פרק 4 - הערכה קלינית ואבחנה

תהליך בו מגיעים לסייוג מסכם של תסמיני המטופל באמצעות היצמדות למערכת המוגדרת של האבחנות, למשל הDSM5

אמון
חשוב לבסס אמון בין המטפל למטופל

---

משך האבחנה
יכול להיות לא מוגדר, קצר במפגשים בודדים ואפילו מספר מפגשים רבים

---

נקודת זמן
ניתן להעריך מטופל בנקודות זמן שונות על מנת לבחון שינויים

הבנת ההיסטוריה ההתנהגותית של המטופל, תפקודו האינטלקטואלי, מאפייני אישיותו והלחצים והמשאבים הסביבתיים שלו הערכה נאותה כוללת אפוא הרבה יותר מתווית האבחון

---

המשגה ( פורמולציה ) דינמית של האישיות
תיאור קצר של מבנה האישיות של המאובחן, על פי סעיפים מוסכמים, לצורך תיאור תמציתי אך מספיק רחב ועמוק, מעבר לאבחנה, שמארגן את החומר הקליני למבנה מובן

הסעיפים להמשגה:

1. תסמינים
2. תכונות
3. עמדות
4. מנגנוני הגנה
5. הערכת כוחות אגו
6. אטיולוגיה
7. פרוגנוזה

שלושה מדדים חשובים להבנה של הערכה קלינית והתועלת הטמונה במבחנים פסיכולוגיים

---

מהימנות
המתאר את המידה שבה הערכה מניבה תוצאה דומה בכל פעם שחוזרים עליה לבדיקה של אותו הדבר.
מהימנות מציינת עד כמה כלי המדידה אמין בקביעתו שהתנהגות של אדם מתאימה לקבוצה מאובחנת נתונה, אם התוצאות של תצפיות חוזרות הן שונות, ייתכן כי הקריטריונים של הסיווג אינם מדויקים דיים כדי לקבוע אם ההפרעה החשודה אכן קיימת.
רמה גבוהה של מהימנות כשלעצמה אינה ערובה לתוקף

דוגמא
המאזניים מראים הבדל משמעותי במשקלכם בכל פעם שאתם נעמדים עליהם בתוך פרק זמן קצר, תראו במאזניים מדד בלתי מהימן של מסת הגוף

---

תוקף
המידה שבה הכלי מודד את מה שהוא אמור למדוד, המידה שבה מדד מעביר לנו במדויק דבר חשוב מן הבחינה הקלינית על האדם שהתנהגותו מתאימה לקטגוריה, למשל עזרה בניבוי המהלך העתידי של ההפרעה

---

תקנוּן
התהליך של עריכת מבחן פסיכולוגי, קביעת הציון ופרשנותו באופן עקבי או "סטנדרטי".
מבחנים מתוקננים נחשבים להוגנים יותר ממבחנים שלא תוקננו משום שהם נערכים בעקביות ובצורה אחידה לכל המשתתפים במבחן
מבחנים פסיכולוגיים רבים מתוקננים כדי לאפשר למשתמש במבחן להשוות ציון מסוים שאדם קיבל במבחן לאוכלוסיית ההתייחסות, שלעיתים קרובות מכונה "המדגם הנורמטיבי"

כדי שההערכה הפסיכולוגית תתקדם ביעילות ותניב הבנה ברורה של התנהגות המטופל ותסמיניו, המטופל הנבדק צריך להרגיש בנוח עם המטפל - שהבדיקה תסייע לאיש המקצוע להשיג הבנה ברורה של בעיותיו ולהבין איזה שימוש ייעשה בבדיקה וכיצד ישלב אותה הפסיכולוג בהערכה הקלינית.

---

אחריות המטפל להסביר
על המטפל צריך להסביר למטופל את תהליך ההערכה וכיצד המידע שייאסף יסייע לקבל תמונה בהירה יותר של הבעיות הניצבות בפני המטופל.

