מקור לסיכומים מספר הקורס, אתר הקורס, והמנחה ד"ר גלית לנדסהוט!!

מערכת העצבים המרכזית - CNS

מה כוללת?
כל מה ששייך למערכת העצבים ומוגן על ידי עצם 
  • המוח על ידי הגולגולת, כ-90 מיליארד נוירונים
  • מוח השדרה על ידי חוליות השדרה, כמיליארד נוירונים
תפקידים עיקריים
  • עיבוד המידע
  • תפיסה
  • ייצוג מידע
  • קבלת החלטות
  • אינטגרציה של מידע
  • תכנון התנהגות
  • הוצאה לפועל של פקודות לתאי הPNS

מערכת העצבים ההיקפית PNS

מה כוללת?
כל שאר העצבים העוברים בגוף וברקמות השונות.

תפקידים עיקריים
  • לקלוט מידע מכלל המערכות הפנימיות והחיצוניות ולהעביר לCNS - חישה, ראיה טמפרטורה, לחץ דם, דופק, רמת סוכר ועוד רבים. על מנת לכוון את ההתנהגות הפיזיולוגית והפסיכולוגית.
  • מפעיל את הגוף - מחובר לשרירים ויכולים לייצר התנהגות.
נוירון
  • היחידה הבסיסית של עיבוד מידע והעברת מידע במערכת העצבים
  • נוירון אחד יכול לקבל מידע מעשרות או אף מאות נוירונים אחרים, וכל אחד מאלה יכול מצידו ליצור עימו מספר רב של קשרים סינפטיים

סוגי נוירונים
קיימים נוירונים בצורות מרובות ובסוגים שונים, לפי התפקידים שהם ממלאים.

ישנם 3 סוגי נוירונים המחולקים לפי תפקידם:

  1. סנסוריים Sensory neuron
    • חישתי
    • תפקיד: מגלה שינויים בסביבה החיצונית או הפנימית ומשגר למערכת העצבים המרכזית מידע על שינויים אלה
    • מיקום: נמצא בPNS

  2. מוטוריים Motor neuron
    • תנועתי
    • מצוי במערכת העצבים המרכזית 
    • תפקידשולט על התכווצות שריר או על הפרשה מבלוטה
    • מיקום: נמצא בCNS

  3. אינטרנוירון Interneuron
    • נוירון ביניים
    • תפקיד: מתווכים בין הסנסורים למוטורים
    • מיקום: נמצא בCNS
    • אינטרנוירונים מקומיים local interneurons - יוצרים מעגלים עצביים עם נוירונים סמוכים ומעבדים פיסות מידע קטנות
    • אינטרנוירונים של ממסר Relay interneurons - מקשרים בין מעגלים של אינטרנוירונים מקומיים באזורי מוח שונים

חלקי הנוירון
ברוב הנוירונים יש בצורה זו או אחרת ארבעה מבנים או אזורים:
  1. גוף התא
  2. דנדריטים
  3. אקסון
  4. כפתורים סופיים
מכיל את גרעין התא ואת מרבית המנגנונים האחראים לתהליכי החיים בתא.

האם זהה בכל הנוירונים?
צורתו שונה מאוד בסוגים שונים של נוירונים.
  • מבנה מסועף דמוי עץ היוצא מגוף התא של הנוירון
  • קולט מידע מהכפתורים הסופיים של נוירונים אחרים דרך הסינפסה
  • צומת, המרווח הקטן בין כפתור סופי של אקסון התא המשגר לממברנה של תא מקבל.
  • התקשורת בסינפסה מתקדמת בכיוון אחד: מן הכפתורים הסופיים אל קרום התא האחר.
  • קימות גם סינפסות המעבירות מידע בשני הכיוונים
  • המבנה הגלילי הארוך והדק המעביר מידע מגוף התא של נוירון לכפתורים הסופיים שלו.
  • יכול להיות ארוך מאוד יחסית לקוטרו ולגודל גוף התא שלו.
  • נקרא גם סיב.
  • בדומה לכבל חשמלי המעביר זרם מנקודת יציאה כלשהי אל מכשיר חשמלי.
  • השדר הבסיסי שהאקסון מעביר נקרא פוטנציאל פעולה
  • אירוע חשמלי מהיר
  • המתחיל בקצה האקסון בצד הסמוך לגוף התא ומתקדם לאורכו עד לכפתורים הסופיים.
  • באקסון נתון יהיו גודלו ומשך קיומו קבועים תמיד.
  • בהגיעו למקום שבו האקסון מסתעף, יתפצל פוטנציאל הפעולה מבלי לאבד מעוצמתו.
  • בכל אחד מהענפים המסתעפים יופיע פוטנציאל הפעולה בעוצמתו המלאה.
רב-קוטבי
גוף התא שולח אקסון אחד וגבעולים מרובים של דנדריטים
דו-קוטבי
יוצאות שתי שלוחות עצביות משני קצוות נגדיים של גוף התא
  •  האקסון 
  • העץ הדנדריטי
בדרך כלל נוירון סנסורי - הדנדריט שלו מבחין באירועים החלים בסביבה ומעביר מידע עליהם למערכת העצבים המרכזית.
אקסון דו קוטבי

חד-קוטבי
  • גבעול יחיד היוצא מגוף התא ומתפצל במרחק קצר משם לשני ענפים.
  • מעביר מידע מהסביבה אל ה-CNS 
  • ההסתעפויות שבצד המרוחק מה-CNS הן דנדריטים
  • אלה שבתוך ה-CNS מסתיימות בכפתורים סופיים.
  • קולטים בדרך כלל גירויי מגע, שינויי טמפרטורה ואירועים תחושתיים אחרים החלים על פני העור, באירועים החלים במפרקים, בשרירים ובאיברים הפנימיים שלנו
אקסון חד קוטבי
  • אלומות של אלפי סיבים (אקסונים) יחידים, העטופים יחד בקרום הגנה קשיח.
  • התקשורת בין מערכת העצבים המרכזית ובין שאר הגוף מתנהלת דרך עצבים היוצאים מהמוח וממוח השדרה
  • סיבי העצב מעבירים מסרים דרך העצב, מאיבר חוש כלשהו למוח או מהמוח לשריר או לבלוטה
  • התרחבות קטנה המצויה בקצה כל סעיף מסעיפי האקסון
  • יוצר סינפסה עם נוירון אחר ומשגר מידע לנוירון הזה.
  • כשפוטנציאל הפעולה המתקדם לאורך האקסון מגיע אליהם, נפלט מתוכם חומר כימי המכונה נוירוטרנסמיטר
  • חומר כימי הנפלט מהכפתור הסופי
  • משפיע באופן מעורר או באופן מעכב על נוירון אחר
תהליך אקטיבי שבו חומרים מובלים לאורך המיקרוטובולים העוברים לאורך האקסון.
  • הולכת חומרים לאורך האקסון מגוף התא לכפתורים הסופיים
  •  נעשית על־ידי החלבון קנזין.
  • בגוף התא נצמדות מולקולות הקינזין לחומר המיועד להובלה במורד האקסון אשר עטופות בווסיקולה, לאחר מכן מתחילה מולקולת הקינזין "לצעוד" בזכות השינוי במבנה החלבוני על ידי הATP, לאורך המיקרוטובול כשהיא נושאת את המטען ליעדו.
  • את האנרגיה הנחוצה מספקות מולקולות של ATP המיוצרות במיטוכונדריה
  • מהירה יחסית
  • הולכת חומרים לאורך האקסון מהכפתורים הסופיים אל גוף התא
  • נעשית על־ידי החלבון דינאין.
  • איטית יחסית
  • מבנה המורכב בעיקרו מפוספוליפידים 
    • מולקולת דמויות שומן 
    • ראש המולקולה הידרופילי, מפוספט
    • זנב המולקולה הידרופובי, מליפידים
  • מאורגנת בשתי שכבות כך שהראשים והזנבות פונים תמיד לכיוונים המנוגדים - הראשים לחיצון, וזנבות לפנים.
  • מהווה מרכיב עיקרי ברבים מאברוני התא כגון באברון גולג'י.
  • כוללת מגוון מולקולות חלבון המתמחות בשלל תפקידים:
  • לעיתים מכיל גם כולסטרול - מולקולת שומן קטנה שנותנת לתא גמישות ויציבות

