פרק 11 - הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים
תיאור כללי
רוב בני האדם השתמשו באלכוהול לפחות פעם אחת, ורבים ניסו סמים אחרים, כגון טבק, קנאביס או קוקאין.
מבחינה סטטיסטית, השימוש בחומרים כגון אלכוהול וטבק נחשב נורמלי ולא פתולוגי.
מתי השימוש נחשב להפרעה?
כאשר צורכים אותם בכמויות מוגזמות ומגיעים לשיבושים בתפקוד ולתוצאות שליליות נוספות, אזי השימוש בהם נחשב להפרעה.
מבחינה סטטיסטית, השימוש בחומרים כגון אלכוהול וטבק נחשב נורמלי ולא פתולוגי.
מתי השימוש נחשב להפרעה?
כאשר צורכים אותם בכמויות מוגזמות ומגיעים לשיבושים בתפקוד ולתוצאות שליליות נוספות, אזי השימוש בהם נחשב להפרעה.
התנהגות התמכרותית
התנהגות המבוססת על הצורך הפתולוגי בחומר.
אחת מבעיות בריאות הנפש הנפוצות ביותר והקשות ביותר לטיפול בחברה שלנו.
לדוגמא שימוש מזיק בחומרים כגון:
אחת מבעיות בריאות הנפש הנפוצות ביותר והקשות ביותר לטיפול בחברה שלנו.
לדוגמא שימוש מזיק בחומרים כגון:
- ניקוטין
- אלכוהול
- אקסטזי
- קוקאין.
חומרים פסיכואקטיביים
החומרים הבעייתיים הרווחים ביותר בשימוש.
חלקן ניתנות לרכישה עצמאית באופן חוקי, אחרים בפיקוח רפואי וחלקם אינם חוקיים.
נכללים בקבוצה זו:
חלקן ניתנות לרכישה עצמאית באופן חוקי, אחרים בפיקוח רפואי וחלקם אינם חוקיים.
נכללים בקבוצה זו:
- אלכוהול
- ניקוטין
- ברביטורטים
- תרופות מרגיעות
- אמפטמינים
- הרואין
- אקסטזי
- מריחואנה
- מתאמפטמין
שימוש מזיק בחומרים
כולל בדרך כלל שימוש מופרז בחומרים הגורם:
- להתנהגות העלולה להיות מסוכנת
- לשימוש מתמשך למרות בעיות חברתיות, פסיכולוגיות, תעסוקתיות או רפואיות ממושכות
תלות בחומרים
- צורות חמורות יותר של הפרעות שימוש בחומרים.
- בדרך כלל כרוכה בצורך פיזיולוגי ניכר להגדלת כמות החומר כדי להגיע להשפעה שהאדם משתוקק אליה.
- שאדם יפגין סבילות לסם ו/או יחווה תסמיני גמילה כאשר הסם אינו זמין.
סבילות לסם
הצורך בכמויות הולכות וגדלות של חומר כדי להשיג את ההשפעה הרצויה.
נובע משינויים ביוכימיים בגוף המשפיעים על קצב המטבוליזם ועל סילוק החומר מהגוף.
נובע משינויים ביוכימיים בגוף המשפיעים על קצב המטבוליזם ועל סילוק החומר מהגוף.
תסמיני גמילה
תסמינים גופניים כגון הזעה, רעד ומתח המלווים התנזרות מסם.
שתיית אלכוהול מזיקה
שתייה שגורמת לתוצאות בריאותיות וחברתיות המזיקות לשותה, לאנשים שנמצאים סביב השותה ולחברה ככלל, וכן דפוסי שתייה הקשורים בסיכון גדול יותר לתוצאות מזיקות לבריאות
שתייה אפיזודית כבדה
צריכת שישה משקאות אלכוהוליים או יותר בפעם אחת, לפחות פעם אחת בחודש
אפידימיולוגיה
תפוצה
תרבותית
שתיית אלכוהול מופרזת ותלות באלכוהול חוצים את גבולות הגיל, ההשכלה, התעסוקה והמעמד החברתי־כלכלי.
מגדר
לאורך ההיסטוריה רוב השתיינים הבעייתיים — אנשים הסובלים מבעיות בחיים כתוצאה משתיית אלכוהול מופרזת — היו גברים.
גברים נעשים לשתיינים בעייתיים בתדירות גבוהה פי חמישה מזו של נשים.
- שתיית אלכוהול מופרזת בשלב כלשהו בחייהם - כ־ 13% מהאוכלוסייה בארצות הברית
- תלות באלכוהול - 5%
- אחוז גדול יותר של בני אדם שותים אלכוהול ורבים מהם עושים זאת בכמות גדולה מאוד.
תרבותית
שתיית אלכוהול מופרזת ותלות באלכוהול חוצים את גבולות הגיל, ההשכלה, התעסוקה והמעמד החברתי־כלכלי.
מגדר
לאורך ההיסטוריה רוב השתיינים הבעייתיים — אנשים הסובלים מבעיות בחיים כתוצאה משתיית אלכוהול מופרזת — היו גברים.
גברים נעשים לשתיינים בעייתיים בתדירות גבוהה פי חמישה מזו של נשים.
השפעת הפרעת אלכוהול
השפעותיה ההרסניות של שתיית אלכוהול מופרזת הן עצומות.
שתייה כבדה קשורה למגוון תחומי חיים של הפרט:
השפעות גופניות
פגיעה בכבד
האלכוהול הנצרך חייב להיטמע בגוף, פרט ל־ 5% עד 10% ממנו המסולקים באמצעות הנשימה, השתן וההזעה.
הרוב המוחלט של המטבוליזם של אלכוהול נעשה בכבד.
כבד עלול לסבול מעבודת יתר קשה ובסופו של דבר מנזק בלתי הפיך.
עד 30% מהשתיינים הכבדים מפתחים שחמת הכבד - הפרעה הכוללת התקשות נרחבת של כלי הדם.
מתוך 36,000 מקרי המוות משחמת הכבד מדי שנה, רבים קשורים לאלכוהול
פגיעה תזונתית ובמערכת העיכול
אלכוהול הינו עתיר קלוריות.
אדם יכול לצרוך בקלות כמות אלכוהול המכסה כמחצית מכמות הקלוריות השגרתית הנחוצה לגוף ביום אחד.
צריכת אלכוהול מקטינה את תאבונו של השותה למזונות אחרים.
לאלכוהול אין כל ערך תזונתי, לכן שתיינים כבדים עלולים לסבול מתת־תזונה, מהסיבה שיכולת של הגוף לנצל חומרים מזינים נפגעת ולכן אי אפשר לפצות על החסך התזונתי באמצעות נטילת כמוסות ויטמינים.
בנוסף ניתן לראות תסמינים רבים של הקיבה והמעיים כמו כאבי בטן
פגיעה מוחית
ישנן ראיות לכך שמוחו של אלכוהוליסט צובר נזק אורגני מתפשט אפילו כאשר לא נראים תסמינים אורגניים קיצוניים.
אפילו שתייה קלה עד מתונה יכולה להשפיע על הזיכרון ועל היכולת לפתור בעיות.
במחקרים אחרים נמצא שצריכת אלכוהול מופרזת קשורה לנזק אורגני גדול יותר בהמשך החיים.
אולם מחקרים מאוחרים יותר שנערכו בעזרת fMRI הראו שהנזק הזה הוא הפיך באופן חלקי אם האדם נמנע מצריכת אלכוהול
השפעות פסיכו־חברתיות
ככלל ניתן לראות תופעות כגון עייפות כרונית, רגישות יתר ודיכאון.
בתחילה נדמה אולי כי האלכוהול משמש משענת טובה להתמודדות עם עקות החיים, בכך שהוא מסייע לסנן מציאות בלתי נסבלת ומחזק את תחושות הכשירות והערך של השתיין.
אך בסופו של דבר הוא פוגע בשיקול הדעת וביכולת השיפוט ולהביא להתדרדרות הדרגתית של האישיות:
פסיכוזה
בדרך כלל אחרי אפיזודת שתייה מתמשכת, כשהאדם נכנס למצב של גמילה.
הפרעת שכחה בהשראת אלכוהול - תסמונת קורסקוף
בדרך כלל אצל שתייני אלכוהול ותיקים אחרי שנים רבות של שתייה מופרזת.
פגיעה בזיכרון:
שתייה כבדה קשורה למגוון תחומי חיים של הפרט:
- פגיעות לפציעה
- בעיות בחיי הנישואין
- מעורבות באלימות כלפי בן זוג אינטימי
- תוחלת החיים של אדם ממוצע התלוי באלכוהול קצרה ב־ 12 שנים מזו של אדם ממוצע ללא הפרעה זו
- מקטין במידה ניכרת את יכולת התפקוד במשימות קוגניטיביות כגון פתרון בעיות, וככל שהמשימה מורכבת יותר כך גדל השיבוש בתפקוד
- שיבוש אורגני, לרבות התכווצות המוח
- לסיכון גדל והולך למגוון תוצאות בריאותיות שליליות נוספות, כגון סוכרת, שבץ ומחלות לב וכלי דם
- יותר מ־ 40% מכלל מקרי המוות בתאונות דרכים מדי שנה
- 40% עד 50% מכל מקרי הרצח
- 40% מכל מקרי התקיפה
- יותר מ־ 50% מכל מקרי האונס
- יותר מ־ 43% מההיתקלויות האלימות עם המשטרה קשורות לאלכוהול
- נמצא קשור פעמים רבות יותר לפשעים אלימים ולא אלימים מאשר סמים כגון מריחואנה
- ואנשים הסובלים מפציעות כתוצאה מאלימות מועדים יותר לקבל תוצאה חיובית במבחן ה"ינשוף"*
השפעות גופניות
פגיעה בכבד
האלכוהול הנצרך חייב להיטמע בגוף, פרט ל־ 5% עד 10% ממנו המסולקים באמצעות הנשימה, השתן וההזעה.
הרוב המוחלט של המטבוליזם של אלכוהול נעשה בכבד.
כבד עלול לסבול מעבודת יתר קשה ובסופו של דבר מנזק בלתי הפיך.
