תרגילים מסכמים
השאלות בעמוד הן עם תשובות, מומלץ בחום לתרגל בלי (לינקים למטה) בליווי דף עזר לפני שרואים תשובות :)
1 - ניסיונות חיזור קשורים בהערכה עצמית
קיזלר ובאראל (1970) ערכו ניסוי במטרה לבדוק את ההנחה שניסיונות החיזור של גברים קשורים להערכתם העצמית.
השערת המחקר שלהן היתה: גברים שהערכתם העצמית גבוהה ייטו לחזר אחר נערה יותר מאשר גברים שהערכתם העצמית נמוכה.
להלן תיאור הניסוי בשינויים אחדים: במחקר שהוצג כ"מבחן אישיות" הוזמנו סטודנטים למעבדה, כל אחד בנפרד, וקיבלו אחד משני תנאי הניסוי באופן מיקרי.
בקבוצה אחת למדו הנחקרים מחוקר א' לאחר שהשלימו את המבחן כי "ביצועם היה מעולה והם מאוד אינטליגנטים".
בדרך זו ניסו החוקרים להעלות באופן מלאכותי את ערכו העצמי של הגבר.
בקבוצה השנייה נאמר לנחקרים ע"י אותו חוקר לאחר השלמת המבחן כי הם "ילדותיים, לא בשלים וביצועם כושל" על מנת לגרום להם לחוש שערכם העצמי מועט.
בתום חלקו הראשון של הניסוי הציע החוקר לכל נבדק לצאת להפסקת קפה עם חוקר ב', אשר לא ידע לאיזו קבוצה שייך הנחקר.
כאשר הגיעו לבית הקפה גילה חוקר ב' לנבדק כי הוא מכיר נערה שישבה ליד אחד השולחנות.
הנערה היתה שחקנית ששיתפה פעולה עם עורכי הניסוי אך גם לא ידעה לאיזו קבוצת ניסוי משתייך כל נבדק. חוקר ב' הציג את הנבדק והנערה זה לזו, והם התיישבו לידה.
אחרי כמה דקות התנצל החוקר כי הוא נאלץ לצאת לכמה דקות. הנערה החלה לשוחח בחביבות עם הנבדק.
חוקר ג', שישב בקרבת מקום, צפה בהתנהגותו הרומנטית של הגבר, גם הוא מבלי לדעת לאיזו קבוצה משתייך הנבדק.
הנבדק קיבל ניקוד שונה אם:
א. מהו המשתנה הבלתי תלוי תיאורטי? משתנה בלתי תלוי תצפיתי וערכיו?
ב. מהו המשתנה התלוי/ים התיאורטי/ים? התלוי/ים תצפיתי/ים וערכיו/הם?
ג. תאר סכמטית את מערך המחקר.
O X1 R
O X2 R
ד. מהי השיטה המרכזית בה השתמשו עורכות המחקר כדי להתגבר על הטיות מצד הנסיין?
נסיין עיוור למניפולציה - נאמר שחוקר ב' אשר תצפת על הנבדק משוחח עם הנערה, אינו יודע לאיזו קבוצה משתייך הנבדק.
שיטה זו נועדה לצמצם את ההטיה מצד הנסיין שמכונה: ציפיות החוקר כנבואה המגשימה את עצמה.
בכך שהחוקר לא יודע את השיוך הקבוצתי של ל נחקר הוא אינו יכול לשדר ציפיות ולכוון התנהגותם של הנבדקים באופן דיפרנציאלי בכל קבוצה כך שיתאים להשערותיו.
ה. מהן שלוש השיטות שנקטו עורכות המחקר כדי להתגבר על הטיות אפשריות של הנבדק?
ו. מהו האינדקס שחושב על פי דירוג החוקר וציין כיצד ניתן לאמת את נכונות סדר הפריטים במדד זה? הסבר בקצרה.
המדד של דירוג החוקר היה בנוי מ-5 פריטים שהיו מסודרים בסדר עולה, מההתנהגות הכי פחות רומנטית=1 עד להתנהגות הכי רומנטית=5.
לכן מדובר באינדקס גוטמן.
ניתן לחשב R=מקדם שחזור שמטרתו לאמת/לוודא נכונות סדר הפריטים.
הדרישה היא לקבל מקדם של לפחות 0.9 על מנת להעיד שהסדר נכון.
ז. חוקר אחר טוען כי ההבדלים בין הקבוצות לא נבעו מהערך העצמי אלא מהבדלים במצב הרוח: לנבדקים שנאמר שהם אינטליגנטים נעשה מצב רוח טוב והם ביקשו לשתף זאת עם אחרים בסביבה ולכן 'התחילו' עם הבחורה ואילו לנבדקים שנאמר שהם "נכשלו" נעשה מצב רוח רע ולכן רצו להיות לבד ולא 'התחילו' עם הבחורה.
האם זוהי טענה של ארטיפקט או קונפאונדינג? נמק.
קונפאונדינג המערער על תוקף מבנה, כי לטענתו מצב הרוח הוא משתנה תיאורטי נוסף שהושפע מהמניפולציה, המשובים השונים, שהיא חלק אינטגרלי מתפעול הניסוי, גרמה להבדל בין הקבוצות שעלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.
ח. החוקר ביצע בדיקה של תוקף מבנה של תוצאה? הסבר מהי הבדיקה שנעשתה ואיזו תוצאה רצויה? נמק.
תוקף מבנה של תוצאה שואל האם 2 תצפיתיים שונים לאותו מ"ת תיאורטי, יושפעו מאותו אופן מהמב"ת?
קיימים במחקר 2 מדדים: דירוג החוקר ותשובת הנבדק לשאלה בע"פ, 2 תצפיתיים שונים לאותו מ"ת תיאורטי, ניסיונות חיזור.
ניתן לבדוק האם נוצר בדל בין הקבוצות בשני המדדים האלה באותו כיוון/אופן.
האם המשובים השונים השפיעו על שני המדדים באותו אופן.
כלומר לאלה שנאמר שביצועם מעולה, ידורגו כבעלי התנהגות רומנטית יותר וגם ידווחו בשאלה בע"פ על כך שניסו יותר לחזר אחר נערה לעומת אלה שנאמר להם שביצועם כושל.
במצב זה ניתן יהיה לומר שצומצם האיום של חוסר מיצוי במבנה של התוצאה כי ניתן יהיה להכליל את הממצאים עבור ניסיונות החיזור גם כשנמדדים ע"פ דירוג החוקר וגם כשנמדדים לפי תשובה לשאלה הבע"פ ולכן תוקף המבנה של התוצאה מתחזק.
ט. האם ניתן לבצע בדיקה של תוקף המדידה של המשתנה התלוי? אם כן, הסבר מהי הבדיקה ואיזו תוצאה תהיה רצויה לחוקר? נמק.
תוקף מדידה של המ"ת - אם היינו מחשבים מתאם בין שני המדדים, דירוג החוקר לתשובת הנבדק, אז היה מדובר בבדיקה של תוקף מתכנס - שימוש בשתי שיטות שונות למדידת תכונה אחת, ניסיונות חיזור. תוצאה רצויה היא מתאם חיובי גבוה בין שני המדדים, שיעיד על התכנסות טובה, שאכן שני המדדים מודדים את אותה תכונה.
י. הנח בנוסף כי בתום הניסוי נתבקשו הנבדקים למלא שאלון ערך עצמי, בעל 20 פריטים, ש- 10 מנוסחים כך שהסכמה עימם מעידה על ערך עצמי גבוה, 5 מנוסחים בכיוון הפוך ו- 5 פריטים סתמיים.
עבור כל פריט על הנבדק היה לדרג מ - 1 =לא מסכים ועד 5=מסכים בהחלט, וחושב ציון מסכם לכל נבדק.
1. מהו ציון המינימום ומהו ציון המקסימום?
15-75
2. לצורך מה נעשתה הבדיקה ומה שמה?
שאלון ערך עצמי הועבר בתום הניסוי כמדד למב"ת התיאורטי, הערכה עצמית, מכונה בשם בדיקה מניפולציה.
נועדה לוודא שהמניפולציה עבדה כמו שצריך, שבעקבות המשובים השונים נוצרו ערכים שונים של ערך עצמי בהתאם למניפולציה.
המטרה לבדוק שהמב"ת התצפיתי יצר את המב"ת התיאורטי.
3. מה תהיה תוצאה רצויה ולא רצויה? נמק.
תוצאה רצויה שבקב' שנאמר להם שביצועם מעולה, יקבלו ממוצע ציונים בשאלון ערך עצמי גבוה יותר באופן מובהק מהקבוצה שנאמר להם שביצועם כושל.
בדרך זו הוכחנו שהמניפולציה עבדה כמו שצריך ובכך חיזקנו את תוקף. המבנה של הסיבה.
תצאה לא רצויה היא אם לא יימצא הבדל בין 2 הקבוצות בממוצע הציונים בשאלון ערך עצמי, שמכאן נסיק שהמניפולציה לא עבדה כמו שצריך והמשובים השונים לא יצרו את הבדל בין הקבוצות בהערכה עצמית, תהיה החלשה בתוקף המבנה של הסיבה.
4. האם זהו מדד תגובתי? אם כן, האם אקספליציטי או אימפליציטי? הסבר.
כן, שאלון ערך עצמי הוא מדד תגובתי כי הנבדק ער לעצם המדידה ולכן התוצאות חשופות להטיות מצידו.
בהחלט מדד גלוי, אקספליציטי, כי המטרה שקופה לנחקר ובמילוי השאלון יכול לנחש שמדובר בניסיון לבחון את ערכו העצמי.
5. חשב ציונם של שלושה נבדקים: נבדק שיש לו הטיית הסכמה, נבדק בעל הטיית הרציות ונבדק שנמנע מלנקוט עמדה.
יא. בבדיקה מאוחרת יותר גילתה אחת החוקרות שבקבוצה אחת היו בממוצע גברים חברותיים יותר מהקבוצה השנייה על פי שאלון סוציומטרי שהתקבל מחבריהם. האם זוהי טענה של ארטיפקט או קונפאונדינג? נמק.
מדובר בארטיפקט ברירה (סלקציה) המאיים על תוקף פנימי, כי נאמר לנו שההקצאה המקרית לא עבדה כמו שצריך ונוצר הבדל מראש בין הקבוצות במאפיין של נבדק, מידת החברתיות, שאף רלוונטית למ"ת במחקר, ניסיונות החיזור.
לכן עלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.
יב. החוקר חישב ומצא אלפא של קרונבאך 0.89 לדירוגי החוקר. על איזה תוקף ממצאים משפיעה עובדה זו וכיצד? נמק תשובתך.
ערכו בדיקה של מהימנות כעקיבות פנימית, כשמקדם המהימנות הוא אלפא של קרונבאך למדד של דירוג החוקר.
נמצא שהוא 0.89 שזוהי מהימנות מדד גבוהה, ומכאן שצומצם האיום של חוסר מהימנות המדדים, כי מהימנות המדד נמצאה גבוהה, יש פחות טעויות מקריות של מדידה, פחות רעשים במחקר, ולכן יגדל הסיכוי שהחוקר יצליח לגלות אפקט מובהק לטיפול, מכאן שתוקף מסקנה סטטיסטית יתחזק.
יד. האם אתה רואה בעיות אתיות במחקר הנוכחי והאם נקטו בפעולות לפתור אותן? נמק.
השערת המחקר שלהן היתה: גברים שהערכתם העצמית גבוהה ייטו לחזר אחר נערה יותר מאשר גברים שהערכתם העצמית נמוכה.
להלן תיאור הניסוי בשינויים אחדים: במחקר שהוצג כ"מבחן אישיות" הוזמנו סטודנטים למעבדה, כל אחד בנפרד, וקיבלו אחד משני תנאי הניסוי באופן מיקרי.
בקבוצה אחת למדו הנחקרים מחוקר א' לאחר שהשלימו את המבחן כי "ביצועם היה מעולה והם מאוד אינטליגנטים".