בעלת 4 תפקידים עיקריים:
  1. מאפשרת לייצר מתח חשמלי סביבה - ההפרדה מאפשרת יצירת שוני בריכוז החלקיקים בעלי מטען חשמלי
  2. מגדירה את הגבולות החיצוניים של התא
  3. מעבר בררני - מפקחת על כניסה ויציאה בין פני לחוץ התא - מתירים או חוסמים כניסה
  4. תקשורת 
    • העברת המידע בין התא לסביבתו ושאר הגוף
    • זיהוי חומרים שמחוץ לתא, למשל הורמונים, ומעבירים מידע על נוכחותם אל פנים התא.
    • נשאים המעבירים באופן פעיל חומרים אל תוך ומחוץ לתא

  • סמוך לממברנה
  • מורכב מסוגים מסוימים של חלבונים:
    • מיקרופילמנטים - המרכזיים במבנה
    • נוירופילמנטים - דקים יחסית
    • מיקרוטובולים - העבים ביותר בנויים מצברים של 13 חלבונים דמויי חוט המסודרים סביב ליבה חלולה.
  • יוצר את צורת התא
  • מספק יציבות וגמישות לפי צורך
  • מהווה מערך "כבישים" - הסתעפויות המאפשרות לחומרים להגיע למקומות שונים בתא על ידי תובלה אקסופלזמית
  • עיקר נפחו של התא
  • מורכבת ושונה במידה ניכרת בסוגי תאים שונים
  • כחומר נוזלי למחצה, דמוי ג'ל, הממלא את החלל התָחום על-ידי הממברנה
  • מכילה מבנים זעירים בעלי ייחוד משלהם - אברונים
  • מכילה בנוסף מערכת ממברנות פנימיות המורכבות מ-
    • רשתית תוך פלזמית
    • מנגנון גולג'י
    • ליזוזומים
  • מבנה עגול וסגלגל דמוי ביצה בגוף התא
  • עטוף בממברנה משלו
  • מכיל גרעינון וכרומוזומים
  • מייצר ריבוזומים 
    • אברונים זעירים הממלאים תפקיד בסינתזה של חלבונים
    • ממוקמים רובם ברשתית האנדופלזמית או בציטופלזמת התא
  • שרשרת של תהליכים כימיים המשתתפים בייצור חומר מסוים בגוף החי.
  • מכיל את הכרומוזומים
  • מורכבים משני גדילים ארוכים הנקראים Double helix, של מולקולת DNA, אשר בנויה מנוקלאוטידים
  • נושאים את המידע הגנטי של האורגניזם
  • לאדם 23 זוגות כרומוזומים
  • קטעי כרומוזומים, גנים, המצויים במצב פעיל מייצרים מולקולה מורכבת נוספת mRNA, שליח RNA - העתק המידע הגנטי הכלול בכל קטע כזה.
  • מולקולת mRNA יוצאת דרך ממברנת הגרעין ונצמדת לריבוזומים.
  • נוקלאוטידים - שיכולים להיות על בסיס אחד מהסוגים:
    • פוספאט P
    • סוכר
    • בסיס חנקני - יכול להיות מ-4 סוגים, שתמיד אחד מול השני - 
      • A+T
      • G+C
שלב 1 - תעתוק
  • האנזים RNA polymerase מוצא את תחילת הגן של החלבון שהוא צריך לייצר, פותח אותו, ובוחר להעתיק את אחד הצדדים ויוצר את מולקולת הmRNA - ההעתק
  • הmRNA עוזב את הגרעין אל הריבוזומים.