עד 30% מהשתיינים הכבדים מפתחים שחמת הכבד - הפרעה הכוללת התקשות נרחבת של כלי הדם.
מתוך 36,000 מקרי המוות משחמת הכבד מדי שנה, רבים קשורים לאלכוהול
פגיעה תזונתית ובמערכת העיכול
אלכוהול הינו עתיר קלוריות.
אדם יכול לצרוך בקלות כמות אלכוהול המכסה כמחצית מכמות הקלוריות השגרתית הנחוצה לגוף ביום אחד.
צריכת אלכוהול מקטינה את תאבונו של השותה למזונות אחרים.
לאלכוהול אין כל ערך תזונתי, לכן שתיינים כבדים עלולים לסבול מתת־תזונה, מהסיבה שיכולת של הגוף לנצל חומרים מזינים נפגעת ולכן אי אפשר לפצות על החסך התזונתי באמצעות נטילת כמוסות ויטמינים.
בנוסף ניתן לראות תסמינים רבים של הקיבה והמעיים כמו כאבי בטן
פגיעה מוחית
ישנן ראיות לכך שמוחו של אלכוהוליסט צובר נזק אורגני מתפשט אפילו כאשר לא נראים תסמינים אורגניים קיצוניים.
אפילו שתייה קלה עד מתונה יכולה להשפיע על הזיכרון ועל היכולת לפתור בעיות.
במחקרים אחרים נמצא שצריכת אלכוהול מופרזת קשורה לנזק אורגני גדול יותר בהמשך החיים.
אולם מחקרים מאוחרים יותר שנערכו בעזרת fMRI הראו שהנזק הזה הוא הפיך באופן חלקי אם האדם נמנע מצריכת אלכוהול
השפעות פסיכו־חברתיות
ככלל ניתן לראות תופעות כגון עייפות כרונית, רגישות יתר ודיכאון.
בתחילה נדמה אולי כי האלכוהול משמש משענת טובה להתמודדות עם עקות החיים, בכך שהוא מסייע לסנן מציאות בלתי נסבלת ומחזק את תחושות הכשירות והערך של השתיין.
אך בסופו של דבר הוא פוגע בשיקול הדעת וביכולת השיפוט ולהביא להתדרדרות הדרגתית של האישיות:
- ההתנהגות נעשית בדרך כלל גסה ולא נאותה
- נוטל על עצמו פחות ופחות אחריות
- מאבד את גאוותו בהופעתו האישית
- מזניח את בת או בן זוגו ואת משפחתו
- נעשה רגזן
- ממאן לדון בבעיה.
- עלול לא להיות מסוגל להחזיק במשרתו
- ייעשה בלתי כשיר להתמודדות עם דרישות חדשות שנקרות בדרכו
פסיכוזה
- תגובות פסיכוטיות יכולות להתפתח אצל בני אדם שהפריזו בשתייה במשך תקופות ארוכות.
- נמשכות בדרך כלל זמן קצר בלבד ועל פי רוב הן כוללות בלבול, התרגשות ודליריום.
- מכונות לעיתים קרובות הפרעות פסיכוטיות בהשראת אלכוהול
- מאופיינות באובדן זמני של הקשר עם המציאות
בדרך כלל אחרי אפיזודת שתייה מתמשכת, כשהאדם נכנס למצב של גמילה.
תסמינים
- חוסר התמצאות בזמן ובמקום
- הזיות דרמטיות
- פחד עז מהאובייקטים בהזיה שישנו את גודלם, את צורתם או את צבעם בדרכים מפחידות
- נוחות קיצונית להשאה
- רעד בולט של הידיים, הלשון והשפתיים
- הזעה
- חום
- פעימות לב מהירות
- חלשות
- שכבת ציפוי על הלשון
- הבל פה בעל ריח דוחה
- הדליריום נמשך בדרך כלל 3 עד 6 ימים ומסתיים לרוב בשינה עמוקה.
- לאחר התעוררות נותרים תסמינים מעטים, אך לא פעם האדם מפוחד מאוד ועשוי שלא לחזור לשתייה במשך שבועות או חודשים אחדים.
- מעריכים כי 5% עד 25% מהמטופלים שלהם דליריום של גמילה מאלכוהול מתים כתוצאה מעוויתות, כשל לבבי וסיבוכים אחרים.
- תרופות כגוןLibrium) chlordiazepoxide) יכולות להפחית את תסמיני הגמילה וכך להפחית גם את שיעור התמותה כתוצאה מהגמילה
הפרעת שכחה בהשראת אלכוהול - תסמונת קורסקוף
בדרך כלל אצל שתייני אלכוהול ותיקים אחרי שנים רבות של שתייה מופרזת.
פגיעה בזיכרון:
- בייחוד מהזמן האחרון
- מלווה לפעמים בהמצאת אירועים
- קושי בזיהוי תמונות, פנים, חדרים ואובייקטים אחרים שזה עתה ראו, אף שאולי יחושו כי האנשים או החפצים הללו מוכרים להם.
- נוטים יותר ויותר למלא את הפערים בזיכרונם באמצעות המצאת זיכרונות, שמובילה אותם לאסוציאציות חסרות קשר ומעוותות.
- עשויים להיראות במצב של דליריום, הרהורי שווא ואי־התמצאות בזמן ובמקום, אך לרוב, הבלבול והפעולות הבלתי מאורגנות שלהם קשורים קשר הדוק לניסיונותיהם למלא את הפערים בזיכרונם.
- קשור כנראה לחוסר היכולת ליצור אסוציאציות חדשות בדרך המאפשרת להם לשלוף אותן בקלות מן הזיכרון.
- ליקויים בתכנון
- ירידה ביכולת האינטלקטואלית
- ליקויים רגשיים
- ליקויים בכושר השיפוט
- פגיעות בקליפת המוח
- תוצאה של תת־תזונה, בייחוד מחֶסר בוויטמין B.
- אם התסמינים מאובחנים כהלכה ב־ 48 עד 72 השעות הראשונות, הטיפול בתיאמין מביא להיפוך המצב ותפקוד הזיכרון חוזר לקדמותו בתנאי שהמטופל נמנע משתייה לזמן ממושך.
- אם המחלה אינה מאובחנת ומתקדמת למעלה מימים ספורים, הנזק למוח שגרם למצב זה נעשה בלתי הפיך
מיתוסים ועובדות לגבי אלכוהול
❌אלכוהול הוא חומר ממריץ
✅אלכוהול הוא למעשה חומר שממריץ את מערכת העצבים וגם מדכא אותה
❌תמיד אפשר לגלות אלכוהול בהבל פיו של אדם ששתה
✅לא תמיד אפשר לגלות נוכחות אלכוהול. יש המצליחים להסוות את השימוש שלהם באלכוהול במשך שנים
❌30 מ"ל של משקה שיש בו 43% אלכוהול מכיל יותר אלכוהול משתי פחיות בירה של 360 מ"ל כל אחת
✅שתי פחיות בירה של 360 מ"ל מכילות יותר מ־ 30 מ"ל אלכוהול
❌אלכוהול יכול לעזור לאדם לישון שינה עמוקה יותר
✅אלכוהול עלול למעשה להפריע לשינה עמוקה
❌שיקול דעת לקוי אינו מופיע לפני סימנים ברורים של שכרות
✅למעשה, שיקול דעת לקוי יכול להופיע הרבה לפני הופעתם של סימנים מוטוריים של שכרות
❌אפשר להשתכר מערבוב משקאות שונים יותר מאשר מכמויות זהות של סוג אלכוהול אחד; למשל קוניאק, ויסקי או וודקה
✅כמות האלכוהול המצויה בפועל במחזור הדם היא שגורמת לשכרות ולא ערבוב משקאות
❌שתיית כמה ספלי קפה יכולה לנטרל את השפעות האלכוהול ולאפשר לשותה “להתפכח"
✅שתיית קפה אינה משפיעה על דרגת השכרות
❌פעילות גופנית או מקלחת קרה מסייעות בזירוז המטבוליזם של אלכוהול
✅פעילות גופנית ומקלחת קרה הן ניסיונות שווא לזרז את המטבוליזם של אלכוהול
❌אנשים נחושים אינם צריכים לחשוש שמא ייפלו לשימוש מזיק באלכוהול
✅אלכוהול מפתה ויכול להקטין אפילו את ההתנגדות של בעלי כוח הרצון החזק ביותר
❌אלכוהול אינו יכול ליצור התמכרות אמיתית כמו שהרואין יכול
✅לאלכוהול יש תכונות ממכרות חזקות
❌אי־אפשר להיהפך לשתיין קבוע משתיית בירה בלבד
✅אפשר לצרוך כמות גדולה של אלכוהול בשתיית בירה. כמות האלכוהול כמובן היא שקובעת אם אדם יהיה לשתיין קבוע
❌אלכוהול הרבה פחות מסוכן ממריחואנה
✅הרבה יותר אנשים נמצאים בתוכניות גמילה מאלכוהול מאשר בתוכניות לטיפול בשימוש במריחואנה
❌אצל שתיין כבד הנזק לכבד מופיע הרבה לפני הופעת נזק במוח
✅שימוש כבד באלכוהול יכול להתבטא בנזק אורגני במוח עוד לפני שמתגלה נזק בכבד
❌התגובה הפיזיולוגית לגמילה מהרואין נחשבת למסוכנת יותר מאשר לגמילה לאלכוהול
✅התסמינים הפיזיולוגיים הנלווים לגמילה מהרואין אינם מפחידים או טראומטיים יותר מאשר בגמילה מאלכוהול. למעשה הגמילה מאלכוהול עלולה להיות קטלנית יותר מהגמילה מאופיאטים
❌כולם שותים
✅למעשה, 28% מן הגברים ו־ 50% מן הנשים בארצות הברית נמנעים משתייה
✅אלכוהול הוא למעשה חומר שממריץ את מערכת העצבים וגם מדכא אותה
❌תמיד אפשר לגלות אלכוהול בהבל פיו של אדם ששתה
✅לא תמיד אפשר לגלות נוכחות אלכוהול. יש המצליחים להסוות את השימוש שלהם באלכוהול במשך שנים