---

שמירה על סודיות ופרטיות
המטופלים צריכים להיות סמוכים ובטוחים שייעשה שימוש נאות במידע שהם מוסרים למטפל על התחושות, על האמונות, על העמדות ועל העבר האישי שלהם, ושכל המידע יישמר בסודיות מוחלטת ויהיה זמין רק למטפלים או לגורמים אחרים המעורבים במקרה

---

מסירת מידע
יימסרו לצד שלישי רק אם הנבדק יחתום על טופס ויתור על סודיות.

---

מוטיבציית המטופל להיבדקות
לאנשים הנבדקים במצבים קליניים יש בדרך כלל מוטיבציה גבוהה להיבדק, ולרוב הם מעוניינים לדעת את תוצאות הבדיקה, כדי לקבל הגדרה כלשהי לאי־הנוחות שלהם ולתרום לטיפול.

במקרים שבהם תסמינים גופניים הם חלק מהתמונה הקלינית המוצגת, מומלץ להפנות את המטופל להערכה רפואית.

---

מהי בדיקה גופנית ?
בדיקה גופנית מורכבת מן ההליכים שרובנו התנסינו בהם במהלך "בדיקה רפואית". בדרך כלל עורכים תשאול על ההיסטוריה הרפואית ובודקים את המערכות העיקריות של הגוף

---

למה צריך בדיקה גופנית?
חשיבות ברורה בהפרעות הכרוכות בבעיות גופניות, כגון מצב גופני שמקורו פסיכולוגי, הפרעות של התמכרויות ותסמונות במוח שמקורן אורגני. נוסף על כך, מגוון מצבים אורגניים, לרבות סוגים שונים של אי־סדירות הורמונלית, יכולים ליצור אצל בני אדם שונים תסמיני התנהגות הדומים מאוד לתסמינים של הפרעות נפש שבדרך כלל נובעות ממקורות שהם פסיכו־חברתיים בעיקרם.

מאחר שהפרעות נפש נובעות לפעמים מפתולוגיה במוח אפשר לערוך, מלבד הבדיקה הרפואית הכללית, גם בדיקה נוירולוגית ייעודית

רישום גרפי של הפעילות החשמלית במוח על ידי הצמדת אלקטרודות אל הקרקפת ויוצרים הגברה של הדחפים הזעירים של גלי המוח באזורים שונים במוח.
הדחפים החשמליים המוגברים מפעילים עטי רישום מתנודדים שסטיותיהם נרשמות על פס נייר המתקדם בקצב קבוע.

סטיות משמעותיות מן הדפוס הנורמלי עשויות אפוא לשקף ליקויים בתפקוד המוח כגון אלה הנגרמים מגידול או מנגע אחר. רישום מוח חשמלי עשוי לחשוף הפרעת קצב או דפוס לא רגיל של הפעילות החשמלית במוח

איך היא פועלת?
סריקת טומוגרפיה באמצעות פליטת פוזיטרונים, באמצעות מעקב אחר תרכובות טבעיות כגון גלוקוז בעת שהן עוברות מטבוליזם במוח או באיברים אחרים.

---

מה המידע המתקבל?
מאפשרת להעריך כיצד איבר מסוים מתפקד, , עשויה אפילו לחשוף בעיות שאינן בולטות מבחינה אנטומית.
יכולה להוביל לתגליות חשובות על התהליכים האורגניים שביסודן של הפרעות.

---

מהם היתרונות?
מאפשרת למומחה הרפואי להגיע לאבחנות מדויקות יותר של פתולוגיה במוח

---

והחסרונות ?