שלב 2 - תרגום
  • הריבוזום עובר על כל אורך הmRNA , ולכל 3 אותיות יודע להתאים חומצה אמינית אחת - חומר הגלם לחלבון, אינו מיוצר בתא ולכן מקורו ממזון שאנו אוכלים.
  • ככל שהריבוזום מתקדם, נוצרת שרשרת של חומצות אמינו, הבסיס ליצירת החלבון.
  • שרשראות חומצת האמינו ממשיכות לאברון הגולג'י להמשך התהליך.
  • תפקיד נוסף של החלבונים המיוצרים בתא
  • מכוונים את מכלול התהליכים הכימיים בתא על ידי שליטה על ריאקציות כימיות
  • זרזים - גורמים לריאקציות כימיות להתרחש מבלי שישתלבו בעצמם בתוצרים הסופים
  • התפקיד משתנה לפי סוג האנזים - פירוק, הרכבה ועוד.
  • קובעים אילו מולקולות יישמרו בשלמותן
  • חלק ממערכת ממברנות פנימיות
  • מתחלקת לשני סוגים:
    • מגורגרת 
      • מכילה ריבוזומים דמויי גרגירים
      • הריבוזומים מיועדים להעברה מחוץ לתא או לשימוש בממברנה. 
      • הריבוזומים הם חופשיים ופזורים גם בציטופלזמה
      • החלבונים המיוצרים על ידם מיועדים לשימוש בתוך הנוירון.
    • חלקה 
      • יוצרת תעלות שמפרידות בין מגוון מולקולות המשתתפות בתהליכים תאיים שונים.
      • נוצרות בה מולקולות ליפידיות
  • מורכבת משכבות מקבילות של ממברנות הזהות לממברנת התא
  • חלק ממערכת של ממברנות פנימיות
  • צורה מיוחדת של רשתית תוך פלזמית חלקה
  • בו נבנות מולקולות מורכבות מסוימות.
  • אחראי על הבשלת חלבונים, על ידי שרשראות חומצות האמינו שיוצרו עם הריבוזומים.
  • מייצר אריזה בווסיקולות - וסיקולה, אריזה ועטיפה לחלבון המיועד לשינוע
  • מייצר ליזוזומים 
    • שקיקים קטנים המוקפים בממברנה
    • מכילים אנזימים המפרקים מולקולות ועד תאים, שאינם נחוצים לתא עוד או מולקולות חיצוניות שהגיעו לפנים התא ולא נחוצות לו.
    • החומרים ממוחזרים או מסולקים מהתא
  • מפרק חלבונים בלויים או פגומים
  • ככל שהחלבון ישן/ותיק יותר, מתחברות אליו יותר יחידות UB, השרשרת UB מתארכת.
  • הפרוטאוזום יודע לשאוב ולפרק רק חלבונים בעלי שרשרת ארוכה של UB
  • מפרק לחומצות אמינו הממוחזרות ליצירת חלבונים חדשים.
  • תהליך המשתמש להפרשת תוצריו ( נוירוטרנסטמטרים ) של התא
  • השלפוחיות נודדות אל החלק הפנימי של ממברנת התא, מתמזגות עימה ומתפקעות לצורך ריקון תוכנה אל הנוזל המקיף את התא
  • אוסף איברי מיטוכונדריון
  • דמויי ביצה
  • עשויים ממברנה כפולה - השכבה הפנימית מקופלת, והכפלים יוצרים מערכת "מדפים"
  • אחראי על הפקת אנרגיה ממזון
  • מייצר ATP 
    • אנדוזין טריפוספט
    • משמש מקור אנרגיה מיידי לתא
    • כשהמולקולה מתפרקת משתחררת אנרגיה ביולוגית, והתאים בסביבה יודעים לנצל אותה לתפקידם.
    • נוצרת על ידי גלוקוז וחמצן.
  • רוב התהליכים מתבצעים בממברנה ונשלטים על ידי אנזימים הממוקמים בה.
  • חוקרים סבורים כי בעבר המיטוכונדרים היו יצורים עצמאיים שפלשו כטפילים לתוך תאים גדולים יותר, כיוון שהפיקו אנרגיה ביתר יעילות, הביאו תועלת ולכן הפכו לחלק בלתי נפרד מהם. בעיקר כי יש לה ממברנה וDNA עצמאי.
  • נחשב תחנת הכוח של התא
  • תאי התמך החשובים ביותר בCNS
  • מכונים "דבק העצבים" - מדביקים ומחברים את חלקי הCNS
    • מפרידה פיזית וכימית מיתר הגוף
    • מקיפה את הנוירונים
    • מחזיקה את התאים במקומם
    • שולטת על אספקת המזון של התאים
    • אחראית על החומרים הנחוצים לחילופי שדרים בין נוירונים
    • מבודדת זה מזה - למניעת ערבוב בין שדרי נוירונים שונים
    • מסלקת שרידי נוירונים שמתו מפציעה או מחלה.
  • סוגי תאי הגלייה העיקריים:
    • אסטרוציטים
    • אוליגו-דנדרוציטים
    • מיקרוגלייה
מבנה
  • בצורה דמוית כוכב, מכונים "תא-כוכב"
  • מעניקים תמיכה פיזית לנוירונים - תבנית מחזיקה את הנוירונים במקומם, מקיפה ומבודדת  את הסינפסות וכך מצמצמת את פיזור הנוירוטרנסטמיטרים שפולטים הכפתורים הסופיים.
  • נכרכים סביב כלי דם או חלקים שונים של נוירונים, כך שהממברנה הדנדריטית של הנוירון מוקפת במידה רבה בתא האסטרוציט


תפקידי התא

הפרשת וקליטת חומרים חיונים
הדרושים לתפקוד נוירונים, מסיימים בשמירה על ההרכב הכימי של הנוזל החוץ תאי, המקיף את הנוירונים באמצעות קליטה פעילה או הפרשה פעילה של אותם חומרים שריכוזם בנוזל חייב להישמר ברמה קבועה

פגוציטוזה - סילוק פסולת
  • תאים מסוימים של אסטרוציטים מסלקים לדוגמא תאים מתים
  • יכולים לנוע בתוך הCNS. 
  • פושטים ומכווצים את שלוחותיהם ומתקדמים בגישה כמו אמבות
  • כאשר נתקלים בפירור פסולת, נדחקים אליו מקיפים ו"בולעים" ומעכלים אותו.
  • כשכמות הפסולת גדולה, האסטרוציטים מתחלקים ומוספים תאים חדשים בכמות מספקת לביצוע הפינוי.
  • לאחר הפינוי, תיוותר רקמת צלקת מאסטרוציטים הממלאת את האזור.
אספקת המזון לנוירונים 
  • האסטרוציט מקבל גלוקוז מנימי הדם
  • מפרק את הגלוקוז ללקטט - החומר הנוצר בשלב הראשון של מטבוליזם הגלוקוז
  • הלקטט נפלט לנוזל החוץ תאי סביב הנוירון, אשר סופג את הלקטט
  • הלקטט מועבר למיטוכונדרים ומפיק ממנו אנרגיה
  • יתרון משמעותי לשימוש בלקטט - תהליך מהיר יותר לפירוק עבור הנוירון, מאשר פירוק ישיר של הגלוקוז.
  • מאחסנים גליקוגן 
    • פחמימה
    • כשקצב חילוף החומרים גבוה במיוחד בנוירונים, יכולים להפיק מן הגליקוגן קלוקוז ולאחר מכן לקטט.
  • התפקיד העיקרי - לתמוך באקסונים ולייצר מעטפת מיילין, המשמשת לבידוד מרבית האקסונים זה מזה.
  • מיילין מורכב ברובו משומן, וכ-20% חלבון.
  • מבנה המיילין דמוי צינור שאינו רצוף, שרשרת מקטעים באורך של כ-1 מילימטר, המקיף את האקסון
  • מרווחי ראנווייה - חלק האקסון החשוף, בין כל מקטע מיילין, באורך 1-2 מיקרומטר
  • אוליגו--דנדרוציט יחיד יוצר עד 50 מקטעי מיילין על ידי שליחת שלוחות וכריכתן סביב קטע מסוים של אקסון.
  • הקטנים מבין תאי הגלייה
  • פועלים כפגוציטים - בולעים ומסלקים נוירונים מתים או כאלה הנוטים למות
  • נציגי מערכת החיסון במוח 
    • מגינים מפני מיקרואורגניזמים פולשים
    • אחראים לתגובה הדלקתית בתגובה לנזק מוחי
  • מחלה אוטואמונית של מערכת העצבים המרכזית CNS
  • פוגעת ומפחיתה את המיילין
  • עקב כשל בזיהוי, תאי הגוף הלבנים של מערכת החיסון, אשר נועדו להילחם במחלות וזיהומים, ובפרט תאי העזר T, מזהים חלקים בריאים כזרים ותוקף אותם כאילו נגועים בנגיף.