בדרך זו ניסו החוקרים להעלות באופן מלאכותי את ערכו העצמי של הגבר.
בקבוצה השנייה נאמר לנחקרים ע"י אותו חוקר לאחר השלמת המבחן כי הם "ילדותיים, לא בשלים וביצועם כושל" על מנת לגרום להם לחוש שערכם העצמי מועט.
בתום חלקו הראשון של הניסוי הציע החוקר לכל נבדק לצאת להפסקת קפה עם חוקר ב', אשר לא ידע לאיזו קבוצה שייך הנחקר.
כאשר הגיעו לבית הקפה גילה חוקר ב' לנבדק כי הוא מכיר נערה שישבה ליד אחד השולחנות.
הנערה היתה שחקנית ששיתפה פעולה עם עורכי הניסוי אך גם לא ידעה לאיזו קבוצת ניסוי משתייך כל נבדק. חוקר ב' הציג את הנבדק והנערה זה לזו, והם התיישבו לידה.
אחרי כמה דקות התנצל החוקר כי הוא נאלץ לצאת לכמה דקות. הנערה החלה לשוחח בחביבות עם הנבדק.
חוקר ג', שישב בקרבת מקום, צפה בהתנהגותו הרומנטית של הגבר, גם הוא מבלי לדעת לאיזו קבוצה משתייך הנבדק.
הנבדק קיבל ניקוד שונה אם:
- הזמין את הנערה לפגישה נוספת ( 5 )
- שאל על מקום מגוריה ( 4 )
- ביקש את מספר הטלפון שלה ( 3 )
- הציע לה חטיף ( 2 )
- התעלם ואמר כי עליו לשוב למעבדה (1 )
א. מהו המשתנה הבלתי תלוי תיאורטי? משתנה בלתי תלוי תצפיתי וערכיו?
ב. מהו המשתנה התלוי/ים התיאורטי/ים? התלוי/ים תצפיתי/ים וערכיו/הם?
| מב"ת | משתנה תלוי | |
| רמה תיאורטית (מה בודקים? ) | הערכה עצמית (משפיע) | ניסיונות חיזור (מושפע) |
| רמה תצפיתית אופרציונלית (איך בודקים?) | סוג משוב שקיבל הנחקר לאחר השלמת "מבחן אישיות" (תיאור מניפולציה - מה ההבדל שיצר החוקר בין הקבוצות) | 1. דירוג החוקר את התנהגותו הרומנטית של הגבר על ידי תצפית על שיחה שניהל עם הבחורה 2.תשובת הנבדק לשאלה בעל פה עד כמה ניסה לחזר (כלי מדידה - מדד - מה מדדו/בדקו לכל נבדק) |
| ערכים | 1. משוב "ביצועם היה מעולה והם מאוד אינטליגנטים". 2. משוב "ילדותיים, לא בשלים וביצועם כושל" (מספר הערכים תמיד כמס' קבוצות הניסוי) | 2-10 (כל טווח הערכים האפשרי בכלי מדידה ) |
ג. תאר סכמטית את מערך המחקר.
O X1 R
O X2 R
הקצאה מקרית | ערכים למב"ת | ערכים למ"ת
ד. מהי השיטה המרכזית בה השתמשו עורכות המחקר כדי להתגבר על הטיות מצד הנסיין?
נסיין עיוור למניפולציה - נאמר שחוקר ב' אשר תצפת על הנבדק משוחח עם הנערה, אינו יודע לאיזו קבוצה משתייך הנבדק.
שיטה זו נועדה לצמצם את ההטיה מצד הנסיין שמכונה: ציפיות החוקר כנבואה המגשימה את עצמה.
בכך שהחוקר לא יודע את השיוך הקבוצתי של ל נחקר הוא אינו יכול לשדר ציפיות ולכוון התנהגותם של הנבדקים באופן דיפרנציאלי בכל קבוצה כך שיתאים להשערותיו.
ה. מהן שלוש השיטות שנקטו עורכות המחקר כדי להתגבר על הטיות אפשריות של הנבדק?
- סיפור כיסוי/השערה כוזבת - נאמר לנחקרים שמדובר במחקר עבור "מבחן אישיות", סופרה להם השערה בדויה על מנת להסתיר את ההשערה האמיתית.
- הרחקת המ"ת ממערך המחקר - המדידה של המ"ת נעשתה בנוכחות נסיין אחר ובמקום אחר להתרחשות הניסוי/לתפעול המניפולציה.
- מדד לא תגובתי - תצפית נסתרת - חוקר ג' ביצע תצפית נסתרת על הנחקר על מנת למדוד את המ"ת
ו. מהו האינדקס שחושב על פי דירוג החוקר וציין כיצד ניתן לאמת את נכונות סדר הפריטים במדד זה? הסבר בקצרה.
המדד של דירוג החוקר היה בנוי מ-5 פריטים שהיו מסודרים בסדר עולה, מההתנהגות הכי פחות רומנטית=1 עד להתנהגות הכי רומנטית=5.
לכן מדובר באינדקס גוטמן.
ניתן לחשב R=מקדם שחזור שמטרתו לאמת/לוודא נכונות סדר הפריטים.
הדרישה היא לקבל מקדם של לפחות 0.9 על מנת להעיד שהסדר נכון.
ז. חוקר אחר טוען כי ההבדלים בין הקבוצות לא נבעו מהערך העצמי אלא מהבדלים במצב הרוח: לנבדקים שנאמר שהם אינטליגנטים נעשה מצב רוח טוב והם ביקשו לשתף זאת עם אחרים בסביבה ולכן 'התחילו' עם הבחורה ואילו לנבדקים שנאמר שהם "נכשלו" נעשה מצב רוח רע ולכן רצו להיות לבד ולא 'התחילו' עם הבחורה.
האם זוהי טענה של ארטיפקט או קונפאונדינג? נמק.
קונפאונדינג המערער על תוקף מבנה, כי לטענתו מצב הרוח הוא משתנה תיאורטי נוסף שהושפע מהמניפולציה, המשובים השונים, שהיא חלק אינטגרלי מתפעול הניסוי, גרמה להבדל בין הקבוצות שעלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.
ח. החוקר ביצע בדיקה של תוקף מבנה של תוצאה? הסבר מהי הבדיקה שנעשתה ואיזו תוצאה רצויה? נמק.
תוקף מבנה של תוצאה שואל האם 2 תצפיתיים שונים לאותו מ"ת תיאורטי, יושפעו מאותו אופן מהמב"ת?
קיימים במחקר 2 מדדים: דירוג החוקר ותשובת הנבדק לשאלה בע"פ, 2 תצפיתיים שונים לאותו מ"ת תיאורטי, ניסיונות חיזור.
ניתן לבדוק האם נוצר בדל בין הקבוצות בשני המדדים האלה באותו כיוון/אופן.
האם המשובים השונים השפיעו על שני המדדים באותו אופן.
כלומר לאלה שנאמר שביצועם מעולה, ידורגו כבעלי התנהגות רומנטית יותר וגם ידווחו בשאלה בע"פ על כך שניסו יותר לחזר אחר נערה לעומת אלה שנאמר להם שביצועם כושל.
במצב זה ניתן יהיה לומר שצומצם האיום של חוסר מיצוי במבנה של התוצאה כי ניתן יהיה להכליל את הממצאים עבור ניסיונות החיזור גם כשנמדדים ע"פ דירוג החוקר וגם כשנמדדים לפי תשובה לשאלה הבע"פ ולכן תוקף המבנה של התוצאה מתחזק.
ט. האם ניתן לבצע בדיקה של תוקף המדידה של המשתנה התלוי? אם כן, הסבר מהי הבדיקה ואיזו תוצאה תהיה רצויה לחוקר? נמק.
תוקף מדידה של המ"ת - אם היינו מחשבים מתאם בין שני המדדים, דירוג החוקר לתשובת הנבדק, אז היה מדובר בבדיקה של תוקף מתכנס - שימוש בשתי שיטות שונות למדידת תכונה אחת, ניסיונות חיזור. תוצאה רצויה היא מתאם חיובי גבוה בין שני המדדים, שיעיד על התכנסות טובה, שאכן שני המדדים מודדים את אותה תכונה.
י. הנח בנוסף כי בתום הניסוי נתבקשו הנבדקים למלא שאלון ערך עצמי, בעל 20 פריטים, ש- 10 מנוסחים כך שהסכמה עימם מעידה על ערך עצמי גבוה, 5 מנוסחים בכיוון הפוך ו- 5 פריטים סתמיים.
עבור כל פריט על הנבדק היה לדרג מ - 1 =לא מסכים ועד 5=מסכים בהחלט, וחושב ציון מסכם לכל נבדק.
1. מהו ציון המינימום ומהו ציון המקסימום?
15-75
2. לצורך מה נעשתה הבדיקה ומה שמה?
שאלון ערך עצמי הועבר בתום הניסוי כמדד למב"ת התיאורטי, הערכה עצמית, מכונה בשם בדיקה מניפולציה.
נועדה לוודא שהמניפולציה עבדה כמו שצריך, שבעקבות המשובים השונים נוצרו ערכים שונים של ערך עצמי בהתאם למניפולציה.
המטרה לבדוק שהמב"ת התצפיתי יצר את המב"ת התיאורטי.
3. מה תהיה תוצאה רצויה ולא רצויה? נמק.
תוצאה רצויה שבקב' שנאמר להם שביצועם מעולה, יקבלו ממוצע ציונים בשאלון ערך עצמי גבוה יותר באופן מובהק מהקבוצה שנאמר להם שביצועם כושל.
בדרך זו הוכחנו שהמניפולציה עבדה כמו שצריך ובכך חיזקנו את תוקף. המבנה של הסיבה.
תצאה לא רצויה היא אם לא יימצא הבדל בין 2 הקבוצות בממוצע הציונים בשאלון ערך עצמי, שמכאן נסיק שהמניפולציה לא עבדה כמו שצריך והמשובים השונים לא יצרו את הבדל בין הקבוצות בהערכה עצמית, תהיה החלשה בתוקף המבנה של הסיבה.
4. האם זהו מדד תגובתי? אם כן, האם אקספליציטי או אימפליציטי? הסבר.
כן, שאלון ערך עצמי הוא מדד תגובתי כי הנבדק ער לעצם המדידה ולכן התוצאות חשופות להטיות מצידו.
בהחלט מדד גלוי, אקספליציטי, כי המטרה שקופה לנחקר ובמילוי השאלון יכול לנחש שמדובר בניסיון לבחון את ערכו העצמי.
5. חשב ציונם של שלושה נבדקים: נבדק שיש לו הטיית הסכמה, נבדק בעל הטיית הרציות ונבדק שנמנע מלנקוט עמדה.
- הטיית הסכמה - מסמן תמיד 5, לכן 55
- הטיית רציות - מנסה להרשים, להציג את עצמו באור החיובי ביותר ולכן יבחר בתשובות המציגות כבעל ערך הגבוה ביותר, לכן 75
- נמנע מלנקוט עמדה - מסמן תמיד תשובות אמצע/ניטרליות, שציונן 3, לכן 45
יא. בבדיקה מאוחרת יותר גילתה אחת החוקרות שבקבוצה אחת היו בממוצע גברים חברותיים יותר מהקבוצה השנייה על פי שאלון סוציומטרי שהתקבל מחבריהם. האם זוהי טענה של ארטיפקט או קונפאונדינג? נמק.
מדובר בארטיפקט ברירה (סלקציה) המאיים על תוקף פנימי, כי נאמר לנו שההקצאה המקרית לא עבדה כמו שצריך ונוצר הבדל מראש בין הקבוצות במאפיין של נבדק, מידת החברתיות, שאף רלוונטית למ"ת במחקר, ניסיונות החיזור.
לכן עלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.
יב. החוקר חישב ומצא אלפא של קרונבאך 0.89 לדירוגי החוקר. על איזה תוקף ממצאים משפיעה עובדה זו וכיצד? נמק תשובתך.
