההתנהגות התקינה והחריגה כאחת.
אדוארד ת'ורנדייק ופרדריק סקינר
  • חקרו סוג אחר של התניה, שבו תוצאות של התנהגות משפיעות על ההתנהגות.
  • התנהגות המפעילה את הסביבה עשויה להיות אמצעי ליצירת תוצאות מסוימות, ותוצאות אלה מצידן קובעות את מידת הסבירות שההתנהגות תחזור על עצמה בהזדמנויות דומות - התניה אופרנטית.
  • התנהגות "מעוצבת" כאשר דבר כלשהו משמש חיזוק לפעולה מסוימת של היצור וכך מאפשר "לעצב את התנהגותו של בעל חיים כמעט כפי שפסל מעצב גוש חֵמר"