❌30 מ"ל של משקה שיש בו 43% אלכוהול מכיל יותר אלכוהול משתי פחיות בירה של 360 מ"ל כל אחת
✅שתי פחיות בירה של 360 מ"ל מכילות יותר מ־ 30 מ"ל אלכוהול
❌אלכוהול יכול לעזור לאדם לישון שינה עמוקה יותר
✅אלכוהול עלול למעשה להפריע לשינה עמוקה
❌שיקול דעת לקוי אינו מופיע לפני סימנים ברורים של שכרות
✅למעשה, שיקול דעת לקוי יכול להופיע הרבה לפני הופעתם של סימנים מוטוריים של שכרות
❌אפשר להשתכר מערבוב משקאות שונים יותר מאשר מכמויות זהות של סוג אלכוהול אחד; למשל קוניאק, ויסקי או וודקה
✅כמות האלכוהול המצויה בפועל במחזור הדם היא שגורמת לשכרות ולא ערבוב משקאות
❌שתיית כמה ספלי קפה יכולה לנטרל את השפעות האלכוהול ולאפשר לשותה “להתפכח"
✅שתיית קפה אינה משפיעה על דרגת השכרות
❌פעילות גופנית או מקלחת קרה מסייעות בזירוז המטבוליזם של אלכוהול
✅פעילות גופנית ומקלחת קרה הן ניסיונות שווא לזרז את המטבוליזם של אלכוהול
❌אנשים נחושים אינם צריכים לחשוש שמא ייפלו לשימוש מזיק באלכוהול
✅אלכוהול מפתה ויכול להקטין אפילו את ההתנגדות של בעלי כוח הרצון החזק ביותר
❌אלכוהול אינו יכול ליצור התמכרות אמיתית כמו שהרואין יכול
✅לאלכוהול יש תכונות ממכרות חזקות
❌אי־אפשר להיהפך לשתיין קבוע משתיית בירה בלבד
✅אפשר לצרוך כמות גדולה של אלכוהול בשתיית בירה. כמות האלכוהול כמובן היא שקובעת אם אדם יהיה לשתיין קבוע
❌אלכוהול הרבה פחות מסוכן ממריחואנה
✅הרבה יותר אנשים נמצאים בתוכניות גמילה מאלכוהול מאשר בתוכניות לטיפול בשימוש במריחואנה
❌אצל שתיין כבד הנזק לכבד מופיע הרבה לפני הופעת נזק במוח
✅שימוש כבד באלכוהול יכול להתבטא בנזק אורגני במוח עוד לפני שמתגלה נזק בכבד
❌התגובה הפיזיולוגית לגמילה מהרואין נחשבת למסוכנת יותר מאשר לגמילה לאלכוהול
✅התסמינים הפיזיולוגיים הנלווים לגמילה מהרואין אינם מפחידים או טראומטיים יותר מאשר בגמילה מאלכוהול. למעשה הגמילה מאלכוהול עלולה להיות קטלנית יותר מהגמילה מאופיאטים
❌כולם שותים
✅למעשה, 28% מן הגברים ו־ 50% מן הנשים בארצות הברית נמנעים משתייה
קריטריונים DSM5
התמונה הקלינית
קוגניציה והתנהגות
צריכת אלכוהול מפחיתה עכבות התנהגותיות, משבשת למידה וזיכרון ומשפיעה לרעה על כושר השיפוט, על קבלת החלטות ועל קואורדינציה מוטורית.
איך משפיע על המוח?
איך בא לידי ביטוי אצל שתיין?
כאשר ריסונים התנהגותיים מתרופפים, שתיין עשוי להתמסר לסיפוק צרכים שהוא רגיל לרסן.
עד מהרה נראה חוסר קואורדינציה מוטורית ויכולת ההבחנה של השתיין בתחושות של קור, כאב ואי־נוחות אחרת מתקהה וכך גם יכולת התפיסה של תחושות אלה.
בדרך כלל השתיין חש חמימות, פתיחות ורווחה אישית.
במצב רוח כזה, מציאות לא נעימה נהדפת הצידה ותחושות ערך העצמי והכשירות מתחזקות.
מכרים מזדמנים נעשים לחברים הטובים והמבינים ביותר, והשתיין נכנס לעולם נעים, תלוש מן המציאות, שבו הדאגות נשארות לזמן מה מאחור.
צריכת אלכוהול מפחיתה עכבות התנהגותיות, משבשת למידה וזיכרון ומשפיעה לרעה על כושר השיפוט, על קבלת החלטות ועל קואורדינציה מוטורית.
איך משפיע על המוח?
- ברמות נמוכות יותר, אלכוהול מפעיל את "אזורי ההנאה" של המוח שמפרישים אופיואידים אנדוגניים
- ברמות גבוהות יותר, אלכוהול מדכא את תפקוד המוח באמצעות עיכוב של אחד מהנוירוטרנסמיטרים הממריצים, גלוטמט, וזה מצידו מאט את הפעילות בחלקים של המוח.
- העיכוב של גלוטמט במוח משבש את היכולת ללמוד ומשפיע על המרכזים הגבוהים יותר במוח, מצב המתבטא בשיבוש כושר השיפוט ותהליכים רציונליים אחרים והפחתת יכולת השליטה העצמית.
- אובדן ההכרה - אמצעי בטיחות, ריכוזים העולים על 0.55% הם בדרך כלל קטלניים.
איך בא לידי ביטוי אצל שתיין?
כאשר ריסונים התנהגותיים מתרופפים, שתיין עשוי להתמסר לסיפוק צרכים שהוא רגיל לרסן.
עד מהרה נראה חוסר קואורדינציה מוטורית ויכולת ההבחנה של השתיין בתחושות של קור, כאב ואי־נוחות אחרת מתקהה וכך גם יכולת התפיסה של תחושות אלה.
בדרך כלל השתיין חש חמימות, פתיחות ורווחה אישית.
במצב רוח כזה, מציאות לא נעימה נהדפת הצידה ותחושות ערך העצמי והכשירות מתחזקות.
מכרים מזדמנים נעשים לחברים הטובים והמבינים ביותר, והשתיין נכנס לעולם נעים, תלוש מן המציאות, שבו הדאגות נשארות לזמן מה מאחור.
איך נקבע ריכוז האלכוהול בגוף ?
כמות האלכוהול המתרכזת בפועל בנוזלי הגוף, ולא הכמות שנצרכה, היא הקובעת מצב של שכרות.
האם לכולם אותה השפעת אלכוהול ?
השפעת האלכוהול שונה אצל שתיינים שונים על פי מצבם הגופני, כמות המזון בקיבתם ומשך השתייה.
שתיינים עשויים לפתח בהדרגה סבילות לאלכוהול ולכן אולי יידרשו להם כמויות הולכות וגדלות
באופן בלתי מוגבל כדי להשיג את ההשפעה הרצויה.
האם יש הבדל מגדרי ?
המטבוליזם של אלכוהול אצל נשים יעיל פחות מזה של גברים ולכן הן משתכרות מכמויות קטנות יותר
האם לכולם אותה השפעת אלכוהול ?
השפעת האלכוהול שונה אצל שתיינים שונים על פי מצבם הגופני, כמות המזון בקיבתם ומשך השתייה.
שתיינים עשויים לפתח בהדרגה סבילות לאלכוהול ולכן אולי יידרשו להם כמויות הולכות וגדלות
באופן בלתי מוגבל כדי להשיג את ההשפעה הרצויה.
האם יש הבדל מגדרי ?
המטבוליזם של אלכוהול אצל נשים יעיל פחות מזה של גברים ולכן הן משתכרות מכמויות קטנות יותר
חמרמורת האלכוהול
אדם סובל מתסמינים של כאב ראש, בחילה, עייפות ושיבושים קוגניטיביים למשך 8 עד 24 שעות אחרי שתיית האלכוהול
למה אנו חווים חמרמורת?
התחום עדין נחקר, עיקר ההסברים מתמקדים בהתייבשות ובתוצרי המטבוליזם של אלכוהול כגון אצטאלדהיד ועירור התגובה החיסונית של הגוף.
האם היא מסוכנת?
מעבר להיותה בלתי נעימה, היא יכולה להיות מסוכנת ולגרור אחריה בעיות כגון ליקויים בנהיגה ברכב
שינויים בריכוז האלכוהול בדם לאורך זמן וחומרת חמרמורת האלכוהול
חומרת החמרמורת בולטת ביותר כאשר ריכוז האלכוהול בדם מגיע ל־ 0
למה אנו חווים חמרמורת?
התחום עדין נחקר, עיקר ההסברים מתמקדים בהתייבשות ובתוצרי המטבוליזם של אלכוהול כגון אצטאלדהיד ועירור התגובה החיסונית של הגוף.
האם היא מסוכנת?
מעבר להיותה בלתי נעימה, היא יכולה להיות מסוכנת ולגרור אחריה בעיות כגון ליקויים בנהיגה ברכב
שינויים בריכוז האלכוהול בדם לאורך זמן וחומרת חמרמורת האלכוהול
חומרת החמרמורת בולטת ביותר כאשר ריכוז האלכוהול בדם מגיע ל־ 0
התפתחות התלות באלכוהול
קיימת חוסר הסכמה מסוימת בדבר תהליך פיתוח התלות:
- חלק טוענים שמדובר בתהליך הדרגתי
- רבים טוענים כי אלכוהול הינו רעל מסוכן אפילו בכמויות קטנות, לצד אלו שטוענים שבכמות מונה אינו מזיק.
- כולם מסכימים שעבור נשים בהריון כמות מתונה מסוכנת בהחלט, שתייה כבד בייחוד בתחילת ההריון נקרא תסמונת אלכוהול עוברית מאוד מסוכן לעובר ולהתפתחותו התקינה.
אטיולוגיה
הסברים ביולוגים
פגיעות גנטית
גורמים פסיכו-חברתיים
אנשים השותים באופן מופרז נעשים תלויים באלכוהול מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית — הם נעשים תלויים בסם מבחינה חברתית וזקוקים לעזרתו כדי ליהנות ממצבים חברתיים.
