5 - למידה ארגונית

חברת מנורה מעוניינת לעודד עובדים לשמור על בריאותם לכן היא חילקה על חשבונה לכל עובד/ת מד צעדים המופעל בזמנם החופשי. העובדים מקבלים נקודות לפי מספר הצעדים שנספרו להם וכך הם יכולים
לקנות להם מתנות. כל שבוע מתפרסמת רשימת העובדים וכמות הצעדים השבועית שלהם. לירי אמרה לחברתה שהסיבה היחידה שהיא צועדת היא כדי ששמה לא יופיע ברשימה ולצידו יופיע הכיתוב "אפס
צעדים". החברה החליטה, שעובדים שלא קיבלו נקודות בכלל, פרמיית ביטוח הבריאות שלהם תתייקר.
לאחר מספר חודשים התפרסם מחקר מקיף שקבע שהליכה לא תורמת באופן משמעותי לבריאות העובדים אלא תזונה בריאה ולכן הפסיקו לתת נקודות ומתנות על צעדים. הצעד הבא של החברה היה לעשות מהפך
בחדר האוכל וכעת מי שאוכל אוכל בריא ומזין בכמויות המתאימות מקבל נקודות. העובדים הפסיקו להתמקד בתוכנית הצעדים והגבירו את מאמציהם לאכול אוכל בריא.

בתיאור המקרה מתוארות פעולות שונות שנקטה חברת מנורה. פעולות אלו מבטאות עקרונות שונים של למידה לפי גישת ההתניה האופרנטית בארגון (5.1.2) .
זהו אילו מהעקרונות הללו (חיזוק חיובי, חיזוק שלילי, עונש והכחדה) מוצגים בתיאור המקרה. ציינו שלושה עקרונות שונים

פוליטיקה פנים ארגונית שהתפתחה בין היחידות של חברת פונפון, שהובילה לטעות חמורה במתן שרות, נזק ללקוח והפסד כספי גדול בתביעה בבית המשפט גרמו למשבר גדול בחברת פונפון. בעלי החברה הצליחו לגייס משקיע חדש, אולם זה התנה את ההשקעה בכך שהחברה תקבל יעוץ ארגוני. היועצים הקימו בשיתוף העובדים "קבוצות מיקוד לבדיקה ושינוי". תפקידן של הקבוצות היה הן לאסוף נתונים ומידע על המצב והן להעלות רעיונות לפתרון הבעיות. כל עובד/ת בעל רעיון יכולה היה להציגו בפני קבוצת מיקוד המחלקתית והרעיונות שיבחרו כמוצלחים על ידי הקבוצה יוצגו בידי יוזם הרעיון בפני ההנהלה.

מיכל אחת מהנציגות השירות המצטיינות של החברה, התלהבה מהזדמנות וראתה בבקשה לעלות רעיונות הזדמנות פז עבורה "די כבר מיציתי את עצמי השגתי כל שניתן בתפקיד זה הגיע הזמן לחשוב קדימה, והרי אני מחפשת כבר זמן מה את ההזדמנות שתאפשר לי להתבלט." מיכל חשבה על כתבה שצפתה בה אודות מנכ"ל חברת "גדילים" שנחשב היום לאחד המצליחים במדינה ואיך הוא העיז להתבלט במצבי משבר לזהות הזדמנויות ולקחת סיכונים כדי להשיגם, וחשה שגם היא יכולה. "אם אני אצליח למצוא רעיון יצירתי ולשכנע את הקבוצה שהוא יסייע לחברה זה יאפשר לי להגיע ישירות להנהלה להתבלט, זה בדיוק מה שעשתה רינת הקודמת שלי לתפקיד שהצליחה לשכנע את ההנהלה לקדם רעיון לפיתוח מוצר ייחודי וכרגע היא מנהלת המחלקה החדשה שהוקמה לקדם את הרעיון ומרוויחה כפול מבעבר

הרי אני לא פחות מוכשרת ממנה, להיפך יש לי ניסיון מעולה במכירות ושכנוע אנשים ולכן ברור שאצליח גם למצוא רעיון מצוין ולשכנע את ההנהלה שהוא כזה." ובכלל איך כל החברים והמשפחה שלי תמיד אומרים "המוח שלך מלא ברעיונות יצירתיים" אז אולי הגיע הזמן לנסות ולהוכיח שהם צודקים. בהתרגשות ניגשה לעבור על המידע, ללמוד לעומק את החומר ולחשוב על רעיונות.