לינקים שימושים:
טרשת נפוצה – כל מה שצריך לדעת
  • תא תמך במערכת עצבים ההיקפית PNS
  • התא כרוך סביב אקסון בעל מיילין, ויוצר מקטע אחד של מעטפת המיילין שלו
  • מסייעים בעיכול האקסונים המתים והפגועים קשה
  • מסתדרים בטור של גלילים ומשמשים מורי דרך לאקסונים הגדלים מחדש
  • הגדם שנותר מכל אקסון יצמיח נצרים המתפשטים לכל עבר, וכאשר ייתקל בגליל תא שוואן, יצמח דרך הצינור במהירות יחסית.
  • הנצרים האחרים שאינם נתקלים בתא השוון, יתנוונו ויעלמו.
  • אם הקצוות החתוכים של העצב נשארו סמוכים זה לזה, יצליחו האקסונים לחדש את הקשר עם השרירים ואיברי החוש כפי שהיה טרם הפגיעה.

2 צורות התפתחות אקסון
  1. התארכות האקסון באופן שיוכל להגיע אל יעדו, מתרחש לעיתים בקצה האחר של המוח או של מוח השדרה.
  2. עצירת התארגנות ותחילת פיתוח כפתורים סופיים, כאשר מגיעים ליעדם.
  • בCNS התאים אינם מסוגלים להתוות דרך לאקסונים החדשים באותה הדרך כמו תאי השוואן לאחר פגיעה, והם נתקלים בצלקת המהווה מחסום. 
  • גם אם האקסונים החדשים היו מצליחים לעבור את המחסום, לא היו מחדשים את הקשר המקורי ללא הנחייה, כפי שמבצעים תאי השוואן.
  • שוואן תומכים בכל תהליך ההתחדשות, בעוד שאוליגו-דנדרוציטים רק מפרישים חומר כימי המנחה את התא ליצור את הכפתורים הסופיים.
  • ההרכב הכימי של המיילין
  • מחסום בין הדם ובין הנוזל החוץ תאי המקיף את תאי המוח
  • חדיר באופן בררני - חומרים מסוימים יכולים לעבור דרכו ואחרים לא
  • בנימי הדם בCNS אין מרווחים בין התאים המרפדים אותם, על מנת למנוע כניסת חומרים מהדם.
  • בניגוד לתאי הגוף האחרים אשר שומרים על מרווחים קטנים לצורך מעבר חופשי של חומרים בין נוזל הדם לבין הנוזל מחוץ לכלי הדם ומקיף את תאי הגוף.
  • רמת חדירותו משתנה בין אזורים שונים במוח.
חומרים שמותרים למעבר, כגון גלוקוז, מועברים באופן פעיל על ידי חלבונים ייעודים.
  • מזונות רבים שאנו אוכלים מכילים חומרים העלולים לשבש את פעילות העברת השדרים התקינה.
  • העברת שדרים במוח תלויה בשיווי משקל עדין בין חומרים בתוך נוירונים לבין אלו בנוזל החוץ תאי סביבם.
  • שינוי ולו הקל ביותר, בהרכב הנוזל החוץ תאי, עלול לשבש את העברתם ולפגוע בתפקוד התקין של הCNS.
  • חלק במוח השולט על הקאה
  • סף בררנות נמוך על מנת לזהות חומרים רעילים בדם וליזום פעולת הקאה על מנת להוציא את הרעל טרם גרימת נזק
  • התגלה על ידי פאול ארליך
  • בהזרקת צבע כחול למחזור דם של חיה, ייצבעו כל הרקמות פרט למוח ולמוח השדרה.
  • אם יוזרק הצבע לחדרי המוח המכילים נוזל, יתפשט הצבע על פני כל הCNS.
אופן השיגור של פוטנציאל פעולה מגוף התא דרך האקסון עד הכפתורים הסופיים, שם הוא מורה על פליטת נוירוטרנסמיטר כלשהו.
  • פוטנציאל הפעולה נגרם מסדרת שינויים בממברנה של האקסון המאפשרים לחלקיקים קטנים בעלי מטען חשמלי, המכונים יונים, לנוע בין פנים האקסון ובין הנוזל המקיף אותו. 
  • התנועות האלה של היונים מייצרות זרמים חשמליים.
  • תפקיד מועיל של מערכת העצבים
  • גורם ליד להירתע מאובייקט מסוכן כמו חפץ חד או חם

שלבי הרתיעה
  1. הנוירון הסנסורי קולט גירויי כאב - הדנדריטים שלו נחשפים לגירוי מזיק
  2. משגר שדרים לאורך האקסון אל הכפתורים הסופיים שלו המצויים במוח השדרה
  3. הכפתורים הסופיים פולטים נוירוטרנסמיטר המשרה באינטרנוירון עירור וגורם לו לשגר מסר לאורך האקסון שלו
  4. הכפתורים הסופיים של האינטרנוירון פולטים נוירוטרנסמיטר המוערר את הנוירון המוטורי
  5. הנוירון המוטורי משגר שדרים לאורך האקסון שלו, אשר כלול בעצב המגיע אל שריר
  6. הכפתורים הסופיים של הנוירון המוטורי פולטים נויטרנסמיטר הגורם לתאי השריר להתכווץ וכך ליד לנוע מהחפץ המסוכן
  • פעולה האטה, עכבה, שמקורה במוח.
  • מעגלים עצביים במוח משגרים למוח השדרה מידע העוצר את רפלקס הרתיעה.

לדוגמא
החזקת ספל חם, למרות הרתיעה ממנו, על מנת שלא יפול, שלבי התהליך:
  1. הספל החם צורב את היד
  2. הכאב מעורר רפלקס רתיעה שכמעט גורם להרפיית האחיזה מהספל
  3. אקסון היוצא מנוירון שבמוח מגיע אל מוח השדרה והכפתורים הסופיים שלו יוצרים שם סינפסות עם אינטרנוירון מעכב, הוא נעשה פעיל ומעורר את האינטרנוירון המעכב.
  4. האינטרנוירון פולט טרנסמיטר מעכב ומקטין את פעילות הנוירון המוטורי ובכך חוסם את רפלקס הרתיעה.

