פרק 5 - שיטות וגישות במחקר

נגדיר איך נמדוד את המשתנה התיאורטי

• יש חשיבות רבה לניסויים בבעלי חיים
• התנהגויות, מבנה מוחי, מאזן כימי מאוד דומה לבני אדם
• נשאלת השאלה אם יש לחוקר לגיטימציה וזכות לעבוד עם יצורים חיים? לכפות עליהם מחקר.

---

2 גישות עיקריות

• טוענת שהמחקר אינו מצדיק כלל ניסוי בבעל חיים
• טוענת שבעלי חיים שגודלו במעבדה לצורך זה שייכים לה ולכן יש זכות לחוקר לבצע זאת
• רוב הדעות במרכז - מצד אחד אין לנו ברירה אלא לעבוד עם בעלי חיים על מנת לשפר רווחת כלל היצורים החיים, אך עלנו לעשות את המקסימום למזעור הסבל שלהם.

---

רישיון
על מנת לקבל זכות לעבוד עם בעלי חיים על כל אנשים הצוות במחקר לעבור קורס להסמכה לכך ועבודה הומנית ביותר

---

ועדת אתיקה

• בכל מוסד שמבצע מחקרים הכוללים בעלי חיים
• קיימת ועודה מוסמכת על פי החוק צער בעלי חים.
• מורכבת 50% ויותר לא מהתחום הנחקר

ארבעת ה-Rים
על מנת לקבל אישור על המחקר לעמוד ב-4 קריטריונים: 

1. Replacement - אין חלופה אחרת לשימוש בבעלי חיים.
2. Reduction - צמצום למינימום את כמות החיות הסובלות. 
3. Refinement - היחס ההומני שהחיות צריכות לקבל בכלל גידולן, מפורט בצורה מדויקת בחוק.
4. Responsibility - אחריות על כלל התנאים, ההכשרה, ווידוא שכל המחקר מתבצע על פי החוק בצורה ההומנית ביותר, היא על החוקר הראשי.

מה שואלים?

• באילו תפקודים מעורב אזור מסוים?
• כיצד נראה המוח?
• התחקות אחר קשרים עצבים

---

כריתה ניסויית

• אם האזור נגיש ניתן לחתוך, להסיר חלק מהגולגולת ולהוציא את האזור מהקורטקס
• החיסרון - לא ניתן להגיע לאזורים עמוקים יותר

ניתוח סראוטפתי
ניתוח שמכוון את החוקר במרחב המוחי

אטלס סראוטקטי

• משמש לקביעת מקום הפגע
• ספציפית לכל אורגניזם
• בעל קנה מידה ושנתות - על מנת לדעת בכל ציר את המיקום המדויק

Bregma

• נקודת הייחוס
• בה נפגשים כל חלקי הגולגולת

ניתוח סטראוטקטי

•  לאחר זיהוי הברגמה
• נקבע את בעל החיים המורדם במכשיר סטראוטקטי
• בעל זרוע אחת שנכנסת לעומק המוח ב-3 הצירים
• אצל בני אדם מבצעים קודם כל הדמיה על מנת לראות מיקום רצוי מדויק

גרימת פגע

• בלתי הפיך
  • פגע חשמלי - 
    • לשתול בעומק המוח אלקטרודה מגרה ודרכה להעביר גרייה גבוה ולחמם את התאים מסביב, מה שגורם לפגע
    • חיסרון - לא ממוקד, כל מה שנמצא באזור יהרס.
  • פגע אקסיטוטוקסי -
    • השתלת צינורית דרכה יוזרק סם לפגיעה באזור ספציפי על ידי גריית יתר, אקסיטציה.
    • נהרסים רק גופי התאים
• פגע הפיך
  • הרדמת אזור
  • שינוי יכולת לייצור פ"פ באופן זמני
• פגע סרק - קבוצת ביקורת שעוברת את כל הפרוצדורה חוץ מהפגע

---

שיטות היסטולוגיות

• מאפשרות להסתכל על רקמה
• חייב להיות מוח ללא תאי דם, מקובע, נקי, פרוס, ולעיתים גם צבוע

שלבים:

1. ---

   פרפוזיה - ניקוי, מעבירים בכלי המוח נוזל שמנקה אותו

2. ---

   קיבוע - 
   • הזרקת חומר שעוצר את כל התהליכים הביולוגיים בו
   • המוח נשמר ברמה הביולוגית בדיוק כמו שהיה ברגע ההקרבה

3. ---

   חיתוך - 
   • פריסה של המוח על מנת להתבונן במיקרוסקופ
   • בעזרת מכשיר חיתוך לפרוסות מאוד דקות
   • את הפרוסה מניחים על זכוכית נושא של מיקרוסקופ

4. ---

   צביעה - 
   • על מנת לראות פריטים בצורה ברורה במוח.
   • אפשר ואף שכיח להשתמש בכמה במקביל
   • כל צביעה תדגיש אזור/רקמה אחרת

5. ---

   קריאה במיקרוסקופ
   

המטרה
לקשור בין תפקוד אזור מסוים להתנהגות

איך נחקור?

• נגרה באופן זום ונראה כיצד השפיע על ההתנהגות
• נתבונן בהתנהגות ובמהלכה נבצע רישום הפעילות המוחית

• רישום פעילות סינפטית
• נוירונים פעילים עוברים בלאי, יש צורך לחדש את מלאי החלבונים. לשם כך מועלים בגרעין גני על שמייצרים חלבונים המפעילים גנים אחרים ומזרזים את תהליך השיעתוק שלהם.
• חלבונים ניתן לזהות לאחר מכן עם אימונוציטוכימיה, על ידי נוגדן מתאים לחלבון FOS

---

סקירה 
יתרונות - 

• אין צורך להזריק לאורגניזם חומרים
• לא חושף לחומרים מסכנים
• אין צורך בתהליך קדם
• אין מגבלות פיזיות להתנהגות

חיסרון - רזולוציית הזמן בעייתית, מרגע ההתנהגות אותה חוקרים לוקח זמן לחלבון להיווצר ועלולים להיות שינויים במוח החיה מאז.