ערכו בדיקה של מהימנות כעקיבות פנימית, כשמקדם המהימנות הוא אלפא של קרונבאך למדד של דירוג החוקר.
נמצא שהוא 0.89 שזוהי מהימנות מדד גבוהה, ומכאן שצומצם האיום של חוסר מהימנות המדדים, כי מהימנות המדד נמצאה גבוהה, יש פחות טעויות מקריות של מדידה, פחות רעשים במחקר, ולכן יגדל הסיכוי שהחוקר יצליח לגלות אפקט מובהק לטיפול, מכאן שתוקף מסקנה סטטיסטית יתחזק.
יד. האם אתה רואה בעיות אתיות במחקר הנוכחי והאם נקטו בפעולות לפתור אותן? נמק.
- ננבדק מרומה - שיקרו להם לגבי מטרת המחקר, וגם חדרו לפרטיות שלהם כשצפו בהתנהגותם ללא ידיעתם וההסכמתם.
- נבדק סובל - ודאי שיש לקבוצה שנאמר שביצועם כושל היה ניסיון מכוון להוריד את ערכם העצמי, גרימת סבל נפשי.
- ועדת אתיקה - לא נמסר שהתקבל אישור
- בחירה חופשית - לא נמסר שהנבדקים נתנו את הסכמתם
- שיחת הבהרה - לא נמסר שקוימה
2 - התאמה לקורס קצינים
חוקר בנה מבחן שמטרתו לאתר את המתאימים לקורס קצינים מתוך קבוצת מועמדים.
קבוצה של 90 מועמדים נבחנה במבחן הקבלה במבדקי הקצונה שערכו.
כל המועמדים התקבלו לקורס בלי קשר להישגיהם במבחן.
בתום הקורס נבחן, בין השאר, הקשר בין ההצלחה במבחן לבין ההצלחה בקורס קצינים.
הממוצע במבחן של העוברים את הקורס היה 85 ואילו הממוצע במבחן של הנכשלים בקורס היה 60.
הבדל זה היה מובהק.
א. איזה סוג של בדיקת תוקף נעשה? הסבר בקצרה.
תוקף ניבוי, נבדקה תכונה אחת באמצעות 2 שיטות שונות.
המנבא - מבחן הקבלה, הקריטריון - הצלחה בקורס קצינים.
ב. מה תוכל לומר על תוקפו של מבחן הקבלה? נמק.
מבחן קבלה מצליח להבחין באופן מובהק בין העוברים לבין הנכשלים בממוצע הציונים שלהם בסוף הקורס ולכן יש לו יכולת ניבויית.
ג. הנח כי בבדיקה מתוך רישומי משרד החינוך נמצא כי מחצית מ - 90 הנבדקים היו בוגרי תיכון עיוני והמחצית השנייה בוגרי תיכון מקצועי.
הוא שיער שבוגרי תיכון עיוני מתאימים יותר לקצונה מבוגרי תיכון מקצועי.
בבדיקת ההבדל בין שתי קבוצות אלה במידת ההצלחה במבחן הקבלה, אכן נמצא כי בוגרי תיכון עיוני היו בעלי ציונים גבוהים יותר בממוצע מבוגרי תיכון מקצועי.
1. האם זוהי בדיקת תוקף או מהימנות? הסבר במונחי שיטות ותכונות.
תוקף מבנה מסוג חקר מתאמים כי נבדק המתאם בין 2 תכונות שונות - התאמה לקבוצה וסוג התיכון, שנמדדות באמצעות2 שיטות שונות: מבחן קבלה ורישומים של משרד החינוך.
2. מה אפשר לומר על טיבו של המבחן? הסבר.
התוצאות שהתקבלו בפועל תואמות את הציפיות החוקר/השערתו שבוגרי תיכון עיוני מתאימים יותר לקצונה מתיכון מקצועי ולכן קיים חיזוק לתוקף המבנה של מבחן הקבלה.
3. האם החלוקה הקבוצתית היא מדד תגובתי או לא? נמק תשובתך.
סוג התכון נלקח מרישומים של משרד החינוך שזוהי אחת מבין 3 טכניקות של מדד לא תגובתי שנקראת שימוש בנתונים קיימים והנבדק לא ער למדידה.
ומכאן שהמדידה לא חשופה להטיות מצד הנבדק.
ד. בנוסף למבחן הקבלה, שני פסיכולוגים קליניים מומחים דירגו בנפרד את המועמדים, על פי מידת ההתאמה שלהם על פי סולם בעל 3 דרגות: מועמדים שנשפטו כבעלי סיכוי גבוה להצליח (1) מועמדים שנשפטו כבעלי סיכוי בינוני להצליח (2) ומועמדים שנשפטו כבעלי סיכוי נמוך להצליח (3)
1. כיצד היית בודק את מהימנות הערכת הפסיכולוגים? הסבר.
ניתן לחשב מתאם מבין הדירוג של 2 הפסיכולוגים הקליניים, מכונה מהימנות בין שופטים.
2. אחד הפסיכולוגים חישב מתאם בין הדירוגים לציוני מבחן הקבלה ומצא מתאם של 0.65-, איזו בדיקה נעשתה? הסבר במונחי שיטות/תכונות
תוקף מתכנס כי חושב המתאם בין 2 שיטות שונות. -מבחן קבלה לדירוג הפסיכולוג, לתכונה אחת התאמה לקצונה.
3. מה אומרת התוצאה בסעיף 2 על טיב הדירוגים (הנח כי המבחן מהימן ותקף)? נמק
הערך השלילי של המתאם נובע מהסולמות ההפוכים בין שתי השיטות, בדירוג 1=נמוך ו3=גבו, ובמבחן ככל שהציון גבוה יותר כך מתאים יותר.
מכאן שקיים למעשה מתאם חיובי ביניהם וגבוה, וההתכנסות טובה, עדות לכך ששתי השיטות אכן מודדות את אותה תכונה ולכן קיים חיזק לתוקף הדירוגים.
ה. החוקרים העבירו באמצע קורס הקצינים את מבחן הקבלה פעם נוספת לכל המועמדים (הנח כי טרם נשרו מועמדים).
הם גילו להפתעתם כי היה פער של עשר נקודות בין ממוצע הציונים במיון הראשוני לטובת ממוצע הציונים במיון השני.
1. איזה סוג של מהימנות היית מציע לחוקר לחשב?
ניתן לחשב מתאם בין שני מועדים של אותו נוסח של הכלי, כלומר מהימנות כיציבות.
2. עוזר המחקר הסיק כי מהימנות המבחן נמוכה. האם אתה מסכים? נמק.
בדיקת מהימנות מחושבת על פי חישוב מתאם בין שני המועדים, המתאם משווה במיקום היחסי של כל נבדק משני המועדים, לא משווה בין ממוצעים.
לכן פער בין ממוצעים לא מעיד דבר על גובה המתאם בין 2 מערכות ציונים.
לכן לא ניתן על סמך מידע זה להסיק דבר על מהימנות המבחן.
3. בבדיקה קפדנית יותר התגלה שכל נבדק העלה את ציונו בעשר נקודות מציונו במיון הראשוני. מה יהיה גודלו (ערכו המספרי) של מקדם המהימנות? נמק.
הפער בין 2 המועדים הוא גודל קבוע, כלומר המיקום היחסי של כל נבדק הוא זהה בשני המועדים ולכן יש התאמה מלאה ביניהם, המתאם ביניהם מושלם ושווה בערכו ל-1.
4. לאור התוצאות בסעיף 3, מהו אחוז משונות הציונים שניתן לייחס לגורמים הקשורים בזמן? הסבר בקצרה מדוע.
מהימנות כיציבות רגישה ולכן מודות טעויות מקריות שקשורות לזמן, מתאם של 1 מעיד כל כך ש-0% משונות הציונים נובעים מטעויות של שונות בזמן.
5. לאור התוצאות בסעיף 3, איזה אחוז משונות הציונים ניתן לייחס לגורמים התלויים במעריך? הסבר.
מהימנות כיציבות לא רגישה לטעויות מעריך כי הוא נשאר קבוע בבדיקה זו, לכן לא מתקבל מידע לגבי רגישות המבחן לשינוי מעריך, ומכאן שלא ניתן לדעת.
קבוצה של 90 מועמדים נבחנה במבחן הקבלה במבדקי הקצונה שערכו.
כל המועמדים התקבלו לקורס בלי קשר להישגיהם במבחן.
בתום הקורס נבחן, בין השאר, הקשר בין ההצלחה במבחן לבין ההצלחה בקורס קצינים.
הממוצע במבחן של העוברים את הקורס היה 85 ואילו הממוצע במבחן של הנכשלים בקורס היה 60.
הבדל זה היה מובהק.
א. איזה סוג של בדיקת תוקף נעשה? הסבר בקצרה.
תוקף ניבוי, נבדקה תכונה אחת באמצעות 2 שיטות שונות.
המנבא - מבחן הקבלה, הקריטריון - הצלחה בקורס קצינים.
ב. מה תוכל לומר על תוקפו של מבחן הקבלה? נמק.
מבחן קבלה מצליח להבחין באופן מובהק בין העוברים לבין הנכשלים בממוצע הציונים שלהם בסוף הקורס ולכן יש לו יכולת ניבויית.
ג. הנח כי בבדיקה מתוך רישומי משרד החינוך נמצא כי מחצית מ - 90 הנבדקים היו בוגרי תיכון עיוני והמחצית השנייה בוגרי תיכון מקצועי.
הוא שיער שבוגרי תיכון עיוני מתאימים יותר לקצונה מבוגרי תיכון מקצועי.
בבדיקת ההבדל בין שתי קבוצות אלה במידת ההצלחה במבחן הקבלה, אכן נמצא כי בוגרי תיכון עיוני היו בעלי ציונים גבוהים יותר בממוצע מבוגרי תיכון מקצועי.
1. האם זוהי בדיקת תוקף או מהימנות? הסבר במונחי שיטות ותכונות.
תוקף מבנה מסוג חקר מתאמים כי נבדק המתאם בין 2 תכונות שונות - התאמה לקבוצה וסוג התיכון, שנמדדות באמצעות2 שיטות שונות: מבחן קבלה ורישומים של משרד החינוך.
2. מה אפשר לומר על טיבו של המבחן? הסבר.
התוצאות שהתקבלו בפועל תואמות את הציפיות החוקר/השערתו שבוגרי תיכון עיוני מתאימים יותר לקצונה מתיכון מקצועי ולכן קיים חיזוק לתוקף המבנה של מבחן הקבלה.
3. האם החלוקה הקבוצתית היא מדד תגובתי או לא? נמק תשובתך.
סוג התכון נלקח מרישומים של משרד החינוך שזוהי אחת מבין 3 טכניקות של מדד לא תגובתי שנקראת שימוש בנתונים קיימים והנבדק לא ער למדידה.
ומכאן שהמדידה לא חשופה להטיות מצד הנבדק.
ד. בנוסף למבחן הקבלה, שני פסיכולוגים קליניים מומחים דירגו בנפרד את המועמדים, על פי מידת ההתאמה שלהם על פי סולם בעל 3 דרגות: מועמדים שנשפטו כבעלי סיכוי גבוה להצליח (1) מועמדים שנשפטו כבעלי סיכוי בינוני להצליח (2) ומועמדים שנשפטו כבעלי סיכוי נמוך להצליח (3)
1. כיצד היית בודק את מהימנות הערכת הפסיכולוגים? הסבר.
ניתן לחשב מתאם מבין הדירוג של 2 הפסיכולוגים הקליניים, מכונה מהימנות בין שופטים.
2. אחד הפסיכולוגים חישב מתאם בין הדירוגים לציוני מבחן הקבלה ומצא מתאם של 0.65-, איזו בדיקה נעשתה? הסבר במונחי שיטות/תכונות
תוקף מתכנס כי חושב המתאם בין 2 שיטות שונות. -מבחן קבלה לדירוג הפסיכולוג, לתכונה אחת התאמה לקצונה.