---

ציינו שתי דרכים לחיזוק החוללות העצמית המשפיעים על התנהגותה של מיכל? נא לנמק. (סעיף 5.2.1)

חוללות עצמית הוא אחד המנגנונים המשפיעים על המוטיבציה וההישגים של היחיד על פי הגישה הקוגניטיבית חברתית, היא נוגעת לאמונה של אנשים ביכולותיהם לגייס את המוטיבציה, המשאבים
הקוגניטיביים ודרכי הפעולה כדי לשלוט באירועים בחייהם. למיכל חוללות עצמית גבוהה היא מאמינה בעצמה וביכולותיה – היא מרגישה שהיא יכולה ומסוגלת למצוא רעיון ולנצל את זה לטובתה. ניתן להחדיר
ולחזק את תחושת החוללות במספר דרכים שתיים מהן הבאים לידי ביטוי אצל מיכל הם: 
חוויה של מומחיות ושליטה במיומנויות ביצועים מוצלחים מחזקים את תפיסת החוללות העצמית. ההצלחות מחזקות את האמונה של היחיד בעצמו וביכולתו להגיע לביצועים. למיכל יש לדבריה ניסיון מעולה במכירות
ושכנוע אנשים והיא מאמינה ביכולתה לעשות זאת גם הפעם ולמכור את הרעיון שלה.
היא מבצעת השוואה חברתית למודלים אחרים של אנשים הצליחו לנצל הזדמנויות. מודל יכול לחזק את תפיסת החוללות העצמית באמצעות הצגת אסטרטגיות מועילות לניהול מצבים שונים וכך מיכל משווה את
עצמה בהתייחס למנכ"ל עליו קראה בכתבה ולרינת הקודמת לה בתפקיד ככאלו שהאסטרטגיה של ייזום רעיונות חדשים קידמו אותם.

*** בנוסף אפשר היה גם לזהות גם שהיא זוכה לשכנוע חברתי משמעותי וחיובי מהסביבה הקרובה לה שממריץ אותה לפעולה. חברים ומשפחה המאמינים שיש לה מלא רעיונות יצירתיים ומעודדים אותה לפעולה.

הפרויקט המשימתי המשמעותי הראשון שהוטל על עוזרד בתפקידו החדש כסמנכ"ל היה לגבש תכנית אסטרטגית חדשה לחברה. עוזרד היה משוכנע שיצליח לגבש תכנית שכזו ולהציג אותה בפני המנכ"ל, על בסיס נסיונו  המקצועי והצלחתו בתפקידו הקודמים. כמו כן, בתפקידו הקודם עקב באדיקות אחר הממונה עליו, הסמנכ"ל הקודם של החברה, והעריך שיוכל לבצע משימות מעין אלה לפחות טוב כמוהו, ואולי אף טוב יותר.

---

נכון/לא נכון ונמקו - על-פי מנגנון החוללות העצמית, ניתן לנבא שישנה סבירות גבוהה שעוזרד יחווה תסכול וחרדות בתפקידו כסמנכ"ל ( 5.2.1 .)

לא נכון. נתוני המקרה מצביעים על כך שלעוזרד יש תפיסה של חוללות עצמית גבוהה. ניסיונו המקצועי כולל הצלחות בתפקידים הקודמים, וביצועים מוצלחים אלו מחזקים את תפיסת החוללות העצמית שלו. בנוסף, מצוין שהוא העריך שיוכל לבצע משימות מעין אלה לפחות טוב כמו קודמו בתפקיד, ואולי אף טוב יותר. מידע זה מצביע על כך שלעוזרד יש תפיסת חוללות עצמית גבוהה. משום כך, לא סביר שעוזרד יחווה תסכול וחרדות בתפקידו כסמנכ"ל. אנשים בעלי תפיסה של חוללות עצמית גבוהה יש כוח עמידה כדי לשרוד במכשולים המאפיינים התחייבויות קשות (עמ' 155). תפיסה כזו מפיגה לחץ (עמ' 153). לכן הסבירות שיחווה תסכול וחרדות היא נמוכה.