• איכות ירודה של התמונות
• העלות הגבוהה שלה, הנובעת מהצורך במכשור יקר מאוד לצידה כדי ליצור את האטומים הרדיואקטיביים קצרי־החיים הנחוצים להליך
• ישנם חוקרים הממליצים להעמיד בספק את השימוש בהן בחקירות פליליות

איך הוא פועל ?
מודד שינויים ברמת החמצון באזורים ספציפיים של רקמות מוח, התלויות מצידן בפעילות עצבית באזורים ספציפיים אלה

---

מה המידע המתקבל ?
מאפשר "למפות" פעילות מוחית מתמשכת כגון תחושות, דימויים ומחשבות, לפחות ברמת העיקרון, ולחשוף את אזורי המוח שנראה כי מעורבים בתהליכים הנוירופיזיולוגיים

---

יתרונות fMRI

• יעיל בגילוי דפוסי פעילות עצבית האופייניים לחשיבה ביקורתית 
• הפוטנציאל הגדול של fMRI לתרום לדרכי הטיפול בבעיות נפשיות
• fMRI יכול להיות הליך יעיל לאיתור העמדת פני חולה או שקרים
• פוטנציאל להעמיק את הבנת ההתפתחות המוקדמת של הפרעות פסיכולוגיות
• אפשר לראות הבדלים קבוצתיים בין קבוצת אנשים הלוקים בשכלם לבין קבוצת ביקורת

---

ומהם החסרונות?

• אחד מבתי המשפט פסל את השימוש ב־ fMRI ככלי לאיתור שקרים
• רגישים לשגיאות של המכשיר ולתצפיות לא מדויקות כתוצאה מתזוזה קלה של האדם הנבדק
• קשה לפרש את התוצאות
• התוצאות לרוב אינן מספקות מידע ספציפי על התהליכים הנחקרים
• אינו נחשב ככלי בר תוקף או ככלי יעיל לאבחון הפרעות נפש או לשימוש בהערכות לבתי משפט

• משתמשים באמצעי בדיקה מגוונים למדידת הביצועים הקוגניטיביים, התפיסתיים והמוטוריים של הנבדק כרמזים למידת הנזק במוח ולמיקומם.
• במקרים רבים שבהם ידוע על מעורבות אורגנית של המוח או שקיים חשש כזה, נוירופסיכולוג קליני עורך למטופל סוללת מבחנים
• ביצועי המטופל במטלות מתוקננות, בייחוד במטלות תפיסתיות־מוטוריות, עשויים לספק רמזים חשובים בדבר פגיעה קוגניטיבית ואינטלקטואלית כלשהי בעקבות נזק מוחי

---

סוללת המבחנים הנוירופסיכולוגיים של הלסטד-רייטן

תיאור כללי
מורכבת מכמה מבחנים ומשתנים שעל פיהם אפשר לחשב "מדד הליקוי"
מספקת גם מידע ספציפי על תפקודי הנבדק בכמה תחומי מיומנות

---

מהם המבחנים ?

1 מבחן הקטגוריות של הלסטד

2 מבחן חוש המישוש

3 מבחן קצב

4 מבחן תפיסת צלילי דיבור

5 משימת הנעת האצבע

ניסיון לספק תמונה מציאותית של האדם בפעולת גומלים שלו עם הסביבה, על ידי מידע רלוונטי הנוגע למבחן אישיותו ורמת התפקוד הנוכחית שלו, גורמי העקה והמשאבים הקיימים עבורו.

כוללים בדרך כלל שיחה פנים אל פנים, בהם המטפל שואל ואוסף מידע על היבטים שונים במצבו של המטופל, התנהגותו ומבנה אישיות.

---

מאפייני ראיון

1. מערך שאלות פשוט מול מורחב ומפורט
2. שאלות פתוחות וגמישות מול שאלון מובנה

---

מה עדיף - ראיון מובנה או גמיש ?
נתוני מחקרים מראים שריאיון הערכה מובנה ומבוקר יותר מניב תוצאות מהימנות יותר לאין שיעור בהשוואה למתכונת הגמישה

---

חסרונות הראיון הקליני

1. מועדים לטעויות מכיוון שהם מסתמכים על שיפוט אנושי בבחירת השאלות ובעיבוד המידע.
2. מטפלים שונים מגיעים לעיתים קרובות לאבחנות רשמיות שונות על סמך נתונים שהם מפיקים מראיונות עם אותו מטופל

איך ואיפה מתבצעת?
תצפית ישירה בהתנהגותו האופיינית של מטופל.
באופן אידיאלי תצפית קלינית נערכת בסביבתו הטבעית של הנבדק, אך בדרך כלל התצפיות נערכות עם קבלתו של הנבדק למרפאה או לבית החולים

---

מה מטרת התצפית?
ללמוד יותר על תפקודו הפסיכולוגי של האדם באמצעות התבוננות בהופעתו החיצונית ובהתנהגותו בהקשרים שונים.