3. מה אומרת התוצאה בסעיף 2 על טיב הדירוגים (הנח כי המבחן מהימן ותקף)? נמק
הערך השלילי של המתאם נובע מהסולמות ההפוכים בין שתי השיטות, בדירוג 1=נמוך ו3=גבו, ובמבחן ככל שהציון גבוה יותר כך מתאים יותר.
מכאן שקיים למעשה מתאם חיובי ביניהם וגבוה, וההתכנסות טובה, עדות לכך ששתי השיטות אכן מודדות את אותה תכונה ולכן קיים חיזק לתוקף הדירוגים.
ה. החוקרים העבירו באמצע קורס הקצינים את מבחן הקבלה פעם נוספת לכל המועמדים (הנח כי טרם נשרו מועמדים).
הם גילו להפתעתם כי היה פער של עשר נקודות בין ממוצע הציונים במיון הראשוני לטובת ממוצע הציונים במיון השני.
1. איזה סוג של מהימנות היית מציע לחוקר לחשב?
ניתן לחשב מתאם בין שני מועדים של אותו נוסח של הכלי, כלומר מהימנות כיציבות.
2. עוזר המחקר הסיק כי מהימנות המבחן נמוכה. האם אתה מסכים? נמק.
בדיקת מהימנות מחושבת על פי חישוב מתאם בין שני המועדים, המתאם משווה במיקום היחסי של כל נבדק משני המועדים, לא משווה בין ממוצעים.
לכן פער בין ממוצעים לא מעיד דבר על גובה המתאם בין 2 מערכות ציונים.
לכן לא ניתן על סמך מידע זה להסיק דבר על מהימנות המבחן.
3. בבדיקה קפדנית יותר התגלה שכל נבדק העלה את ציונו בעשר נקודות מציונו במיון הראשוני. מה יהיה גודלו (ערכו המספרי) של מקדם המהימנות? נמק.
הפער בין 2 המועדים הוא גודל קבוע, כלומר המיקום היחסי של כל נבדק הוא זהה בשני המועדים ולכן יש התאמה מלאה ביניהם, המתאם ביניהם מושלם ושווה בערכו ל-1.
4. לאור התוצאות בסעיף 3, מהו אחוז משונות הציונים שניתן לייחס לגורמים הקשורים בזמן? הסבר בקצרה מדוע.
מהימנות כיציבות רגישה ולכן מודות טעויות מקריות שקשורות לזמן, מתאם של 1 מעיד כל כך ש-0% משונות הציונים נובעים מטעויות של שונות בזמן.
5. לאור התוצאות בסעיף 3, איזה אחוז משונות הציונים ניתן לייחס לגורמים התלויים במעריך? הסבר.
מהימנות כיציבות לא רגישה לטעויות מעריך כי הוא נשאר קבוע בבדיקה זו, לכן לא מתקבל מידע לגבי רגישות המבחן לשינוי מעריך, ומכאן שלא ניתן לדעת.
3 - עמדות כלפי החיים בקיבוץ
כחלק מסקר אינטרנט העוסק בעמדות של עירונים מבוגרים בארץ כלפי החיים בקיבוץ נשאלו, בין השאר, השאלות הבאות:
1. סגנון החיים בקיבוץ אינו יכול להתקיים לאורך זמן.
2. אורח החיים בקיבוץ מיושן ולא מתאים לנוער של העשור האחרון.
3. העדר פרטיות אינה מספקת את הצרכים של הנוער של היום.
4. "רוב האנשים מאמינים כי הקיבוץ הוכח כצורת התיישבות לא מתאימה לחברה העכשווית. האם אתה מסכים או לא מסכים עם טענה זו?
א. מסכים מאוד.
ב. מסכים.
ג. לא מסכים
ד. זו אינה צורת התיישבות שלא מתאימה לחברה העכשווית."
א. מהי הבעיה הבולטת בניסוח כל אחד מארבעת הפריטים? הסבר עבור כל פריט בנפרד.
בעיות בניסוח הפריטים:
בפריט 1 - ניסוח מעורפל כי לא ברור למה הכוונה בסגנון חיים וגם באורך זמן, יש לטווח בערכים.
בפריט 2 - ניסוח רב היבטי כי יש התייחסות לשני היבטים - מיושן ולא מתאים.
בפריט 3- שלילה כפולה, העדר ואינה
בפריט 4- הצגת צד כנורמטיבי, כי יש נורמה על פי האמירם שרוב האנשים שמכוונים להסכמה עם עמדה זו, ייצוג דעה לסמכות.
ב. מהן שתי הבעיות הבולטות באפשרויות התשובה לשאלה הרביעית? נמק.
חוסר איזון - אין מספר שוהו של תשובות שליליות/חיוביות
הפרה של עיקרון הרלוונטיות - תשובה 4 לא רלוונטית, זו לא דרגה על רצף הסכמה
ג. בהנחה שנמצא כי 20% מהמרואיינים היו נשים ו - 80% גברים.
1. מבין שלושת המקורות לטעות "העדר תצפית" ביחידה 5, מהו סוג הטעות שבא לידי ביטוי בעובדה זו? נמק.
טעות דגימה - יש ייצוג חסר של נשים ולכן המדגם לא מייצג נאמנה את כלל האוכ'.
2. איזה תוקף לדעתך עלול להיפגע ובאיזה תנאי? הסבר בקצרה.
תוקף חיצוני כי ייתכן שלא ניתן יהיה להכליל את ממצאי הסקר עבור אוכ' אחרות, עבור נשים.
התנאי בו תהיה פגיעה בתוקף זה הוא אם קיים הבדל בין גברים לנשים בעמדות כלפי החיים בקיבוץ.
התנאי שבו לא תהיה פגיעה בתוקף זה בהנחה שאין הבדל בין גברים לנשים בעמדות כלפי החיים בקיבוץ.
3. בהנחה כי נשים מחזיקות בעמדות חיוביות יותר כלפי החיים בקיבוץ ונמצא במדגם כי 25% היו בעלי עמדות חיוביות. אם רוצים לבצע תיקון לאחוז בעלי העמדות החיוביות באוכלוסייה, האם צריך להגדיל או להקטין את האחוז שהתקבל במדגם?
נשים בייצוג חסרו מחזיקות בעמדות חיוביות יותר, במדגם נמצא 25% עמדות חיוביות. באוכ' יש אחוז גבוה יותר שלנשים מ-20% ולכן על מנת שהנתון ישקף את נאמנה את האחוז באוכ' יש להגדיל את האחוז באוכ' שבה יש יותר נשים שמחזיקות בעמדות חיוביות יותר.
ד. הנח כי הסקר הועבר למדגם אחר של אנשים לאחר שנה.
1. ציין מבין שלושת מערכי הסקר שצוינו ביחידה 5, איזהו מערך שנעשה בו שימוש.
סקר חוזר במועדים שונים ובמדגמים שונים
2. הניחו כי נמצא עמדה שלילית יותר כלפי סגנון החיים בבדיקה השנייה. באיזה תנאי יכול להסיק החוקר שהייתה הרעה בעמדה כלפי החיים בקיבוץ? נמק.
באיזה תנאי ניתן ליחס את ההרעה בעמדה לאחר שנה לציר הזמן?
בהנחה שההרכב המדגמי מבחינת אפיוני הנבדק -מגדר, גיל, רמת השכלה וכד', דומים בשני המדגמים, רק אז ניתן יהיה לייחס את השוני בעמדות לזמן שעבר.
כלומר צריך היה להפריך מאפייני נבדק כהסברים חלופיים.
ה. ציין מקור לטעות תצפית שצומצמה ומקור לטעות תצפית בולטת בסקר מסוג זה.
מדובר בסקר אינטרנט ולכן מקור לטעות תצפית שצומצמה היא הטיות הנובעות מהאינטראקציה בין מריין למרואיין, כי בסקר אינטרנט אין מגע ישיר בין חוקר לנחקר (רציות, קונפורמיות והסכמה).
מקור לטעות תצפית בולטת היא בעיות בניסוח פריטי השאלון - השאלות והתשובות, יישארו כפי שהם ולא יטופלו כי אין מאיין שיכול להבהיר ולחדד נוסחים לא ברורים.
ו. מבין שתי המטרות של הסקר, לאיזה מטרה נועד הסקר המתואר?
צילום מצב, המטרה לקבל תמונה עדכנית לגבי התפלגות עמדות הציבור כלפי החיים בקיבוץ.
ז. האם יש מקום לבדוק את תוקף התוכן של הסקר? הסבר בקצרה.
לא, כי לא מדובר במבחני ביצוע שבוחנים הישגים בתחום ספציפי מוגדר שבו יש עולם תוכן מוגדר, אלא מדובר בשאלון עמדו שו אין עולם תוכן מוגדר.
לכן לא ניתן לבצע בדיקה של תוקף תוכן.
1. סגנון החיים בקיבוץ אינו יכול להתקיים לאורך זמן.
2. אורח החיים בקיבוץ מיושן ולא מתאים לנוער של העשור האחרון.
3. העדר פרטיות אינה מספקת את הצרכים של הנוער של היום.
4. "רוב האנשים מאמינים כי הקיבוץ הוכח כצורת התיישבות לא מתאימה לחברה העכשווית. האם אתה מסכים או לא מסכים עם טענה זו?
א. מסכים מאוד.
ב. מסכים.
ג. לא מסכים
ד. זו אינה צורת התיישבות שלא מתאימה לחברה העכשווית."
א. מהי הבעיה הבולטת בניסוח כל אחד מארבעת הפריטים? הסבר עבור כל פריט בנפרד.
בעיות בניסוח הפריטים:
בפריט 1 - ניסוח מעורפל כי לא ברור למה הכוונה בסגנון חיים וגם באורך זמן, יש לטווח בערכים.
בפריט 2 - ניסוח רב היבטי כי יש התייחסות לשני היבטים - מיושן ולא מתאים.
בפריט 3- שלילה כפולה, העדר ואינה
בפריט 4- הצגת צד כנורמטיבי, כי יש נורמה על פי האמירם שרוב האנשים שמכוונים להסכמה עם עמדה זו, ייצוג דעה לסמכות.
ב. מהן שתי הבעיות הבולטות באפשרויות התשובה לשאלה הרביעית? נמק.
חוסר איזון - אין מספר שוהו של תשובות שליליות/חיוביות
הפרה של עיקרון הרלוונטיות - תשובה 4 לא רלוונטית, זו לא דרגה על רצף הסכמה
ג. בהנחה שנמצא כי 20% מהמרואיינים היו נשים ו - 80% גברים.
1. מבין שלושת המקורות לטעות "העדר תצפית" ביחידה 5, מהו סוג הטעות שבא לידי ביטוי בעובדה זו? נמק.
טעות דגימה - יש ייצוג חסר של נשים ולכן המדגם לא מייצג נאמנה את כלל האוכ'.
2. איזה תוקף לדעתך עלול להיפגע ובאיזה תנאי? הסבר בקצרה.
תוקף חיצוני כי ייתכן שלא ניתן יהיה להכליל את ממצאי הסקר עבור אוכ' אחרות, עבור נשים.
התנאי בו תהיה פגיעה בתוקף זה הוא אם קיים הבדל בין גברים לנשים בעמדות כלפי החיים בקיבוץ.
התנאי שבו לא תהיה פגיעה בתוקף זה בהנחה שאין הבדל בין גברים לנשים בעמדות כלפי החיים בקיבוץ.
3. בהנחה כי נשים מחזיקות בעמדות חיוביות יותר כלפי החיים בקיבוץ ונמצא במדגם כי 25% היו בעלי עמדות חיוביות. אם רוצים לבצע תיקון לאחוז בעלי העמדות החיוביות באוכלוסייה, האם צריך להגדיל או להקטין את האחוז שהתקבל במדגם?