אמונתו של יוחנן כי הוא נכשל בממ"ן בסטטיסטיקה כיוון שבאופן לא מודע כאשר הוא נאלץ להתמודד עם תרגילים הכוללים מספרים, הוא משחזר את כישלונותיו ותיסכוליו כילד עם לקויות למידה לא מאובחנות בבית הספר יסודי.

---

נכון/לא נכון ונמקו - תואמת את הגישה הפסיכודינמית ללמידה ( 5.3 )

מתווה תשובה
נכון – לפי הגישה הפסיכודינמית – הלמידה שלו נובעת מיצירת מודעות לתהליכים לא מודעים המהווים עבורו חסם ללמידה, בדומה למה שהגישה טוענת כי למידה נעשית מתוך תהליך כואב של פיתוח מודעות להיבטים שבשגרה אינם מודעים ופוגעים בלמידה.

שרית הבינה שהיענות לאתגר שהוצע לה – בניית מחלקה חדשה בארגון וניהולה – תוביל אותה לקראת המטרה שהציבה לעצמה להפוך לסמנכ"לית תוך 5 שנים.

---

נכון/לא נכון ונמקו - הבנה זו תואמת את הגישה הביהביוריסטית ( 5.1 )

לא נכון – אין פה תגובה לגירוי חיצוני, התניה, שיוך התנהגות לתוצאותיה הנעימות/לא נעימות. יש פה תיאור של תהליך מודע של תפיסה ועיבוד מידע מהסביבה, בהתייחס להשוואה למטרות שלה ומכאן מכוונת את התנהגות שלה. תהליך זה של הבנה ועיבוד מידע לא קיים בגישה הביהביוריסטית (אלא למשל שייך בגישה הקוגניטיבית חברתית.)

בתקופה האחרונה התרבו מקרי תאונות עבודה באתרי בנייה. כדי לנסות ולהתמודד עם הבעיה ולהפחית את הנפגעים, נשלחים פקחים במהלך העבודה כדי לוודא שהעובדים מצוידים ומשתמשים בכל אמצעי הבטיחות (כמו כפפות, קסדת מגן, כובע חבטות וכד'), ופועלים לפי נהלי הבטיחות. קבלן הבנייה ייקנס בסכומים גבוהים אם יתברר שבאתר הבנייה שלו לא נשמרים כללי הבטיחות.

---

נכון/לא נכון ונמקו - הגישה שמתאימה להנחיות אלו היא הגישה הביהביוריסטית ללמידה (5.1)

הטענה נכונה, לפי הגישה הביהביוריסטית אדם לומד להתנהג בדרך מסוימת, במקרה זה לשמור על הבטיחות,  ע"י שיוך התנהגות לתוצאות. מתוארת פה התניה מסוג של "עונש" כיוון שהקבלן מקבל קנס, גירוי לא נעים, כאשר הוא לא פועל לפי ההתנהגות הרצויה, לשמור בטיחות, מה שאמור להפחית ההתנהגות הלא רצויה הזו.

כשמתבוננים בבחירות של המנהל הזה, ההחלטות שלו נראות לא הגיוניות. אבל ברגע שמבינים שכל מה שמנהל אותו, מילדות, זו תחושת החובה לרצות את הוריו, הכל מסתדר.
נכון/לא נכון ונמקו - הגישה שמסבירה זאת היא הגישה הקוגניטיבית חברתית ( 5.2 )

מתווה תשובה
לא נכון – ההבנה שמה שגורם להתנהגות שלו זו רצון לרצות דמויות סמכות מתייחסת להשפעת הלא מודע על ההתנהגות ואין בכך עדות להתנהגות הנגזרת מתהליכי עיבוד וחשיבה מודעים. (מתאים לפסיכודינמית)

בארגון הזה, ההנהלה נותנת תמריצים לעובדים מצטיינים, בדיוק כמו שמאלף דולפינים נותן דג לדולפין שקפץ ועשה סלטה באוויר.
נכון/לא נכון ונמקו - התנהגות ההנהלה נובעת ומתאימה לגישה הפסיכודינמית ללמידה ( 5.3).