הכוונה הורית כושלת
גורמים חברתיים־תרבותיים
- התמכרות נובעת משני גורמים עיקריים:
- לרוב החומרים הממכרים יכולת להפעיל אזורים במוח שיוצרים עונג פנימי ולעיתים מספקים תגמול מיידי ורב עוצמה.
- ההרכב הביולוגי של האדם, ובכלל זה התורשה הגנטית שלו וההשפעות הסביבתיות, הממלאים תפקיד בצורך לחפש חומרים המשנים את מצב התודעה. הצורך שהולך וגובר ככל שהשימוש בחומר נמשך.ב
- בסופו של דבר, התהליך כולל מרכיבים רבים: פגיעות מוּלדת ועידוד סביבתי וכן התכונות הביוכימיות הייחודיות של חומרים פסיכואקטיביים מסוימים.
- אלכוהול בדרך כלל נצרך בשתייה, המסלול האיטי ביותר, וביסוד ההתמכרות אליו חשיבות מרכזית לתפקידו בהפעלת "מסלול העונג".
- המסלול המזוקורטיקולימבי של דופמין הוא מרכז ההפעלה של סמים פסיכואקטיביים במוח.
- מסלול זה מורכב מתאי עצב בחלקו התיכון של המוח הידוע בשם האזור הטגמנטלי הגחוני, ומתחבר למרכזי מוח אחרים כגון גרעין האקומבנס ואחר כך לקורטקס הקדם מצחי.
- מערכת עצבית זו מעורבת בתפקידים כגון שליטה ברגשות, זיכרון וסיפוק.
- אלכוהול יוצר תחושת אופוריה באמצעות גרייה של אזור זה במוח.
- גרייה חשמלית ישירה של המסלול המזוקורטיקולימבי של דופמין גורמת עונג רב ויש לה תכונות של חיזוק רב־עוצמה.
- בליעת סמים או התנהגויות שמביאות להפעלת מערכת התגמול של המוח מקבלות חיזוק, וכך נגרם עידוד להמשיך בהן.
- חשיפת המוח לסמים ממכרים מחוללת שינוי במבנהו הנוירוכימי ומביאה לכמה השפעות התנהגותיות.
- בשימוש מתמשך בסם, מתפתחות הסתגלות עצבית או סבילות לחומר ותלות בו.
פגיעות גנטית- לתורשה יש תפקיד חשוב בהתפתחות הרגישות של אדם לכוחם הממכר של חומרים כגון אלכוהול.
- אך התפקיד שהיא ממלאת בהתפתחות אלכוהוליזם עדיין אינו ברור.
- היא אינה דומה לדפוס התורשה הקיים בהפרעות בעלות אופי גנטי מובהק.
- גורמי למידה ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחותן של נטיות מוגדרות מראש להתנהג בצורות מסוימות, כדי שההתנהגות ההתמכרותית תופיע, אדם צריך להיחשף לחומר במידה מספקת.
- במקרה של אלכוהול, כל אדם כמעט נחשף בדרך כלל באמצעות לחץ חברתי, דוגמה הורית ופרסומות.
- התפתחות בעיות הקשורות לאלכוהול קשורה לחיים בסביבה המעודדת הן את התחלת השימוש בחומר והן את המשך השימוש בו.
- בני אדם נעשים מותְנים לגירויים ונוטים להגיב בדרכים מסוימות כתוצאה מלמידה.
- לכן השימוש באלכוהול בסביבותינו החברתיות ובחיי היום־יום שלנו מקבל חיזוקים רבים.
- עם זאת, לאלכוהול תכונות מתגמלות אינטרינזיות — לבד מההקשר החברתי או מפעילות הסם להפחתת דאגה או תסכול.
גורמים פסיכו-חברתיים
אנשים השותים באופן מופרז נעשים תלויים באלכוהול מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית — הם נעשים תלויים בסם מבחינה חברתית וזקוקים לעזרתו כדי ליהנות ממצבים חברתיים.
הכוונה הורית כושלת
- ילדים להורים שהם משתמשים כבדים באלכוהול או בסמים, פגיעים להתפתחות של שימוש מזיק בחומרים ולבעיות הקשורות אליו.
- בנוסף אלו הנחשפים למודלים שליליים ולתפקוד משפחתי לקוי בשלב מוקדם בחיים או נחשפים לנסיבות שליליות אחרות משום שהמבוגרים שסביבם מספקים להם הכוונה מוגבלת בלבד, מוֹעדים לעיתים קרובות בצעדים הקשים שעליהם לעשות בחייהם.
- התנסויות מעצבות אלה יכולות להשפיע ישירות על הסיכוי שאדם צעיר יהיה מעורב בהתנהגות בלתי הסתגלותית כגון שתיית אלכוהול מופרזת או שימוש בסמים.
- מחקרים הראו כי קיים קשר בין הפרעות שתיית אלכוהול מופרזת לבין הפרעות אחרות
- כגון הפרעת אישיות אנטי־חברתית, דיכאון וסכיזופרניה.
- כ־ 25% עד 50% מהמטופלים עם הפרעת עקה פוסט־טראומטית סובלים גם מהפרעות שימוש מזיק בחומרים.
- שתיינים טיפוסיים אינם מאושרים מחייהם ואינם יכולים או אינם מעוניינים לשאת מתחים ועקה.
- נמצא קשר הדוק בין צריכת אלכוהול לבין רגשיות שלילית כגון חרדה ותלונות גופניות.
- מי שמוצא כי אלכוהול מפחית את מתחיו נתון בסיכון לשימוש מזיק באלכוהול גם כשאינו מצוי במצב חיים עם עקה מיוחדת.
- ציפייה קוגניטיבית ממלאת תפקיד חשוב הן בהתחלת השתייה והן בשימור התנהגות השתייה מרגע שהאדם התחיל לצרוך אלכוהול.
- מתבגרים מתחילים לשתות מתוך ציפייה שהאלכוהול יגדיל את הפופולריות שלהם ואת התקבלותם בקרב חבריהם.
- במרוצת הזמן חלה ירידה משמעותית בציפיות מהשתייה.
- מבוגרים עם פחות מערכות יחסים תומכות נוטים להרבות בשתייה בעקבות תחושות עצב או עוינות, יותר מאשר אנשים שיש להם חברים קרובים או מערכות יחסים חיוביות יותר
- שתייה מופרזת מתחילה לעיתים קרובות בתקופות משבר בחיי הנישואין או במערכות יחסים אישיות אינטימיות אחרות, בייחוד במשברים המביאים להיפגעות ולירידה בערך העצמי.
- קשרי הנישואין עלולים לשמר את דפוס השתייה המופרזת. בני הזוג עלולים להתנהג זה כלפי זה בדרכים המעודדות או מאפשרות את השתייה המופרזת של בן הזוג.
- במקרים מסוימים, בן או בת הזוג עשויים גם הם להתחיל לשתות.
גורמים חברתיים־תרבותיים
- אירועים חברתיים לעיתים קרובות סובבים סביבו ושתיית אלכוהול לפני ארוחה ובמהלכה היא עניין שבשגרה, הוא מפחית מתחים ומעשיר אירועים חברתיים.
- בתרבויות שונות הרגלי שתייה שונים - דתות מסוימות אוסרות שימוש באלכוהול בכלל ולכן אלכוהוליזם אצלם מינימלי.
- ההתנהגות משופעת מגורמים תרבותים גם כן, לדעת רבים התנהגות תוקפנית מופיעה לעיתים קרובות לאחר שתייה של משקאות "רבים".
- הציפייה שאלכוהול יביא לתוקפנות קשורה למסורת תרבותית ולחשיפה מוקדמת להתנהגות אלימה או תוקפנית
טיפול
הקושי
אינו פשוט משום שאלכוהוליסטים רבים מסרבים להודות כי יש להם בעיה לפני שהם מגיעים לשפל המדרגה, ורבים המגיעים לטיפול עוזבים לפני סיומו
טיפול רב תחומי ומותאם
גישה רב־תחומית לטיפול בבעיות שתייה יעילה ביותר - הבעיות מסובכות ודורשות גמישות והתאמה של תהליך הטיפול לצורכי המטופל אשר משתנים עם התקדמות הטיפול
יעדי הטיפול הם בעיקר:
תרופתי
תרופות להקטנת הכמיהה, להקלה על תהליך הגמילה הפיזית ולטיפול בבעיות נוספות שיש למטופל בבריאות ובבריאות הנפש
תרופות לעצירת התשוקה לשתות
disulfiram
naltrexone
תרופות להפחתת תופעות הלוואי של גמילה חדה
כגון ,diazepam, מפחיתים את חומרתם של תסמיני הגמילה
בעייתיות בטיפול תרופתי
שהשימוש בתרופות מרגיעות תרופות שמדכאות את מערכת העצבים המרכזית אינן מקדמות החלמה לטווח ארוך אלא מעבירות את ההתמכרות לחומר אחר.
טיפול פסיכולוגי
ייעוץ משפחתי ושימוש במשאבי הקהילה הנוגעים לתעסוקה ולהיבטים נוספים בהסתגלות החברתית מחדש של המטופל.
טיפול פסיכו-חברתי לדוגמא:
שתייה מבוקרת לעומת התנזרות משתייה
אינו פשוט משום שאלכוהוליסטים רבים מסרבים להודות כי יש להם בעיה לפני שהם מגיעים לשפל המדרגה, ורבים המגיעים לטיפול עוזבים לפני סיומו
טיפול רב תחומי ומותאם
גישה רב־תחומית לטיפול בבעיות שתייה יעילה ביותר - הבעיות מסובכות ודורשות גמישות והתאמה של תהליך הטיפול לצורכי המטופל אשר משתנים עם התקדמות הטיפול
יעדי הטיפול הם בעיקר:
- סילוק רעלים מהגוף
- שיקום גופני
- שליטה בהתנהגות השתייה המופרזת
- הבאת האדם להכרה שביכולתו להתמודד עם בעיות החיים ולנהל חיים מספקים הרבהיותר ללא האלכוהול.
תרופתי
תרופות להקטנת הכמיהה, להקלה על תהליך הגמילה הפיזית ולטיפול בבעיות נוספות שיש למטופל בבריאות ובבריאות הנפש
תרופות לעצירת התשוקה לשתות
disulfiram
- סם הגורם להקאה עזה,
- אפשר לתת אותו אחרי צריכת אלכוהול כדי למנוע חזרה מיידית לשתייה.