  • מיקרו-אלקרטרודות - ניתן להחדירן אל פנים הנוירון כדי למדוד שינוים בפעילות החשמלית לאורך ממברנת האקסון.
  • ניתן לחקות באופן מלאכותי את המסרים לנוירון על ידי העברת מטען חשמלי אליו.
  • תנועת מולקולות ממקום שבו ריכוזן גבוה למקום שבו ריכוזן נמוך.
  • המולקולות מצויות כל הזמן בתנועה ומהירות תנועתן פרופורציונית לטמפרטורה, נעות לכל צד, מתנגשות ומשנות את מסלולן בכיוונים שונים ודוחפות זו את זו.
  • בטמפרטורה של האפס המוחלט יחדלו המולקולות כליל מתנועתן האקראית.
אלקטרוליט 
חומרים אשר בהיותם מומסים במים מתפרקים לשניחלקים, יונים, כאשר לכל אחד מהם מטען חשמלי מנוגד.
לחץ אלקטרוסטטי 
הכוח המופעל על ידי המשיכה או הדחיה של היונים.
לאיזה כיוון ינועו החלקיקים ?
  • בעלי מטען זהה דוחים זה את זה
  • בעלי מטען הפוך נמשכים זה לזה
  • בסופו של דבר - קטיונים נדחפים מאזורים של עודף קטיונים ואניונים נדחפים מאזורים שיש בהם עודף אניונים.
  • מולקולה הנושאת מטען חשמלי
  • 2 סוגי יונים:
    • קטיונים - נושאים מטען חיובי
    • ואניונים - מטען שלילי.
  • נוזל תוך־תאי - הנוזל הכלול בתוך התאים
  • נוזל חוץ-תאי - נוזלי הגוף המצויים מחוץ לתאים
  • כל אזור נוזל מכיל יונים שונים
  • פוטנציאל הממברנה בין שני אזורים אלו מתהווה בזכות כוחות הדיפוזציה והלחץ האלקטרוסטטי

אניונים אורגניים -A
  • חלבונים ותוצרי ביניים של תהליכי מטבוליזם בתא
  • בעלי מטען שלילי
  • מצוין רק בנוזל התוך תאי
  • איננו יכול לעבור דרך ממברנת האקסון, משפיע על הפטנציאל אך הממברנה אינה חדירה אליו.

יוני כלוריד -CI
  • בעלי מטען שלילי
  • מצוי בתוך תאי ובחוץ תאי ( בעיקר )
  • ריכוז גבוה מחוץ לאקסון, לכן דיפוזיה דוחפת אותו פנימה. אך הפנים טעון שלילית ולכן הלחץ האלקטרו סטטי דוחק את האניון החוצה.

יוני נתרן +Na
  • בעלי מטען חיובי
  • מצוי בתוך תאי ובחוץ תאי ( בעיקר )
  • ריכוז גבוה מחוץ לאקסון, לכן דיפוזיה דוחפת אותו פנימה. היון טעון חיובית ולכן ונמשך פנימה על ידי הלחץ האלקטרוסטטי.

יוני אשלגן +K
  • בעלי מטען חיובי
  • מצוי בתוך תאי ( בעיקר ) ובחוץ תאי 
  • מרוכז באקסון, לכן כוח הדיפוזיה נוטה לדחפו החוצה ( ריכוז נמוך בחוץ ), והלחץ האלקטרוסטטי פנימה ( מטען חיובי בחוץ )

מאזן היונים בין שני צידי הממברנה
  • הבדל או פער במטען החשמלי בין שני צידי ממברנת האקסון
  • פוטנציאל מנוחה - במצב במנוחה, כאשר הנוירון לא מעביר או מקבל נתונים, פנים האקסון טעון שלילית יחסית לחוץ, 70- מ"ו.
  • היפר-פולריזציה - כאשר פנים הנוירון נעשה שלילי עוד יותר מפוטנציאל המנוחה, הקיטוב גדל.
  • דה-פולריזציה - כאשר פנים הנוירון נעשה חיובי יותר מפוטנציאל המנוחה, הקיטוב קטן.
  • סף עירור - לכל נוירון ערך סף שמעליו הדפולריזציה תאתחל את פוטנציאל הפעולה.

משוואת גולדמן לחישוב פוטנציאל ממברנה
  • התפרצות מהירה של דפולריזציה ולאחריה היפר-פולריזציה.
  • מתחיל בנקודת המפגש בין גוף התא והאקסון.
  • מתקדם כמו גל לאורך האקסון עד לכפתורים הסופים.
  • בהגיעו לכפתורים הסופיים מאותת לכפתור לפלוט נוירוטרנסמיטר לסינפסה.
  • מורכבת ממולקולות חלבון הפותחות או סוגרות ליונים דרך כניסה או יציאה בתא.
  • הממברנה מכילה אלפי תעלות אלו.
  • חדירות הממברנה ליון מסוים ברגע נתון נקבעת לפי מספר תעלות היונים הפתוחות באותו הרגע.
  • תעלת יונים תלוית מתח - תעלת יונים הנפתחת או נסגרת על־פי ערכו של פוטנציאל הממברנה.
  1. דפולריזציה
    1. תחילת התקופה הרפרקטורית המוחלטת
    2. מתח הממברנה מגיע לסף העירור 55- מ"ו
    3. תעלות הנתרן תלויות המתח נפתחות
    4. הנתרן נדחף פנימה על ידי דיפוזיה ולחץ אלקטרוסטטי
    5. זרימת יונים חיוביים של נתרן אל פנים התא גורמת לשינוי מהיר בפוטנציאל הממברנה, מ־ 70 – ל־ 40+ מ"ו.
  2. פתיחת תעלות האשלגן תלויות המתח -  רגישות פחות ולכן נפתחות באיחור ביחס לתעלות הנתרן
  3. פוטנציאל הפעולה בשיאו  -     
    1. לכל גירוי חיצוני נוסף שיקרה, לא תהיה השפעה כי לא ניתן להפעיל שוב פוטנציאל פעולה בשלב זה
    2. תעלות הנתרן עוברות למצב רפרקטורי ( מנוטרל ), נחסמות ולא יוכלו להיפתח עד חזרה לפוטנציאל המנוחה.
    3. יוני נתרן לא יכולים עוד להיכנס לתא.
    4. תעלות אשלגן פתוחות עדין יותר מכרגיל
  4. נפתחות תעלות אשלגן תלויות מתח נוספות 
    1. אשלגן חיובי והאקסון טעון חיובי לכן יוני האשלגן נדחפים החוצה בעזרת דיפוזיה ולחץ אלקטרוסטטי
    2. מתח הממברנה חוזר לכיוון ערכיו הנורמליים
    3. תעלות האשלגן תלויות המתח מתחילות להסגר
  5. כל תעלות האשלגן נסגרות - בעת הגעה לפוטנציאל המנוחה.
  6. היפר פולריזציה
    1. סיום התקופה הרפקטורית המוחלטת, ומעבר לתקופה הרפקטורית היחסית
    2. המתח יורד מתחת לפוטנציאל המנוחה עקב סיום יציאת האשלגן
    3. תעלות הנתרן אשלגן שאינן תלויות מתח מחזירות את המתח לרמת פוטנציאל המנוחה.
    4. יציאה מהתקופה הרפקטורית
תנועת השדר לאורך האקסון
חוק הכל או כלום
  • מתאר את התרחשות פוטנציאל הפעולה במלואו כשמתח הממברנה מגיע לסף העירור, או לא יתרחש כלל אם לא מגיע לערך הסף.
  • משהופעל הוא מועבר עד קצה האקסון.
  • גודל פוטנציאל הפעולה קבוע ועוצמתו זהה תמיד.
  • גם אם מגיע לנקודת התפצלות באקסון, עוצמתו נשמרת בכל אחת מההסתעפויות.
  • יכול לנוע בשני הכיוונים, אך ביצורים חיים תמיד נע מהקצה הקרוב לגוף התא אל הכפתורים הסופים.