נשים בייצוג חסרו מחזיקות בעמדות חיוביות יותר, במדגם נמצא 25% עמדות חיוביות. באוכ' יש אחוז גבוה יותר שלנשים מ-20% ולכן על מנת שהנתון ישקף את נאמנה את האחוז באוכ' יש להגדיל את האחוז באוכ' שבה יש יותר נשים שמחזיקות בעמדות חיוביות יותר.
ד. הנח כי הסקר הועבר למדגם אחר של אנשים לאחר שנה.
1. ציין מבין שלושת מערכי הסקר שצוינו ביחידה 5, איזהו מערך שנעשה בו שימוש.
סקר חוזר במועדים שונים ובמדגמים שונים
2. הניחו כי נמצא עמדה שלילית יותר כלפי סגנון החיים בבדיקה השנייה. באיזה תנאי יכול להסיק החוקר שהייתה הרעה בעמדה כלפי החיים בקיבוץ? נמק.
באיזה תנאי ניתן ליחס את ההרעה בעמדה לאחר שנה לציר הזמן?
בהנחה שההרכב המדגמי מבחינת אפיוני הנבדק -מגדר, גיל, רמת השכלה וכד', דומים בשני המדגמים, רק אז ניתן יהיה לייחס את השוני בעמדות לזמן שעבר.
כלומר צריך היה להפריך מאפייני נבדק כהסברים חלופיים.
ה. ציין מקור לטעות תצפית שצומצמה ומקור לטעות תצפית בולטת בסקר מסוג זה.
מדובר בסקר אינטרנט ולכן מקור לטעות תצפית שצומצמה היא הטיות הנובעות מהאינטראקציה בין מריין למרואיין, כי בסקר אינטרנט אין מגע ישיר בין חוקר לנחקר (רציות, קונפורמיות והסכמה).
מקור לטעות תצפית בולטת היא בעיות בניסוח פריטי השאלון - השאלות והתשובות, יישארו כפי שהם ולא יטופלו כי אין מאיין שיכול להבהיר ולחדד נוסחים לא ברורים.
ו. מבין שתי המטרות של הסקר, לאיזה מטרה נועד הסקר המתואר?
צילום מצב, המטרה לקבל תמונה עדכנית לגבי התפלגות עמדות הציבור כלפי החיים בקיבוץ.
ז. האם יש מקום לבדוק את תוקף התוכן של הסקר? הסבר בקצרה.
לא, כי לא מדובר במבחני ביצוע שבוחנים הישגים בתחום ספציפי מוגדר שבו יש עולם תוכן מוגדר, אלא מדובר בשאלון עמדו שו אין עולם תוכן מוגדר.
לכן לא ניתן לבצע בדיקה של תוקף תוכן.
4 - עמדות ציבור כלפי מתנחלים
חוקר ביקש לבחון את עמדות הציבור כלפי המתנחלים, כמו גם את הבדלים בין המינים בנושא זה.
החוקר דגם 200 נבדקים בשכבות לפי מין, ושלח בדואר את השאלונים.
א. כחלק מהסקר נבנה שאלון בעל 20 פריטים עם שתי תשובות: מסכים ולא מסכים. 10
פריטים נוסחו כך שבחירה ב "מסכים" מעידה על עמדה חיובית כלפי מתנחלים.
5 פריטים - נוסחו כך שבחירה ב "לא מסכים" מעידה על עמדה חיובית כלפי מתנחלים.
5 היו פריטי סרק.
החוקר בנה אינדקס לשאלון שהיה מספר התשובות שבהן ענה המשיב תשובה המעידה על עמדה חיובית כלפי מתנחלים.
1. מה יהיו ציוני המינימום וציוני המקסימום באינדקס?
מס' הפריטים הרלוונטיים הוא 15 כי מורידים פריטי סרק.
מתוכם10 רגילים ו-5 הפוכים.
נאמר לנו שיש סולם תשובות עם 2 דרגות - מסכים ולא מסכים.
הציון מחושב לפי מספר התשובות שמעידות על הסכמה.
כלומר 0=לא מסכים, 1=מסכים.
לכן מינימום 15X0=0, ומקסימום 15X1=15
2. מה יהיה ציונו באינדקס של משיב שיש לו הטיית הסכמה?
הטיית הסכמה משמעותו שסימן אוטומטית מסכים 1 בהכל. לכן (10X1)+(5X0)=10
3. השאלון נבנה על מנת להתגבר על שתי הטיות מרכזיות מצד המרואיין. ציין מהן והסבר מהי הדרך שננקטה על מנת לפתור אותן.
השאלון בנוי מפריטים מ-2 סוגים - רגילים והפוכים, נועד לצמצם את ההטיה מצד המרואיין להעדפת כיוון מסוים בסולם התשובות, סימון אוטומטי מבלי לקרוא את תוכן הפריט.
השלון בנוי מסולם תשובות זוגי, אין תשובה אמצעית ניטרלית, ובכך מונעים הטיה שמכונה הימנעות מנקיטת עמדה ברורה.
ב. כעבור חודש קיבל חזרה 80 מהשאלונים.
איזה מבין סוגי טעויות "העדר תצפית" נקראת טעות זו וכיצד נקראים הנבדקים שענו לשאלון? הסבר.
טעות העדר תצפית מסוג אי השבה, שכן נשלח ל200 נבדקים והשיבו רק 80, הנקרא הנחקר המתנדב, כלומר הביע הסכמה מודעת להשתתף במחקר.
מתוך 4 סוגים שמופיעים ביחידה 7: ממושמע, מנסה להרשים, מתנדב וטיפוסי.
ג. במגמה לבחון האם תגובות הנבדק תלויות במין המראיין, ערך ניסוי נוסף.
50 מראיינים אומנו לראיין בנושא המתנחלים בראיון פנים אל פנים.
מדגם של מראיינים חולק מקרית לשניים, כך שמחצית הנבדקים קיבלו מראיין (גבר) ומחצית מראיינת (אישה)
1. חוקר אחר טוען כי מערך המחקר הוא מתאמי כיוון שמשתנה מין הוא משתנה ייחוס. האם אתה מסכים לטענתו? הסבר.
המב"ת במחקר הוא לא מין הנבדק אלא מין המראיין, לכן לא מדובר במשתנה ייחוס, כיוון שתופעל על ידי החוקר - אך תואר לנו שהחוקר ביצע מניפולציה כך שחילק את המראיינים מקרית ל-2 קבוצות לפי מין. לכן מדובר במערך מחקר ניסויי.
2. חוקר ב' הסביר כי נכנסה הטיה שמקורה בחוקר: מאפייני החוקר, שכיוון שיצרה הבדלים בין הקבוצות, הכניסה שונות שיטתית טעותית. האם אתה מסכים? נמק.
מין המראיין שזה אכן מאפיין כלשהוא של החוקר הוא המב"ת במחקר הנוכחי, לכן ההבדלים בין הקבוצות שהוא יוצר זה שונות שיטתית רצויה ולא טעותית, לא מדובר בהסבר חלופי אלא במב"ת עצמו.
ד. במסגרת הסקר נשאלה, בין השאר, השאלה הבאה:
לפניך סיבות אחדות המסבירות מדוע מתנחלים בוחרים להתגורר בשטחים.
דרג כל אחת מהסיבות על סולם שבין 1 (לא משמעותית כלל) ל - 5 (משמעותית ביותר):
1. האם מערכת הפריטים עומדת בקריטריונים של מצוי, זרות ורלוונטיות? נמק.
מיצוי - לא, כי אין "אחר, פרט ..." ויש סיבות נוספות להתגורר כמו "קרבה למשפחה" וכד'.
זרות -לא, כי 1,2 ו-3 חופפים אחד לשני במידה מסוימת, אידיאולוגיה היא מושג כללי ורחב שכולל בתוכו דתי ולאומי.
רלוונטיות - לא, 6 אינה סיבה ולכן לא עונה על השאלה.
2. מהו סוג השאלות? (פתוחה/סגורה; ישירה/השלכה)
סגורה וישירה
3. סולם התשובות עלול להוביל להטיה מצד המרואיין. ציין שמה והצע פתרון.
סולם התשובות בעל 5 דרגות, אי זוגי, כלומר קיימת בו תשובה אמצעית ניטרלית אשר עלולה להוביל להטיה מצד המרואיין של הימנעות מנקיטת עמדה ברורה.
הפתרון הוא הפיכת סולם התשובות לזוגי.
4. נבדק ההבדל בין מוצא עדתי (אשכנזי/מזרחי) לבין התפלגות התשובות לשאלה זו ונמצא כי בשני המוצאים, הדירוג לסיבה 1 היה גבוה מהדירוג לסיבה 4. האם ניתן להסיק כי מוצא משפיע על עמדת הציבור כלפי מתנחלים?
התפלגות הדירוגים הייתה דומה בשני המוצאים כלומר לא נמצא מתאם/קשר בין מוצע עדתי לבין העמדות כלפי מתנחלים. כיוון שמתאם הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית שלא מתקיים, אז לא ניתן להסיק שמוצע משפיע (קשר סיבתי) על הדירוג לסיבה.
5. נמצא כי מהימנות כעקיבות פנימית של השאלון היא 0.3. עוזר המחקר טען כי אין טעם לבנות אינדקס לשאלון זה. האם אתה מסכים עם טענתו? הסבר בקצרה.
השאלון לא מהימן=0.3=נמוך ביותר כשדרישת הסף היא 0.8, שורש מהימנות מהווה חסם עליון לתוקף ומכאן שהשאלון לא תקף, כלומר אינו מודד מה שאמור למדוד ומכאן שאין טעם להכניס אותו לשימוש ולבנות לו אינדקס.
6. עוזר המחקר ערך מהימנות בין שופטים לשאלון וקיבל מתאם מושלם וטען שממצא זה סותר את הממצא מהסעיף הקודם. האם אתה מסכים לטענתו? נמק.
מדובר בשני סוגים שונים של מהימנות שכל אחד מהם מודד מקור אחר לטעות מקרית (עקיבות פנימית=תוכן, בין שופטים = מעריך) והמקורות הם בלתי תלויים זה בזה, לכן תוצאה באחד מהם לא נותנת מידע על תוצאה באחר, לכן גם אין סתירה.
7. הסבר אם היה טעם לבצע מהימנות מהסוג שחושב בסעיף הקודם.
אין טעם לבצע בדיקת מהימנות בין שופטים כי השאלון בנוי משאלות סגורות והציון בו לא חשוף לשיקול דעת של הבודק שצריך רק לסכם דירוגים, לכן לא מפתיע שהתקבל מתאם מושלם. מובן שמלכתחילה לא היה טעם בכך כי שאלון מסוג זה לא רגיש לטעויות מעריך.
8. האם ניתן לטעון כי העובדה ששאלון זה כלל הרבה פריטים (ולא רק פריט אחד) הוא דוגמה ליישום עקרון האופרציונליזם המרובה? הסבר.
אופרציונליזם מרובה זה שימוש בשיטות/טכניקות שונות למדידת משתנה תיאורטי אחד בממטרה להצליב מידע ממקורות שונים ובכך להגדיל את תוקף המדידה.
במקרה שלנו כל הפריטים שייכים לאותה שיטה = שאלון, לכן לא מדובר בשיטות שונות, מכאן שאין הדגמה לעיקרון האופרציונליזם המרובה.
החוקר דגם 200 נבדקים בשכבות לפי מין, ושלח בדואר את השאלונים.
א. כחלק מהסקר נבנה שאלון בעל 20 פריטים עם שתי תשובות: מסכים ולא מסכים. 10
פריטים נוסחו כך שבחירה ב "מסכים" מעידה על עמדה חיובית כלפי מתנחלים.
5 פריטים - נוסחו כך שבחירה ב "לא מסכים" מעידה על עמדה חיובית כלפי מתנחלים.
5 היו פריטי סרק.
החוקר בנה אינדקס לשאלון שהיה מספר התשובות שבהן ענה המשיב תשובה המעידה על עמדה חיובית כלפי מתנחלים.
1. מה יהיו ציוני המינימום וציוני המקסימום באינדקס?