- מומלץ רק לעיתים נדירות כגישה היחידה שכן אדם התלוי באלכוהול עלול פשוט להפסיק להשתמש בה עם שחרורו מבית החולים או מהמרפאה ולהתחיל לשתות שוב.
- תופעות לוואי לא נעימות
- מחייב השגחה רפואית קפדנית
- עלותו גבוהה יחסית
naltrexone
- אנטגוניסט אופיאטי
- מסייע להפחתת הכמיהה לאלכוהול באמצעות חסימת ההשפעות המענגות של האלכוהול
תרופות להפחתת תופעות הלוואי של גמילה חדה
- מפחיתים את התסמינים הגופניים האופייניים לגמילה כגון:
- נדודי שינה
- כאבי ראש
- מצוקה במערכת העיכול
- רעד
- הפרעות בקצב הלב
- פרכוסים
- דליריו
- מוות
- הטיפול המיטבי הוא בדרך כלל בבית חולים או במרפאה, שבהם תרופות כגון ואליום ניתנות לשימוש עבור:
- הרגעת ריגושים מוטוריים
- בחילות והקאות
- דליריום
- עוויתות
- הקלת המתח והחרדה הכרוכים בגמילה.
כגון ,diazepam, מפחיתים את חומרתם של תסמיני הגמילה
בעייתיות בטיפול תרופתי
שהשימוש בתרופות מרגיעות תרופות שמדכאות את מערכת העצבים המרכזית אינן מקדמות החלמה לטווח ארוך אלא מעבירות את ההתמכרות לחומר אחר.
טיפול פסיכולוגי
ייעוץ משפחתי ושימוש במשאבי הקהילה הנוגעים לתעסוקה ולהיבטים נוספים בהסתגלות החברתית מחדש של המטופל.
טיפול פסיכו-חברתי לדוגמא:
- טיפול קבוצתי - מסייע לראות אפשרויות חדשות להתמודדות עם הנסיבות שהביאו אותם לקשיים שלהם, סוללת את הדרך ללמידת שיטות התמודדות יעילות יותר ולצעדים חיוביים נוספים
התערבות בסביבה - עצם הסיוע לשתיין ללמוד טכניקות התמודדות יעילות יותר אין בו די אם הסביבה החברתית ממשיכה להיות עוינת ומאיימת, לכן חשוב לדאוג לתמיכה הסביבתית.
טיפול התנהגותי וקוגנטיבי התנהגותי -- התניה אוורסיבית - הצגת מגוון רחב של גירויים דוחים בצמוד לצריכת אלכוהול, כדי לדכא את התנהגות השתייה. בטיפולים חוזרים נעשה הליך התניה זה לאמצעי הרתעה רב עוצמה מפני המשך השתייה
קוגניטיבי־התנהגותי -- משלבת אסטרטגיות התערבות קוגניטיביות־התנהגותיות עם תיאוריות הלמידה החברתית ועם עיצוב התנהגות
- מיועדת בדרך כלל לשתיינים בעייתיים צעירים יותר.
- הקניית ידע ספציפי על אלכוהול
- פיתוח מיומנויות התמודדות עם מצבים הקשורים בסיכון מוגבר לשימוש באלכוהול
- שינוי קוגניציות וציפיות
- רכישת מיומנויות להתמודדות עם עקה
- תרגול מיומנויות חיים
- בעל השפעה מתונה יחסית
- שיטות אימון לשליטה עצמית - מטרת הטיפול למתן את צריכת האלכוהול ולא בהכרח להתנזר משתייה לחלוטין, יעילה יחסית למקצת השתיינים.
הגישה של ארגון אלכוהוליסטים אנונימיים -- גישה מעשית לטיפול באלכוהוליזם
- פועל בעיקר כתוכנית ייעוץ לעזרה עצמית שבה שמים דגש גם על היחסים בין אדם לאדם וגם על היחסים הקבוצתיים
- מקבל לשורותיו בני נוער ומבוגרים הסובלים מבעיות שתייה
- אינו גובה דמי חבר או תשלום כלשהו
- אינו מנהל רישומים או ניתוחי מקרים
- אינו משתתף בתנועות פוליטיות ואינו מקושר לשום זרם דתי אף שהתפתחות רוחנית היא יסוד מרכזי בגישתו לטיפול.
- המפגשים מוקדשים בחלקם לפעילויות חברתיות, אך בעיקר לדיונים בבעיות האלכוהול של המשתתפים, לעיתים קרובות באמצעות עדויות מפי חברים שהפסיקו לשתות.
- לפי השקפת אלכוהוליסטים אנונימיים, אדם הוא אלכוהוליסט כל ימי חייו, בין שהוא שותה ובין שאינו שותה. האדם לעולם אינו "נרפא" מאלכוהוליזם אלא הוא נמצא ב"תהליך החלמה".
- הרעיון הוא הקלת נטל האחריות האישית בכך שעוזרים להם להבין כי האלכוהוליזם, בדומה לבעיות רבות אחרות, גדול מהם. כך מתאפשר להם לראות את עצמם לא כבעלי רצון חלש או כחסרי כוח מוסרי אלא פשוט כבעלי מגבלה — הם אינם יכולים לשתות — ממש כשם שבני אדם אחרים אינם יכולים לסבול סוגים מסוימים של תרופות
טיפול משפחתי - תלוי מקרה, ניתן להזמין גם את משפחתו של המטופל למפגשים הקבוצתיים, או לחלופין במקרים בעייתים לטפל במשפחה עצעמה.
שתייה מבוקרת לעומת התנזרות משתייה
- אלכוהוליסטים מסוימים אכן מסוגלים ללמוד לשלוט בצריכת האלכוהול שלה
- גישת השתייה המבוקרת נוטה להצליח יותר אצל אנשיה שבעיית השתייה שלהם חמורה פחות.
פרוגנוזה
- הצלחת הטיפול בהפרעת אלכוהול תלוה מאוד באוכלוסיה הנבדקת ואמצעי הטיפול שהתבצע.
- שיעורי החלמה של 70% עד 90% כאשר משתמשים בשיטות טיפול מודרניות ובהשגחה נאותה לאחר הטיפול. הסיכוי הטוב ביותר להצלחתו של טיפול הוא כאשר האדם מכיר בצורך שלו לקבל עזרה, כאשר ישנם שירותי טיפול נאותים וכאשר המטופל מתמיד בטיפול.
הסמים הפסיכואקטיביים השכיחים ביותר בשימוש מזיק
| סיווג | הסם | ההשפעות |
| תרופות הרגעה | אלכוהול (אתנול) |
|
ברביטורטים:
| מפחיתים מתח | |
| סמים ממריצים | אפטמינים
|
|
|
| |
| אופיאטים | אופיום ונגזרותיו |
|
| מטפל בתלות בהרואין | |
| סמי הזיה | קנאביס
| משרה שינויים במצב הרוח, בחשיבה ובהתנהגות |
|
| |
| תרופות נוגדות חרדה |
|
|
אופיאטים - סוגים
אופיום
תערובת של כ־ 18 חומרים כימיים הידועים בשם אלקלואידים.
מורפין
הרואין
קודאין
תערובת של כ־ 18 חומרים כימיים הידועים בשם אלקלואידים.
מורפין
- האלקלואיד הקיים בכמות הגדולה ביותר
- אבקה מרה היכולה לשמש תרופת הרגעה ומשכך כאבים רב־עוצמה
- ממכר
הרואין
- מורפין שעובד באמצעות חומר כימי בשם אנהידריד אצטי, נהפך להרואין
- משכך כאבים רב־עוצמה
- סם מסוכן עוד יותר ממורפין, אסור לשימוש למטרות רפואיות.
קודאין
- נגזרת נוספת של אופיום
- נפוץ בסירופים נגד שיעול
- ממכר ביותר
אופיאטים - שימוש וההשפעה
איך צורכים את החומרים?
מוחדרים לגוף בדרך כלל באמצעות עישון, שאיפת האבקה דרך האף, אכילה, החדרה דרך העור או החדרה דרך הווריד.
השפעה מיידית הנמשכת כ־ 60 שניות
התמכרות
גמילה
השפעה חברתיות
חיי המכור מתרכזים בהשגת סמים ושימוש בהם - מביא להתנהגות לא הסתגלותית מבחינה חברתית, כיוון שאינו רואה גבול להתנהגותו ונוקט בצעדים קיצוניים להשגת המנה הבאה.
השפעה פיזית
גורמת להרס פעיל של מערכת החיסון ואיברים רבים.
הפגיעה אינה מהשפעתו הישירה של הסם לרוב, אלא מניסיונותיו והתנהגותו של המכור כדי להשיגו - הקרבת כסף, שימוש בציוד שאינו סטרילי, תזונה לקויה, מעמד חברתי וכבוד עצמי.
מסכן את רווחתו הגופנית של האדם:
מוחדרים לגוף בדרך כלל באמצעות עישון, שאיפת האבקה דרך האף, אכילה, החדרה דרך העור או החדרה דרך הווריד.
השפעה מיידית הנמשכת כ־ 60 שניות
- תחושה חזקה של אופוריה
- הקאות
- בחילות
- התרוממות רוח - שבמהלכו המכור בדרך כלל נתון במצב מנומנם
- מכונס בתוך עצמו, וצרכיו הגופניים, לרבות הצורך במזון ובמין, נחלשים במידה
ניכרת. - תחושות נעימות של רגיעה ואופוריה.
התמכרות
- שימוש ממושך באופיאטים יוצר כמיהה לסם
- משך השימוש הנדרש משתנה, ככלל כ-30 יום.
- תלות פיזיולוגית באה לידי ביטוי בתחושת חולי
- נוצרת סבילות לסם לכן הכמות אליה זקוקים עולה
- תסמיני גמילה מופיעים לרוב תוך 8 שעות ללא צריכה.
- עוצמתן ואופיין תלוי במרווח בין המנות, הכמות הנצרכת בדר"כ ובריאותו של האדם
גמילה
- הגמילה מהרואין אינה תמיד מסוכנת ואפילו אינה מכאיבה ביותר, בהרבה מקרים ללא סיוע.