חוק התדר
העיקרון שלפיו שינויים בעוצמתו של גירוי או בכל מידע אחר המועבר באקסון מיוצגים באמצעות תדר הירי של האקסון.
הולכה דועכת - חוק הכבל
  • המתח הולך וקטן אבל עודנו גדול דיו להצית פוטנציאל פעולה במרווח החשוף.
  • באזור המכוסה מיילין לא יכולה להתרחש זרימת נתרן אל פנים התא כשתעלות הנתרן נפתחות מפני שאין כלל נתרן חוץ־תאי.
  • האקסון מוליך באופן פסיבי את השינוי החשמלי מהנקודה שפוטנציאל הפעולה נוצר בה עד מרווח ראנווייה הבא, באופן דומה לזרם חשמלי העובר בכבל חשמלי מבודד. 

הולכה בקפיצות
  • הולכת פוטנציאלי פעולה באקסונים בעלי מיילין.
  • פוטנציאל הפעולה כאילו "קופץ" ממרווח ראנווייה אחד למשנהו.
  • פוטנציאל הפעולה מאותחל או מתחדש בכל מרווח ראנווייה והשינוי החשמלי שנוצר בעקבותיו עובר בהולכה דועכת (פסיבית) באזור המכוסה מיילין עד למרווח הבא.
  • יתרונות:
    • חיסכון 
      • אקסון בעל מיילין צורך פחות אנרגיה 
      • לא צריך להוציא אותה כמות יונים החוצה מאקסון ללא מיילין, על מנת לשמור על מאזן הנתרן.
    • מהירות 
      • באזורים עטופי מיילין אין צורך בחידוש פוטנציאל פעולה על ידי הפעלת תעלות.
      • מונע דליפת מתח מהאקסון
      • מגדיל את המרחק בו יכולה להתרחש הולכה פסיבית ללא איבוד מתח
      • מאפשר לתגובת החיה בפועל להיות מהירה יותר.

איך ניתן להגביר את מהירות ההולכה?
הגדלת קוטר, מגבירה את מהירות על ידי הפחתת ההתנגדות הפנימית לזרימה הפאסיבית
  • מאפשרת לנתרן להישאר בריכוז עודף בנוזל החוץ תאי.
  • פולטת בצורה מידית יוני נתרן
  • מורכבת ממספר רב של מולקולות חלבון המשובצות בתוך ממברנת התא.
  • מונעת על ידי מולקולת הATP הנוצרת במיטוכודרים
  • צורכת כ-40% מן המשאבים בתא.
  • מחליפה נתרן מפנים התא באשלגן מחוץ התא, ביחס של 2:3 בהתאמה.
  • המשאבות קיימות בתאים נוספים בגוף מלבד הנוירונים.
  • מעבר מסרים מנוירון אחד לאחר דרך סינפסה
  • מתבצע באמצעות נוירוטרנטימרים, חומרים כימיים, הנפלטים מהכפתורים הסופיים של הנוירון השולח, מכונה הפרה-סינפטי/הקדם-סינפטי
  • החומרים מתפזרים בנוזל הסינפסה, המרווח בין הכפתור הסופי לבין ממברנת הנוירון המקבל, המכונה פוסט-סינפטי/בתר-סינפטי.
  • הנוירוטרסנמיטרים נקשרים אל אתר הקשירה - אזור מיוחד במולקולה של קולטן, המותאם בצורה מדויקת אחד לשני.
  • ליגנד - חומר כימי הנקשר אל אתר קשירה, נוירוטרסמטירים הם סוג של ליגנד טבעי. חומרים אחרים בטבע או מלאכותיים, יכולים לשמש ליגנדים גם כן.
  • נוצרים פוטנציאלים פוסט סינפטיים - דפלוריזציות או היפר פולריזציות קצרות המגביריות או מאטות את קצב הירי באקסון של הנוירון הפוסט סינפטי.
  • צומת החיבור בין הכפתורים הסופים בקצוות ההסתעפויות האקסוניות של נוירון אחד, לבין הממברנה של נוירון אחר.
  • מיקומן על התא -
    • אקסו-דנדריטיות - על שטח הפנים של הדנדריטים, הרוב.
    • על עוקצים דנדריטים, בליטות קטנות הפזורות על הדנדריטים של כמה סוגי נוירונים גדולים במוח.
    • גוף התא
    • אקסו-אקסוניות - על אקסונים של תאים אחרים.

ממברנה פרה-סינפטית
ממברנת הכפתור הסופי הסמוכה לממברנה הפוסט-סינפטית, פולטת את הנוירוטרנסמיטר
ממברנה פוסט-סינפטית 
ממברנת התא שמול הכפתור הסופי בסינפסה, הקולטת את השדר.

מרווח סינפטי 
  • חלל בין שתי הממברנות
  • גודלו משתנה בין סינפסה לסינפסה, לרוב 20 ננומטר.
  • מכיל נוזל חוץ תאי אשר דרכו מתפזר הנוירוטרנסמיטר
  • חוצה אותו רשת של סיבים דקים על מנת לשמור את המימברנות מיושרות זו מול זו.
  • הכפתור הסופי זקוק לאנרגיה לביצוע תפקידו
  • מכיל מיטוכונדרים על מנת לספק לו אנרגיה
אחראים על העברת חומרים בין גוף התא לכפתור הסופי
  • מבנה קטן וחלול המכיל מולקולות של נוירוטרנסמיטר
  • כל כפתור סופי יכול להכין בין מאות למיליון שלפוחיות סינפטיות.

סוגי שלפוחיות בכפתור הסופי

קטנות
  • ממוקמות בעיקר בקרבת הממברנה הפרה-סינפטית, בסמוך לאזור הפליטה, ממנו נפלט הנוירוטרנסמיטר לסינפסה.     
  • מיוצרות באברון גולג'י שבגוף התא, חלקן אפילו מחומרים ממוחזרים בכפתור הסופי.
  • נישאות באמצעות תובלה אקסופלזמית מהירה את הכפתורים הסופים.
  • בין עשרות למאות
  • מכילות:
    • חלבוני העברה - אחראים על הכנסת הנוירוטרנסמיטר לשלפוחית
    • חלבוני שינוע -
      • פליטת הנוירוטרנסמיטר
      • מחזור השלפוחית
גדולות
  • צפופות ליבה
  • כל אחת מכילה פפטיד אחד מקבוצת פפטידים.
  • ממברנת השלפוחית - בנוי מכ-10 אלף מולקולות ליפיד וכ-200 מולקולות חלבון.