---

מה המידע המופק מהתצפית ?
תיאור אובייקטיבי של הופעתו והתנהגותו של האדם — ההיגיינה האישית שלו, תגובותיו הרגשיות וכל מצב של דיכאון, חרדה, תוקפנות, הזיות או הרהורי שווא שהנבדק עשוי להפגין

איך מתבצע ניטור עצמי ?
תצפיות עצמיות ודיווח אובייקטיבי עצמי על התנהגותם, מחשבותיהם ותחושותיהם כפי שהן מופיעות בסביבות טבעיות שונות

---

למה שנבחר בכלי זה?
רב ערך לזיהוי סוגי מצבים שסביר כי תתעורר בהם התנהגות לא הסתגלותי

---

מה חשוב להדגיש?
הצגת השאלות הנכונות ושהנבדקים מוכנים לחשוף מידע על עצמם

למה ומתי צריך סולמות דירוג ?

• למקד את הבירור ולכמת את נתוני ההערכה
• ארגון המידע
• מהימנות ואובייקטיביות - המבנה הרשמי של הסולם יבטיח מידה מזערית של היקשים מצד עורך התצפית או הראיון המאפשרים למדרג לציין לא רק את הימצאותה או היעדרה של תכונה או התנהגות, אלא גם את עוצמתה או דרגתה.
• יכולים להיערך לא רק כחלק מהערכה ראשונית אלא גם כבדיקה של מהלך הטיפול או של תוצאותיו

---

סולם הדירוג הפסיכיאטר המקוצר
מספק מתכונת מובנית ושניתנת לכימות לשם דירוג של תסמינים קליניים
24 סולמות שהמטפל מדרג אחרי הריאיון עם המטופל מאפשרים למטפלים לערוך השוואה מתוקננת בין תסמיני המטופלים שלהם לבין התנהגותם של מטופלים פסיכיאטריים אחרים

כלי שימושי ביותר במחקר הקליני למטרת שיוך מטופלים לקבוצות טיפול על סמך הדמיון בתסמינים שלהם

כוללת:

• דאגת יתר מתסמינים גופניים
• חרדה
• הסתגרות רגשית
• רגשי אשם
• עוינות
• חשדנות
• דפוסי חשיבה חריגים

אמצעי עקיף יותר להערכת מאפיינים פסיכולוגיים שפותחו בדרך מדעית
סדרות מתוקננות של הליכים או משימות לקבלת דגימות של התנהגות את תגובותיו של הנבדק לגירויים המתוקננים משווים לאלה של אנשים אחרים בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים, בדרך כלל באמצעות נורמות מבחן קבועות או התפלגות ציוני המבחן.
ניתן ללמוד עד כמה תכונותיו הפסיכולוגיות של הנבדק שונות מאלה של קבוצת ההתייחסות, שהיא בדרך כלל קבוצה נורמלית מבחינה פסיכולוגית.

---

מה המידע שניתן להפיק מהמבחנים ?

1. דפוסי התמודדות
2. דפוסי מניעים
3. מאפייני אישיות
4. התנהגויות המשויכות לתפקיד
5. ערכים
6. רמות של דיכאון או חרדה
7. תפקוד אינטלקטואלי

---

מהם יתרונות המבחנים הפסיכולוגיים ?

1. בעלי מהימנות ותוקף קבילים, שנועדו למדוד כמעט כל מאפיין פסיכולוגי
2. ישנם הליכים רבים שאפשר לערוך למטופל בעזרת מחשב, ואפשר אף לפרשם בעזרתו

---

מהם חסרונות המבחנים הללו ?
ערכם תלוי לעיתים קרובות במיומנויות המטפל המפרש אותם.