- כוללת את התסמינים:
- נזלת
- עיניים דומעות
- הזעה
- חוסר מנוחה
- קצב נשימה מוגבר
- תשוקה הולכת וגוברת לסם
- תחושות קור וחום עם הזעה יתרה
- הקאות
- שלשולים
- התכווצויות בבטן
- כאבים בגב ובגפיים
- כאב ראש חזק
- רעד
- נדודי שי
- לרוב מסרב למזון ולמים, ומאחר שהוא גם מקיא, מזיע ומשלשל — הוא מגיע להתייבשות ולאובדן משקל.
- דליריום
- הזיות
- פעילות מאנית
- תמוטטות של הלב וכלי הדם
- מוות
- הזרקת מורפין משחררת זמנית את המצוקה הסובייקטיבית שהמכור חש ועד מהרה האיזון הפיזיולוגי שב לקדמותו.
- תסמיני הגמילה בדרך כלל פוחתים מהיום השלישי או הרביעי, ועד היום השביעי או השמיני הם נעלמים.
- ככל שהתסמינים שוככים, האדם חוזר לאכול ולשתות כרגיל ועד מהרה משקלו עולה בחזרה.
- לאחר שתסמיני הגמילה נעלמים, נעלמת גם הסבילות שהמכור פיתח לסם, והוא נתון עתה בסכנה שנטילת מינון גבוה כקודם תהיה מנת יתר.
השפעה חברתיות
חיי המכור מתרכזים בהשגת סמים ושימוש בהם - מביא להתנהגות לא הסתגלותית מבחינה חברתית, כיוון שאינו רואה גבול להתנהגותו ונוקט בצעדים קיצוניים להשגת המנה הבאה.
השפעה פיזית
גורמת להרס פעיל של מערכת החיסון ואיברים רבים.
הפגיעה אינה מהשפעתו הישירה של הסם לרוב, אלא מניסיונותיו והתנהגותו של המכור כדי להשיגו - הקרבת כסף, שימוש בציוד שאינו סטרילי, תזונה לקויה, מעמד חברתי וכבוד עצמי.
מסכן את רווחתו הגופנית של האדם:
- סיכון לצריכת מנת יתר אפילו קטלנית
- סיכון לתרדמת ומוות
- בהריון - חשיפה של העובר לסם מביא להתמכרותו ומחלות רבות
אופיאטים - גורמים סיבתיים
- הדפוס אינו אחיד לכל המכורים
- קיימת השפעה גנטית וסביבתית יחד
- לרוב מתחילים שימשו עקב - עונג, סקרנות, לחץ חברתי, רצון להימלט מעקה ומהסתגלות אישית לקויה
ביולוגי
- נקשרים לקולטני אופיאטים בחלקים ספציפיים של המוח המעורבים בויסות עונג, כאב ונשימה.
- מדמה פעולת אנדורפינים - נוירוטרנסמיטר דמוי אופיום המיוצר במערכת העצבים המרכזית ובלטות יותרת המוח, מעורב בוויסות עונג, כאב ונשימה.
- גוף האדם מייצר בעצמו חומרים כימיים האחראים על כך, אך בעת שימוש באופיאטים הם תופסים את מקומם בקולטנים, ומפעילים תגובה עוצמתית יותר.
- תגובה חיובית זו גורמת לאדם לחזור ולהשתמש בסם על מנת לחוות שוב את תחושת האופוריה.
- ככל שהאדם משתמש יותר, כך מתרגל גופו ויש צורך בכמות גדולה יותר על מנת להגיע לאותה ההשפעה.
- לאחר שימש ממושך האדם מתחיל להתמכר, בא לידי בידי בתסמיני גמילה כאשר השפעתו מתפוגגת.
תיאוריית הדופמין להתמכרות
מחקרם של אולדס ומילנר מצא כי חולדות ילחצו שוב ושוב על דוושה כדי לגרות בעצמן אזורים מסומים במוח, במקום לעסוק בפעילות אחרת כלשהי.
מאוחר יותר גילו כי מסלול התגמול של הדופמין, משתרע האזור הטגמנטלי הגחוני במוח ועד לגרעין האקומבנס, אשר מחובר לאזורים נוספים כגון האמיגדלה והקורטקס הקדם מצחי.
שימוש בסמים מפעילים מסלול זה וגורם לעונג, ומגדיל את הסיכוי לשימוש בסמים והתמכרות.
תסמונת חוסר התגמול
אנשים עם סטיות גנטיות במסלול התגמול, חווים שביעות רצון נמוכה יותר מתגמולים טבעיים כגון מזון, מין, סמים ופעולות מהנות אחרות.
שימוש יתר בסמים והתנסויות קיצוניות מגרות באופן מספק יותר את מסלול התגמול.
ההשפעה אינה גנטית בלבד שכן מדובר בשילוב של גורמים גנטים, עצביים וסביבתיים.
פסיכופתולוגיה
- 70% הפרעות פסיכולוגיות נוספות
- 50% שימוש בחומרים אחרים
- 36% היסטוריה של טראומה
- צורכי אופיאודים צפויים להשתמש יותר בשירותי הרפואה - בריאות נפש, רפואה דחופה ואשפוזים
- יכולים לשמש לבריחה מדיכאון, חרדה ומחשבות שליליות.
- תתכן השפעה הפוכה - שימוש באופיאטים מביאה לדיכאון או חרדה.
אופיאטים - טיפול
- דומה לטיפול באלכוהוליזם - שיקום פיזי ופסיכולוגי, הענקת סיוע במשך הגמילה.
- גמילה לא תמיד מעלימה את הכמיהה לסם לכן עדיף לצמצמה. במקום להעלים לגמרי.
- סמים תחליפיים - סם המשתמש לגמילה, ממכר ומספק את הכמיהה כמו הרואין אך ללא התופעות הפסיכולוגיות, ויכול אף לשפר ביצועים קוגנטיביים של המטופל. לדוגמא מתדון.
- בופרנורפין - תחליף חדש יחסית, פחות תופעות לוואי ממתדון ותסמיני הגמילה פחות חמורים. מאוד מומלץ לצד טיפול התנהגותי.
- במידת הצורך אשפוז - שכן מכורים ופחדים מהסבל הכרוך בגמילה, ובבית חולים ניתן לספק חומרים לסיוע בתהליך.
- לאחר הגמילה הפיזית - סיוע בהסתגלות לקהילה והימנעות מחזרה לסמים.
- מטופלים רבים נושרים
ממריצים - קוקאין
היסטוריה
אופן שימוש
שאיפה, בליעה או הזרקה
השפעה על המשתמש
השפעה על המוח
חסימת הנשא הפרה-סינפטי של דופמין, אשר משתמש להחזרת עודף דופמין מהסינפסה.
כך זמינות הדופמין עולה ופעילותו בתאים המקבלים.
גרעין האקומבנס - נחשב ל"נקודת נהנתנות" הנקשרות לחוויה של תגמול ועונג. קשור מאוד להתמכרות לקוקאין.
טיפול
- מיוצר מצמח שהתגלה בעת העתיקה
- משתמש בעולם להפחתת רכב של פועלים, רימום רוחם ואנרגיה לעבודה יעילה ומרובה, על ידי עטיפה בליים ושחרור איטי של הסם בלחי.
- פרויד - השתמש לטיפול בדיכאון, שלשול ומחלות נוספות
- קוקה קולה - השתמש בקוקאין כמרכיב מרכזי במשקה
- הסכנות - התגלו במאה ה-20 והוגדר כלא חוקי, ולכן התייקר מאוד ונחשב "היי" של עשירים.
- הזמינו עלתה לאחר מכן והמחיר ירד, והשימוש גבר בארה"ב עד כדי שנשב מגפה
- קראק - קוקאין מעובד כבסיס מזוקק לעישון
- כיום עדין אינו חוקי אך שימוש בו מאוד רווח
אופן שימוש
שאיפה, בליעה או הזרקה
השפעה על המשתמש
- אופוריה של 4-6 שעות
- תחושת ביטחון ושביעות רצון
- בהתפוגגות ההשפעה - כאב ראש, סחרחורות וחוסר מנוחה.
- שימוש ממושך עלול לגרום לתסמינים פסיכוטיים חמורים - הזיות מפחידות של מראות, קולות ומגע דמויי סיכוזפרניה.
- סבילות מתפתחת במשך הזמן - כרונית וחריפה.
- הפרעות בקוגניציה לטווח הארוך
- השפעה רחבה פסיכולוגית וחברתית - בעיות במשפחה, פסיכולוגיות, משפטיות וכלכליות.
- הריון ולידה - סכנה נפשית וגופנית לתינוק. לא נמצאה תסמונת קראק עוברית, אך סיכון גבוה משמעותית להתעללות בינקות ואיבוד האם.
השפעה על המוח
חסימת הנשא הפרה-סינפטי של דופמין, אשר משתמש להחזרת עודף דופמין מהסינפסה.
כך זמינות הדופמין עולה ופעילותו בתאים המקבלים.
גרעין האקומבנס - נחשב ל"נקודת נהנתנות" הנקשרות לחוויה של תגמול ועונג. קשור מאוד להתמכרות לקוקאין.
טיפול
- עיקר הטיפול - הפחתת כמיהה כחלק מטיפול פסיכולוגי לצד סיוע ותמיכה בזמן ואחרי הגמילה.
- שימוש בסמים ללא השפעה פסיכולוגית לסיפוק הכמיהה כגון מתדון ונלטרקסון.
- בתחילת תקופת הגמילה יש לתת גם מענה מידי למתח ולדיכאון.
- טיפול קוגנטיבי התנהגותי - התמקדות במיומנויות לניווט האדם בחיי היומיום ומצבים קשים ללא הצורך בשימוש בסם.
- טיפול בגישת ניהול התלות - מתמקדת בתגמולים או תמריצים כספיים לעמידה ביעדי הטיפול המוסכמים, על בסיס עקרונות ההתניה האופרנטית. יעיל יותר מCBT במקרה זה.