3 מאגרי שלפוחיות סינפטיות
  • מוכנות לפליטה - מעוגנות בחלק הפנימי של ממברנהנ הפרה-סינפטית ומוכנות לפלוט את תוכנן כשמגיע פוטנציאל הפעולה. כ-1% מכלל השלפוחיות.
  • מאגר המחזור - 10-15%%
  • מאגר המלאי - 85-90%

עדיפות למאגר שלפוחיות
  • אם קצב הירי של האקסון נמוך, יכנסו לפעולה רק המוכנות לפליטה. 
  • אם הקצב עולה, יצטרפו ממאגר המחזור, ולבסוף גם ממאגר המלאי.
פוטנציאל פעולה המועבר לאורך האסון לכל הכפתורים הסופיים.
👇
שלפוחיות סינפטיות קטנות הסמוכות לאזור הפליטה מתמזגות עם הממברנה.
👇
השלפוחיות פוקעות ומרוקנות את תוכנן אל המרווח הסינפטי
פוטנציאל פעולה שמגיע לכפתור הסופי גורם לדפולריזציה.
👇
תעלות סידן תלויות מתח בממברנה הפרה-סינפטית נפתחות.
👇
הלחץ האלקטרוסטטי והדיפוזיה דוחפים את יוני הסידן מהנוזל החוץ תאי אל פנים התא
👇
יוני הסידן נקשרים אל צברי מולקולות החלבון בממברנת השלפוחית וממברנת התא, וגורמים למולקולות החלבון להתרחק זהה מזה כך שנוצר נקב איחוי - חור העובר דרך שתי הממברנות ומאפשר להן להתאחות.
  • נמצאים בריכוז גבוה יותר בנוזל החוץ תאי
  • שלב חיוני בפליטת נוירוטרנסמיטר
  • נוירון בתמיסה חסרת יוני סידן, לא יאפשר לפוטנציאל פעולה לגרום לפליטת נוירוטרנסמיטר.
  • נשאי סידן מסלקים את שארית הסידן לאחר מכן.
  • ממלא תפקידים רבים נוספים וחשובים בתהליכים ביולוגים תוך תאיים
  • יכול להתחבר אל סוגים שונים של חלבונים ולשנות את תכונותיהם
השלפוחיות הקטנות עוברות אחד משני התהליכים:
  • מגע ובריחה
  • התמזגות ומחזור

מגע ובריחה 
  • נקב האיחוי נסגר
  • השלפוחית מתנתקת מהממברנה הפרה-סינפטית
  • מתמלאת מחדש בנוירוטרנסמיטר

התמזגות ומחזור
  • הממברנה שלהם מתאחה כולה עם הממברנה הפרה-סינפטית, ומאבדת את זהותה.
  • ניצני ממברנה עודפים קטנים ניתקים לתוך הציטופלסמה והופכות לשלפוחיות סינפטיות
  • החלבונים הנחוצים משובצים בממברנה השלפוחית.
  • מתמלאת מחדש בנוירוטרנסמיטר

שלפוחיות ממאגר המלאי -אנדוציטוזה רחבת היקף
תהליך מחזור:
  • פיסות ממברנה גדולות מתקלפות לתוך הכפתור הסופי, מתנתקות ונכנסות לציטופלזמה.
  • שלפוחיות חדשות נוצרות מניצני ממברנה קטנים המתנתקים מהחתיכות הגדולות.

משך תהליכי המחזור:
  • מוכנות לפליטה - פחות משניה
  • מאגר המחזור - כמה שניות
  • מאגר המלאי - כמה דקות.
מולקולות הנוירוטרנסמיטר מתפזרות אל מעבר למרווח הסינפטי
👇
נקשרות לקולטנים הפוסט-סינפטיים - מולקולות חלבון מיוחדות בממברנה הפוסט-סינפטית
👇
תעלות יונים תלויות נוירוטרנסמיטר או חומר כימי נפתחות
👇
יונים מסוימים נכנסים ויוצאים מהתא
👇
מתבצע שינוי מתח מקומי עקב שינוי ריכוזי היונים.

האם נוירוטרנסמיטר נכנס לתא גם?
לא, מולקות הנוירוטרנסמיטר אינן נכנסות, אלא רק יונים.
2 שיטות לפתיחת תעלות היונים:

  1. שיטה ישירה
    • פשוטה יותר
    • השלבים:
      1. נוירוטרנסמיטר נקשר לאתר הקשירה של קולטן יונוטרופי
        • רגיש לאצטילכולין
        • בעל תעלות נתרן
      2. תעלות הנתרן נפתחות
      3. יוני נתרן נכנסים לתא
      4. מתרחשת דפולריזיה

  2. שיטה עקיפה
    • מורכבת יותר, צורכת אנרגיה מהתא וארוכה יותר.
    • ממוקמים בסמיכות לחלבוני G.
    • השלבים: 
      1. הנוירוטרנסמינטר, הנחשב לשליח ראשוני, נקשר לקולטן מטבוטרופי
      2. תת יחידה של חלבון G, הנקראת a, מפעילה אנזים המאתחל ייצור של שליח שניוני.
      3. המולקולות של השליח השניוני נודדות בציטופלזמה ונצמדות לתעלות יונים קרובות.
      4. התעלות נפחות, והשינוי ביונים גורם לדפולריזציה.
  • חומר כימי הנוצר כשהחלבון G מפעיל אינזים
  • מעביר אות הגורם לתעלת יונים להיפתח או מחולל התרחשויות אחרות
  • AMP מעגלי - 
    • הראשון שהתגלה
    • חלק מהתקשורת הסינפטית וגם הלא סינפטית.
    • נודדים אל חלקים אחרים כמו גרעין התא, ומאתחלים שינויים ביוכימיים המשפיעים על תפקוד התא.
    • מדכאים או מפעילים גנים מסוימים
    • יכולים להפסיק ייצור חלבונים מסוימים.
  • מתחלק לשני סוגי תלויי מתח -
    • פוטנציאל פוסט-סינפטי מעורר -EPSP, מדפולריזציה
    • פוטנציאל פוסט-סינפטי מעכב -IPSP, מהיפר-פולריזציה
  • סוג הפוטנציאל הפוסט-סינפטי נקבע על ידי סוג תעלת היונים הנפתחת

סוגי תעלות היונים
  • נתרן - בעיקר מעוררים
  • אשלגן
  • כלוריד - השפעה תלויה בפוטנציאל הממברנה ברגע הנתון:
    • אם פוטנציאל מנוחה - לא יקרה דבר
    • אם קיימת דפולריזציה - יגרום לירידת המתח חזרה למצב מנוחה, משמש לנטרול EPSP
  • סידן - פועל כמו נתרן, פתיחת תעלות סידן גורם לדפולריזציה ויציאת EPSP
פוטנציאלים פוסט סינפטיים הם קצרים, ומסתיימים במהירות על ידי שני מנגנונים:
  1. קליטה חוזרת
  2. דאקטיבציה אנזימטית

קליטה חוזרת
  • מסיים את מרבית הפוטנציאלים הפוסט-סינפטיים
  • מנצלת אנרגיה תאית.
  • מולקולת נשא מיוחדת ממברנת הכפתור הסופי מסלקת את הנוירוטרנסמיטר חזרה לציטופלזמת התא.