מהם מבחני משכל?
כלים נפוצים בסביבה הטיפולית למדידת היכולות האינטלקטואליות של ילדים ומבוגרים

---

מה נכלל במבחנים אלו ?
כולל חומר מילולי וביצועי כאחד ומורכב מ־ 15 תת־מבחנים

---

דוגמאות למבחנים משכל נפוצים כיום:

1. סולם המשכל של וקסלר לילדים — נוסח מתוקן
2. סולם המשכל של וקסלר למבוגרים — נוסח מתוקן
3. והמהדורה העדכנית של סולם המשכל סטנפורד-בינה

---

מבחן אוצר המילים
תת־מבחן זה מורכב מרשימת מילים להגדרה המוצגת בעל פה לנבחן.
המטלה נועדה להעריך את אוצר המילים.
קיים קשר הדוק בינו לבין אינטליגנציה כללית.

---

טווח מספרים
המבחן בודק את הזיכרון לטווח קצר.
מציגים לנבחן רצף מספרים בעל פה.
הנבחן מתבקש לחזור על המספרים בסדר שבו נאמרו.
במטלה אחרת בתת־מבחן זה, הנבחן מתבקש לזכור את המספרים, לשמור אותם בזיכרון ולהפוך את הרצף שבו הם הוצגו לו, כלומר מהסוף להתחלה

מה מטרת מבחני ההשלכה ?
מיועדים למדידת מאפייני אישיות נוספים מלבד היכולת האינטלקטואלית.
נהוג לחלק את מבחני האישיות למדדי השלכה ולמדדים אובייקטיביים.
מיועדים לגילוי הדרכים שבהן ניסיון העבר ומבנה אישיותו של האדם עשויים להוביל אותו לארגן ולתפוס מידע רב משמעי מן הסביבה.

---

מה כוללים המבחנים ?
מבחני השלכה אינם מובנים, שכן הם מסתמכים על גירויים רב משמעיים שונים כגון כתמי דיו או תמונות לא ברורות ולא על שאלות מילוליות מפורשות
תגובות הנבחן אינן מוגבלות ל"נכון", "לא נכון" או "לא יודע".

---

מה המידע המופק ממבחנים אלו ואיך ?
באמצעות הפרשנות של הנבחנים לחומרים רב משמעיים אלה, חושפים הרבה מאוד על מגוון תהליכים:

• המחשבות המעסיקות אותם
• קונפליקטים
• המניעים
• דרכי ההתמודדות 
• מאפייני אישיות

---

מה הנחת היסוד עליה מתבססים במבחני השלכה?
בניסיון להבין את משמעותם של גירויים עמומים ולא מובנים, הנבדקים "משליכים" את הבעיות, המניעים והמשאלות שלהם על המצב.

מה כולל המבחן ?
כולל 10 תמונות של כתמי דיו שהנבדק מגיב עליהן ברצף

---

ההנחיות לנבדק
אנשים רואים בכתמי הדיו האלה הרבה מאוד דברים שונים. עכשיו ספר לי מה אתה רואה, על מה זה גורם לך לחשוב, מה זה אומר לך.

---

מה המידע המתקבל במבחן זה?
פרשן מיומן יכול להפיק תועלת ממבחן רורשך בחשיפת סוגיות פסיכודינמיות מסוימות כגון ההשפעה של מניעים לא־מודעים על תפיסות עכשוויות של הזולת.

---

חסרונות מבחן רורשך

1. השימוש במבחן רורשך בהערכה קלינית הוא מסובך ומצריך הכשרה רבה
2. התוצאות עלולות להיות לא מהימנות בשל אופייה הסובייקטיבי של פרשנות המבחן.
3. נחשב בדרך כלל לכלי סובייקטיבי ופתוח, אך בכל זאת הוא עבר התאמה לפרשנות ממוחשבת
4. מוביל ל"יתר־אבחון פתולוגי" של האנשים שעוברים אותו, כלומר נראה כי המבחן מוצא פסיכופתולוגיה אפילו כאשר הנבחן הוא אדם "נורמלי" שנבחר באופן אקראי מתוך הקהילה
5. לא הוכח כי מבחן רורשך מספק מידע תקף מעבר לזה שמספקים כלים חסכוניים יותר
6. חברות הביטוח אינן משלמות על השעות הרבות הדרושות כדי להעביר את המבחן, לתת בו ציונים ולפרש אותו
7. יכול להיות ארוך מתחרה עם שירותים קליניים חיוניים אחרים על זמן יקר