ממריצים - אמפטמינים
היסטוריה
השפעה על המוח
החומר לא מספק מקור אנרגיה נוסף, אלא מנצל באופן מוגבר משאבים קיימים.
לכן עלול לגרום לתשישות עד כדי סכנה.
ממכרים פסיכולוגית ופיזית, וסבילות מתפתחת מהר מאוד.
השפעה על האדם
טיפול
- יוצר לראשונה בשנות השלושים ונמכר כתרסיס שאיפה להקלת גודש באף. אך לקוחות לעסו את הפתילות במשאפים לכיף, עקב השפעותיו הממריצות.
- רופאים החלו לרשום אותו כתרופה ממריצה.
- יצאו לשוק ממריצים חדשים וחזקים יותר, אשר התגלו כמסוכנים ואף קטלנים.
- נחשבו לגלולת פלא לערנות לשעות ארוכות ופעילות יוצאת דופן.
- נוטים לדכא תאבון והפכו להיות נפוצים גם לירידה במשקל
- התגלו כנוגדי השפעה עבור תרופות מדכאות ומרדימות.
- כיום נעשה שימוש לעיתים רחוקות ורק רפואיות - משקל עודף, נרקולפסיה, ילדים עם פעלתנות יתר ( מרגיע במקום להמריץ ), הקלת דיכאון ועייפות
- לפי חוק החומרים המפוקחים בארה"ב - מסווג ברשימה II, חומרים בעלי פוטנציאל גבוה לשימוש מזיק המחייבים מרשם רופא לכל רכישה.
- נהיה לכן קשה להשיג בדרכים חוקיות, ונפוץ מאוד באופן שאינו חוקי.
השפעה על המוח
החומר לא מספק מקור אנרגיה נוסף, אלא מנצל באופן מוגבר משאבים קיימים.
לכן עלול לגרום לתשישות עד כדי סכנה.
ממכרים פסיכולוגית ופיזית, וסבילות מתפתחת מהר מאוד.
השפעה על האדם
- התמכרות כה חד עד כדי הזרקת סם להשגת תוצאות מהירות ועוצמתיות יותר בכמויות קטלניות.
- פיזית:
- עליה בלחץ דם
- אישונים מורחבים
- דיבור לא ברור או מהיר
- הזעה רבה
- רעידות
- התרגשות
- אובדן תאבון
- בלבול
- חוסר שינה
- מוות מיידי
- במידה ונגרם נזק מוחי - פגיעה בריכוז, למידה וזיכרון.
- שימוש מרובה עלול לגרום לנזק מוחי ופסיכופתולוגיות, לרבות פסיכוזת אפטמין אשר דומה לפסיכוזה פרנואידית.
- חברתית:
- התאבדות
- רצח
- תקיפה
- מעשי אלימות
- במידה ונגרם נזק מוחי - ההשפעות הפיזיות עלולות לגרום להתדרדרות במצב החברתי, הכלכלי והאישיותי.
טיפול
- הגמילה לרוב בטוחה, אך אין מספיק מחקרים שנעשו.
- תסמיני גמילה פתאומית:
- התכווצויות שרירים
- בחילה
- שלשול
- עוויתות
- עייפות
- דיכאון - משתפר עם הזמן, אל עלול להימשך אפילו חודשים
ממריצים - מתאמפטמין
- מכונה גם קריסטל מת או קרח
- ממריץ ממכר מאוד שמספק התרוממות רוח מיידית ולאורך זמן
- אחד הסמים הלא חוקיים והמסוכנים ביותר
- סוג של אמפטמין שניתן לבישול בכמויות גדולות ומעבדות מזדמנות, עם מרכיבים קלים להשגה, ואינו יקר לייצור.
- נחשב "קוקאין של עניים"
אופן שימוש
עישון, שאיפה, בליעה או הזרקה.
השפעה
- מעלה את רמת הדופמין
- מטבוליזם שלו איטי יותר לכן ההשפעה נשארת ליותר זמן
- התפוגגות ההשפעה מביאה לחולשה, ריפיון, ישנוניות ודיכאון
- גורם לשינויים מבניים במוח
- חומרת התסמינים קשורה למשך השימוש בו
- גמילה - עלולה להביא לפגיעה בקוגניציה, למידה וזיכרון, ופסיכופתולוגיות כגון חשיבה פרנואידית והזיות
- ממכר מהר יותר מקוקאין
- נדרש טיפול בשלב מוקדם יותר
- עמיד מאוד לטיפול
- נסיגה לאחר גמילה שכיחה מאוד
ממריצים - קפאין וניקוטין
- חומרים חוקיים
- נפוצים וזמינים מאוד, קשה להימנע משימוש בחברה
- השפעה אינה רחבת היקף והרסנית כמו בהפרעות אלכוהול ושימוש בסמים
- קל להתמכרות - פסיכולוגית ופיזית
- תסמיני גמילה מתסכלים מאוד
קפאין
מצוי במשקאות ומזונות רבים וזמינים
מנהג נפוץ בתרבויות רבות ונתפס באור חיובי
צריכה מופרזת מתבטאת בהרעלה בניגוד לסמים.
תסמינים:
- חוסר שקט
- עצבנות
- הרגשות
- נדודי שינה
- כיווצי שרירים
- הפרעות במערכת העיכול
ניקוטין
- אלקלואיד רעיל
- המרכיב הפעיל העיקרי בטבק
- ניתק למצוא בסיגריות, טבק לעיסה, סיגרים ואפילו חומרי הדברה.
- בשימוש נפוץ מאוד, אך גם קיים מספר רב של אנשים הנמנעים מעישון לגמרי.
תלות בניקוטין
- מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות ונמשכת כהרגל שקשה להפסיק במשך כל חיי הבגרות
- מסכן את הבריאות
- בעל השפעה נוגדת חרדה
- אינסולה - חלק במוח המתקשר לשליטה בהתמכרות לניקוטין
הפרעת גמילה מטבק
נובעת מהפסקה או צמצום של צריכת חומרים המכילים ניקוטין לאחר פיתוח תלות פיזית בהם.
קריטריונים:
- שימוש יומיומי בניקוטין לפחות במשך שבועות אחדים
- לאחר הפסקה או צמצום מופיעים תסמינים:
- כמיהה לניקוטין
- רגזנות
- תסכול או כעס
- חרדה
- קשיי ריגוש
- אי שקט
- ירידה בקצב הלב
- תיאבון מוגבר או עליה במשקל
- ירידה בקצב המטבולי
- כאבי ראש
- נדודי שינה
- רעד
- שיעול מוגבר
- שיבוש בביצוע מטלות הדורשות תשומת לב
במקרים מסוימים כמיהה נמשכת חודשים רבים אחרי
טיפול
פותחו מגוון תוכניות טיפול שונות לסיוע גמילה מניקוטין:
- קבוצות תמיכה חברתיות
- תכשירים פרמקולוגיים - מחליפים את צריכת הסיגריות בצורה בטוחה יותר של שימשו בניקוטין, כגון סוכריות, גומי לעיסה, מדבקות ועוד. מסייעים בתסמיני גמילה.
- בופרופיון - תרופה למניעת נסיעה אצל מעשנים המנסים להיגמל. מועילה כל עוד נוטלים אותה. עלולה להחזיר לנסיגה לאחר הפסקה.
- טיפול פסיכולוגי - בעיקר CBT
מחלות אחרות - שיעור גבוה של נגמלים עקב חולי בסרטן, מחלות כלי דם ומחלות ריאה.
תרופות הרגעה - ברביטורטים
- בעבר שימשו רופאים להרגעה והשריית שינה
- מדכאות את מערכת עצבים המרכזית
- מפחיתות במידה ניכרת ביצועים קונטיביים
- השפעה מיידית:
- רגיעה - התפוגגות מתחים
- תשישות גופנית ושכלית
- נטייה לנמנום ושינה
- תסמינים נוספים:
- קבלת החלטות
- פתרון בעיות
- דיבור איטי
- תנודות פתאומיות במצב הרוח
- כבדות
- עוצמת התחושות תלויה בסוג ומינון
- מינון גבוה מידי עלול להיות קטלני עקב השפעת השיתוק על מרכזי הנשימה במוח
- שימוש מופרז וממושך מוביל לעלייה בסבילות ותלות גופנית ופסיכולוגית.
- עלול לגרום לנזק מוחי והתדרדרות האישיות
- הסבילות אינה מגדילה את הכמות הגורמת מוות, כלומר ניתן בקלות ליטול מנת יתר.
גורמים סיבתיים
- צעירים רבים מתנסים, אך לא מפתחים תלות
- אנשים בגיל העמידה ומבוגרים יותר - נוטים יותר לפתח תלות כיוון שנוטלים ככדורי שינה.
- מכונים מכורים שקטים - נוטלים באופן עצמאי ולאינם מהווים מטרד לציבור
- שכיח בשימוש עם אלכוהול
- מכורים נוטים להגיע להתרוממות רוח רמת עוצמה על ידי שילוב ברביטורטים, אמפטמינים ואלכוהול. סכנת מוות משמעותית, כל סם מגביר פעולת סם אחר.
טיפול
גמילה מברביטורטים כוללת תסמינים חמורים וממשוכים יותר מאשר אופיאטים:
- חרדה
- דאגנות
- רעידות קשות בידיים ובפנים
- נדודי שינה
- חולשה
- בחילות
- הקאות
- התכווצויות בבטן
- קצב לב מהיר
- לחץ גם גבוה
- איבוד משקל
- פסיכוזת דילריום קשה
אפשר לצמצם את תסמיני הגמילה באמצעות גמילה הדרגתית.
תהליך הגמילה מאוד מסוכן בעיקר כאשר כוללת תלות בחומרים נוספים
סמי הזיה - תיאור כללי
- סמים המעוררים הזיות
- אינם יוצרים גירוי חושי אלא מעוותים גירוי חושי קיים, כך האדם שומע ורואה דברים יוצאי דופן.
- מכונים גם סמים פסיכדליים
- הסמים העיקריים הם:
- אסיד - LSD
- מסקלין
- פסילוציבין
- אסטזי
- מריחואנה
סמי הזיה - אסיד LSD
תיאור כללי
השפעה
- החזק ביותר מסמי ההזיה
- חסר צבע, ריח וטעם.