דאקטיבציה אנזימטית
  • אנזים המפרק נוירוטרנסמיטר
  • בדר"כ עבור -
    •  אצטילכולין ACh - 
      • מתווך העברה עצבית
      • מצוי במוח, מוח השדרה וחלק ממערכת העצבים ההיקפית
      • אחראי על התכווצות שרירים
      • פוטנציאלים פוסט-סינפטיים קצרים ביותר
      • מפורק על ידי האנזים אצטילכוליןאסטרז AChE, למרכיבים - כולין ואצטט. אף אחד מהחומרים אינו מסוגל להפעיל קולטן.
    • נוירוטרנסמיטרים המורכבים ממולקולות פפטידיות
  • מערכת החיסון הורסת את הקולטנים לאצטילכולין
  • מופחת המידע המועבר לשרירים.
  • מתבטא בחולשת שרירים קיצונית

טיפול
  • מזריקים תרופה החוסמת את האציטלכולין אסטראז
  • כך מגדילים את כמות האצטילכולין בסינפסה.
התהליך בו פוטנציאלים פוסט-סינפטיים מעכבים ומעוררים מסתכמים יחד וקובעים את קצב הירי של הנוירון
לפי הפעילות היחסית של סינפסות מעוררות וסינפסות מעכבות על פני גוף התא והדנדריטים שלו.
  • כאשר דפולריזציה מתפשטת לאורך הדנדריטים וגוף התא עד תלולית האקסון, אם שיעור הדפולריזציה עדין חזק מספיק, האקסון ירה.
  • ככל שדפולריזציה רחוקה יותר מתלולית האקסון, כך קטן הסיכוי שירה, כיוון שהיא מתקדמת באופן פסיבי ודועכת. ולהפך.
  • לעיתים דפולריזציה במקום אחד בתא הפוסט-סינפטי אינה מספיקה, ויש צורך בכך במספר מקומות בבת אחת, או סמוך זה לזה. נקרא סיכום מרחבי
  • פוטנציאלים פוסט-סינפטיים מעכבים גורמים להיפר-פולריזציה
  • מרחיקים את מתח הממברנה מסף העירור
  • לכן מבטלים את השפעתם של פוטנציאלים פוסט-סינפטיים מעוררים.
  • מולקולות קולטן מטבוטרופית, המצויה על נוירון פרה-סינפטי ומגיבה לנוירוטרנסמיטר שאותו נוירון עצמו פולט.
  • יכולים להימצא בכל מקום בממברנת התא
  • ברובם אינם שולטים על תעלות יונים כלשהן, ולכן גם לא גורמים לשינוי בפוטנציאל הממברנה.
  • אחראים על וויסות תהליכים פנימיים, ובפרט על ייצור ופליטה של נוירוטרנסמיטר.
  • בדרך כלל מעכבים
  • חלק ממערכת ויסות המפקחת על כמות הנוירוטרנסמיטר הנפלטת.
סינפסות אקסוניות
  • אינן תורמות ישירות לאינטגרציה העצבית
  • משנות את כמות הנוירוטרנסמיטרים שפולטים הכפתורים הסופים של האקסון הפוסט-סינפטי.
  • מפעילות כונון פרה-סינפטי - עיכוב או זירוז פרה-סינפטי

סינפסו דנדרו-דנדריטיות
  • בניוירונים חסרי אקסון
  • לא מוליכים מדע ממקום למקום במוח
  • סביר שמבצעים תהליכי ויסות או ארגון פעילות של קבוצה נוירונים
  • קשה לחקור אותם ומעט ידוע על תפקידם
  • חלקן סינפסות כימיות
  • לרוב באחד משני הדנדריטים הצמודים - שלפוחיות סינפטיות, ובשני התעבות פוסט סינפטית.

סינפסות חשמליות
  • ממברנות נפגשות וכמעט נודעות זו בזו, ויוצרות צומת עבר.
  • בעלות תעלות המאפשרות ליונים לעבור בדיפוזיה מתא לתא ישירות, וכך להשפיע על פוטנציאל הממברנה.
  • נפוץ אצל חסרי חוליות.
נוירומודולטורים - מכווננים עצביים
  • חומרים כימיים הנפלטים מנוירונים אך נודדים רחוק יותר ומתפזרים באזור נרחב יותר בהשוואה לנוירוטרנסמיטרים.
  • מרביתם פפטידים - שרשראות של חומצות אמיניות הקשורות זו לזו בקשר כימי בשם קשרים פפטידיים.
  • נפלטים במויות גדולות יותר
  • נודדים בעזרת דיפוזיה
  • מווסתים פעילות נוירונית באזורי מוח מסוימים, לדוגמא:
    • דריכות
    • פחד
    • רגישות לכאב

הורמונים
  • מופרשים מתאים הקבועים בבלוטות אנדוקריניות או מתאים המצוים באיברים שונים כמו הקיבה, מעיים, כליות והמוח.
  • מופרשים אל הנוזל החוץ תאי ומגיעים לכל הגוף דרך מחזור הדם.
  • משפיעים על פעילות תאים כולל נוירונים
  • נצמדים לקולטנים מסוימים בתאי המטרה של אותו הורמון, ורק הם יכולים להגיב לאותו ההורמון.
  • הקולטנים נמצאים באחד משני המקומות בתא:
    • בממברנה
    • בגרעין 
  • משפיעים על פעילות התא ובעקיפין גם על התנהגות הפרט.
  • ההורמון טסטסטרון - מגביר תוקפנות במרבית היונקים הזכרים.
הורמונים פפטידיים
  • משפיעים באמצעות גירוי קולטנים מטבוטרופיים על הממברנה
  • השליח השניוני נוצר ונודד לגרעין
  • גורם לשינויים בתהליכים פיזיולוגים
הורמונים סטרואידיים
  • מורכבים ממולקולות קטנות מאוד ומסיסות בשומן.
  • עוברים בקלות דרך ממברנת התא ( עשויה מליפידים ), נצמדים לקולטנים בגרעין וגורמים לשינוי ייצור החלבון.
  • קולטנים יעודים נמצאים גם על הכפתורים הסופיים והממברנה הפוסט-סינפטית, ומשפיעים על ההעברה הסינפטית במהירות רבה.
  • כוללים לדוגמא -
    • הורמוני מין מהשחלה ומהאשך
    • הורמונים מקליפת ויתרת הכליה