מה כוללים המבחנים?
סדרה של תמונות פשוטות שחלקן ייצוגיות ביותר וחלקן מופשטות למדי, והנבחן מתבקש להמציא עליהן סיפורים סיפורים.
תוכן התמונות, שמרביתן מתארות בני אדם בהקשרים שונים, הוא רב משמעי מבחינת הפעולות והמניעים

---

מה המידע המופק ממבחן זה ?
מידע על הקונפליקטים ועל הדאגות של אדם וגם רמזים על האופן שבו הוא מתמודד עם בעיות אלה.

---

כיצד מפרשים את תוצאות המבחנים ?
ישנן כמה מערכות ניקוד ופרשנות המתמקדות בהיבטים שונים בסיפורי הנבחן כגון הבעת צרכים, תפיסת המציאות של הנבחן והפנטזיות שלו

---

חסרונות מבחני ההתפסה

1. היישום של שיטות אלה גוזל זמן רב, 
2. פג תוקפם של הגירויים שבמבחן: התמונות, שפותחו בשנות השלושים של המאה הקודמת, נראות מוזרות לנבחנים רבים בני־זמננו והם מתקשים להזדהות עם הדמויות. 
3. ראיות קליניות מעטות בלבד שיש להן תרומה משמעותית
4. ברוב המקרים המטפל פשוט קובע קביעה איכותנית וסובייקטיבית כתשובה לשאלה כיצד תוכן הסיפור משקף את תכונות הנבחן, את מניעיו ואת המחשבות שמהן הוא מוטרד. 
5. פרשנויות מסוג זה מסתמכות לעיתים קרובות על "אומנות" לא פחות מאשר על "מדע"
6. קרקע פורייה לשגיאות.
7. העברת מבחן TAT ופרשנותו דורשים זמן רב. 
8.  פרשנות התגובות ל־ TAT היא לרוב סובייקטיבית ומשום כך מגבילה את מהימנות המבחן ואת תוקפו.
9. כמות הזמן המוקדשת ללימודי TAT בתוכניות הכשרה לסטודנטים לתארים מתקדמים פחתה אך  קיימים מעט מאוד אמצעי הכשרה עכשוויים ללימוד השיטה

ממה מורכב המבחן ?
מורכבים מהתחלות של משפטים שאדם בוגר מתבקש להשלים
הנבדק מתבקש להשיב בחופשיות

---

מה המידע המופק ממבחן זה?
מסייעים בידי הבוחן לאתר במדויק רמזים חשובים לבעיותיו של הנבחן, לעמדותיו ולתסמיניו על פי תוכן תגובותיו.

---

למי משמש?
פותחו עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים

---

יתרונות:

1. יעיל בהערכת אישיות
2. מובנים מעט יותר ממבחן רורשך ומרוב מבחני ההשלכה האחרים.

חסרונות:
פרשנות התגובות לפריטים היא לרוב סובייקטיבית ובלתי מהימנה

מבחנים מובנים, מבוססים על שאלונים, על שאלונים לדיווח עצמי או על סולמות דירוג שבהם השאלות או הפריטים מנוסחים בקפידה ותגובות חלופיות מוצעות לבחירה

---

יתרונות:

1. מבוססים על מתכונת מבוקרת הרבה יותר מאשר מבחני השלכה
2. נוח יותר לכמת אותם באופן אובייקטיבי
3. מדויק ובכך מגדיל את המהימנות של תוצאות המבחן.