לא נכון – הגישה הפסיכו מתייחס להשפעת הלא מודע על ההתנהגות וללמידה באמצעות חשיפת התפיסות הלא מודעות. הדרך של ההנהלה ליצר התנהגות פה לא עוסקת בלא מודע של העובדים אלא בהשגת תגובות על גירויים, לתמרץ התנהגות, בדומה לגישה הביהביוריסטית

אחד הגורמים שאחראים על גיבוש ועיצוב מדיניות החינוך ברשות המקומית הוא מנהל אגף החינוך, תפקיד שהוא אחד הכיוונים שאליהם פונים מורים בעלי ניסיון, שמייחסים חשיבות מכרעת לעתידם של הילדים ולהתפתחותם. קובי זמיר הוא מנהל אגף החינוך בגני תקווה.
זמיר אומר כי בתור מנהל אגף החינוך, היה לו חשוב (לזמיר) לקדם את איכות החינוך של הילדים ביישוב. לשם כך, הוא עוסק בבינוי של בתי ספר חדשים, יישום של תכניות לימודים של משרד החינוך, והוצאה לפועל של חזון פדגוגי באמצעות פיתוח תכניות חינוכיות.
זמיר מספר שלפחות שלוש פעמים בשנה – באוגוסט לפני תחילת שנת הלימודים, בדצמבר (סביב חנוכה) ובמאי (אחרי ל"ג בעומר) – הוא בוחן את המידה בה יושמו התכניות שפותחו בבתי הספר הלכה למעשה, ואת היחס (ratio) בין תכניות קיימות (שלוש שנים ומעלה) לתכניות חדשות שפותחו בשנתיים האחרונות.
עוד מספר זמיר, שבמידה שהוא מגלה בניתוח ששיעור היישום עולה על 80% , ובמיוחד כשיש יישום משמעותי של תכניות חדשות, הוא מתמלא נחת, ולרוב יוצא לחגוג יחד עם עובדי אגף החינוך בארוחה במסעדה.

---

כיצד התקיים תהליך הוויסות העצמי של זמיר? יש להתייחס לשלושת הרכיבים שהציג בנדורה (סעיף 5.2.3)

מתווה תשובה:
התבוננות עצמית. תשומת לב מכוונת להיבטים מוגדרים של התנהגות וזיהוי ממדיה השונים. המשימה של זמיר: קידום איכות החינוך של הילדים ביישוב. המטרות והיעדים שהגדיר לעצמו: בבינוי של בתי ספר חדשים, יישום של תכניות לימודים של משרד החינוך, והוצאה לפועל של חזון פדגוגי באמצעות פיתוח
תכניות חינוכיות
שיפוט עצמי. השוואת ההתקדמות לקראת מימוש המטרה בהתאם לאמות מידה מסוימות, פנימיות וחיצוניות. זמיר מספר שלפחות שלוש פעמים בשנה הוא בוחן את המידה בה יושמו התכניות שפותחו בבתי הספר הלכה למעשה, ואת היחס ) ratio ( בין תכניות קיימות )שלוש שנים ומעלה( לתכניות חדשות
שפותחו בשנתיים האחרונות
תגובה עצמית. תגובה חיובית או שלילית בהתאם לשיפוט הביצועים אל מול אמות המידה שהוגדרו זמיר מתמלא הנאה מיישום של התכניות וחוגג יחד עם עובדי האגף במסעדה.

מהו המושג המתאים?