מס' הפריטים הרלוונטיים הוא 15 כי מורידים פריטי סרק.
מתוכם10 רגילים ו-5 הפוכים.
נאמר לנו שיש סולם תשובות עם 2 דרגות - מסכים ולא מסכים.
הציון מחושב לפי מספר התשובות שמעידות על הסכמה.
כלומר 0=לא מסכים, 1=מסכים.
לכן מינימום 15X0=0, ומקסימום 15X1=15
2. מה יהיה ציונו באינדקס של משיב שיש לו הטיית הסכמה?
הטיית הסכמה משמעותו שסימן אוטומטית מסכים 1 בהכל. לכן (10X1)+(5X0)=10
3. השאלון נבנה על מנת להתגבר על שתי הטיות מרכזיות מצד המרואיין. ציין מהן והסבר מהי הדרך שננקטה על מנת לפתור אותן.
השאלון בנוי מפריטים מ-2 סוגים - רגילים והפוכים, נועד לצמצם את ההטיה מצד המרואיין להעדפת כיוון מסוים בסולם התשובות, סימון אוטומטי מבלי לקרוא את תוכן הפריט.
השלון בנוי מסולם תשובות זוגי, אין תשובה אמצעית ניטרלית, ובכך מונעים הטיה שמכונה הימנעות מנקיטת עמדה ברורה.
ב. כעבור חודש קיבל חזרה 80 מהשאלונים.
איזה מבין סוגי טעויות "העדר תצפית" נקראת טעות זו וכיצד נקראים הנבדקים שענו לשאלון? הסבר.
טעות העדר תצפית מסוג אי השבה, שכן נשלח ל200 נבדקים והשיבו רק 80, הנקרא הנחקר המתנדב, כלומר הביע הסכמה מודעת להשתתף במחקר.
מתוך 4 סוגים שמופיעים ביחידה 7: ממושמע, מנסה להרשים, מתנדב וטיפוסי.
ג. במגמה לבחון האם תגובות הנבדק תלויות במין המראיין, ערך ניסוי נוסף.
50 מראיינים אומנו לראיין בנושא המתנחלים בראיון פנים אל פנים.
מדגם של מראיינים חולק מקרית לשניים, כך שמחצית הנבדקים קיבלו מראיין (גבר) ומחצית מראיינת (אישה)
1. חוקר אחר טוען כי מערך המחקר הוא מתאמי כיוון שמשתנה מין הוא משתנה ייחוס. האם אתה מסכים לטענתו? הסבר.
המב"ת במחקר הוא לא מין הנבדק אלא מין המראיין, לכן לא מדובר במשתנה ייחוס, כיוון שתופעל על ידי החוקר - אך תואר לנו שהחוקר ביצע מניפולציה כך שחילק את המראיינים מקרית ל-2 קבוצות לפי מין. לכן מדובר במערך מחקר ניסויי.
2. חוקר ב' הסביר כי נכנסה הטיה שמקורה בחוקר: מאפייני החוקר, שכיוון שיצרה הבדלים בין הקבוצות, הכניסה שונות שיטתית טעותית. האם אתה מסכים? נמק.
מין המראיין שזה אכן מאפיין כלשהוא של החוקר הוא המב"ת במחקר הנוכחי, לכן ההבדלים בין הקבוצות שהוא יוצר זה שונות שיטתית רצויה ולא טעותית, לא מדובר בהסבר חלופי אלא במב"ת עצמו.
ד. במסגרת הסקר נשאלה, בין השאר, השאלה הבאה:
לפניך סיבות אחדות המסבירות מדוע מתנחלים בוחרים להתגורר בשטחים.
דרג כל אחת מהסיבות על סולם שבין 1 (לא משמעותית כלל) ל - 5 (משמעותית ביותר):
| 1. מטעמים אידיאולוגיים | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 2. מטעמים דתיים | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 3. מסיבות לאומיות | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 4. מסיבות כלכליות | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 5. הרצון לחיות בטבע | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 6. לא יודע כי אני לא מתנחל | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
1. האם מערכת הפריטים עומדת בקריטריונים של מצוי, זרות ורלוונטיות? נמק.
מיצוי - לא, כי אין "אחר, פרט ..." ויש סיבות נוספות להתגורר כמו "קרבה למשפחה" וכד'.
זרות -לא, כי 1,2 ו-3 חופפים אחד לשני במידה מסוימת, אידיאולוגיה היא מושג כללי ורחב שכולל בתוכו דתי ולאומי.
רלוונטיות - לא, 6 אינה סיבה ולכן לא עונה על השאלה.
2. מהו סוג השאלות? (פתוחה/סגורה; ישירה/השלכה)
סגורה וישירה
3. סולם התשובות עלול להוביל להטיה מצד המרואיין. ציין שמה והצע פתרון.
סולם התשובות בעל 5 דרגות, אי זוגי, כלומר קיימת בו תשובה אמצעית ניטרלית אשר עלולה להוביל להטיה מצד המרואיין של הימנעות מנקיטת עמדה ברורה.
הפתרון הוא הפיכת סולם התשובות לזוגי.
4. נבדק ההבדל בין מוצא עדתי (אשכנזי/מזרחי) לבין התפלגות התשובות לשאלה זו ונמצא כי בשני המוצאים, הדירוג לסיבה 1 היה גבוה מהדירוג לסיבה 4. האם ניתן להסיק כי מוצא משפיע על עמדת הציבור כלפי מתנחלים?
התפלגות הדירוגים הייתה דומה בשני המוצאים כלומר לא נמצא מתאם/קשר בין מוצע עדתי לבין העמדות כלפי מתנחלים. כיוון שמתאם הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית שלא מתקיים, אז לא ניתן להסיק שמוצע משפיע (קשר סיבתי) על הדירוג לסיבה.
5. נמצא כי מהימנות כעקיבות פנימית של השאלון היא 0.3. עוזר המחקר טען כי אין טעם לבנות אינדקס לשאלון זה. האם אתה מסכים עם טענתו? הסבר בקצרה.
השאלון לא מהימן=0.3=נמוך ביותר כשדרישת הסף היא 0.8, שורש מהימנות מהווה חסם עליון לתוקף ומכאן שהשאלון לא תקף, כלומר אינו מודד מה שאמור למדוד ומכאן שאין טעם להכניס אותו לשימוש ולבנות לו אינדקס.
6. עוזר המחקר ערך מהימנות בין שופטים לשאלון וקיבל מתאם מושלם וטען שממצא זה סותר את הממצא מהסעיף הקודם. האם אתה מסכים לטענתו? נמק.
מדובר בשני סוגים שונים של מהימנות שכל אחד מהם מודד מקור אחר לטעות מקרית (עקיבות פנימית=תוכן, בין שופטים = מעריך) והמקורות הם בלתי תלויים זה בזה, לכן תוצאה באחד מהם לא נותנת מידע על תוצאה באחר, לכן גם אין סתירה.
7. הסבר אם היה טעם לבצע מהימנות מהסוג שחושב בסעיף הקודם.
אין טעם לבצע בדיקת מהימנות בין שופטים כי השאלון בנוי משאלות סגורות והציון בו לא חשוף לשיקול דעת של הבודק שצריך רק לסכם דירוגים, לכן לא מפתיע שהתקבל מתאם מושלם. מובן שמלכתחילה לא היה טעם בכך כי שאלון מסוג זה לא רגיש לטעויות מעריך.
8. האם ניתן לטעון כי העובדה ששאלון זה כלל הרבה פריטים (ולא רק פריט אחד) הוא דוגמה ליישום עקרון האופרציונליזם המרובה? הסבר.
אופרציונליזם מרובה זה שימוש בשיטות/טכניקות שונות למדידת משתנה תיאורטי אחד בממטרה להצליב מידע ממקורות שונים ובכך להגדיל את תוקף המדידה.
במקרה שלנו כל הפריטים שייכים לאותה שיטה = שאלון, לכן לא מדובר בשיטות שונות, מכאן שאין הדגמה לעיקרון האופרציונליזם המרובה.
5 -נטייה לקחת סיכונים פיזיים
חוקר פיתח שאלון חדש שמטרתו הייתה למדוד את הנטייה לקחת סיכונים פיזיים.
השאלון כלל 32 פעילויות (למשל: נהיגה במכוניות מרוץ, צלילה בים וכד') ולגבי כל אחת מהן נתבקש/ה הנבדק/ת לציין עד כמה הפעילות נראית לו/ה מושכת על סולם שבין 1 (כלל לא מושכת) ל- 7 (מאוד מושכת).
השאלון הועבר ל- 90 נבדקים/ות פעם אחת בלבד.
א. כיצד היית בודק את מהימנות השאלון שתואר מבלי לאסוף נתונים נוספים?
מבלי לאסוף נתונים המהימנות היחידה שניתן לערוך היא מהימנות כעקיבות פנימית, לחשב מתאם בין פריטים שונים בתוך נוסח אחד שמועבר פעם אחת.
ב. החוקר החליט לבחון את המתאם בין הציון הכללי של הנטייה לקחת סיכון, כפי שנתקבל בשאלון, לבין נטייתו של הנבדק/ת לקחת סיכון כפי שנתקבלה מהערכת בן/בת זוג של הנבדק/ת.
התקבל מתאם של 0.65 בין שתי הבדיקות.
1. האם זוהי בדיקת תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
תוקף מתכנס - בודקים תכונה אחת - נטייה לקחת סיכונים פיזיים, על ידי שתי שיטות שונות - שאלון והערכת בן/בת זוג של הנבדק/הנבדקת.
2. מה תוכל לומר על טיבו של השאלון החדש על סמך תוצאות בדיקה זו? הסבר.
0.65 זהו מתאם חיובי גבוה ולכן זוהי תוצאה רצויה המעידה על התכנסות טובה, שאכן שתי השיטות מודדות את אותה תכונה ולכן יש חיזוק לתוקף השאלון.
ג. החוקר החליט להעביר את השאלון לשלוש קבוצות: נהגי מכוניות מרוץ, מטפסי הרים ופקידים.
1. איזה סוג של בדיקת תוקף נעשתה כאן? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
בדיקת תוקף מבנה מסוג חקר הבדלים בין קבוצות, כי נבדקה תכונה אחת - נטייה לקחת סיכון באמצעות 2 שיטות - שיוך קבוצתי כפי שקיים במציאות ושאלון.
קיימת ציפייה מראש ומובנת מאליה שנהגים ומטפסים הם בעלי נטייה גבוה יורת לקחת סיכון מפקידים.
2. החוקר לא מצא הבדל בין ממוצע ציוני קבוצת הנהגים לבין המטפסים. מה תוכל לומר על טיבו של השאלון? נמק.
הציפייה מראש היא שלא נקבל הבדל בין נהגים למטפסים ולכן זה שלא נמצא הבדל זוהי תוצאה רצויה, בהנחה ששניהם קיבלו ציון ממוצע גבוה יותר מפקידים ללא הבדל ביניהם, זוהי תוצאה שתואמת את הברור מאליו ולכן מחזקת את תוקף השאלון.
ד. החוקר העביר לנבדקים/ות גם שאלון קיים הבודק צורך בריגושים (הנח כי הוא מהימן ותקף).
נתקבל מתאם של 0.8 בין תגובות הנבדקים/ות לשאלון המתואר בהקדמה לשאלה לבין שאלון מדידת צורך בריגושים.
1. האם ערך החוקר בדיקת תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
בדיקת תוקף מבחין כי חושב מתאם בין 2 תכונות דומות - נטייה לקחת סיכון פיזי לצורך בריגושם שנמדדות באמצעות יטה אחת - שאלון דיווח עצמי.
2. מה אומרת התוצאה על טיבו של השאלון החדש?
מתאם של 0.8 הוא מתאם חיובי גבוה מאוד, וזהו תוצאה לא רצויה בתוקף מבחין כי מעידה על כך שהכלי לא מצליל להבחין/להבדיל/להפריד בין 2 התכונות הדומות וכלן יש החלשה לתוקף המבנה של השאלון.