- נמכר באופן לא חוקי לרוב בצורת פיסת נייר סופג קטנה מכילה מיקרוגרמים אחדים, ומוחדר לדם בהתמוססות על הלשון.
- מיוצר באופן כימי
- התגלה לראשונה על ידי כימאי שוייצרי אלברט הופמן 1938, אשר לא היה מודע לתכונות החומר, וגילה אותן עקב בליעה של כמות קטנה.
- לאחר מכן ביצע ניסויים נוספים לגילוי תכונותיו, וסם הגיע לארה"ב למחקרים עבור בירור תועלת רפואית או טיפולית. לא נמצאו הוכחות כלשהן.
השפעה
- משך כ-8 שעות
- תסמינים:
- שינויים בתפיסה החושית
- תנודות במצב הרוח
- תחושת ניתוק מן העצמי
- התחושה אינה תמיד נעימה ואף עלולה להיות טראומטית, הקולות והעצמים המעוותים, הצבעים המדומים והמחשבות החדשות עלולים להיות מפחידים ומאיימים.
- החוויה הקיצונית עלולה אף לגרום לאדם להתנהג בצורה מסוכנת וקיצונית - סטודנט שקדח בראשו להארכת החוויה, העלאה באש, קפיצה ממקומות גבוהים ונטילת סמים נוספים אשר קטלנים בשילוב עם LSD.
- הבזק לאחור -
- הישנות לא רצונית של עיוותי תפיסה או הזיות, אשר ממשיכה להופיעה לאחר התפוגגות הסם.
- שבועות ואפילו חודשים לאחר נטילת הסם
- השפעה לטווח ארוך על תפקודי הראייה
סמי הזיה - מסקלין ופסילוציבין
- מסקלין - מיוצר מתפרחות קטנות הצומחות על ראש קקטוס הפיוטה
- פסילוציבין - מופק מתערובת פטריות מקסיקניות.
- שימשו מאות שנים בטקסי פולחן בעמים ילידיים.
- תכונות משנות מצבי תודעה ומעוררות הזיות - בעיקר מאפשרת לאדם לחוש ולהתנסות באירועים בדרכים לא רגילות הנדמות כ"מציאות לא שגרתית"
- לא נמצאו ראיות שאכן מדובר בתודעה מורחבת, נראה שמדובר בעיוות גירוים חושים קיימים.
סמי הזיה - אקסטזי
- גם הזיה וגם ממריץ
- נפוץ במסיבות של צעירים וסטודנטים
- נרשם כפטנט בעבר על ידי חברת תרופות מרק עבור דיאטה, אך השיווק הופסק עקב תופעות הלוואי.
- בהמשך נבדק לפוטנציאלי לטיפולים פסיכולוגיים עבור עקה פוסט טראומטית, פוביות, הפרעות פסיכוסומטיות, דיכאון, נטייה אובדנית, התמכרות לסמים וקשישים ביחסים בין אישיים. אך ללא הצלחה.
- כיום הסם אינו חוקי ונחשב למסוכן - בקטגוריית החומרים האסורים ביותר לפי DEA
- הרכבו הכימי דומה למתאמפטין ומסקלין
- השפעתו דומה לסמים ממריצים אחרים
- ממכר אך פחות מקוקאין
השפעה
- אחרי 20 דק תחושת "ריגוש גבוה" ולאחר מכן רגיעה, אנרגיה חיובית ורווחה אישית.
- נמשך שעות אחדות
- לרוב חוויה רב עוצמתית של צבע, קול והזיות קלות
- תסמינים שלילים:
- בחילה
- הזעה
- הידוק שיניים
- התכווצויות שרירים
- ראייה מטושטשת
- הזיות
- בטווח הרחוק, אפילו משימוש חד פעמי:
- שיבושי זיכרון
- פסיכופתולוגיות - פסיכוזה, הפרעת פאניקה ועוד.
- דום נשימה חסימתי בשינה
- בעיות אורגניות קשות במוח - מקרה הראה נזק לאונות המצחיות והרקתית הימנית.
- ניתוק
- דילריום
- הזיות ויזואליות
גורמים סיבתיים
- נקשר לצורכי הנאה ובילוי, בדגש על אישיות אימפולסיבית וכושר שיפוט לקוי
- נפוץ בשימוש עם מריחואנה, שתית אלכוהול בולמוסית, עישון סיגריות וקיום יחסי מין עם יותר מבן זוג אחד
- במסיבות משתמשים אנשים גם להישארות ערים
סמי הזיה - מריחואנה
- מקורה בעלים ותפרחת של צמח הקנאביס הגדל ברחבי העולם
- נצרכת בעיקר בצורת שונות - סיגריה, מקטרת, חליטה, עוגיות וכו'.
- חשיש - סם חזק יותר המופק מן השרף של צמח הקנאביס ומעובד לאבקה גושית ודביקה. נצרך בעישון בדרך כלל.
- נחשב סם הזיה קל יחסית, אך מדובר בתופעות מסוג שונה ביחס לסמי הזיה אחרים.
השפעה
- משתנה לפי איכות הסם ומינונו, אישיות המשתמש, מצב הרוח, התנסות קודמת, נסיבות חברתיות וציפיותיו מהשימוש.
- בקרב משתמשים קבועים - משרה אופוריה קלה בתחושות מוגברות של רווחה אישית, חדות, תפיסה מוגברת והרפיה, בליווי תחושת ריחוף או ציפה.
- משפיעה על החלק במוח שאחראי על השעון הפנימי, לכן תחושת הזמן מאטה.
- זיכרון לטווח קצר מושפע גם כן - אדם יכול לבצע פעולה ולשכוח שעשה אותה
- חוויות מועצמות - כגון יחסי מין
- נספגת במהירות והשפעותיה נמשכות לזמן קצר יחסית, פחות משעתיים-שלוש
- מקלה על כאבים ובחילות
טיפול
- תסמיני גמילה:
- עצבנות
- מתח
- בעיות שינה
- שינויים בתאבון
- טיפול פסיכולוגי נמצא יעיל, לא נמצאה שיטה ספציפית.
- לא נמצא טיפול תרופתי יעיל משמעותי.
סמי הזיה - קנבינואידים וקאתינונים סינתטיים
תיאור כללי
חומרים פסיכואקטיביים סינתטיים המדמים השפעת סמים טבעיים כגון מריחואנה וקוראין.
אינם כוללים את החומר האסור ולכן אינם אסורים לפי חוק.
קנבינואידים סינתטיים
קאתינונים סינתטיים
חומרים פסיכואקטיביים סינתטיים המדמים השפעת סמים טבעיים כגון מריחואנה וקוראין.
אינם כוללים את החומר האסור ולכן אינם אסורים לפי חוק.
קנבינואידים סינתטיים
- מחקים את הרכיב הפעיל במריחואנה, טטרהידרוקנבינול, בהשפעה על המערכת האנדוקנביואידית בגוף.
- לדוגמא - ספייס, K2 ועוד.
- מכילים חלקית צמחים וצמחי מרפא, אך החומר הסינטטי הכימי ממכר.
- מתחברים לקולטני CB1 וגורמים לשיכרון חושים
- סיכוי גבוה לתופעות לוואי קשות:
- חרדה
- אי סדירות בקצב הלב
- פעילות לב מהירות
- פרכוסים
- השפעות דמויות פסיכוזה
- הוכרזו כלא חוקיים על ידי המנהל לאכיפת הסמים
קאתינונים סינתטיים
- מחקים השפעות אמפטמינים וקוקאין
- מפעילים את המערכת המונואמינית של הגוף
- נקראים גם מלחי אמבט
- השפעות:
- עלייה בפעילות המוטורית
- אי שקט
- אלימות
- השפעות דמויות פסיכוזה
- בעיות לב
הפרעת הימורים
- אינו כולל חומר כימי ממכר, אלא התמכרות בשל גורמי אישיות.
- התנהגות המשתמרת באמצעות רווחים לטווח קצר, למרות שיבוש בחיי המהמר בטווח הארוך.
- קו מורבידיות גבוהה עם הפרעת אלכוהול והפרעת אישיות, שימוש בסמים כגון קוקאין, הפרעות שליטה בדחפים ועוד.
- השפעה שלילית על רווחה חברתית, פסיכולוגית וכלכלית של המהמר ובני משפחתו.
- רבים מבצעים פשעים הקשורים להימורים, אלימות ותוקפנות.
- מנגנוני המוח המעורבים - אלו האחראים על מוטיבציה, תגמול וקבלת החלטות.
הימור פתולוגי / כפייתי
- הפרעה המתפתחת בהדרגה
- מאפיינים:
- אובדן שליטה מתמשך על הימורים
- עיסוק מחשבתי בהימורים והשגת כסף להימורים
- המשך ההתנהגות למרות תוצאות לא רצויות
אפידימיולוגיה וגורמים סיבתיים
- בין 1-2% בעולם מהמבוגרים, בשני המגדרים.
- הימורים מסוימים כגון תחרויות סוסים, החלו להיות מפוקחים תחת המדינה על מנת להגיד הכנסתה ממיסים. מהלך זה מהווה "אישור" והטמעה של ההימורים כנורמה, מה שמעלה את שכיחותם.
- בסיכון גבוה:
- אלכוהוליסטים
- טראומה בגיל צעיר
- נפוץ יותר בקרב תרבויות מסוימות, מיעוטים אתניים ועמים ילידים. כנראה עקב זמינות ומנהג ההימור בתרבות.
- מהמרים רבים הם אלו שהצליחו לזכות בסכום גדול בהימור הראשון שלהם.
- כל אדם עשוי לזכות לסירוגין, לכן מתקיימת התניה אופרנטית של תוכנית חיזוקים וההרגל מוטמע.
- קשור גם לגורמים גנטיים.
טיפול
- קשה מאוד להכחדה, תלוי במשך ותדירות העיסוק בהימור.
- טיפול דומה לשאר הפרעות התלות בחומרים
- נפוץ טיפול CBT לצד התייחסות לבעיות ביחסים הבין-אישיים במשפחה.
- שיעורי נסיגה גבוהים
קריטריונים DSM5