1. מנהל מוסך: "כל אובדן של כלים מתיבות הכלים משמעו קנס במשכורת. כך הם ילמדו להתייחס ברצינות לכלי העבודה"
2. מיכאל: החודש התחלתי לצאת לעבודה יותר מוקדם מכרגיל העיקר שאני לא אופיע על השלט של "מאחרי השבוע" שהמנהלת תולה בכניסה.
3. כיוון שבוטלה התוספת לציון בעבור נוכחות בהרצאות, שיעור הסטודנטים המגיעים ירדה משמעותית
4. חברת בינה מעוניינת לעודד עובדים להתחסן לכן כל עובד המציג תעודת חיסון מקבל 3 ימי חופש נוספים לשימוש אישי וגם חבילת שוקולד
5. מאז שהפסקתי לציין לשבח בבוקר את התלמידים שנשארו בסוף היום לסייע בסידור הכיתה, אני מתקשה לקבל מהם עזרה.
6. "כל יום כשאני רואה את אברי המנקה נכנס למשרד אני מתחיל להיות עייף ורוצה כבר לעוף הבייתה. "

תומר הוא טכנופוב – למשל, כל שדרוג של טלפון מכניס אותו ללחץ, וכדבריו "אני ישר דוחה את זה – המח מציב לי מחסום". מעבר לקושי בחיי היום-יום, הפחד מטכנולוגיה מפריע לו בעבודה, כשהארגון מאמץ טכנולוגיות חדשות. "אני מרגיש כמו בתוך מבוך, לחץ נוראי וזה גורם לי לקפוא". לאחרונה למד על עצמו שמהגיל הרך הרגיש שהוא לא טוב בדברים טכניים. לאביו החורג היו "ידי זהב" אבל במקום ללמד אותו ולהסביר לו דברים, הוא גרם לו להרגיש חסר תועלת בדברים טכניים".

מהי גישת הלמידה?

למידה לפי הגישה הפסיכואנליטית – למד על עצמו מעבר מלא מודע למודע

כשבועיים לאחר שהסכים לנהל את יחידת המחשב בחברה המובילה בתחום המזון לא הופתע שלמה לגלות שכל מה ששמע עליה היה נכון. אך הוא שמח לאתגר שהיה בשיקום היחידה, כמו תמיד כשנדרש לפתור בעיות סבוכות, שברוב המקרים היה מוצא להן פתרונות יצירתיים. בפרק זמן זה נערכה לו חפיפה עם המנהל הקודם, ושלמה גם נלווה אליו במהלך עבודתו ולישיבות השונות עם העובדים. למרות הערכתו הרבה למנהל, הוא היה משוכנע שיוכל להתעלות עליו.
את מסקנותיו רשם לעצמו במחברת המהודרת שקיבל במתנה מדודתו האהובה. בכל צומת דרכים חשובה בחייו היא דאגה לספק לו מחברת כזו, כדי שירשום כל דבר שעולה בראשו, "כי זה יעשה לך סדר במחשבות". הוא חייך כשנזכר איך דודתו העבירה לנכדה את מחשב כף-היד המשוכלל שקנה לה במתנה ליום הולדתה

מהי גישת הלמידה?

למידה לפי הגישה הקוגניטיבית-חברתית, חוללות עצמית:
חוויית הצלחה: יש לו הצלחה במציאת פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
למידה ממודל: החפיפה עם המנהל הקודם (השוואה חברתית), ידע שיכול לבצע את העבודה כמוהו, מעלה את תפיסת החוללות העצמית.
שכנוע חברתי: דודתו האהובה השפיעה על תפיסת החוללות העצמית שלו.
עוררות רגשית: שמח לאתגר, תחושה חיובית כמאפשרת ומקלה את הביצועים

אלן סלבי, כתב ה"מירור", התחזה במשך חמישה שבועות לעובד במחסנים של אמזון בטילברי אסקס - מפעל האריזה הגדול ביותר של אמזון באירופה, ששולח 2.1 מיליון חבילות בשנה - וחשף את תנאי העבודה במקום. לדברי סלבי, לעובדים יש תשע שניות לטפל בכל חבילה במהלך יום עבודה, כשמצלמות עוקבות אחר כל תנועה שלהם, והפסקות השירותים קצובות בזמן. מסך מודד את קצב העבודה של כל פועל, ומי שלא עומד בקצב מסתכן בפיטורים

מהי גישת הלמידה?

למידה לפי הגישה הביהביוריסטית