ה. חוקר אחר הציע לבחון את השאלון החדש על ידי חלוקת השאלון לשני חלקים באופן מיקרי והתקבל מתאם של 0.6 בין שני החלקים.
1. איזה בדיקה ערך החוקר תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
מהימנות כעקיבות פנימית כשמקדם מהימנות ספירמן-בראון(מבחן חצוי), חלוקת השאלות לשני חצאים R12 וחישוב המתאם ביניהם לבדיקת תכונה אחת- הנטייה לקחת סיכון באמצעות שיטה אחת - שאלון דיווח עצמי.
2. האם תוכל על סמך בדיקה זו לומר על שונות הטעויות שמקורן בדגימת תוכן? נמק.
לבדיקה זו יש לבצע תיקון באמצעות נוסחה, ונקבל 0.75, כלומר ניתן לומר ש-75% משונות הציונים בשאלון נקיים מטעויות מקריות של תוכן.
ו. בבדיקה נוספת, נמצא כי יש קשר בין הנטייה של הנבדק לקחת סיכון לבין מינו - נמצא שגברים נוטים בממוצע לקחת יותר סיכונים פיזיים מנשים.
1. האם הבדיקה שביצע החוקר היא בדיקת תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
בדיקת תוקף מבנה מסוג חקר מתאמים, כי נבדק מתאם בין שתי תכונות שונות - מגדר והנטייה לקחת סיכונים, אשר נמדדות באמצעות שיטה אחת - שאלון.
2. מה תוכל לומר על תוקפו של השאלון לאור תוצאות הבדיקה שנערכה? נמק.
תלוי במה התיאוריה מנבאת, אם התוצאה שהתקבלה שגברים נוטים לקחת יורת סיכונים מנשים תואמת את ציפיות החוקר אז זו תוצאה רצויה שתחזק את תוקף השאלון, אבל כל עוד לא נאמר לנו מה התאוריה מנבאת - לא ניתן להסיק דבר על התוקף
השאלון כלל 32 פעילויות (למשל: נהיגה במכוניות מרוץ, צלילה בים וכד') ולגבי כל אחת מהן נתבקש/ה הנבדק/ת לציין עד כמה הפעילות נראית לו/ה מושכת על סולם שבין 1 (כלל לא מושכת) ל- 7 (מאוד מושכת).
השאלון הועבר ל- 90 נבדקים/ות פעם אחת בלבד.
א. כיצד היית בודק את מהימנות השאלון שתואר מבלי לאסוף נתונים נוספים?
מבלי לאסוף נתונים המהימנות היחידה שניתן לערוך היא מהימנות כעקיבות פנימית, לחשב מתאם בין פריטים שונים בתוך נוסח אחד שמועבר פעם אחת.
ב. החוקר החליט לבחון את המתאם בין הציון הכללי של הנטייה לקחת סיכון, כפי שנתקבל בשאלון, לבין נטייתו של הנבדק/ת לקחת סיכון כפי שנתקבלה מהערכת בן/בת זוג של הנבדק/ת.
התקבל מתאם של 0.65 בין שתי הבדיקות.
1. האם זוהי בדיקת תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
תוקף מתכנס - בודקים תכונה אחת - נטייה לקחת סיכונים פיזיים, על ידי שתי שיטות שונות - שאלון והערכת בן/בת זוג של הנבדק/הנבדקת.
2. מה תוכל לומר על טיבו של השאלון החדש על סמך תוצאות בדיקה זו? הסבר.
0.65 זהו מתאם חיובי גבוה ולכן זוהי תוצאה רצויה המעידה על התכנסות טובה, שאכן שתי השיטות מודדות את אותה תכונה ולכן יש חיזוק לתוקף השאלון.
ג. החוקר החליט להעביר את השאלון לשלוש קבוצות: נהגי מכוניות מרוץ, מטפסי הרים ופקידים.
1. איזה סוג של בדיקת תוקף נעשתה כאן? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
בדיקת תוקף מבנה מסוג חקר הבדלים בין קבוצות, כי נבדקה תכונה אחת - נטייה לקחת סיכון באמצעות 2 שיטות - שיוך קבוצתי כפי שקיים במציאות ושאלון.
קיימת ציפייה מראש ומובנת מאליה שנהגים ומטפסים הם בעלי נטייה גבוה יורת לקחת סיכון מפקידים.
2. החוקר לא מצא הבדל בין ממוצע ציוני קבוצת הנהגים לבין המטפסים. מה תוכל לומר על טיבו של השאלון? נמק.
הציפייה מראש היא שלא נקבל הבדל בין נהגים למטפסים ולכן זה שלא נמצא הבדל זוהי תוצאה רצויה, בהנחה ששניהם קיבלו ציון ממוצע גבוה יותר מפקידים ללא הבדל ביניהם, זוהי תוצאה שתואמת את הברור מאליו ולכן מחזקת את תוקף השאלון.
ד. החוקר העביר לנבדקים/ות גם שאלון קיים הבודק צורך בריגושים (הנח כי הוא מהימן ותקף).
נתקבל מתאם של 0.8 בין תגובות הנבדקים/ות לשאלון המתואר בהקדמה לשאלה לבין שאלון מדידת צורך בריגושים.
1. האם ערך החוקר בדיקת תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
בדיקת תוקף מבחין כי חושב מתאם בין 2 תכונות דומות - נטייה לקחת סיכון פיזי לצורך בריגושם שנמדדות באמצעות יטה אחת - שאלון דיווח עצמי.
2. מה אומרת התוצאה על טיבו של השאלון החדש?
מתאם של 0.8 הוא מתאם חיובי גבוה מאוד, וזהו תוצאה לא רצויה בתוקף מבחין כי מעידה על כך שהכלי לא מצליל להבחין/להבדיל/להפריד בין 2 התכונות הדומות וכלן יש החלשה לתוקף המבנה של השאלון.
ה. חוקר אחר הציע לבחון את השאלון החדש על ידי חלוקת השאלון לשני חלקים באופן מיקרי והתקבל מתאם של 0.6 בין שני החלקים.
1. איזה בדיקה ערך החוקר תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
מהימנות כעקיבות פנימית כשמקדם מהימנות ספירמן-בראון(מבחן חצוי), חלוקת השאלות לשני חצאים R12 וחישוב המתאם ביניהם לבדיקת תכונה אחת- הנטייה לקחת סיכון באמצעות שיטה אחת - שאלון דיווח עצמי.
2. האם תוכל על סמך בדיקה זו לומר על שונות הטעויות שמקורן בדגימת תוכן? נמק.
לבדיקה זו יש לבצע תיקון באמצעות נוסחה, ונקבל 0.75, כלומר ניתן לומר ש-75% משונות הציונים בשאלון נקיים מטעויות מקריות של תוכן.
ו. בבדיקה נוספת, נמצא כי יש קשר בין הנטייה של הנבדק לקחת סיכון לבין מינו - נמצא שגברים נוטים בממוצע לקחת יותר סיכונים פיזיים מנשים.
1. האם הבדיקה שביצע החוקר היא בדיקת תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבר במונחי שיטות/תכונות.
בדיקת תוקף מבנה מסוג חקר מתאמים, כי נבדק מתאם בין שתי תכונות שונות - מגדר והנטייה לקחת סיכונים, אשר נמדדות באמצעות שיטה אחת - שאלון.
2. מה תוכל לומר על תוקפו של השאלון לאור תוצאות הבדיקה שנערכה? נמק.
תלוי במה התיאוריה מנבאת, אם התוצאה שהתקבלה שגברים נוטים לקחת יורת סיכונים מנשים תואמת את ציפיות החוקר אז זו תוצאה רצויה שתחזק את תוקף השאלון, אבל כל עוד לא נאמר לנו מה התאוריה מנבאת - לא ניתן להסיק דבר על התוקף
6 - טקסט לימודי
חוקר טוען כי טקסט לימודי הכולל איורים הקשורים לטקסט משפר את למידת החומר.
לצורך זה הכין טקסט על חלומות של בעלי חיים באורך שני עמודים בשלוש גרסאות:
הנבדקים רוכזו באותו חדר והחוקר ערבב את דפי הניסוי וחילק אותם לנבדקים.
הנבדקים נתבקשו ללמוד את הנושא במשך חצי שעה ונאמר להם שלאחר הלמידה יישאלו שאלות על מה שלמדו.
בתום מחצית שעת לימוד, נלקח מהם חומר הלימוד והועבר להם שאלון, 10 שאלות סגורות על החומר הנלמד.
ניתוח הממצאים העלה כי הישגי המבחן של קבוצה ג' היו הטובים ביותר בממוצע, אחר כך הישגי קבוצה ב' והישגי קבוצה א' היו הנמוכים ביותר.
כל ההבדלים התקבלו מובהקים. לא נמצא הבדל בסטיות התקן בכל אחת מהקבוצות.
א. מהו המשתנה הבלתי תלוי תיאורטי, תצפיתי וערכיו?
ב. מהו המשתנה התלוי התיאורטי, תצפיתי וערכיו?
ג. תאר סכמטית את מערך המחקר.
O X1 R
O X2 R
O X3 R
ד. חוקר ב' טוען כי המשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי דרך עומס נפשי - נבדקים שנחשפו לטקסט לימודי עם איורים הקשורים לטקסט חשו פחות עומס נפשי מנבדקים אחרים, דבר אשר השפיע לטובה על ההישגים שלהם במבחן.
1. מהו הטיעון הסיבתי המוצע ע"פ חוקר ב' מבין סכמות הקשר שלמדנו ביחידה 2?
קשר מתווך - A>C>B, כאשר A הוא המב"ת, C הוא המשתנה המתווך של רמת עומס נפשי, ו-B המ"ת.
2. הנח כי החוקר שאל על העומס הנפשי של כל תלמיד ולא נמצא הבדל בין שלושת תנאי הניסוי בתחושת העומס שנחוותה. האם הממצא מהווה אישוש להסבר הסיבתי? נמק.
הממצא מפריך את הסבר הסיבתי של קשר מתווך, על מנת שיהיה קשר מתווך צריך שיהיה מתאם של המב"ת לגורם המתווך, מה שהתוצאות מראות שאין.
מתאם הוא תנאי הכרחי לקשר סיבתי, אם לא מתקיים כלומר המב"ת לא יכול להשפיע על עומס נפשי, מכאן שעומס נפשי לא יכול לשמש כמתווך בין מב"ת למ"ת, לכן אין תמיכה לקשר הסיבתי שנטען.
ה. חוקר ד' טוען כי אם הטקסט היה בנושא מופשט ולא על בעלי חיים, לא היה מתקבל הבדל בין הקבוצות. כשמדובר על בעלי חיים, אנשים נוטים לדמיין בראשם את צורתם ולכן הציורים מסייעים בהבנת הטקסט.
1. באיזה איום מדובר ועל איזה תוקף מערערת טענה זו?
2. כיצד היית מציע לבדוק את טענתו של החוקר? נמק תוך נתינת שם לדרך שהצעת.
ניתן לבצע רפליקציה קונספטואלית, כלומר חזרה על המחקר עם שינוי מהותי בו, למשל בעזרת טקסט על נושא מופשט.
אם התוצאות היו זהות, אז החוקר טועה, במידה ולא אז אכן החוקר צדק
ו. המחקר שהתבצע הגדיל תוקף מסקנה סטטיסטית על ידי הקטנת שני איומים:
1. ציין שמם של שני האיומים.
ז. אילו לכל קבוצה היה ניתן טקסט לימודי שונה, האם היה הדבר מחזק או מחליש את תוקף המבנה של הסיבה? הסבירו במונחי טיפול בשונויות.
אם היו נותנים טקסט ליודי שונה לכל בוצה אז היה נוצר הסבר חלופי לתוצאות כי ייתכן שמה שהשפיע על הישגים לא היה מידת שילוב האיורים אלא סוג הטקסט.