מספק מידע על הממדים העיקריים של האישיות
משמש רבות להערכת גורמים באישיות באוכלוסיות בטווח נורמלי

---

מודל חמשת הגורמים
מייצג חמישה ממדים של תוכנות אישיות:

• נוירוטיות
• אקטרוברטיות
• פתיחות להתנסויות
• נועם הליכות
• תחושת חובה

פותח לשם הערכת
ממדי האישיות הבסיסיים בקרב מטופלים הנמצאים בטיפול פסיכולוגי או קודם
לתחילת הטיפול

משמש בכמה דרכים להערכת מאפייני האישיות של הנבדק ובעיותיו הקליניות.

---

עובדות מעניינות

• מבחן האישיות הנפוץ ביותר להערכה למטרות טיפוליות, משפטיות ולמחקר בפסיכופתולוגיה בארצות הברית
• הכלי להערכת אישיות הנלמד ביותר בתוכניות הלימודים האקדמיות של פסיכולוגיה קלינית
• משתמשים בגרסאות מתורגמות של השאלון

---

איך מתבצע המבחן ?
שאלון לדיווח עצמי בו בדרך כלל מבקשים מהנבדקים להשיב על כל הפריטים ב"נכון" או "לא נכון"

---

איך פותחו הסולמות?

• הוצג במקורו לקבוצה גדולה של אנשים בריאים ולכמה קבוצות הומוגניות למדי של מטופלים עם אבחנה פסיכיאטרית מסוימת.
• התשובות של כולם עברו ניתוח פריטים כדי לראות אילו הם הפריטים המבחינים בין הקבוצות השונות.
• על בסיס הממצאים נבנו עשרה סולמות קליניים שכל אחד מהם מורכב מהפריטים שאחת מקבוצות המטופלים השיבה עליהם בכיוון מנוגד לתגובה הרווחת בקבוצת הבריאים.

---

---

איזה מידע מופק מהמבחן?

• כאשר דפוס התגובות נכון / לא נכון של הנבחן דומה מאוד לזה של קבוצה פתולוגית מסוימת, אנו יכולים להסיק שישנם מאפיינים פסיכיאטריים נוספים המשותפים לו ולאותה הקבוצה ואפשר אפילו ש"מבחינה פסיכולוגית" הוא שייך לקבוצה זו
• כל אחד מעשרה סולמות קליניים אלה מודד אפוא נטיות להגיב בדרכים חריגות מהבחינה הפסיכולוגית.
• את הציונים הגולמיים בסולמות אלה משווים לציונים המקבילים באוכלוסייה הבריאה, שרוב הנבדקים בה השיבו רק על פריטים מעטים בכיוון של הנטייה הבעייתית.
• מותחים קו המחבר את הציונים בסולמות השונים וכך המטפל יכול לבנות פרופיל המראה עד כמה ביצועי הנבדק בכל אחד מהסולמות רחוקים מהנורמה

---

איך יודעים שהתשובות אמיתיות והנבדק לא משקר?
MMPI כולל גם כמה סולמות תוקף שנועדו לגלות אם הנבדק השיב על השאלות ביושר ובכנות

---

יתרונות

• אין כאן כל שיפוט סובייקטיבי
• אינם יקרים בהתחשב ביעילותם, מהימנותם גבוהה והם אובייקטיביים
• אפשר לתת להם ציונים ופרשנות
• בגלל המתכונת של מתן הציונים והדגש על תיקוף, שאלוני אישיות אובייקטיביים שנבנו בדרך מדעית מתאימים במיוחד לפרשנות הציונים בעזרת מחשב.

---

חסרונות וביקורות

• שטחי ואינו משקף נאמנה את המורכבויות של האדם הנבחן
• מכוון יותר מדי למדידת מבנים "מנטליסטיים"
• שאי־אפשר לערוך עליהם תצפית כגון תכונות אישיות
• דורשים מהנבחן לקרוא חומר מילולי, להבין אותו ולהשיב עליו, מטופלים לא אורייניים או מבולבלים אינם יכולים להשיב על השאלונים
• נדרש שיתוף הפעולה של הנבחן וקיימת אפשרות שהנבחן יסלף את תשובותיו כדי ליצור רושם מסוים