מקור לסיכומים מספר הקורס, אתר הקורס, והמנחה ד"ר גלית לנדסהוט!!

  • תחום העוסק בחקר האינטראקציה של חומרים כימיים עם גופים חיים
  • תת חלק של תחום הביוכימיה
  • נרצה לחקור תרופות, חומרים וסמים שמשפיעים על הגוף וגם על ההתנהגות, בדר"כ דרך מערכת העצבים ישירות או עקיפין
  • סם אינו בהכרח רע
  • צריך לעמוד ב3 קריטריונים -
    • מקור אקסוגני - חיצוני
    • לא נחוץ לגוף - הגוף יכול לייצר אותו לבד
    • משפיע במינון נמוך - כל חומר משפיע במינון גבוה, לכן כדי שבאמת ייחשב סם עליו להשפיע כבר במינון נמוך
  • השאלות הנשאלות להבנת הסמים השונים -
    • מה הסם עושה באופן כימי בסינפסה ? נקשר לרצפטור? אנזים? מפעיל או מעכב משהו?
    • איך הסם ישפיע על ההתנהגות?
תחום העוסק ב-מה הגוף עושה לסם?
השאלות הנשאלות בתחום

איך החומר הפעיל משתחר המקפסולה? 
למשל הכדור/הקפסולה עטופים בפלסטיק על מנת שנוכל לבלוע אותה, איך החומר הפעיל משתחרר?

איך נספג? 
  • למשל בדר"כ נספג קודם אל זרם הדם, בעיקר אם נכנס דרך מערכת העיכול. 
  • עלינו לדע שהתרופה יודעת להתמודד עם החומציות והאנזמים במערכת העיכול, ויכולה להיספג למחזור הדם כדי לנוע בו בגוף. 
  • לפעמים לכן צריך להזריק ישירות למחזור הדם ללא מעבר במערכת העיכול.

איך החומר מתפזר? 
  • אם החומר נמס טוב במים, יתפזר בקלות במחזור הדם, אך אם לא אז יהיה לו קשה לנוע ויצטרך להיעזר עם מולקולה אחר בדם. 
  • סם שומני יתקשה לנוע בדם אך יעבור בקלות בממברנה, כי היא גם שומנית.
  • סם שנמס במים שאינו שומני, יתקשה לעבור דרך הממברנה, לכן נדרשת משאבה או חלבון פעיל שיסייע בפעולה זו, אם צריך שיכנס לפנים התא. 
  • במקרה של חומר שצריך להגיע למוח, לוודא שבכלי הדם שנמצאים במחסום הדם מוח יש את המשאבה או החומר שיוכל לסייע בכניסה של החומר הפעיל דרכה.

מטאבוליזם
  • האם יש אנזים שצריך לפרק אותו? 
  • מה קורה לתוצר הפירוק? 
  • האם התוצר לא רעיל במקרה? 
  • האם תוצר הפירוק לא משפיע יותר מהסם? 
  • עלול לגרום לנזק לרקמות אחרות?

איך החומר מסולק מהגוף? 
  • האם הכבד מסוגל להוביל לפירוק מהיר ולהשליך את הסם חזרה למערכת העיכול כדי שתצא ממנגנוני ההפרשה?
  • למשל דרך צואה, שתן, זיעה וכד'

פיתוח סם חדש
  • קשה מאוד לייצר סם חדש שיענה ויעמוד בכל הקריטריונים הנדרשים
  • בממוצע מרגע עליית הרעיון לתרופה ועד לאישורה ושיווקה, בדר"כ 10-15 שנים.
  • התהליך קורה הרבה בירוקרטיה ומחקרים
עקומת מינון-תגובה לתגובה הרצויה
  • משמשת למדידת יעילות הסם
  • המינון - מסומן באופן לוגוריתמי, כפולות של 10
  • את השפעת הסם ניתן למדוד במספר דרכים, למשל אחוז שיכוך הכאב
  • נקבל עקומה סיגמואידית (לרוב) - מתחילה מאפקט רצפה ומסתיימת באפקט תקרה
  • אם הגענו לאפקט התקרה ההשפעה לא תגדל אך נתחיל לראות תופעות לוואי

עקומת מינון-תגובה לתופעת הלוואי
  • כמות העקומות - בהתאם לכמות תופעות הלוואי האפשריות
  • התופעה הקיצונית ביותר היא מוות

מרווח הבטיחות
  • עד כמה התרופה בטוחה לשימוש
  • מדד הריפוי Therapeutic Index- 
    • מספר המתאר את ערכו של מרווח הבטיחות
    • משמעות - ככל שגבוה יותר כך ניתן ללמוד שהיא יותר בטוחה לשימוש
    • חישוב -
      1. עקומת מינון-תגובה לתגובה הרצויה - נחלץ את המינון החציוני האפקטיבי ED50
      2. עקומת מינון-תגובה לתופעת הלוואי - נחלץ את המינון החציוני הרגיל TD50
      3. נחשב יחס בינהם
  • ככל שהעקומות קרובות יותר - היכולת לשחק עם המינונים לפני תופעות הלוואי, קטן יותר. הסכנה להגיע לתופעת לוואי מסוכנת גבוה יותר.
  • ככל שהעקומות רחוקות יותר - התרופה יחסית בטוחה לשימוש. 
היעילות נובעת ממאפיינים שונים של הסם, כגון:

אתר הפעולה של הסם
  • עובדים במנגנוני פעולה שונים, המטרה זהה אך הדרך שונה.
  • בדוגמא זו A,C>B
פטנטיות הסם
  • המינון בו משפיע הסם
  • בדוגמא זו A>B,C
אפיניות/זיקת הסם
  • היכולת של סם להיקשר לאתר הפעולה שלו
הפחתת השפעת הסם עם הזמן
למה מתפתחת סבילות?
  • בחלק מהסמים חשיפה ממושכת המערכת הפיזיולוגית מתחילה להגיב אחרת לסם ממה שהגיבה לפעם הראשונה, לחשיפה האקוטית.
  • מתרחשים שינויים כגון הפחתת כמות רצפטורים, הסתגלות לנוכחות הסם ושינוי המבנה המוחי כדי שהסם ישפיע פחות.

איך מחזירים את התגובה הראשונית?
על מנת לחזור לאפקט הראשוני, יש להעלות את מינון הסם.
מה הסכנה בסבילות?
לא בכל המערכות מתרחשת סבילות, ולכן עלולה להיות מנת יתר.
  • הגברת השפעת הסם עם הזמן
  • נדיר יותר