כלומר נוצר פה קונפאונדינג כי ההסבר החלופי נוצר בעקבות המניפולציה עצמה, משתנה תיאורטי נוסף שאינו רלוונטי - סוגי טקסט, שמחליש את תוקף המבנה של הסיבה כי נוצרת שונות שיטתית טעותית.
ח. עוזר המחקר טוען כי הנבדקים (בקרב תלמידי פסיכולוגיה שנה ראשונה לתואר ראשון) נדגמו מקרית למחקר. מה משמעות הדבר מבחינת התוקף החיצוני של הממצאים? נמק.
ט. עוזר המחקר טוען כי העובדה שלא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסטיות התקן פוגע בתוקף הממצאים.
1. מה מבטאת סטית התקן של כל קבוצה? הסבר.
2. האם זה רלוונטי לתוקף הממצאים? אם כן, הסבר לאיזה תוקף וכיצד משפיע.
י. בבדיקה מאוחרת יותר, חושב המתאם בין גיל הנבדק לבין הציון שקיבל במבחן. ככל שגילו צעיר יותר, כך ציונו היה גבוה יותר. עוזר המחקר טען כי ממצא זה עלול לפגום בתוקפו הפנימי של מערך המחקר.
1. באיזה איום מדובר ומה עליך לעשות על מנת לבדוק האם הטענה נכונה?
2. החוקר בחן ומצא כי ממוצע הגיל בקבוצת גרסה א' היה נמוך יותר מהקבוצות האחרות. האם הממצא תומך בטענת עוזר המחקר? נמק.
יא. במחקר הנוכחי התגבר החוקר על הטיה הקשורה בנסיין. מהי ההטיה ואיזה טכניקה נקט החוקר על מנת לפתור הטיה זו? הסבר בקצרה.
יב. האם אתה רואה בעיות אתיות במחקר הנוכחי והאם ננקטו פעולות למנוע אותן? נמק.
יג. כיצד קוראים למדגם (סוג הנחקר) שהתבצע במחקר הנוכחי ביחידה 7 ואיזה תוקף נפגע כתוצאה מכך? נמק.
לצורך זה הכין טקסט על חלומות של בעלי חיים באורך שני עמודים בשלוש גרסאות:
- גרסה א' הכילה רק טקסט כתוב באורך שני עמודים
- גרסה ב' הכילה אותו טקסט, אך בליווי שני איורים הקשורים לטקסט, אך שאינם מנסים להבהיר את הרעיון (למשל, שפן ישן)
- גרסה ג' הכילה אותו טקסט, אך בליווי שני איורים המנסים להבהיר את הרעיון מהכתוב. למשל, להדגמת הרעיון שחלום הוא מילוי משאלה, צויר איור של שפן חולם שהוא אוכל גזר
הנבדקים רוכזו באותו חדר והחוקר ערבב את דפי הניסוי וחילק אותם לנבדקים.
הנבדקים נתבקשו ללמוד את הנושא במשך חצי שעה ונאמר להם שלאחר הלמידה יישאלו שאלות על מה שלמדו.
בתום מחצית שעת לימוד, נלקח מהם חומר הלימוד והועבר להם שאלון, 10 שאלות סגורות על החומר הנלמד.
ניתוח הממצאים העלה כי הישגי המבחן של קבוצה ג' היו הטובים ביותר בממוצע, אחר כך הישגי קבוצה ב' והישגי קבוצה א' היו הנמוכים ביותר.
כל ההבדלים התקבלו מובהקים. לא נמצא הבדל בסטיות התקן בכל אחת מהקבוצות.
א. מהו המשתנה הבלתי תלוי תיאורטי, תצפיתי וערכיו?
ב. מהו המשתנה התלוי התיאורטי, תצפיתי וערכיו?
| מב"ת | מ"ת | |
| תיאורטי | מידת שילוב איורים בטקסט לימודי | רמת הבנת החומר הנלמד |
| תצפיתי | מידת שילוב איורים בטקסט לימודי על טקסט על חלומות בע"ח | הציון במבחן/שאלון על חומר הלימוד |
| ערכים | 1. רק טקסט 2. טקסט עם איור קשור שלא מבהיר רעיון 3. טקסט עם איור קשר שמבהיר רעיון | 0-10 |
ג. תאר סכמטית את מערך המחקר.
O X1 R
O X2 R
O X3 R
ד. חוקר ב' טוען כי המשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי דרך עומס נפשי - נבדקים שנחשפו לטקסט לימודי עם איורים הקשורים לטקסט חשו פחות עומס נפשי מנבדקים אחרים, דבר אשר השפיע לטובה על ההישגים שלהם במבחן.
1. מהו הטיעון הסיבתי המוצע ע"פ חוקר ב' מבין סכמות הקשר שלמדנו ביחידה 2?
קשר מתווך - A>C>B, כאשר A הוא המב"ת, C הוא המשתנה המתווך של רמת עומס נפשי, ו-B המ"ת.
2. הנח כי החוקר שאל על העומס הנפשי של כל תלמיד ולא נמצא הבדל בין שלושת תנאי הניסוי בתחושת העומס שנחוותה. האם הממצא מהווה אישוש להסבר הסיבתי? נמק.
הממצא מפריך את הסבר הסיבתי של קשר מתווך, על מנת שיהיה קשר מתווך צריך שיהיה מתאם של המב"ת לגורם המתווך, מה שהתוצאות מראות שאין.
מתאם הוא תנאי הכרחי לקשר סיבתי, אם לא מתקיים כלומר המב"ת לא יכול להשפיע על עומס נפשי, מכאן שעומס נפשי לא יכול לשמש כמתווך בין מב"ת למ"ת, לכן אין תמיכה לקשר הסיבתי שנטען.
ה. חוקר ד' טוען כי אם הטקסט היה בנושא מופשט ולא על בעלי חיים, לא היה מתקבל הבדל בין הקבוצות. כשמדובר על בעלי חיים, אנשים נוטים לדמיין בראשם את צורתם ולכן הציורים מסייעים בהבנת הטקסט.
1. באיזה איום מדובר ועל איזה תוקף מערערת טענה זו?
- תשובה שלי - מדובר באיום מסוג העדר מיצוי, אשר מערער את תוקף המבנה, שכן טוען שההגדרה התצפיתית - טקסט על בעלי חיים, אינה כוללת את כל המרכיבים של המוג התאורטי כמו למשל נושא מופשט. ולכן לא ניתן להכליל את תוצאות הניסוי על הגדרה תצפיתית אחרת של אותו משתנה תיאורטי.
- תשובה של אורי - תוקף מבנה מסוג חוסר מיצוי, כי ה\תצפיתי תופעל על טקסט על חלומות של בעלי חיים שלא ממצה את כל ההיבטים של המב"ת התיאורטי - טקסט לימודי כלשהוה. לכן ייתכן שלא ניתן יהיה להכיל את הממצאים עבור תצפיתיים אחרים לאותו מב"ת תיאורטי, למשל טקסטים לימודיים בנושאים אחרים כגון נושא מופשט.
2. כיצד היית מציע לבדוק את טענתו של החוקר? נמק תוך נתינת שם לדרך שהצעת.
ניתן לבצע רפליקציה קונספטואלית, כלומר חזרה על המחקר עם שינוי מהותי בו, למשל בעזרת טקסט על נושא מופשט.
אם התוצאות היו זהות, אז החוקר טועה, במידה ולא אז אכן החוקר צדק
ו. המחקר שהתבצע הגדיל תוקף מסקנה סטטיסטית על ידי הקטנת שני איומים:
1. ציין שמם של שני האיומים.
- הטרוגניות מקרית של משתתפים
- גורמים לא רלוונטיים לניסוי
- הטרוגניות מקרית של משתתפים - נגרמת עקב הקצאה מקרית בה הנבדקים שונים מאוד אחד מהשני במאפיינים טבעיים, על ידי דגימת תלמידי פסיכולוגיה, שנה ראשונה לתואר ראשון באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב, הוחזקו קבוע מאפיינים הנבדק למשל סוג המוסד, רמת השכלה, חוג הלימוד, שנת לימוד וכד', צומצמה הטרוגניות, הופחתה ושנות מקרית, הופחתו רעשים והוגדל סיכוי למצוא אפקט מובהק לטיפול, ולכן הגדילה תמ"ס.
- גורמים לא רלוונטיים לניסוי - נגרם עקב הקצאה מקרית כאשר יש הבדלים בתוך קבוצה בתנאי הניסוי החיצוניים שעלולים להשפיע על המ"ת ולהגדיל את השונות המקרית, במחקר הנבדקים רוכזו באותו חדר וכך אופסה שונות שמקורה בגורמי הסביבה.
- חוסר מהימנות הפעלת המב"ת - ניסוי מועבר על דפי ניסוי, ובכך יוצרים סטנדרטיזציה, הכל מופיע על גבי הדף ולכן התפעול נעשה באופן אחיד בתוך כל קבוצה. לכן מקטינים שונות מקרית ....
ז. אילו לכל קבוצה היה ניתן טקסט לימודי שונה, האם היה הדבר מחזק או מחליש את תוקף המבנה של הסיבה? הסבירו במונחי טיפול בשונויות.
אם היו נותנים טקסט ליודי שונה לכל בוצה אז היה נוצר הסבר חלופי לתוצאות כי ייתכן שמה שהשפיע על הישגים לא היה מידת שילוב האיורים אלא סוג הטקסט.
כלומר נוצר פה קונפאונדינג כי ההסבר החלופי נוצר בעקבות המניפולציה עצמה, משתנה תיאורטי נוסף שאינו רלוונטי - סוגי טקסט, שמחליש את תוקף המבנה של הסיבה כי נוצרת שונות שיטתית טעותית.
ח. עוזר המחקר טוען כי הנבדקים (בקרב תלמידי פסיכולוגיה שנה ראשונה לתואר ראשון) נדגמו מקרית למחקר. מה משמעות הדבר מבחינת התוקף החיצוני של הממצאים? נמק.
ט. עוזר המחקר טוען כי העובדה שלא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסטיות התקן פוגע בתוקף הממצאים.
1. מה מבטאת סטית התקן של כל קבוצה? הסבר.
2. האם זה רלוונטי לתוקף הממצאים? אם כן, הסבר לאיזה תוקף וכיצד משפיע.
י. בבדיקה מאוחרת יותר, חושב המתאם בין גיל הנבדק לבין הציון שקיבל במבחן. ככל שגילו צעיר יותר, כך ציונו היה גבוה יותר. עוזר המחקר טען כי ממצא זה עלול לפגום בתוקפו הפנימי של מערך המחקר.
1. באיזה איום מדובר ומה עליך לעשות על מנת לבדוק האם הטענה נכונה?
2. החוקר בחן ומצא כי ממוצע הגיל בקבוצת גרסה א' היה נמוך יותר מהקבוצות האחרות. האם הממצא תומך בטענת עוזר המחקר? נמק.
יא. במחקר הנוכחי התגבר החוקר על הטיה הקשורה בנסיין. מהי ההטיה ואיזה טכניקה נקט החוקר על מנת לפתור הטיה זו? הסבר בקצרה.
יב. האם אתה רואה בעיות אתיות במחקר הנוכחי והאם ננקטו פעולות למנוע אותן? נמק.
יג. כיצד קוראים למדגם (סוג הנחקר) שהתבצע במחקר הנוכחי ביחידה 7 ואיזה תוקף נפגע כתוצאה מכך? נמק.
לינקים שימושים
👈🏼דף התרגילים לשאלות בעמוד (שימו ❤ שמספור לא תואם): תרגול מסכם - אלון זינר
👈🏼תרגילים ומבחנים נוספים לדוגמא: תרגילים ובחינות לדוגמא
👈🏼דף העזר שלי: דף עזר - אביטל פסטרנק 2023א.pdf
👈🏼דף העזר שלי עדכני לפי חומר שצומצם 2024א: דף עזר למבחן - אביטל פסטרנק - 2024א.pdf